23. מילווקי באקס - קווין מקולר (34), ווינגחשבתי לשים את מקולר גבוה יותר, 20 לקאבס, 16 לפילי ואפילו 13 לקינגס, כי אני חושב שמבחינת ניסיון וגיל (5 שנים במכללות, בן 23) הוא יוכל לתרום כשוטינג גארד פותח כבר כרוקי, אם יהיה בריא ויצליח לקלוע משלוש. אבל כאן טמונה הבעיה: מקולר כבר שבר את עצמות הטיביה והפיבולה לאורך שנות התיכון שלו (במקרה גם אני שברתי את שתיהן, אבל באותה רגל ובמכה אחת, חתיכת מכה...), והעונה הוא החמיץ את טורניר המכללות בגלל חבורה בעצם הברך, שהוא עדיין מתאושש ממנה - בקומביין השתתף רק במדידות האנתרומטריות, והוא לא זכה להשתתף באף אימון אישי - מכה גדולה למניה שלו, קשה להאמין שלא ייבחר בסיבוב השני, כשגם ככה הוא היה מועמד טבעי להחליק לשם משלהי הסיבוב הראשון.
אבל אם הכל יעבור עד מחנה האימונים ומקולר ישים את הפציעות מאחוריו, הוא יוכל לתרום לקבוצה שתצרף אותו הגנה קשוחה, קצת פליימייקינג (4.1 אסיסטים למשחק העונה, 2.5 איבודים), ולדעתי גם איום קליעה מבחוץ שהוא משלים יפה עם חדירות לסל מול קלוז-אאוטס (5.7 הגעות לקו העונה, 80.5%). הרבה לא קונים את הקליעה שלו משלוש (1.5, 33.3%), כי האחוזים לא נראים משהו וזה עוד אחרי 4 שנים (שלוש בטקסס טק, משם עבר לקנזס) בהן קלע עוד פחות טוב מכך (כמותית וגם אחוזית). אבל מצאתי בניתוח המועיל הזה שבלינק הבא, פילוח מעניין של סוג הזריקות שלקח העונה:
https://www.noceilingsnba.com/p/dont-fo ... n-mccullarאמל"ק: מקולר קלע 2 מתוך 19 בשלשות אוף דה דריבל, נורא ואיום - אבל זה סוג הזריקות שהוא לא אמור לקחת בתפקידו כרול פלייר. כשמסירים אותן מהמדגם, נשארים עדיין עם 37 מתוך 98 - 37.7%, כבר נראה טוב יותר. מתוך זה, היו לו 54 שלשות מהפינה, אזור המחיה של רול פליירס בסכמות קלאסיות - קלע אותן ב 42.6%. שלשות פנויות לגמרי הוא קלע ב 45.2%
תוסיפו לפילוח הזה את אחוזי העונשין הטובים, ולדעתי מקבלים אינדיקציה לקליעה טובה משלוש שתפתח אלמנטים נוספים במשחק של מקולר ובעיקר תשאיר אותו על הפרקט. בשביל הבאקס הוא נראה לי אידיאלי כשוטינג גארד פותח לצד לילארד, מידלטון, יאניס ומי שלא יהיה הסנטר הפותח שלהם (יש דיבור על החלפת לופז ומעבר לסכמה הגנתית דינמית יותר - אולי החלפה ישירה מול אורלנדו, תמורת וונדל קרטר?).
