סל ניוז

אגב, שימו לב לרקורד של פרסטי כאן, לא מדבר בהכרח על הצלחה או כישלון בבחירה, אלא לאופן שבו הוא בוחר. בדראפט 21 הוא לקח את גידי ומאן בבחירות 6 ו-18 כשהצפי המשוקלל שלהם היה 10 ו-26, בהתאמה.
גם זאק קליינמן מהגריזליס בוחר שונה מאוד מהמוקים (והביג בורדים, אגב) המשוקללים: אלדמה (54) בבחירה 30 בדראפט 21, לראביה (29) בבחירה 19 בדראפט 22, דייויד רודי (43-45) בבחירה 21 באותו דראפט. וזאייר וויליאמס כאמור.

הפערים לפעמים נובעים מכמה הדוקה השמירה על המידע בתוך הארגון.
אם הבנתי נכון, OKC ידועה כמי שלא מנדבת אותו. אין דליפות מה-FO.

נראה שמה שאתה עושה כאן זה מידע לאיך אתה מבצע מוק דראפטים. בעיני לא כל כך מעניין. חבל שאת כל הזמן שהקדשת לנושא לא מינפת להסתכלות יותר רחבה ומעמיקה על הבחירות בדראפט.
לדוגמא, במשקפיים של מוק דראפט, אני יכול לקבל את הדיעה שלך שאייטון הוא סיפור הצלחה. בחיים האמיתיים פיניקס פספסה בגדול עם בחירה מספר 1 כשלקחה את אייטון. ביחוד כשרואים שבמקום 3 היה פנוי לוקה דונצ'יץ' ולא מדובר על איזה בחירה בסיבוב השני כמו ברונסון או אם רוצים לדבר על כל מי שבחר ב-2013 לפני הבחירה 15 ולא לקח את יאניס.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

קודם כל, אתה צודק. אותך זה לא כ"כ מעניין, אבל אולי יש כאן כאלה שעוקבים אחר מוק דראפטים אחרים למשל, ויכול להיות שחלק מהמידע שהבאתי יעניין אותם.
את ההסתכלות על הבחירות בדראפט שהצעת כאן עושים כל הזמן, בכתבות ובדיונים שונים, כולל כאן.

ברור שפניקס פספסה בגדול עם אייטון, ובזמן אמת בהחלט היה דיון ערני אם היא תבחר בו או בלוקה (כולל למשל התייחסות למינוי של איגור קוקושקוב כאינדיקציה לכך שלוקה ייבחר).
בדיוק בגלל שאני רוצה ליצור מעתה והלאה מוק דראפטים שבהם אנסה לזהות מראש את ה"אייטונים", "יאניסים" ו-"ברונסונים" בכל מחזור, אני עושה מה שעושה כאן.
אולי תסביר לי למה אתה מתכוון ב"הסתכלות יותר רחבה ומעמיקה". כי בהחלט יש לי המון מחשבות על חלוקה ואפיון של סוג הטעויות השונות שנעשות בדראפטים. כמו שיש המון מסלולים להצלחה מהדראפט, כך גם not all busts (or underachieving draftees) are created equal.

1. לא רוצה לעודד תבוסתנות (כמו שהטוקבקים אוהבים לכתוב) אבל ספק אם תצליח לזהות מראש יאניסים או אייטונים.
2. אותי כקורא יותר או לא פחות מעניין לשמוע רעיונות מקוריים מתחזיות נכונות

1. יאניס הוא כמובן סיפור הצלחה של פעם ב...כשאני כותב יאניסים במירכאות, הכוונה היא לפרוספקט צעיר וגולמי שכדאי להמר עליו. יש לי אחד כזה במחזור הנוכחי, מחכה לשמוע עד סוף היום אם הוא החליט להישאר בדראפט (אם כן, זה גם סימן שהצליח להרשים באימונים ואולי קיבל אינדיקציה, אם לא הבטחה מפורשת, שיבחרו בו), או להמשיך בהתפתחות שלו במכללות - כבר קראתי על האפשרות שקליפארי יגייס אותו לארקנסו. באותו אופן, "אייטונים" הם שחקנים שמועמדים להיבחר גבוה מאוד, לא יהיו באסטים מוחלטים בליגה, אבל התפוקה תהיה מאכזבת ביחס לגובה הבחירה והציפיות. נכון לעכשיו מעריך שסאר יהיה פרוספקט שכזה, והמוק שלי ישקף הערכה זו בהתאם.

