סל ניוז

מבקש לא להכניס לפה הודעות על ברוני. אם אני רוצה לפתוח קדמפ, אני יודע את הדרך. אחכה בסבלנות שהוא יגיע ליורוקאפ

_________________
נערך יותר מפעם אחת

הוא חלק מהדראפט, אז יכנסו לפה, אם לא מעניין אז תתעלם.

אני אנסה לדייק את הבקשה של פיקנרול: הודעות על ברוני שמתייחסות להערכה שלו כפרוספקט, התאמה שלו בליגה וכן הלאה - לגיטימיות.
אבל הודעות שרק מדווחות על עניין של קבוצות מסוימות בו - רלוונטיות יותר לת'רד שאוריאל פתח על קיץ 24 לרבות שמועות.
כי סביר להניח שכל קבוצה שמתעניינת בו, זה או בשביל ליצור קונסטלציה להבאת לברון, או בשביל לסחוט את הלייקרס.

גראנט, אתה מפרסם את המוק וההערכות שלך?

מקווה שאולי כבר במהלך הסופש הזה, צריך רק להיסגר על כמה פרוספקטים אחרונים והמיקומים שלהם בהתאם לכך...גם רציתי לבחון קודם את שני המוקים הקודמים שפרסמתי פה

תודה.
במיוחד כשזה כולה ראיון עם ריץ' פול.
הנה כותרת: "סוכן חושב שהשחקן שלו ייבחר גבוה, ובמקרה זה גם הבן של השותף העסקי שלו."
די עם עיתונות הפח

_________________
נערך יותר מפעם אחת

נסכים שלא להסכים

בחייאת בלואי, היית מביא ידיעה דומה על פרוספקט אחר שמובע בו עניין כבחירה 31, 37 או 58? ועוד עם הבדיחה הזאת, "ניקו האריסון הוא כמו דוד בשביל ברוני"? מה זה אומר, שהוא שוכב עם אחותו של לברון? אולי איזה פרונט אופיס יכול לתת תפקיד שולי לדלונטה ווסט D:

אבל הוא לא פרוספקט אחר.
הסיפור שלו בין משעשע וגם מעצבן וגם מסקרן בגלל התאגיד שמסביבו, לא היה דבר כזה.
בטח לא עם הבן של גורדן.

***מוק דראפט 2024***

הנה זה בא, בשעה טובה...בסוף הדד ליין מלפני שבוע לא ממש השפיע על המוק, החלטתי לוותר על שילוב הפרוספקט היאניסי בסיבוב הראשון. אקדיש לו תגובה נפרדת ובה אסביר למה.
אבל העיכוב הממושך, בהשוואה לשנה שעברה (תחילת יוני), נתן לי הזדמנות להתעמק בכמות גדולה מתמיד של פרוספקטים ולשנות את דעתי לגבי רבים מהם תוך כדי.

כמה הבהרות לפני שמתחילים:

- המוק לא נועד לחזות מה הולך לקרות בפועל, בשביל זה יש עשרות על גבי עשרות כאלה.

- המוק שואף לקלוע, ככל האפשר, לתמונת הרי-דראפט שתתחיל להיווצר בעוד 4-5 ואף 7 שנים.

- עם זאת, לא מדובר בביג בורד. המוק בכל זאת לוקח בחשבון צורכי קבוצות, התאמה הדדית בין שחקן לקבוצה וכן הלאה. כלומר, נניח שלפני שש שנים בדיוק, הייתי מפרסם מוק דומה שבו לוקה הולך ראשון בדראפט, טריפל ג'יי שני ואז, בסדר כלשהו, טריי, שגא וברונסון, אז מן הסתם העובדה שפגעתי בול ביכולת של שגא וברונסון להצליח בליגה הרבה מעבר למה שמוקים חזו להם, ולאיפה שנבחרו בפועל, מספיק טובה; וזה שבכל זאת העדפתי את טריפל ג'יי לסקרמנטו על פני שניהם, אחרי שפוקס נתן עונת רוקי מספיק טובה בשביל להצדיק בנייה סביבו, נבעה גם מהערכה גבוהה שלו אבל גם משיקול עמדתי של צורכי קבוצה. כלומר, זה שטריפל ג'יי לא מדורג שני ברי-דראפט 2018 של הופס הייפ אלא רק שישי (לדעתי הוא צריך להיות מעל אייטון החמישי), לא היתה נחשבת לטעות מצדי בהשוואה ההיפותטית הזאת.

- השתדלתי להכין את המוק לאור התובנות שניסיתי להפיק בת'רד הרטרוספקטיבה: לסמן מתוך ה- lottery projected מספר באסטים ומאכזבים. חלק מאותם מאכזבים הם שחקנים שעשויים להיבחר גבוה בהרבה ממה שנתתי להם (הדירוג הקונצנזואלי נכון להיום יופיע לצד כל שם בחירה בסוגריים). אחרים לא יופיעו בין 30 הבחירות בכלל, למרות שבמציאות יהיה חכם יותר, לכאורה, לקטוף אותם בבחירה מאוחרת. זה בגלל שבחרתי להישאר נאמן ל bust projection.

- תובנה אחרת היא שבאזור בחירות 8-10, ובטח שבטווח של 10-15 והלאה, נכנסים כבר לטריטוריית הרול פליירס, גם בדראפטים שנחשבים לחזקים יותר מהנוכחי. כך שבחרתי בהתאם שחקנים שלפי הקונצנזוס, וכנראה שגם במציאות, יילקחו מאוחר בהרבה. אין פה עסקאות טרייד-דאון ואחרות (חוץ מאחת מינורית יחסית, בשליש האחרון של הסיבוב הראשון). אני שוב אומר, המטרה אינה לחזות מה יהיה ולפיכך גם לא לבחור בצורה הנכונה אסטרטגית, אלא לבחור באופן האופטימלי עבור כל קבוצה, כפי שהייתי בוחר להן עם חוכמה בדיעבד במקום חוכמת ה prospect evaluation טעונת ההוכחה שלי (:

Projected Busts - מחוץ לסיבוב הראשון

אקדים ואומר, זה דבר אחד להיות קר על פרוספקט ולהוריד אותו בדירוג, כמו שעשיתי לפני שנה למשל עם אמן תומפסון (8) וקאם וויטמור (13), ודבר אחר לגמרי לסמן פרוספקטים מסוימים כבאסטים - לא כיף בכלל. במיוחד לאור האפשרות הממשית שאטעה בגדול (:
ועדיין, ההיסטוריה מראה לנו שכל מחזור דראפט מוליד באזור ה 4 עד 7 כאלה מהלוטרי בלבד. אז כמה מילים על אלו שהוצאתי לחלוטין מהסיבוב הראשון:

- טיז'אן סאלון (9): נראה לי שדיברנו עליו כבר מספיק, אבל בקצרה: צרפתי, הבנת משחק חלשה, הייפ שמבוסס על שילוב של כלים פיזיים, מוטור וקליעה מבחוץ, אבל בפועל רק 0.2 חסימות למשחק והקליעה רחוקה מלהיות דבר ודאי. גם קווין נוקס נכנס לליגה עם טיקט של קליעה מבחוץ, ועוד נחשב לסקורר מלוטש יותר, וראינו איך זה נגמר. זאת ההשוואה שלי לסאלון: נוקס בגוף של אוסטין דיי (עם 10 קילו יותר, אומנם).