השוואת NBA: ג'וש הארט (מקולר בעצמו דיבר עליו כמודל לחיקוי) בגוף של קליי תומפסון
24. ניו יורק ניקס - קודי וויליאמס, סמול פורוורד (8)הכי התלבטתי לגביו, כי הוא נראה אחלה ילד (גם הולנד בתכלס), אבל זו אחת הנקודות...הוא ילד (בן 19.5) במשקל 178.4 פאונד! חפרתי עמוק בנתונים מ 24 הקומביינים שנערכו ומתועדים באתר הרשמי של הליגה, ומצאתי רק גארדים צנומים במשקלים כאלה. תחשבו שהמשקל הנמוך הזה מתפרש על גוף בגובה 1.99 (בלי נעליים) עם מוטת זרועות של 2.16! קבלו כמה השוואות לפרופורציות:
- אוטו פורטר וברנדון אינגרם שקלו 20 פאונד יותר כשנמדדו בקומביין, ונשארו באותו משקל מאז. זה המקום לציין שקודי כבר שקל 185 פאונד לפני שנה, לפי ראיון שנערך איתו לקראת עונת הפרשמן שלו בקולורדו, ואמר שהמטרה שלו היא לעלות משם.
- טיישון פרינס שקל 184 כפרשמן, כלומר בגילו של קודי פחות או יותר, והגיע ל 215 פאונד כעבור 3-4 שנים.
- בואו נבדוק מטען גנטי דומה: האח ג'יילן שקל 190 כפרשמן, הוסיף 5 פאונד כג'וניור, עד לקומביין הגיע כבר ל 209 וכעת רשום שוב כ 195.
- וויל בארטון, שנמוך מקודי ב 1.5 אינץ' וקצר ממנו באינץ' נוסף, נמדד בארבעה פאונד פחות מקודי בקומביין. כיום רשום על 181. אקס-נאגטס נוסף, ג'סטין הולידיי, גם הוא מעט נמוך וקצר בהשוואה לקודי ושוקל טיפה יותר ממנו. הוא שומר פרימטר טוב, אז אולי יש תקווה שזו תהיה הרצפה של קודי.
אולי מישהו שמבין כאן יותר בפן הזה של הוספת מאסה אצל אתלטים יוכל לתת את שני הסנט שלו. ברור לי שקשה לאתלטים צעירים להוסיף מאסה בזמן שהגוף שלהם עדיין צומח ובמהלך עונה שבה הם שורפים את כל הקלוריות שמנסים לצבור...אבל החשש הספציפי שלי לגבי קודי, זה שהוא יהיה מאוד פציע בתהליך הזה ואפילו בסיומו (ע"ע פורטר ואינגרם), ושכבר עכשיו הוא לא נחשב לאתלטי במיוחד, בניגוד למה שנהוג לצפות מפרוספקטים בתבנית הזאת. הוא אפילו קצת נוקשה ביציבה ההגנתית שלו. תוסיפו לזה קליעה מפוקפקת משלוש (קלע באחוזים נהדרים אומנם, אבל מדגם קטן מאוד), את העובדה שאין לו סקיל אחד בולט (אולי חוץ מהשילוב של צעדים גדולים בדרך לסל ושימוש נכון בזרועות הארוכות בשביל לסיים מעל שומרים בצבע), ותקבלו שחקן שהרגשתי ביטחון קל לסמן אותו כבחירה שלא תצלח, למרות שכבר תוך כדי כתיבה אני מתחיל לפקפק בכך יותר ויותר (:
בכל אופן, למרות שתיבודו דווקא כן שיתף כמה רוקיז וסופמורים מאז שהגיע לניקס, אני בונה פה על המוניטין המשולב שלו כמי שלא משתף רוקיז וכמי שמנהל רוטציה קצרה להחריד, בשביל להצדיק בחירה בקודי כאן - הוא יוכל לקחת שנה-שנתיים בשביל להוסיף מאסה, לעבוד על המשחק שלו בג'י-ליג, כך שאולי לקראת סוף חוזה הרוקי שלו יוכל להרוויח זמן משחק משמעותי כשחקן 3 & D מהספסל ולהתקדם משם.
השוואת NBA: בסט קייס סנריו, טיישון פרינס; וורסט קייס, טרוי בראון מוארך ושברירי יותר
25. ניו יורק ניקס - ניקולה ג'ורישיץ', ווינג (40)פרח מאז הפציעה של טופיץ', מבלי שממוצע הדקות השתנה: 18.3 נקודות (עלייה של 7 נקודות למשחק), אחוזי True Shooting של 59.8% (עלייה 8.4), 4.3 אסיסטים (עלייה של 1.