2. למרבה השמחה אין סתירה, המוק שלי יהיה מלא ברעיונות מקוריים יחסית לאחרים שתקרא, בדיוק בגלל היומרה הזאת לחזות באופן כמה שיותר מדויק את דירוג הרי-דראפט.

בהמשך למה שכתבתי לעמוס בת'רד על ווסט, אולי זה יעניין אחדים כאן - הבחירות הבולטות משלושת הדראפטים האחרונים, שבפועל היו גבוהות או נמוכות בהרבה ממה שהקונצנזוס חזה להם (זה מה שמופיע בסוגריים, משני מקורות שונים, שכאמור אחד מהם התגלה כאמין יותר).

דראפט 2023

קובי בראון (43-44) => 30
סתרוטר (41-42) => 29
בן שפרד (32/24) => 26
פרוספר (24/31) => 24
חאקז (19/27) => 18
פודזמינסקי (22/25) => 19
ג'ט הווארד (20-21) => 11
קוליבאלי (12-11) => 7
האנטר טייסון (64-65) => 37
וויטמור (5, 8 ) => 20
טרייס ג'קסון-דייויס (32/34) => 57
ג'י ג'י ג'קסון (30/37) => 46
מקסוול לואיס (28/30) => 40
קולבי ג'ונס (26) => 34
לאונרד מילר (25/20) => 33
ניק סמית (18) => 27
ריאן רופר (28-29) => 43

דראפט 2022

דיינג (16) => 11
ג'יי-דאב (18-19) => 11
דיילן טרי (23/27) => 18
קסלר (28/25) => 22
לראביה (29) => 19
כריסטיאן בראון (30-31) => 21
פטריק בולדווין (33/38) => 28
דייויד רודי (43-45) => 23
נמהארד (36-38) => 31
פייטון ווטסון (51/34) => 30
אדריאן גריפין (9-11) => 16
טיי טיי וושינגטון (18-20) => 29
לידל (20-21) => 41
יוביץ' (21/27) => 27
ג'יידן הארדי (23-24) => 37
קנדי צ'אנדלר (25/28) => 38
קנדל בראון (26/31) => 48

דראפט 2021

גידי (10) => 6
זאייר וויליאמס (18) => 10
טרה מאן (26) => 18
פרימו (31) => 11
גריימס (34) => 25
הרב ג'ונס (45) => 35
אלדמה (54) => 30
ארון וויגינס (61) => 55
בוקנייט (6) => 11
מודי (9) => 14
שנגון (11) => 16
קיאון ג'ונסון (14) => 21
ג'ארד באטלר (21) => 40
שאריף קופר (25) => 48
מקברייד (28) => 36
דוסומו (30) => undrafted


הדגשתי כמה פערים בולטים או מעניינים, רובם גם בהינתן התוצאה ה"סופית" של השחקן שנבחר.
כמו שניתן לראות, ישנם מקרים שבהם הקונצנזוס יצא חכם יותר מהג'יאמים הבוחרים, אבל ישנם מקרים הפוכים.

אז דראפט סיזן כבר מאחורינו, תכף יגיע מבול ההחתמות ואולי גם של טריידים, לצד ליגת הקיץ שתספק הזדמנות למעקב ראשוני אחר כמה פרוספקטים מהדראפט הנוכחי וגם מכאלו שלפניו.
אז לפני שכל זה קורה, הנה משהו שהתכוונתי לעשות עוד לפני כתיבת המוק שלי, אבל הבנתי שזה פשוט יעכב אותי: סקירת ביצועים מחזורית.

לא עשיתי מוק דראפט לפני שלוש שנים, וזה של דראפט 2020 היו משופע בטריידים וגם לפני שהתחלתי להתעמק ברצינות של שלוש השנים האחרונות. אז מתחיל את הרטרוספקטיבה הפרטית שלי מלפני שנתיים. עבור דראפט 22, החלטתי להתמקד במוק הראשון שפרסמתי, נראה לי בדיעבד שנתתי לשיפוטים הראשוניים שלי להיות מושפעים יותר מדי בהמשך. אז הנה הוא מתחיל כאן:
viewtopic.php?f=1&t=19655&hilit=%D7%93%D7%A8%D7%90%D7%A4%D7%98+2022
(למי שלא נכנס, אציין שפורסם כשבועיים לפני הדראפט, בעוד שהדירוג הקונצנזואלי שיופיע בסוגריים הוא מיום הדראפט)