- ניקולה טופיץ' (12): הכי חבל לי עליו ואשמח מאוד לאכול את הכובע לגביו, כי מבחינת כישרון נטו ראיתי בו אופציה לבחירה שנייה של וושינגטון (כשעוד היה אמור להיות בריא ולהתאמן בקבוצות). מן הסתם, הפציעה שלו מאפשרת לגדר כל סוג של הימור עליו: יכולתי למקם אותו איפשהו בלוטרי ולהדגיש שזה בהנחה שהוא שם הפציעות מאחוריו ומשחק כאילו מעולם לא היו; וכמובן שגם ההימור עליו כבאסט נובע בראש ובראשונה מהפציעה.

בכל אופן, היו כמה סיבות להסתייג מטופיץ' עוד לפני הפציעה, היא רק מעצימה את הסייגים. קודם כל, המדידות שלו בקומביין הראו שיש לו מוטת זרועות קצרה, אפילו "שלילית" (קצרה יותר מהגובה שלו). הוא קצת יותר נמוך מסאטורנסקי, עם מוטת זרועות שקצרה יותר בכמעט 2 אינץ' (שוקלים אותו דבר). על מה זה יכול להשפיע? קודם כל, אם אפשר היה לקוות למימדים שהיו מאפשרים להחביא אותו בהגנה מול שחקן כנף, זה כבר פחות המקרה. דבר שני, זה עשוי להשפיע על יכולת הסיום שלו בצבע מול הסייז והאתלטיות שיש בליגה. והפציעה מוסיפה לדאגה האחרונה – טופיץ' לא נחשב לרכז אתלטי כי הוא מסיים עם טאץ' ובליי אפים (נראה לי ששמעתי איפשהו שהוא לא הטביע פעם אחת העונה), אבל אני כן חושב שסגנון המשחק שלו מבוסס גם על אתלטיות וכשאני חושב על דרק רוז, איך שפציעות הברכיים שלו השפיעו (אולי אפילו ברמה המנטלית) על האופן שבו זינק וסיים בצבע, אני חושש מאוד שטופיץ' עשוי לסבול מגורל דומה.

דווקא הקליעה מבחוץ לא נראית לי כמו בעיה מהותית, יצא לי לראות דיאגרמת פילוח זריקות שמראה שהוא קלע באחוזים טובים מקצה הקשת, ואלה רוב הזריקות שהוא אמור לקחת מקאץ' אנד שוט. מצד שני, אני לא יודע כמה מאותן זריקות היו בפול אפ או בקאץ' אנד שוט, וכן ראיתי נתון שהוא קלע משהו כמו 10 מ40 בקאץ' אנד שוט.

עכשיו, תחשבו על זה שהפציעה עשויה לעלות לו גם בשנה בחוץ, שזו שנה שלמה של developmental reps, גם במיקום שבו ייבחר ובקדימות שתינתן לו. מדובר בפרוספקט שחייב את הכדור בידיים בהתקפת פיק אנד רול, ואני שואל את עצמי איזו קבוצה תספק לו הזדמנות כזאת בעוד שנה מעכשיו. יכול להיווצר פה מצב של קיליאן הייז 2, למרות שאני סומך יותר על חוכמת המשחק ויכולת הקליעה של טופיץ' (מצד שני, להייז לפחות היתה ההגנה שלו שזיכתה אותו בזמן משחק).


- רון הולנד (13): היה שלב מוקדם מאוד שבו שאלתי את עצמי, ואחרים, מדוע הוא לא מועמד לבחירה הראשונה. אחד הצעירים במחזור הזה, אתלטי וחזק עם מוטור טוב, הוביל את האיגנייט בנקודות, מראה ניצנים של יצירה מכדרור שלכל הפחות ניתן לומר עליו שהוא טוב מזה שג'יילן בראון פיתח עד כה...אז קודם כל, הוא לא בראון הבא. פחות אקספלוסיבי ובמימדים פיזיים פחותים (והכתפיים המעוגלות שלו גורמות לי לפקפק בכך שיצליח לגדול כמו בראון). מבחינה פיזית הוא בנוי דומה לג'וש צ'ילדרס ודייסון דניאלס, ומבחינה מקצועית סובל מקליעה רעועה מבחוץ כמו שניהם. זרק בממוצע 3 שלשות למשחק, קלע אותן ב 24%, עם 68.2% מהקו. לא זוכר את הנתון המדויק, אבל קווין אוקונור אמר באחד הפודקאסטים שלו שנתח משמעותי מההחטאות שלו העונה היו אייר בולים או לבנים טהורות. וגם בקומביין הוא המשיך לזרוק גרוע (במבדקי קליעה, לא בלייב גיים אקשן). והנה נתון אחר שאני כן זוכר - 20% מהנקודות שלו העונה הגיעו במתפרצות, שזה סימן מובהק לתפוקה מנופחת.

1. אטלנטה הוקס

עברתי חתיכת תהליך עם הבחירה הזאת, גם מהצד של אטלנטה ומגוון האופציות ששקלתי, וגם עם מי שבסופו של דבר הכרעתי לגביו שהוא המתאים ביותר כאן. מיד אחרי תוצאות הלוטרי, התעצבנתי לראות שסאר וריזאשה נתפסים כמועמדים המובילים לבחירה, עם הזמן התחלתי לראות בכל אחד מהם מועמד ראוי ומתאים. משם המשכתי לאופציית קלינגן המדוברת לאחרונה, עד שהתחלתי להתקרר גם כלפיה וגם כלפיו. משם עברתי לפאזה קצרה של לשקול את בוזליס, אבל בסופו של דבר הבנתי שאני נכנס ללופ של מציאת איזון בין התאמה מקצועית להוקס, לצרכיה האסטרטגיים הייחודיים (היו מספיק טובים העונה בשביל להתחרות על הפליי-אין ובכל מקרה, לא יכולים ללכת לריבילד כי הספרס שולטים אבסולוטית בבחירות שלהם בשלוש השנים הבאות), ולניסיון למצוא אפסייד.

מהצד של הנבחר, בהתחלה הייתי סקפטי לגביו ואפילו תהיתי אם הוא יהיה אחד מהבחירות הגבוהות שאדרדר אפילו מחוץ ללוטרי...אח"כ התחלתי להתעמק בו יותר ויותר, לאהוב את ההתאמה שלו לקבוצה ספציפית (דטרויט), לשקול ברצינות את התאמתו לספרס לאחר שדרור האס מהכדור הכתום אתגר אותי בפרק שהקלטנו ולהבין שהוא יהיה אדיר לצד וומבניאמה וסוהאן, ובסופו של דבר לחשוב רגע, למה לא לצוות אותו עם ג'יילן ג'ונסון?

