8. סן אנטוניו ספרס - קרלטון "באב" קארינגטון, קומבו גארד (18)
באב הפרשמן הוא אחד השחקנים הכי צעירים במחזור הזה, יחגוג 19 בעוד כחודש. לאור גילו הצעיר והפריים שיש לו, ניתן להניח שיוסיף מאסה בשנים הקרובות (נמדד 194.8 פאונד, הוא כמעט 4'6 בלי נעליים, מוטת זרועות 8'6 - נתונים דומים מאוד לאלו של ג'ורדן קלרקסון כיום). המאסה שיוסיף אמורה לתרום לו לשיפור שלו גם בהגנה (בדגש על התמודדות מול סקרינים) וגם בסיומת בצבע, שם רשם נתונים נמוכים מאוד שמצטרפים לאחוזים לא משהו בקאץ' אנד שוט. אז מאיפה כן הגיעו ה 13.8 נקודות שלו (שני במכללת פיטסבורג, אחרי בלייק הינסון בן ה24)? בעיקר משלשות (2 למשחק) ומזריקות 2 רחוקות בפול-אפ. על פניו, סקורר לא יעיל (41.2% מהשדה), אבל שוב, שיפור הסיומת בצבע לצד הספייסינג שיהיה סביבו בליגה, אמורים לסייע לו בשיפור המספרים. שנה שעברה פספסתי את קיונטה ג'ורג' בגלל סלידה מהטייפ שלו, לא חוזר על הטעות הזאת עם באב שארוך ממנו וגם שוקל יותר. הוא גם פליימייקר לגיטימי עם יכולת למצוא את השחקן הפנוי כשהוא מייצר לעצמו ומושך שומרים לכיוונו, עם כדרור טוב ויכולת להכתיב את הקצב.
ההגנה קצת מרתיעה בלי קשר למאסה, כי למרות הזרועות הארוכות שלו, הוא רשם רק 0.6 חטיפות למשחק (אחוז חטיפות של 1.0%). זה נחשב כאינדיקטור די אמין למאמץ הגנתי (וגם קריאת מהלכים נכונה), כך שגם שחקני הגנה נהדרים שלא חוטפים הרבה (למשל דיאנדרה האנטר, או לואל דנג בעבר), כן חטפו יותר במכללות. הזכרתי מקודם את קלרקסון, אז גם הוא כפרשמן רשם ממוצע חטיפות נמוך, 0.7, אבל עם אחוז חטיפות של 1.8% למרות הכל, החלטתי לשים את מבטחי כאן באפסייד של באב וביכולת שלו להוסיף מאסה ולהוסיף אלמנטים למשחק שלו עם השנים, כך שלכל הפחות הוא יהיה שחקן שישי משמעותי עם תקרה של רכז פותח שמסוגל לשחק אוף ואון בול, לחלץ התקפות תקועות ולקלוע בקלאץ', מבלי להיות חוליה הגנתית חלשה (ואולי אפילו שומר טוב שעוטף רכזים קטנים ממנו). כן המקום לציין שהוא בן דוד של רודי גיי, שמן הסתם היה שחקן כנף גדול ואתלטי ממנו, אבל אם תעיפו מבט בהיילייטס ותראו את סוג הזריקות שבאב לוקח וקולע, תראו שיש דמיון משפחתי.
התאמה לספרס: בדומה לקונקט, יחזק את הקליעה מבחוץ ואת הסקורינג. ישלים חמישייה עם גובה ואורך בכל עמדה. יכול להתאים מאוד כרכז-סקורר בסיסטמה של פופ וממשיכו העתידי, בדומה למה שטוני פארקר היה. יכול להתפתח יופי של two-men game בינו ובין וומבניאמה, שבין כל כישוריו הפריקיים לא מדברים מספיק על יכולת המסירה שלו - הוא לא הג'וקר, אבל ציוות שלו עם רכז-סקורר כמו באב יוכל לעבוד בדרכים דומות לציוות של יוקיץ'-ג'מוריי. ושוב בדומה לקונקט, במידה וצצה אופציה טובה יותר בהמשך הדרך (נניח, מאחת הבחירות של אטלנטה בשלושת הדראפטים הבאים, או בטרייד), יש כאן אופציה בלתי מבוטלת לסקורר מהספסל.