ובגרסה תמציתית (בסוגריים: דירוג קונצנזואלי לפי rookiescale.com והחץ ממנו מצביע על המיקום שבו נבחר השחקן בפועל):

1. אורלנדו - צ'ט הולמגרן (2 => 2)
2. אוקלהומה - ג'בארי סמית (1 => 3)
3. יוסטון - באנקרו (3 => 1)
4. סקרמנטו - מתורין (6* => 6)
5. דטרויט - אדריאן גריפין ג'וניור (11 => 16)
6. אינדיאנה - אייבי (4 => 5)
7. פורטלנד - סוהאן (12 => 9)
8. ניו אורלינס - קיגן (5 => 4)
9. ספרס - שארפ (8 => 7)
10. וושינגטון - דניאלס (7 =>
11. ניקס - ג'יי-דאב (18 => 12)
12. אוקלהומה - דיינג (13 => 11)
13. שארלוט - דורן (10 => 13)
14. קאבס - ברנהאם (17 => 20)
15. שארלוט - איסון (16 => 17)

* עד כמה שזכור לי, בזמן שפרסמתי את המוק הדירוג של מתורין היה יותר באזור 8-9.

השמטות בולטות, לטוב ולרע: ג'וני דייויס (9 => 10), מרק וויליאמס (14 => 15), אבאג'י (15 => 14), קסלר (25 => 22), נמהארד (36 => 31).
מזכיר שוב שגם לפני שנתיים לא התעמקתי מספיק בפרוספקטים, ולפיכך קסלר ונמהארד כלל לא היו על הרדאר שלי. אבל האמת היא שאם היה מחזור שהצדיק זאת, בינתיים נראה שזה המחזור...בינתיים אין גניבות בולטות חוץ משני הנ"ל, כשגם קסלר כבר עם סימן שאלה מעליו. אולי כריסטיאן בראון, במיוחד אם אכן יחליף את קקפ בחמישייה וייתן עונת פריצה.

הדגשתי כמה טעויות והצלחות בולטות. זה אומנם היה דראפט עם טופ 3 מבלבל מאוד, וקונצנזוס שגוי שנוצר סביב ג'בארי ולזכותי ייאמר שלא הייתי חלק ממנו, אבל אין ספק שנפלתי בהערכת חסר לבאנקרו (כפי שעשיתי גם עם אדוארדס, שהיה חמישי באחד המוקים שלי, ועם ברנדון מילר אשתקד). כן זוקף לזכותי את ההכרעה לדרג את צ'ט ראשון, אבל טעיתי באמונה שלי שאורלנדו יכולה להסתפק בפרנץ ואגנר כגו טו גאי.

נתתי גם הערכת חסר משמעותית לקיגן, שניתן לומר כי באה לצד הערכת יתר של מתורין, גריפין ואייבי. במוק השני כבר קידמתי אותו לבחירה חמישית, אבל אמרתי שנתמקד בזה (:
מתורין היה הפרוספקט המועדף עליי במחזור הזה, ואחריו סוהאן (אותו הורדתי בול לבחירה 9 של הספרס בגרסה המאוחרת יותר). אני עדיין חושב שהשידוך לקינגס היה מועיל לשני הצדדים. מתורין פתח חזק מאוד כרוקי, אבל בהמשך סבל מהסיטואציה שהגיע אליה, למרות שעל פניו היא טובה עם האליברטון כפרטנר לקו האחורי. אבל קרלייל מאמן קשוח עם רוקיז, במיוחד כאלה שלא תורמים מספיק בהגנה וזקוקים לריסון בהתקפה; ומנגד, הוא אוהב הרכבים עם שני רכזים עוד מימיו בדאלאס עם קיד-בראה, כשבמקרה של האליברטון-נמהארד יש לכך הצדקה הגנתית, האלי מסתדר טוב יותר מול שחקני כנף מאשר מול רכזים זריזים.
הרבה קרים על סוהאן, אבל הקליעה שלו משלוש הולכת ומשתפרת וההגנה שלו פנומנאלית. לדעתי הספרס בונים עליו כחלק אינטגרלי בחמישייה והסגנון שלהם.