כן, אני מדבר על ריד שפרד (4). גארד בממדים דומים מאוד לאלו של סטף קארי (רק שסטף היה מבוגר ממנו בשנתיים כשנמדד 181 פאונד). אני לא חושב שהוא יהיה סטף הבא מבחינת שליטה בכדור ויכולת פליימייקינג. אבל אני כן חושב שהוא יוכל לשחק בעמדת הרכז בליגה. הוא יצטרך לשפר את השליטה בכדור - זה אפשרי וזה מה שסטף עשה בשנותיו בדווידסון. הוא יצטרך להוסיף מאסה לגוף האתלטי (ראו תוצאות מקס ורטיקל בקומביין וחלק מה 0.7 חסימות למשחק שרשם העונה), וגם זריקת פלואטר, בשביל לשפר את היכולת לשחק פנימה; אבל עצם איום הקליעה שלו בפול-אפ משלוש, בהיי פיק אנד רול, יהיה מספיק בשביל לפתוח לו (או לג'יילן ג'ונסון המתגלגל פנימה) נתיבים פנויים לסל. הוא לא רכז קלאסי, אבל גם סטף, ג'מוריי ואחרים לא. הוא כן שחקן חכם מאוד ומוסר מחונן. והיי פיק אנד רול שלו, בעיקר עם ג'יילן ג'ונסון שגם הוא רואה משחק ומוסר נהדר, יוכל לייצר מצבים של 4-מול-3 ממש כמו עם סטף ודריימונד.

מבחינה הגנתית, כתבתי פה לאחרונה שאני לא רואה בו שומר און-בול ברמה של קירק היינריך, ואכן מוטת הזרועות שלו קצרה יותר בכמעט 3 אינצ'ים. בכל זאת, אני חושב שהוא מסוגל להתפתח לשומר טוב בפוינט-אוף-אטאק. הוא נחוש, חכם ויש לו ידיים זריזות שאחראיות לחלק מה 2.5 חטיפות למשחק שרשם. חשוב מאוד שיצליח להוסיף מאסה בשביל לשפר את היכולת שלו להיאבק בסקרינים. יתכנו מצבים שבהם יהיה עדיף להחביא אותו מול שחקן כנף, כזה שלא יוכל לקחת אותו בקלות לסל, מאשר שישמור על רכז פיזי ואתלטי במיוחד. במצבים כאלה, הגנת האוף-בול הנהדרת שלו, שאחראית לחלק הארי של חטיפותיו, תוכל לבוא לידי ביטוי ולייצר סלים קלים. אבל ברמה העקרונית, הוא יהיה חייב להגיע לדרגת שומר בינוני-פלוס מול פוינטים יריבים בשביל להצדיק את האמון הרב שלי בו (או של הספרס, או אפילו הפיסטונס...), כך שלא יתגלה כחוליה הגנתית חלשה מדי במאני טיים.

עוד קצת על ההתאמה לאטלנטה: הדראפט הזה מגיע שש שנים אחרי ניסיון הבנייה סביב טריי והורטר לפי התבנית של הספלאש בראדרס...ובאופן אירוני, אני משדך להוקס גארד נמוך וצנום אחר, שיוכל להגשים את החזון הזה טוב מכפי שטריי הצליח, לדעתי. מן הסתם אני חושב שטריי צריך להישלח בטרייד, לא משנה מי ייבחר (אם כי לצד סאר או קלינגן הוא לכאורה מתאים). בתרחישי סאר/קלינגן, הייתי רוצה לראות את טריי נשלח ללייקרס תמורת חבילה שתהיה חייבת להתבסס על ריבס, ולו רק למטרת איזון משכורות. דז'ונטה-ריבס-ג'ונסון יוכלו להשאיר את אטלנטה תחרותית מספיק, כך שבחירות הדראפט העתידיות שלה ייראו פחות ופחות אטרקטיביות לספרס, אולי מספיק בשביל לקבל חלק מהן חזרה בעסקה שתחזיר את דז'ונטה לספרס...
לעומת זאת, אם שפרד הוא אכן הבחירה, אז החלפת טריי באינגרם תהיה צעד מוצלח לדעתי, כי למרות אמונתי ביכולת של שפרד לאייש את עמדת הפוינט, עדיין הייתי רוצה לצוות אותו עם כמה שיותר פליימייקרים בעמדות נוספות (לכן אני אוהב את ההתאמה בדטרויט עם קייד כג'אמבו פליימייקר, ואפילו אסאר).

השוואת NBA: קצת מרק פרייס, קצת ג'ף הורנסק, קצת קירק היינריך וקצת מאלכס קארוסו, בגוף של מונטה אליס (כולל האתלטיות אם זה לא היה ברור)

2. וושינגטון וויזארדס - אלכסנדר סאר, פורוורד-סנטר (1)

עם סאר עברתי תהליך הפוך, כשלאחרונה התחלתי להסתייג ממנו ולשקול אם לדחוק אותו עד לבחירה 7 או אפילו 11...ואז הבנתי שהסיומת הבעייתית בצבע, אחוזי הריבאונד הנמוכים, אפילו הליקויים כרים פרוקטור, כולם מצביעים על מה שסאר אמר בדיוק לאחרונה, להצדקת הסירוב שלו להתאמן עבור אטלנטה...שלמרות שמתבקש שישחק סנטר במשחק המודרני, כנראה שאכן מדובר בפאוור פורוורד כמו מובלי (ובאמת הוא התחיל לשחק כשחקן כנף בצעירותו).

וכך, למרות קוזמה בהווה והאפשרות שאבדיה יתפוס את מקומו באיזשהו עתיד, החלטתי שהוויזארדס הם מספיק דף חלק בשביל לצרף את סאר ולבחון אותו לאורך כמה שנים בשתי העמדות. כשעם כל הכבוד לדני שלנו, יתכן הרי שיסחרו בו בהמשך הדרך.
אני חושב שסאר בתור help defender יוכל לתרום הרבה יותר, וכך גם להמשיך בפיתוח עבודת הרגליים שלו בהגנה על הפרימטר.

כקלעי שלשות, הוא מאוד רחוק מטריפל ג'יי, שקלע כפרשמן 1.1 שלשות בכמעט 40% עם 79% מהעונשין. סאר, לעומת זאת, קלע במדי פרת' 0.6 שלשות בכמעט 30%, עם 71% מהעונשין. בפילוח הסאמפל סייז הנמוך שלו - 27 משחקים - גיליתי ממצאים מעודדים יותר ומעודדים פחות:
6 מתוך 9 משחקים ראשונים בעונה שבהם זרק מהקו: 14 מ 27
13 מתוך 17 משחקים אחרונים של העונה שבהם זרק מהקו: 35 מ 41
16 משחקים ראשונים: 10 מ 40 לשלוש, כולל משחקים של 3-5 זריקות
9-11 המשחקים הבאים (היו שניים בהם שיחק רק 7 דקות): 2 מ 8 לשלוש

אבל את הירידה הדרסטית בזריקות משלוש, נראה לי שאפשר לייחס להוראות מהמאמן, ולא לחוסר נכונות או חוסר ביטחון של סאר מחוץ לקשת. עבור ביגמן בגיל כה צעיר, עצם הנכונות לזרוק שלשות היא משמעותית, אם להשוות למובלי למשל שמעדיף להתמקד בחוזקות שלו. והשיפור בעונשין גורם לי להאמין שהוא יוכל להיות ביגמן של עונשין טוב וגם קלעי מיד ריינג', מעין בוש למעמד הביניים (;

מבחינת התאמה לוויזארדס, הייתי מנסה להביא את וונדל קרטר או אייזיאה סטיוארט בתור הסנטר הביפי שקולע משלוש. להערכתי, קוזמה (לפיסטונס או לקבוצה שלישית) אמור להספיק בשביל להשיג את ביף סטו.
כמובן שחלק מהזמן סאר ישחק גם סנטר וינסה לגדול לתפקיד. בכל אופן, איתו ועם קוליבאלי ודני, הבנייה מחדש של וושינגטון תתחיל עם שומרים ורסטילים וגדולים, שרק צריכים פליימייקר וסקורר לצדם.
אני יודע שבעייתי להיערך לדראפט שנה מראש, כי חלק מהפרוספקטים הבכירים עשויים לאכזב במהלך הזמן שיעבור (מנגד, אחרים יפרצו), וגם וושינגטון עצמה עשויה להגריל בחירה נמוכה יותר...ועדיין, אפשר להעריך בסבירות גבוהה שהיא שוב תבחר בטופ 5 בעוד שנה מעכשיו, במחזור שגם נחשב לאיכותי יותר וגם אמור להתבסס בעיקר על ווינגים ורכזים בפסגה שלו. אז ללכת על סאר או קלינגן בדראפט הנוכחי נראה כמו צעד אסטרטגי נבון.