כנגד 3.7 איבודים, אפילו ההאסל עלה עם 1.4 חטיפות ו- 0.6 חטיפות (0.5+ בשתי הקטגוריות), שזה אומנם לא סימן הכי מעודד (שהמאמץ ההגנתי שלו מותנה בקבלת נתח היוסאג' הרצוי מבחינתו, אבל היי, גם דילון ברוקס התחיל ככה בממפיס).
יש לו מה המון מה לשפר בקליעה מבחוץ ובהגנה, והוא לא אתלט מי יודע מה, אבל עם הכדור בידיים הוא חתיכת סקורר ופליימייקר. והיתרון בבחירה בו לקבוצה כמו הניקס, שבוחרת כאן פעמיים ברצף (בהנחה שתשאיר אצלה את שתי הבחירות כמובן), זו אופציית הדראפט אנד סטאש. יוכל להישאר במגה ולהמשיך לככב בהיעדרו של טופיץ', אבל השאיפה היא שיעבור לשחק בליגה אירופאית ברמה גבוהה יותר. לניקס יש אוסף בחירות סיבוב ראשון, אבל הן לא אטרקטיביות במיוחד, כך שאין כמו מניה שעושה חיל באירופה, בניגוד לאלו הספקולטיביות יותר, בשביל להמתיק עסקה פוטנציאלית בעתיד.
השוואת NBA: בוגדן בוגדנוביץ', מינוס הקליעה מבחוץ, בגוף של גורדון הייוורד
26. וושינגטון וויזארדס - ג'וני פרפי, ווינג (23)יש מצב שאני מעריך אותו בחסר כאן, הוא קלעי גבוה שכל הזמן בתנועה, שחקן חכם יחסית לפרשמן שגם החמיץ זמן התפתחותי יקר בדיוק בגיל שבו חווה פרץ גדילה (בגלל הקורונה והסגרים באוסטרליה). אחלה ריבאונדר, גם בהתקפה, מסיים טוב בצבע ורק ישתפר בכך כשיוסיף מאסה לגופו הצנום (הוא גם קצר יחסית בזרועות). יש לו גם הרבה מה לשפר בהגנה, עבודת הרגליים שלו איטית מדי, אבל הוא לא עושה רושם של חור מהלך - המאמץ בהחלט קיים.
פשוט העדפתי שחקנים מסוימים בשביל הקבוצות התחרותיות שבחרו עד כה, ופרוספקטים אחרים לטורונטו ואורלנדו. יש מצב שאצטער בדיעבד שלא שמתי אותו עשירי ליוטה, לצד הליכה עד הסוף עם ההסתייגויות מקאסל. בכל אופן, עבור וושינגטון מדובר ביופי של הימור, במיוחד לאור העובדה שלא נותרו רכזים צעירים ומעניינים מספיק בתרחיש שיצרתי כאן.
השוואת NBA: רודני הוד עם 10 קילו פחות (ופרפי נמדד בגיל צעיר יותר בשנתיים)
27. מינסוטה טימברוולבס - טרנס שאנון, סקנד גארד (31)יש לו הרבה מאמינים, אבל אני לא סגור עליו. עוד סופר-סניור, וגם הוא התחיל עם שלוש שנים בטקסס טק, ומשם המשיך לשנתיים באילינוי. בניגוד לאחרים שסקרתי עד כה, שאנון בתבנית של פרוספקט שהיה אמור לצאת לדראפט כבר כפרשמן או סופמור. לא ברור לי מה קרה שם, אבל בעונת הג'וניור הוא חווה נסיגה מסוימת. העונה התפתח לסקורר שלם יותר, עם 23 נקודות למשחק וקפיצה בשלשות - 2.4, 36.2% (הוא קולע טוב מהעונשין והעונה גם הגיע לשם 8.6 פעמים למשחק). הוא אפילו שחקן הגנה טוב שמסוגל לשתק שחקני חוץ יריבים, ותורם גם כשומר אוף-בול (בערך חטיפה וחסימה למשחק).