את שארפ הערכתי בחסר, פשוט כי לא היתה לי דרך טובה מספיק להעריך אותו - מזכיר שהחמיץ את כל עונת הפרשמן שלו, ולא התכוונתי להתעמק בפילם שלו כתיכוניסט...וגם לא הכי אהבתי את ההחלטה שלו לשבת בחוץ כל העונה עם פציעה לא הכי חמורה.
גם את דייסון דניאלס שעלה פה קצת בתגובות מאז הטרייד עליו, הורדתי קצת, תוך הסתייגות מהקליעה הבעייתית מבחוץ. מדביק פה מה שכתבתי עליו במוק:

"דניאלס עם הרבה הייפ לאחרונה, מדובר כבחירת אמצע לוטרי, אבל אני לא בטוח אם יש בו יותר מרול פלייר בתבנית של מרכוס סמארט (שזה לגמרי לא מעט). היכולת שלו לתרום בהתקפה תהיה תלויה מאוד בקליעה שלו משלוש, כי הוא לא מספיק אקספלוסיבי ובקושי מגיע לצבע. הוא קלע 25.5% בג'י ליג, נכון שנתתי לזוהאן הנחה על אחוזים דומים, ההבדל הוא שזוהאן ישחק 4 ודניאלס הוא גארד. מצד שני, לפי מה שמדווח הוא קולע יופי באימונים, אז יכול להיות שעבד חזק על הקליעה מאז שהסתיימה העונה."

מצד שני, אם כבר אני מדביק פה ציטוטים, אז הנה מה שכתבתי על בחירה 12 בדיינג (שאותה "העברתי" לספרס, באיזשהו טרייד אפ של התאנדר עבור שארפ):

"בחירת אפסייד שתפורה על הספרס, שנה אחרי שלקחו את ג'וש פרימו באזור הזה...סמול פורוורד בן 19 עם סייז, שליטה בכדור, סיומת בפלואטרים, יכולת מסירה ויסודות טעוני-פיתוח-אך-קיימים-בהחלט בכל האמור לגבי קליעה מבחוץ והגנה. יכול להתפתח לאחד השחקנים הכי טובים מהדראפט הזה, לולא המוק-טרייד דאון פשוט הייתי משבץ אותו ישר לבחירה התשיעית של הספרס."

הנפילה הכי גדולה היתה עם אדריאן גריפין ג'וניור, שאומנם הורדתי אותו לבחירה 11 בגרסה השנייה, אבל בעיקר בגלל הדיבור שהיה אז על דו"חות רפואיים שגורמים להחלקה שלו במוקים. הוא הצטייר לי בזמנו כפרוספקט אידיאלי, כזה שכאילו יוצר במעבדה, עם סייז טוב, חזק ואתלטי, קליעה משלוש, פוטנציאל להיות סטופר-על, וסקילז משלימים (נתקלתי אז בהשוואות לג'ימי באטלר). אבל כמו שכתבתי בגרסה השנייה של המוק, "יכול להיות גם שקצת עצמתי עיניים כנגד כמה מההשגות נגדו".

סקירה יפה, גראנט. מדביק את התגובה שלי מאז:

"בעיני גם מתורין וגם גריפין גבוהים מדי כאן.

למתורין יש בעייה בכדרור שתמנע ממנו לדעתי להפוך ליוצר משמעותי. ממה שראיתי, זה גם לא משהו שסביר להניח שישתפר המון. יש שם איזה בעייה מכנית שממש לא קל לפתור. כרגע הוא גם שומר בינוני מאוד עם הרבה נפילות, למרות שהפוטנציאל והכלים שם להיות שומר טוב. אז לקחת מישהו שהוא בעיקר קלעי ומסיים מתפרצות טוב (אולי גרסה קצת משודרגת של קיי סי פי) במקום הרביעי בדראפט נראה לי ממש גבוה מדי. גם לאייבי (נכון, לא עושה משחק טוב במיוחד) וגם לשארפ יש בעיני תקרה גבוהה בהרבה ובמקום הרביעי צריך לקחת הימורים על התקרה ולא להסתפק ברול פלייר.

גריפין היה אפילו גרוע יותר בהגנה ממתורין. רגליים כבדות וקושי בקריאת מהלכים. ומעבר לקליעה (מצויינת גם אם קצת מוזרה) הוא לא ממש תרם הרבה באספקטים כמו אסיסטים או ריבאונד. גם הוא יוצר מוגבל ושוב קשה לי קצת לראות איך זה הופך לכוכב, מה שכדאי לפחות לחפש בבחירה גבוהה כזו.