השוואת NBA: כסנטר, ניק קלקסטון גדול יותר (נמדד דומה לטייסון צ'אנדלר*) עם קליעה פוטנציאלית משלוש. כ-4, מובלי להיפסטרים (;

* כל השוואה לשחקן הווה/עבר מבחינה פיזית היא לנתונים שלו בזמן הדראפט, אלא אם צוין אחרת

3. יוסטון רוקטס - זכארי ריזאשה (2)

יש ספקות לגבי האפסייד שלו, בגלל יכולת מוגבלת ליצור לעצמו מכדרור, וגם התוצאות בקומביין הבינלאומי בטרוויזו - מוטת זרועות וניתור לא משהו, ידיים קטנות יחסית - לכאורה מסבירות איך היו לו מספר החטאות דאנקים מול צבע מצופף. מנגד, יש סימנים מעודדים יותר ליכולת שלו לייצר לעצמו ולאחרים במסגרות "שוויוניות" יותר, כלומר כששיחק מול בני גילו בטורנירים בינלאומיים. העונה הוא שיחק 65 משחקים במסגרות של בוגרים (הרבה יותר מכל שחקן קולג'ים או בינלאומי אחר), כולל השתתפות ביורו קאפ ובפלייאוף הליגה הצרפתית (שבו העמיד ממוצעים מרשימים של 15.1 נקודות, 7.4 ריבאונדים, אבל במשחק ההדחה זרק רק 6 שלשות וקלע 2 מתוכן, מה שמעורר שוב את התהייה, מאיפה תגיע התרומה ההתקפית שלו בימים שבהם הקליעה לא נכנסת?).

אני לא חושב שהוא מצדיק בחירה ראשונה, וגם לא צירוף שלו לקבוצה שכבר בחרה סמול צרפתי אחר לפני שנה לצד הסמול הישראלי שמועמד חזק להיות MIP בעונה הבאה. אבל כבחירה שלישית בדראפט חלש, לקבוצה שכבר אספה לא מעט טאלנטים מהדראפטים האחרונים, הוא יושב בול (קצת כמו אוטו פורטר בבחירה השלישית של וושינגטון בדראפט 2013 "המקביל", עם אמן תומפסון וג'יילן גרין בתור וול וביל...). הרוקטס די עמוסים בכל שאר העמדות, לפחות עד שיהיה שם טרייד קונסולידציה. אבל דילון ברוקס כסמול פותח זה פתרון זמני והמשכורת שלו הופכת אותו למועמד טבעי בכל טרייד משמעותי (כמו זה שהם מנסים להוציא לפועל, ללא הצלחה, עבור מיקאל ברידג'ס). קאם וויטמור בהחלט נראה כמו גניבה מהבחירה ה20, אבל זה עדיין לא אומר שעמדת הסמול הפותח בעתיד רשומה על שמו, בטח כל עוד ג'יילן גרין חלק מהקבוצה - נכון לעכשיו הייתי בונה עליו בתור סקורר מהספסל. בכל אופן, עם שניהם ברוטציה, ריזאשה יוכל לקחת את הזמן שלו, לעבוד על הוספת מאסה ושיפור סקילז התקפיים, מה שיוכל להגביה מאוד את התקרה שלו. אבל גם בתור פרוספקט עם רצפה גבוהה, הוא יוכל להתאים יופי בעתיד לצד אמן כפליימייקר, גרין כסקורר ושנגון כציר התקפי מרכזי.
זה המקום לציין שהוא גם יופי של מגן אוף בול שאמור להתפתח לשומר און בול נהדר מול עמדות 2-3 ועם הזמן גם מול רכזים.

השוואת NBA: טריי מרפי מעט גבוה יותר (באינץ', וזו השוואה שלקחתי מג'ונתן גבעוני, שלא יאשימו אותי בפלגיאט פה...)



4. סן אנטוניו ספרס - דלטון קונקט, סווינגמן (7)

אם שפרד פנוי כאן, אני מעדיף אותו מכל הסיבות שפירטתי בבחירה הראשונה + הציוות שלו בהיי פיק אנד רול עם וומבניאמה, או אפילו עם סוהאן בתפקיד דריימונד. וסביר להניח שהספרס מעדיפים בכלל את ריזאשה, שבהחלט יוכל להשתלב אצלם היטב כסיסטם פלייר מוכח.

אבל בהינתן התרחיש הנוכחי ובכלל, גם קונקט יהיה אחלה בחירה בשבילם. הוא דוסקס כאן כבר בעבר, או בת'רד של הריקוד הגדול, אז רק אעבור זריז על כמה נתונים יבשים: סופר-סניור בן 23, שיחק את השנתיים הראשונות שלו במה שנקרא ג'וניור קולג', "עלה ליגה" (תוך כדי שעבר פרץ גדילה) בשנתיים הבאות במכללת נורת'רן קולורדו, שם התפוצץ כבר כסניור עם 20.2 נקודות, 7.2 ריבאונדים. משם עבר למכללת טנסי והוביל אותה העונה עם 21.7 נקודות באחוזים מצוינים (50% מהשדה, 39.7% משלוש על 6.5 זריקות).

בטוח שיהיו כאן מי שייצאו נגד האפסייד של הבחירה, כי קונקט אומנם יופי של אוף-בול סקורר אבל לא בטוח כמה טוב יהיה במצבי בידוד. הוא גם לא פליימייקר מי יודע, אם כי לדעתי טוב מכפי שהנתונים מראים (1.8 אסיסטים כנגד 1.7 איבודים, וזה עוד שיפור מהיחס לפני שנה שהיה שלילי), בגלל התפקיד שהתבקש למלא בשנתיים האחרונות. הוא כן הראה שיפור כמוסר במצבי דאבל טים העונה, ובהתקפה עם יותר תנועה כמו של הספרס, לצד סקורר כמו ואסל ובעיקר מטרה ענקית למסירות בדמות וומבניאמה, אני מעריך שמספרי האסיסטים שלו ישתפרו לכיוון של 3.5-4 למשחק.

קונקט גם רחוק מלהיות סטופר בהגנה, אבל עם האתלטיות ומוטת הזרועות שלו, וכשיוכל לחלק את האנרגיות שלו בצורה מאוזנת יותר בין שני חלקי הפרקט, אני מעריך שיוכל לתת הגנה סבירה-פלוס. בטח כשיש את וומבניאמה וסוהאן מאחוריו לסיוע.