בטורניר המכללות הוא נראה נהדר, עד למשחק ההדחה מול קונטיקט שבו קלע 2 מ-12 מהשדה וזרק רק פעם משלוש. למרות השיפור העונתי משלוש, הוא קלעי סטריקי עם מכניקת קליעה לא עקבית. אין לו מוטת זרועות ארוכה במיוחד ובליגה היתרון האתלטי שלו עשוי להיעלם - לכן אני חשדן כלפיו, יש לי תחושה שהוא "נשאר בבריכת הילדים" עד שהגיע לסטטס המרשימים שהשיג העונה. מה שכן, שיחק לאורכה תחת עננת האישום באונס, שהוסרה ממנו ממש לאחרונה.
התאמה למינסוטה - סקורר מהספסל שלא יפגע בזהות ההגנתית. במציאות,אעדיף לראות אותם לוקחים כאן רכז כמו קולק או סימפסון, לפחות אחד מהם אמור להישאר פנוי.
השוואת NBA: לאנס סטיבנסון בגוף של ברנדון רוי
28. דנבר נאגטס - קייל "פליפ" פיליפאוסקי, ביגמן (24)לא משתגע עליו, אבל יש לו ורסטיליות וכישרון ואני חושב שלנאגטס הוא מתאים בתור מחליף של יוקיץ', שיוכל לשמש כפליימייקר לחבורת הצעירים שתעלה איתו מהספסל - כריסטיאן בראון, סטראות'ר ופייטון ווטסון (צריך גם להשיג רכז-סקורר איכשהו). יוכל גם לשחק מעט לצד יוקיץ', אבל יש מצב שאדם בונה (סנטר אתלטי מ UCLA) יתאים לכך יותר, וגם יותר למיילס היי סטאדיום.
השוואת NBA: קלי אוליניק בגוף של ג'ייסון סמית
29. יוטה ג'אז - קלאל וור, סנטר (19)עוד ביגמן שאני לא מחזיק ממנו, הייתי משקיע בתיוג שלו כבאסט אם הדירוג הקונצנזואלי היה ממקם אותו בלוטרי, אבל במיקום כזה אני מרשה לעצמי לשבץ אותו כהימור כדאי מצד הג'אז - קולינס הוא פתרון זמני בסנטר, ולפי כל האינדיקציות הם לא ממש בונים על קסלר בתור יותר ממחליף. וור מתאים למה שהם (ורוב הליגה) מחפשים בסנטר, שזה שילוב של רים פרוטקשן עם יכולת ריווח (רק שאצלו היא עדיין תיאורטית כרגע).
נראה לי שכבר כתבתי בת'רד הדראפט, או זה של אוקלהומה, על ההסתייגויות שלי ממנו.