השוואת NBA: קצת רודי גיי, קצת מרקל פולץ, קצת קובי ווייט, עם פוטנציאל להגיע לסייז של רודני סטאקי
9. ממפיס גריזליס - דונובן קלינגן, סנטר (3)
המועמד-לכאורה להיבחר ראשון, אלא אם ההוקס מנסים להוציא כמה שיותר מאחת הקבוצות שעפ"י דיווחים חמה על טרייד אפ עבור קלינגן: פורטלנד, ממפיס, יוטה, שיקאגו ואוקלהומה. אז אם הוא כ"כ מבוקש, איך זה שהורדתי אותו עד לכאן? ובכן:
קודם כל, הסייז המרשים שלו (282 פאונד שמתפרשים על 3'7 בנעליים עם מוטת זרועות של כמעט 7'7) מרתיע אותי. הוא שיחק 13 דקות כפרשמן, 22.5 כסופמור, וכבר סבל מכמה פציעות (קצרות ולפיכך כנראה שלא הכי משמעותיות) בכף הרגל. והמשקל הבלתי מבוטל הזה (רודי גובר שוקל בימינו 258 פאונד) הוא עוד נמוך יותר מכפי שהוא שוקל בין עונה לעונה. זה גם משפיע על הסיבולת שלו כמובן, ובקצב NBA - גם תדירות המשחקים וגם קצב המשחקים עצמם - יהיה לו קשה עוד יותר. אולי אני מנפח את זה יתר על המידה - בדיקה מול בהמות צבע אחרות מעלה שזאק אידי שיחק ממוצעי דקות דומים בשתי העונות הראשונות שלו במכללות; קאזינס כפרשמן שיחק 23.5 דקות למשחק; ורוי היברט קצת יותר (16 ו-24 בהתאמה).
העניין הוא שאני לא בטוח אם האפסייד עד כדי כך מצדיק את הדאונסייד. כן, מדובר בעוגן הגנתי מבטיח. מצד שני, גם ווקר קסלר נראה ככה כרוקי ומאז הספיק לאבד את המקום שלו בחמישייה לג'ון קולינס, הקבוצה שלו מביעה עניין בקלינגן כאמור, וכעת גם מדווח שהוא זמין בטרייד. וקלינגן לא מתקרב לקסלר כשוט בלוקר (אחוז חסימות של קסלר בשנתיים האחרונות: 14%, 11.4%; של קסלר: 10.7%, 19%). קלינגן גם לא שולט בריבאונד הגנה כפי שניתן היה לקוות משחקן בתבנית שלו, שרוב התמורה שלו הגנתית וגם היא לוקה בחסר בכדורסל של ימינו (חייבים לשחק איתו drop converage). זו הנקודה להיכנס גם להשוואה מול גובר: אומנם שניהם השיגו תוצאות דומות במבחני האתלטיקה והזריזות בקומביין, אבל מבחן העין אומר שגובר אתלטי יותר, וגם אם זה משהו שהוא עבד עליו לאורך השנים, אני בטוח רק מעצם הבדלי המאסה, שקלינגן יתקשה יותר לשפר את האתלטיות שלו. אולי אני טועה וכמו שניתן להוסיף 20 פאונד, ניתן גם לרדת אותם, במיוחד במשטר אימונים ובלו"ז משחקים של NBA.
בצד ההתקפי, יש דיבור על יכולת נסתרת לקליעה משלוש, שבאה לידי ביטוי עד כה בעיקר באימונים (ולאחרונה גם בקומביין), בעוד שבמהלך העונה עצמה רק ב 2 מ 8 (ברור שהוא לא זרק יותר בגלל שלא התבקש לעשות זאת). לאור האינדיקטור מהעונשין - 51.7% כפרשמן, 58.3% העונה - רוב ההערכות הן סקפטיות. מה שכן, אני מסתכל על זה הפוך - אולי אם קלינגן מצליח לקלוע ככה משלוש, גם אם זה רק באימונים, הוא יצליח לכל הפחות להשתפר מהעונשין (למרות שצריך לקחת כאן בחשבון שבגודל שלו, דווקא הקרבה מהקו עשויה להקשות). מה שכן יש לקלינגן זה יכולת מסירה מרשימה, בין אם מההיי פוסט או במצבי DHO (דריבל הנד-אוף). הוא גם אחלה סקינר, ומסיבה זו ואחרות קל לראות את ההתאמה לגריזליס שזקוקים לסנטר בהווה ולעתיד. בתרחיש הסביר שבו קלינגן לא זמין כאן, אשמח לראות אותם לוקחים את זאק אידי. יהיה הז'לוב אשר יהיה, שוט בלוקר כמו טריפל ג'יי יוכל לסייע לו מאוד בהגנה על היי פיק אנד רול: בליץ אגרסיבי של קלינגן והמגן הנוסף מול התוקף, בזמן שטריפל ג'יי עושה רוטציה להגנה על הצבע הפרוץ (לשם כך הוא יצטרך לשמור על השוטר הכי פחות טוב בחמישייה היריבה).