אני פשוט חושב שהוא יהיה אחד הרוקיז הכי מוכנים לתרום מידית, מועמד טבעי לתואר רוקי העונה, וזה לכשעצמו אמור למקם אותו בטופ 5 של רי-דראפט למחזור הזה. נכון, הוא מבוגר, אבל וומבניאמה רוצה להתחיל לנצח במוקדם מן המאוחר, ויש לספרס מספיק בחירות עתידיות בשביל לקחת פרוספקטים צעירים עם אפסייד גבוה יותר בהמשך הדרך, וכך לבנות את השושלת. מהלכים של דריבל-הנד-אוף בין וומבניאמה וקונקט יוכלו להיות בלתי עצירים - קונקט אוהב מאוד לתקוף את הטבעת כשהוא מקבל את הכדור כבר בתנועה, ולחלופין הוא מסוגל לעלות לג'אמפ שוט נקי וכמעט בלתי עציר, הודות לשילוב של סייז, ניתור ויכולת הקליעה. כל זה עוד לפני שדיברנו על ה gravitational pull של וומבניאמה במהלך כזה...

אה, הוא גם עובר את מבחן האנליטיקס ולא רק את מבחן העין - ממליץ להסתכל בתחתית הדו"ח סקאוטינג כאן על טבלת פיזור הזריקות שלו:
https://mavsdraft.substack.com/p/dalton ... ion-search

השוואת NBA: גרסה אתלטית יותר של מייקל רד

5. דטרויט פיסטונס - ג'יילון טייסון, סווינגמן (32)

הפעם הלכתי רחוק עם השחקן האהוב עליי התורן במחזור דראפט נתון, ואם זה נראה לכם מופרך, מזכיר ש:
א) מדובר במחזור דראפט חלש, וראינו מאיפה הגיעו השחקנים הטובים ביותר במחזורי 2013 ו-2000 שאליהם הוא מושווה
ב) גם במחזורי דראפט אחרים, אפשר למצוא שחקנים שנבחרו בסיבוב השני או באזור אמצע-סוף הסיבוב הראשון (מזכיר שהדירוג הקונצנזואלי לא תמיד משקף בצורה נאמנה את המיקום שבו שחקנים ייבחרו בפועל).

היו שלבים ששקלתי את טייסון אפילו ראשון או שני, אבל נאלצתי להודות בפני עצמי שזה גבוה מדי ולא הגיוני גם לאור זהות הקבוצות הבוחרות. דטרויט, לעומת זאת, תוכל להיעזר מאוד ברוקי בן 22 ובשל יחסית, שעבר העונה למכללת קליפורניה והוביל אותה ממאזן 29-3 אשתקד, למאזן מכובד יותר של 19-13. קייד, עם כל הכישרון שלו, לא קורץ מחומר של מנהיג.

אז קצת על טייסון, שמן הסתם הוא השם הכי פחות מוכר שהופיע עד פה בטופ 5 שלי: הוא ג'וניור, אבל "גיל הכדורסל" שלו צעיר יותר. כפרשמן באוניברסיטת טקסס, הוא שיחק רק 8 משחקים וצבר בהם 55 דקות בלבד. ממה שהבנתי, המאמן שלו גייס אותו לקבוצה תוך הבטחה לזמן משחק, שהוא לא קיים. אז טייסון ניצל את חלון ההעברות ושיחק אשתקד במדי טקסס טק, שם הוא כבר קיבל 29 דקות למשחק והעמיד ממוצעים של 10.7 נקודות, 48.3% מהשדה, 1.4 שלשות (40.2%), 6.1 ריבאונדים, 1.4 חטיפות. הוא נחשב למגן טוב באותה עונה, שבה אני רואה proof of concept מס' 1 - שטייסון יוכל להיות אחלה רול פלייר בליגה (אחד הסייגים שמועלים כלפיו זה האם הוא יוכל to scale down לאור היוסאג' הרב שקיבל העונה, שתכף נגיע אליה).

בעקבות מתיחות נוספת מול מאמן, הפעם מרק אדמס בטקסס טק שלפי טייסון הפלה אותו ממניעים גזעניים (ואדמס אכן הושעה לאחר שהתגלו התבטאויותיו כלפי טייסון), הגיע מעבר נוסף למכללת קליפורניה החלשה, שם טייסון היה ראש לשועלים עם 19.6, 46.5% מהשדה, 6.8 ריבאונדים, 3.5 אסיסטים כנגד 3.1 איבודים, 1.6 שלשות (36%), כמעט 80% מהעונשין, 1.2 חטיפות, 0.5 חסימות. כאן מגיע proof of concept מס' 2 - שטייסון יכול להיות גו-טו-גאי בבוא הזמן, באופן שיקביל לטיפוס ההדרגתי של ג'ימי באטלר משחקן משנה צעיר ומבטיח בשיקאגו עד למה שנהפך להיות מאז. אני לא חושב שטייסון יהיה שחקן הגנה ברמה של באטלר, אבל כן רואה בו two-way player. מה שהכי חשוב בתור התחלה, זה שהעונה בקליפורניה סייעה לו להתפתח כשחקן התקפי שלם יותר, וזה יוכל לבוא לידי כבר כרול פלייר. הליגה כל הזמן מתפתחת, התקפות מגיבות להגנות וחוזר חלילה, ונראה כי הטרנד הנוכחי הוא מהרול פליירס המוגבלים שהתהוו בעשור האחרון (שחקני 3 & D בכנף) לשחקנים שמסוגלים לקחת כל מה שהגנה יריבה נותנת להם - לחדור פנימה מול קלוז-אאוטים, למצוא את השחקן הפנוי כשמגיע help defender בקו השני של ההגנה, וכן הלאה.

חשוב להבהיר שטייסון לא צבר את הנקודות שלו כתוצאה מסגנון משחק של "בולי-בול" (בריוני). הוא בנוי חזק, אבל משתמש בכוח שלו יותר בשביל לחצוב לעצמו מרחב כבר בשלבים הראשונים של הכדרור לכיוון לסל, כך שהוא יכול להמשיך אותם בפול-אפ, לעתים עם פלואטר, לפעמים בהאטה (deacceleration) 'הארדנית', ואם כבר ציינתי את המזוקן, אז יש לו גם יורו סטפ חביב בארסנל. הוא קולע משלוש, אומנם בווליום לא גבוה במיוחד, אבל באחוזי טובים (לרבות האינדיקטור האמין מהעונשין). מה גם שבתור הסקורר והפליימייקר העיקרי של הגולדן ברס העונה, היו אמורים לרווח לו יותר משהוא היה אמור לרווח בשביל שאר הקבוצה (ואכן חלק ניכר מהשלשות שלו הגיעו גם הן מפול אפים). הסתייגות נוספת ממנו שאולי תמצאו היא לגבי האיבודים, אז צריך לזכור שזו היתה עונה ראשונה שלו בהרצת ווליום כה גבוה בפיק אנד רול (גם בתיכונים הוא היה סקורר בולט, אבל מתאר לעצמי שהיו שם פחות פיק אנד רולים ובכל אופן רמת הגנות נמוכה יותר), ועדיין הוא שמר על יחס אסיסטים-איבודים חיובי.