השוואת NBA: מיילס טרנר בתיאוריה, בגוף של מוזס בראון (אם כי נמוך ממנו באינץ' וחצי)
30. בוסטון סלטיקס - אייזיאה קרופורד, קומבו פורוורד (67)במקור תכננתי לבחור בו גבוה יותר, ממש עד לאחרונה - 16 לסיקסרס, 17 ללייקרס, או קצת אחרי אבל עדיין בטווח האפשרי של כמות שחקנים תורמים ממחזור דראפט עמוק. אבל הבנתי שאני מהמר על יותר מדי שחקנים שמדורגים מאוד נמוך בקונצנזוס, ובמקרה שלו ושל מקולר, עם רקורד רפואי בעייתי. קרופורד אפילו לא זומן לקומביין בשיקאגו, אלא רק למחנה העלית של הג'י-ליג. שתי סיבות שלובות לכך הן שמדובר בעוד סניור עם ותק של חמש עונות, שסבל פעמיים מקרעי ACL באותה ברך, בסוף עונת הפרשמן שלו ובתחילת עונת הג'וניור. ברור לי שזה דגל אדום רציני, שיגרום לכך שאם ייבחר זה יהיה רק באזור 45-60, אבל מאז הוא שיחק שתי עונות מלאות (64 משחקים סה"כ) והאתלטיות נראית סבירה - היו לו העונה 2.1 חטיפות למשחקו- 1.7 חסימות. מצד שני, רק עשרה דאנקים ב 32 משחקים, ועוד 5 עונה קודם לכן (זו שבה חזר מהקרע השני). מבחינת קצב חסימות וחטיפות, הוא עולה על שני גניבות דראפט מהעבר הקרוב שהם מפלצות האסל:
שחקן קצב חסימות קצב חטיפות הרב ג'ונס 3.4% 4.0%
ווינס וויליאמס 2.9% 3.8%
קרופורד 3.8% 5.8%
אולי עכברי המכללות כאן יוכלו להגיד לי אם הקונפרנס שקרופורד שיחק בו - CUSA - חלש משמעותית מאלו של ג'ונס (SEC) או וינס וויליאמס (A-10). אני רק יודע שלואיזיאנה טק, בה שיחק במשך חמש שנים, תרמה פה ושם כמה שחקנים משמעותיים ביותר: קארל מאלון, פול מילסאפ, פי ג'יי בראון, מיודענו רנדי ווייט ולאחרונה את קנת לופטון ג'וניור. בקיצור, הרבה ג'אזיסטים (:
קרופורד גם החל לקלוע משלוש בשתי העונות האחרונות שלו - 1.1, 42% ואז 1.3, 41.4%. עם אחוזי עונשין נלווים השואפים ל 73%. הרבה מהארסנל ההתקפי שלו לא אמור להיות רלוונטי לתפקידו כרול פלייר, מה שחשוב זה שהוא חותך טוב, גם אם לא מספיק אתלטי בשביל לסיים בניתור אנכי ואקספלוסיבי.
רוב האפסייד בצד ההגנתי כמובן, לא רק כשחקן האסל עם הגנת אוף בול משובחת, אלא גם כסטופר מול שחקני כנף, שעם מוטת זרועות של 0'7 ובמשקל 216.4 ופריים טוב להוספת מאסה נוספת, יוכל להחליק גם לעמדה 4. ההגנה שלו עדיין רחוקה מלהיות אידיאלית, מבחינת ערנות, אבל אהבתי מאוד לשמוע אותו מתראיין ומספר שהוא מנסה לשחק כמו קוואי.
בקיצור, אולי אתכם שכנעתי שבין אם יילקח בבחירת סיבוב שני מאוחרת ובין אם לא ייבחר כלל, מדובר בשחקן שכדאי מאוד לבדוק מה קורה איתו. אם יגיע לווריורס, שכבר התאמן אצלם, יש סיכוי טוב שכולם ישאלו במהרה איך הם עשו זאת שוב (לא אומר שההשוואה בהכרח תהיה לדריימונד, גם טרייס ג'קסון-דייויס היה הצלחה בבחירה 59). הוא התאמן גם במינסוטה ואצלנו, אז יש מקום לתקווה שנזכה לראות אותו לצד קמארה ואולי קלינגן או אידי בצבע (:
ואם כבר שתי קבוצות בבית הצפון-מערבי, אז גם ליוטה הוא יכול להתאים כיוצא לואיזיאנה טק נוסף, ושוט בלוקר נוסף לצד הנדריקס וקסלר. גם מיאמי עשויה לשים עליו עין, במיוחד אם לא ייבחר בדראפט...ובבוסטון, כאן במוק, הוא מן הסתם יתאים מאוד להרכבים של חמישה קלעי שלשות שלא באות על חשבון הגנה.
השוואת NBA: ג'יי קראודר בגוף של הייווד הייסמית