השוואת NBA: נורקיץ' עם סייז של ארווידאס סבוניס
10. יוטה ג'אז - סטפון קאסל, ווינג (5)
כמו שאתם רואים, אני פחות חם על שני הפרוספקטים המובילים מיוקון, שלדעתי הרוויחו המון מלשחק זה עם זה ולצד שאר הקאסט המיומן שלצדם (טריסטן ניוטון הרכז וקאם ספנסר הצלף, שעשויים להיבחר בסיבוב השני, והצלף הנוסף אלכס קאראבן שבחר לחזור לקונטיקט ויהיה מעניין לעקוב אחריו בעונה הבאה). במקרה של קאסל וקלינגן, ראיתי שגם בצד ההגנתי הם נהנו האחד מנוכחותו של האחר - מדד הרייטינג ההגנתי של כל אחד מהם ירד כשהשני לא שיחק לצדו.
מבחינת קאסל, גם אלו שמחזיקים ממנו בחירת טופ 3 ואפילו מס' 1 בביג בורד, לא חושבים שהוא רכז כפי שהוא מצהיר שמעוניין להיות. ואם הוא לא רכז, הקליעה הבעייתית שלו משלוש תהיה בעיה, כפי שהיא עדיין בעיה עבור אייזק אוקורו (שניהם עם סייז דומה ורשמו ממוצעי קליעות ואחוזי 3 דומים כפרשמנים). מה שעומד לזכותו של קאסל זה שהוא קלע 75.5% מהעונשין, עם התחלה גרועה ב-15 המשחקים הראשונים ואז 83.7% ב-19 הבאים. הוא גם קלע טוב במבדקים בקומביין, אבל חלק מהבעיה איתו טמון בשחרור הזריקה האיטי. בכלל, הוא משחק די לאט כשהכדור בידיים שלו, בעוד שבתור חותך התנועה והתגובה שלו מהירים בהרבה.
מה שאמור למנוע מקאסל לקבל את מפתחות הרכז, זה שהוא לא מספיק אקספלוסיבי בשביל לייצר יתרונות בפיק אנד רול, והוא גם לא פליימייקר מוכשר מספיק. הרבה מהנקודות שלו בצבע הגיעו מאסיסטים, שזה אחלה בשביל שחקן משנה בכנף (כל עוד הוא גם לא נרתע לזרוק משלוש, בעדיפות לכך שגם יקלע משם) וזה בהחלט יהיה אחלה בסיסטמה של הג'אז. יש להם כבר שני סקוררים לבנות סביבם, וקאסל יוכל להשלים יפה את שניהם. קונטיקט הריצה הרבה מהלכים שבהם קאסל היה הסקרינר ומיד חתך לכיוון הצבע - כך שהוא יוכל לקחת חלק משמעותי במאמץ הסקרינים הקולקטיבי למען שחרור מרקנן למצבי קליעה נוחים ויתרונות התחלתיים. קאסל יוכל לתרום גם כפליימייקר משני לקיונטה ולקחת על עצמו את המשימה ההגנתית החשובה יותר (לא רואה צורך להרחיב על ההגנה שלו, היא מעולה וזהו). ועם הנדריקס וקולינס מקדימה, יהיה מספיק ריווח בשביל להכיל את הקשיים ההתחלתיים שצפויים לקאסל בהתאמה לקשת השלוש בליגה.
אני כן אסייג לטובה את הערכתי לקאסל, לאור ההשוואה הפיזית שתכף תגיע, בכך שאם יעבוד על הקליעה גם מהמיד ריינג', לצד עבודת הרגליים, שאני יכול לראות אותו מיישם את הפיזיות ואת הסגנון המתודי שלו עם הכדור בידיים בשביל להפוך לסקורר מיד ריינג' פוטנציאלי.
השוואת NBA: אם יפתח קליעה טובה משלוש ובכל זאת יקבל הזדמנות כרכז - גרסה אתלטית יותר של ברוגדון; כשחקן כנף, טרנס מאן בממדים של דרוזן.
נערך לאחרונה על ידי B.Grant44 בתאריך ב' יוני 24, 2024 4:29 pm, נערך פעם אחת בסך הכל.
|