הסתייגות אחרונה ונפוצה היא שטייסון אינו אקספלוסיבי מספיק. אז קודם כל, אם למדתי משהו מההמעטה בערכם של דזמונד ביין וחיימה חאקז, זה שאם מגיע פרוספקט מנוסה ושלם, אבל "לא אתלטי מדי", אז קודם כל צריך לבדוק האם הוא "אתלטי מספיק". טייסון רשם בקומביין זינוק אנכי מקסימלי של 36.5 אינץ', זה גבוה ב 1.5-2 אינץ' מאלו של ווייד ואיגודאלה בזמנם. אני לא טוען כאן שטייסון אתלטי ברמה שלהם, יתכן אפילו שהם זלזלו במבדק הזה מסיבותיהם, אבל גם בהשוואה למחזור שלו - טייסון רשם אינץ' אחד פחות מג'ונתן מוגבו (פרוספקט גבולי אבל אתלט רציני), 1.5 אינץ' פחות מבוזליס, הולנד ואיי ג'יי ג'ונסון שנחשבים גם הם לאתלטים הבולטים בדראפט הזה. נראה לי שטייסון יסתדר בליגה, יש לו מגוון מהלכים וקאונטרים כאמור, יכולות המסירה וקבלת ההחלטות שלו אמורות להשתפר, וכמו תמיד שווה לציין שהוא ישחק בתנאי ספייסינג משופרים.

אז אם הצלחתי לשכנע אותכם, נותר רק לדבר על התאמתו של טייסון לפיסטונס - ובכן, הוא לא התאמה חלקה כמו שפרד שיוכל לשחק אוף גארד לצד קייד וגם לתפקד כפליימייקר משני, ובעיקר לרווח טוב יותר לצד אסאר ודורן, אבל טייסון כן נותן להם מנהיג כמו שכבר אמרתי, סקורר נוסף שיוכל להריץ פיק אנד רולים, וסייז עדיף. הפיסטונס צריכים לבזבז כסף בקיץ ועם כמה מהלכים טובים פלוס צירוף של רוקי בשל יחסית, הם יוכלו להתחיל במסע שלהם מחוץ למרתפי הלוטרי ובחזרה לפלייאוף, בתקווה שהפעם זה יקרה באופן עקבי ועם אפיק לשיפור מבפנים משנה לשנה.

השוואת NBA: קצת מברוגדון, קצת כיילב מרטין, קצת מארון אפללו כקלעי ושומר, בגוף של ג'ארד דאדלי ואולי אף ג'ואי גרהאם (אם ילך בכיוון של הוספת מאסת שרירים רצינית).

6. שארלוט הורנטס - דווין קרטר, קומבו גארד (11)

לא בחירה הכי נוטפת אפסייד, אבל במחזור כזה, לקרטר יש שילוב של כלים פיזיים, מוטור ואופי, וגם כמה סקילז התקפיים שפיתח והדגים העונה כג'וניור בפרובידנס, בשביל להתמקם שישי ברי-דראפט. אני חושב שהוא מתאים יופי להורנטס ויכול להיות גיים-צ'יינג'ר משמעותי בשבילם, מה שנקרא tone-setter. מנהיג בלוקר רום וגם על הפרקט, מה שאני לא רואה בלאמלו או במילר המוכשרים.

קרטר לא רכז טבעי, אבל לצד יכולות הפליימייקינג של לאמלו ומילר זה בסדר גמור. הוא הציג העונה שיפור משמעותי משלוש - לקח 6.8 זריקות למשחק וקלע אותן ב 37.7%. המכניקה לא נראית הכי חלקה, אחוזי העונשין עמדו על 75%, אז יכול להיות שייקח לו זמן לקלוע ככה גם בדרגות הקושי שיש בליגה, אבל זה בסדר גמור - עצם הנכונות לזרוק היא משמעותית, ולצדו ישחקו לאמלו, מילר, גרנט וויליאמס ומהספסל טרה מאן, קודי מרטין וברטאנס - הוא "ירופד" היטב.

מבחינה הגנתית, הוא ייכנס לתפקיד של רוז'ייר כשומר בפוינט אוף אטאק ויוכל לאמלל רכזים יריבים (1.8 חטיפות, חסימה למשחק) בזמן שלאמלו מוחבא על שחקן כנף. הוא מסוגל גם לשמור על שחקני כנף בעצמו כשצריך. ברמת האינטנג'בלז, הוא הוריד 8.7 ריבאונדים למשחק העונה! הוא, לאמלו ומרק וויליאמס אם יהיה בריא סופסוף, יוכלו לשלוט בריבאונד הגנה, ובינו ובין לאמלו יהיה להורנטס צמד גארדים שמסוגל לקחת ריבאונד ומיד לצאת קדימה בפאסט ברייק.

גם הוא מאוד אנליטיקס-פרנדלי והשלב הבא בפיתוח ההתקפי שלו יהיה להוסיף פלואטר:
https://mavsdraft.substack.com/p/devin- ... ion-search

השוואת NBA: קצת מג'יילן סאגס, קצת מברוס בראון וקצת מדיאנטוני מלטון (בנוי ממש כמוהו)


7. פורטלנד טרייל בלייזרס - מטאס בוזליס, קומבו פורוורד (6)


כן-כן, שוב בחירת לוטרי בשחקן שלא עבר במכללות (שארפ, סקוט) ובדומה לסקוט גם שיחק באיגנייט והראה שם שילוב די מפוקפק של קליעה משלוש וסיומת בצבע...בוזליס גם קלע רק 68% מהעונשין העונה, כך שעל פניו לגיטימי לשאול, למה הוא נבחר כאן שביעי בעוד שקודי וויליאמס תויג כבאסט? אז נתחיל מזה שבוזליס אומנם רזה כרגע (197 פאונד), אבל עדיין שוקל 20 פאונד יותר מקודי ויש לו פריים סבבה. הוא גם אתלטי יותר, גבעוני מ ESPN בחר בו כשחקן האתלטי ביותר במחזור הנוכחי. הוא קלע טוב שנה קודם לכן כסניור בתיכון, המכניקה שלו נראית סבירה, הוא פשוט צריך להתייצב טוב יותר כי כנראה שקצב המשחק המהיר יותר בג'י ליג השפיע עליו.

שלא יהיה ספק, בוזליס בהחלט נראה כמו פרוספקט של בום-או-באסט, אני פשוט מאמין שהוספת המאסה וייצוב הקליעה משלוש יפתחו המון אלמנטים במשחק שלו - הוא יוכל לתקוף קלוז-אאוטס ולספוג מגע בצבע, ואז גם יכולת המסירה שלו תבוא לידי ביטוי מוגבר. אה, הוא גם צריך להדק את השליטה בכדור ואז יחס האסיסטים-איבודים ייראה טוב יותר - אין ספק שכרגע מדדים מתקדמים לא אוהבים אותו, כשהתרומה הבולטת שלו היא כשוט בלוקר (2.1 חסימות למשחק). הוא גם יכול להיות יופי של שומר פרימטר, כנראה שלא ברמה של ג'יידן מקדניאלס (שהוא ציין כשחקן שעוקב אחריו ומנסה ללמוד מהמשחק שלו), אבל עדיין ברמה גבוהה ולא רק אוף בול. אני חושב שעם תוספת של 20 פאונד, הוא יוכל לשחק 4, מה שגם יקל עליו לזרוק משלוש ולתקוף קלוז-אאוטס.

שווה לציין שהאיגנייט שיחקו ללא רכז נורמלי ושהולנד די השתלט שם על העניינים, אז הנה הממוצעים של בוזליס בעשרת המשחקים האחרונים של העונה, כשהולנד ישב בחוץ עם פציעה: 17.4 נקודות, 44%, שלשה למשחק (28%), 7.8 ריבאונדים, 2.2 אסיסטים, 2.1 איבודים, 2.5 חסימות, 0.8 חטיפות.

התאמה לבלייזרס: אני מסכים עם אוריאל שקמארה מתאים יותר לעמדת הסמול אצלנו. בוזליס ישלים אותו בעמדה 4 כשיתמלא מספיק בשבילה, עד אז אפשר לפתח אותו בקבוצת הג'י ליג שלנו, שיש לו זיכרונות טובים ממנה (קלע מולה סל ניצחון העונה).

השוואת NBA: גרסה אתלטית יותר של דטלף שרמפף

8. סן אנטוניו ספרס - קרלטון "באב" קארינגטון, קומבו גארד (18)


באב הפרשמן הוא אחד השחקנים הכי צעירים במחזור הזה, יחגוג 19 בעוד כחודש. לאור גילו הצעיר והפריים שיש לו, ניתן להניח שיוסיף מאסה בשנים הקרובות (נמדד 194.8 פאונד, הוא כמעט 4'6 בלי נעליים, מוטת זרועות 8'6 - נתונים דומים מאוד לאלו של ג'ורדן קלרקסון כיום). המאסה שיוסיף אמורה לתרום לו לשיפור שלו גם בהגנה (בדגש על התמודדות מול סקרינים) וגם בסיומת בצבע, שם רשם נתונים נמוכים מאוד שמצטרפים לאחוזים לא משהו בקאץ' אנד שוט. אז מאיפה כן הגיעו ה 13.8 נקודות שלו (שני במכללת פיטסבורג, אחרי בלייק הינסון בן ה24)? בעיקר משלשות (2 למשחק) ומזריקות 2 רחוקות בפול-אפ. על פניו, סקורר לא יעיל (41.2% מהשדה), אבל שוב, שיפור הסיומת בצבע לצד הספייסינג שיהיה סביבו בליגה, אמורים לסייע לו בשיפור המספרים. שנה שעברה פספסתי את קיונטה ג'ורג' בגלל סלידה מהטייפ שלו, לא חוזר על הטעות הזאת עם באב שארוך ממנו וגם שוקל יותר. הוא גם פליימייקר לגיטימי עם יכולת למצוא את השחקן הפנוי כשהוא מייצר לעצמו ומושך שומרים לכיוונו, עם כדרור טוב ויכולת להכתיב את הקצב.

ההגנה קצת מרתיעה בלי קשר למאסה, כי למרות הזרועות הארוכות שלו, הוא רשם רק 0.6 חטיפות למשחק (אחוז חטיפות של 1.0%). זה נחשב כאינדיקטור די אמין למאמץ הגנתי (וגם קריאת מהלכים נכונה), כך שגם שחקני הגנה נהדרים שלא חוטפים הרבה (למשל דיאנדרה האנטר, או לואל דנג בעבר), כן חטפו יותר במכללות. הזכרתי מקודם את קלרקסון, אז גם הוא כפרשמן רשם ממוצע חטיפות נמוך, 0.7, אבל עם אחוז חטיפות של 1.8%
למרות הכל, החלטתי לשים את מבטחי כאן באפסייד של באב וביכולת שלו להוסיף מאסה ולהוסיף אלמנטים למשחק שלו עם השנים, כך שלכל הפחות הוא יהיה שחקן שישי משמעותי עם תקרה של רכז פותח שמסוגל לשחק אוף ואון בול, לחלץ התקפות תקועות ולקלוע בקלאץ', מבלי להיות חוליה הגנתית חלשה (ואולי אפילו שומר טוב שעוטף רכזים קטנים ממנו). כן המקום לציין שהוא בן דוד של רודי גיי, שמן הסתם היה שחקן כנף גדול ואתלטי ממנו, אבל אם תעיפו מבט בהיילייטס ותראו את סוג הזריקות שבאב לוקח וקולע, תראו שיש דמיון משפחתי.

התאמה לספרס: בדומה לקונקט, יחזק את הקליעה מבחוץ ואת הסקורינג. ישלים חמישייה עם גובה ואורך בכל עמדה. יכול להתאים מאוד כרכז-סקורר בסיסטמה של פופ וממשיכו העתידי, בדומה למה שטוני פארקר היה. יכול להתפתח יופי של two-men game בינו ובין וומבניאמה, שבין כל כישוריו הפריקיים לא מדברים מספיק על יכולת המסירה שלו - הוא לא הג'וקר, אבל ציוות שלו עם רכז-סקורר כמו באב יוכל לעבוד בדרכים דומות לציוות של יוקיץ'-ג'מוריי. ושוב בדומה לקונקט, במידה וצצה אופציה טובה יותר בהמשך הדרך (נניח, מאחת הבחירות של אטלנטה בשלושת הדראפטים הבאים, או בטרייד), יש כאן אופציה בלתי מבוטלת לסקורר מהספסל.

השוואת NBA: קצת רודי גיי, קצת מרקל פולץ, קצת קובי ווייט, עם פוטנציאל להגיע לסייז של רודני סטאקי


9. ממפיס גריזליס - דונובן קלינגן, סנטר (3)


המועמד-לכאורה להיבחר ראשון, אלא אם ההוקס מנסים להוציא כמה שיותר מאחת הקבוצות שעפ"י דיווחים חמה על טרייד אפ עבור קלינגן: פורטלנד, ממפיס, יוטה, שיקאגו ואוקלהומה. אז אם הוא כ"כ מבוקש, איך זה שהורדתי אותו עד לכאן? ובכן:

קודם כל, הסייז המרשים שלו (282 פאונד שמתפרשים על 3'7 בנעליים עם מוטת זרועות של כמעט 7'7) מרתיע אותי. הוא שיחק 13 דקות כפרשמן, 22.5 כסופמור, וכבר סבל מכמה פציעות (קצרות ולפיכך כנראה שלא הכי משמעותיות) בכף הרגל. והמשקל הבלתי מבוטל הזה (רודי גובר שוקל בימינו 258 פאונד) הוא עוד נמוך יותר מכפי שהוא שוקל בין עונה לעונה. זה גם משפיע על הסיבולת שלו כמובן, ובקצב NBA - גם תדירות המשחקים וגם קצב המשחקים עצמם - יהיה לו קשה עוד יותר. אולי אני מנפח את זה יתר על המידה - בדיקה מול בהמות צבע אחרות מעלה שזאק אידי שיחק ממוצעי דקות דומים בשתי העונות הראשונות שלו במכללות; קאזינס כפרשמן שיחק 23.5 דקות למשחק; ורוי היברט קצת יותר (16 ו-24 בהתאמה).

העניין הוא שאני לא בטוח אם האפסייד עד כדי כך מצדיק את הדאונסייד. כן, מדובר בעוגן הגנתי מבטיח. מצד שני, גם ווקר קסלר נראה ככה כרוקי ומאז הספיק לאבד את המקום שלו בחמישייה לג'ון קולינס, הקבוצה שלו מביעה עניין בקלינגן כאמור, וכעת גם מדווח שהוא זמין בטרייד. וקלינגן לא מתקרב לקסלר כשוט בלוקר (אחוז חסימות של קסלר בשנתיים האחרונות: 14%, 11.4%; של קסלר: 10.7%, 19%). קלינגן גם לא שולט בריבאונד הגנה כפי שניתן היה לקוות משחקן בתבנית שלו, שרוב התמורה שלו הגנתית וגם היא לוקה בחסר בכדורסל של ימינו (חייבים לשחק איתו drop converage). זו הנקודה להיכנס גם להשוואה מול גובר: אומנם שניהם השיגו תוצאות דומות במבחני האתלטיקה והזריזות בקומביין, אבל מבחן העין אומר שגובר אתלטי יותר, וגם אם זה משהו שהוא עבד עליו לאורך השנים, אני בטוח רק מעצם הבדלי המאסה, שקלינגן יתקשה יותר לשפר את האתלטיות שלו. אולי אני טועה וכמו שניתן להוסיף 20 פאונד, ניתן גם לרדת אותם, במיוחד במשטר אימונים ובלו"ז משחקים של NBA.

בצד ההתקפי, יש דיבור על יכולת נסתרת לקליעה משלוש, שבאה לידי ביטוי עד כה בעיקר באימונים (ולאחרונה גם בקומביין), בעוד שבמהלך העונה עצמה רק ב 2 מ 8 (ברור שהוא לא זרק יותר בגלל שלא התבקש לעשות זאת). לאור האינדיקטור מהעונשין - 51.7% כפרשמן, 58.3% העונה - רוב ההערכות הן סקפטיות. מה שכן, אני מסתכל על זה הפוך - אולי אם קלינגן מצליח לקלוע ככה משלוש, גם אם זה רק באימונים, הוא יצליח לכל הפחות להשתפר מהעונשין (למרות שצריך לקחת כאן בחשבון שבגודל שלו, דווקא הקרבה מהקו עשויה להקשות). מה שכן יש לקלינגן זה יכולת מסירה מרשימה, בין אם מההיי פוסט או במצבי DHO (דריבל הנד-אוף). הוא גם אחלה סקינר, ומסיבה זו ואחרות קל לראות את ההתאמה לגריזליס שזקוקים לסנטר בהווה ולעתיד. בתרחיש הסביר שבו קלינגן לא זמין כאן, אשמח לראות אותם לוקחים את זאק אידי. יהיה הז'לוב אשר יהיה, שוט בלוקר כמו טריפל ג'יי יוכל לסייע לו מאוד בהגנה על היי פיק אנד רול: בליץ אגרסיבי של קלינגן והמגן הנוסף מול התוקף, בזמן שטריפל ג'יי עושה רוטציה להגנה על הצבע הפרוץ (לשם כך הוא יצטרך לשמור על השוטר הכי פחות טוב בחמישייה היריבה).

השוואת NBA: נורקיץ' עם סייז של ארווידאס סבוניס


10. יוטה ג'אז - סטפון קאסל, ווינג (5)


כמו שאתם רואים, אני פחות חם על שני הפרוספקטים המובילים מיוקון, שלדעתי הרוויחו המון מלשחק זה עם זה ולצד שאר הקאסט המיומן שלצדם (טריסטן ניוטון הרכז וקאם ספנסר הצלף, שעשויים להיבחר בסיבוב השני, והצלף הנוסף אלכס קאראבן שבחר לחזור לקונטיקט ויהיה מעניין לעקוב אחריו בעונה הבאה). במקרה של קאסל וקלינגן, ראיתי שגם בצד ההגנתי הם נהנו האחד מנוכחותו של האחר - מדד הרייטינג ההגנתי של כל אחד מהם ירד כשהשני לא שיחק לצדו.

מבחינת קאסל, גם אלו שמחזיקים ממנו בחירת טופ 3 ואפילו מס' 1 בביג בורד, לא חושבים שהוא רכז כפי שהוא מצהיר שמעוניין להיות. ואם הוא לא רכז, הקליעה הבעייתית שלו משלוש תהיה בעיה, כפי שהיא עדיין בעיה עבור אייזק אוקורו (שניהם עם סייז דומה ורשמו ממוצעי קליעות ואחוזי 3 דומים כפרשמנים). מה שעומד לזכותו של קאסל זה שהוא קלע 75.5% מהעונשין, עם התחלה גרועה ב-15 המשחקים הראשונים ואז 83.7% ב-19 הבאים. הוא גם קלע טוב במבדקים בקומביין, אבל חלק מהבעיה איתו טמון בשחרור הזריקה האיטי. בכלל, הוא משחק די לאט כשהכדור בידיים שלו, בעוד שבתור חותך התנועה והתגובה שלו מהירים בהרבה.

מה שאמור למנוע מקאסל לקבל את מפתחות הרכז, זה שהוא לא מספיק אקספלוסיבי בשביל לייצר יתרונות בפיק אנד רול, והוא גם לא פליימייקר מוכשר מספיק. הרבה מהנקודות שלו בצבע הגיעו מאסיסטים, שזה אחלה בשביל שחקן משנה בכנף (כל עוד הוא גם לא נרתע לזרוק משלוש, בעדיפות לכך שגם יקלע משם) וזה בהחלט יהיה אחלה בסיסטמה של הג'אז. יש להם כבר שני סקוררים לבנות סביבם, וקאסל יוכל להשלים יפה את שניהם. קונטיקט הריצה הרבה מהלכים שבהם קאסל היה הסקרינר ומיד חתך לכיוון הצבע - כך שהוא יוכל לקחת חלק משמעותי במאמץ הסקרינים הקולקטיבי למען שחרור מרקנן למצבי קליעה נוחים ויתרונות התחלתיים. קאסל יוכל לתרום גם כפליימייקר משני לקיונטה ולקחת על עצמו את המשימה ההגנתית החשובה יותר (לא רואה צורך להרחיב על ההגנה שלו, היא מעולה וזהו). ועם הנדריקס וקולינס מקדימה, יהיה מספיק ריווח בשביל להכיל את הקשיים ההתחלתיים שצפויים לקאסל בהתאמה לקשת השלוש בליגה.

אני כן אסייג לטובה את הערכתי לקאסל, לאור ההשוואה הפיזית שתכף תגיע, בכך שאם יעבוד על הקליעה גם מהמיד ריינג', לצד עבודת הרגליים, שאני יכול לראות אותו מיישם את הפיזיות ואת הסגנון המתודי שלו עם הכדור בידיים בשביל להפוך לסקורר מיד ריינג' פוטנציאלי.

השוואת NBA: אם יפתח קליעה טובה משלוש ובכל זאת יקבל הזדמנות כרכז - גרסה אתלטית יותר של ברוגדון; כשחקן כנף, טרנס מאן בממדים של דרוזן.

(תגובה שמורה לבחירות 11 עד 14)

(תגובה שמורה לבחירות 15 עד 22)

(תגובה שמורה לבחירות 23 עד 30)

(שחקנים אחרים שהושמטו ושווה לדסקס, כולל הפרוספקט ה"יאניסי")

למה לא בת'רד נפרד בעצם?

לא יודע, עד כה שילבתי את המוקים בת'רדים של הדראפטים...חשבתי שזה יכול להצית דיון מתגלגל. אבל אם מקצה לי נדל"ן לת'רד נפרד, בכיף, זה יקל עליי בעתיד למצוא את המוק (:

גם בעד לתת לזה מקום משלו

סבבה, אחד האדמינים כאן יכול לנייד את ההודעות מכאן לת'רד חדש?