הייתי לוקח גם את אייבי וגם את שארפ לפניהם, והאמת שגם את דניאלס (שומר ויוצר מצויין, יש בו משהו מעניין, בעיקר אם הקליעה תתחיל ליפול). בכלל, גריפין משמעותית נמוך יותר בביג בורד שלי -- מחוץ לעשירייה הראשונה, לא יותר מסוף לוטרי.

עוד קצת לגבי שארפ -- ההשוואה להארדי בעייתית מאוד בעיני. הוא אתלט ברמה אחרת לגמרי (הארדי אתלט בינוני; שארפ יהיה נראה לי בטופ-10% של הליגה) וההבדל במידות עצום (הארדי 1.90 עם ווינגספן של 1.94; שארפ 1.97 עם ווינגספן של 2.12). הבדל אדיר בפוטנציאל ההגנתי וגם בסופו של דבר ביכולת לייצר. אז נכון ששארפ הוא הימור (מסכים שהדרייב קצת מוטל בספק). אבל מבחינת הנתונים, יש כאן תקרה ברורה של אול סטאר."

וגם:

"מתורין בעיני עדיין גבוה מדי. זה לא שאני לא אוהב אותו. אבל דויין ווייד? תעשו לי טובה... זה לא רק האתלטיות והשליטה בכדור שאי אפשר בכלל להשוות. הם פשוט שחקנים כל כך שונים (התכונה הכי טובה של מתורין היא הקליעה משלוש, לא בדיוק הפורטה של ווייד לאורך הקריירה). בקיצור, לדעתי יש כאן הרבה השוואות די עצלות. ראיתי הרבה את מתורין השנה (וגם בקיץ באליפות העולם עד גיל 19 עם הנבחרת הקנדית) וקשה לי לראות איך הוא הופך ליוצר מרכזי. יכול להיות שחקן משלים נחמד מאוד שקולע משלוש, גם בתנועה, שומר (עדיין לא), מסיים יפה ליד הטבעת ובמתפרצות, ותוקף קלוז-אאוטס אגרסיביים. מין קיי פי סי משופר. אבל כאלה בד"כ לא שווים בחירה מספר 4. עדיין מאמין שהאפסייד של שארפ גבוה משמעותית, למרות שגם הסיכון."

אגב, גם את דיינג בכלל לא אהבתי והתבאסתי שהת'נאדר הלכו עליו בבחירה ה-11 (ועוד עשו כל מיני טריידים על דורן וכאלה כדי להשיג אותו).

אני רק רוצה לציין שלא אני הבאתי את ההשוואה של מתורין לדי-ווייד (:
והסיבה שאהבתי אותו בבחירה 4 לקינגס היא בדיוק בגלל שלצד פוקס וסבוניס, הוא לא היה נדרש להפוך ליוצר מרכזי בכלל.
מעבר למה שכתבת אז ולאור מה שאנחנו יודעים היום, מה דעתך על אייבי למשל?

אני רק רוצה להזכיר, שהרבה מוקיסטים ראו באייבי כישרון מס' 4 בביג בורד, וחשבו שסקרמנטו צריכה לקחת אותו בתור BPA, למרות שזה היה ארבעה חודשים אחרי החלפת האליברטון בסבוניס, ולמרות שהציוות פוקס-אייבי היה עובד הרבה פחות טוב מהשילוב עם האלי.

נמשיך לדראפט 2023, שאותו אפילו מוקדם יותר לשפוט, אבל כבר יש כמה הצלחות ואכזבות בולטות. מה גם שכאן החלטתי לציין שני דירוגים, אחד יותר מבוסס על סטטס מתקדמים (של קווין פלטון ובובי מרקס מ ESPN, 18.3) והשני שנראה מבוסס יותר על מבחן העין (של קייל ג'יי מאן החביב מדה רינגר, 2.5). בשני הדירוגים מופיע גם צ'ט, אז הקפצתי במשבצת את כל מי שמתחתיו.

את המוק לפני שנה פרסמתי כבר בסוף מאי, ללא עדכון מאז:
viewtopic.php?f=1&t=19878&hilit=%D7%93%D7%A8%D7%90%D7%A4%D7%98+2022&start=125


2. שארלוט - הנדרסון (2 => 3; 12 אצל מאן, לא מדורג אצל פלטון ומרקס)
3. דטרויט* - מילר (3 => 2; 2 אצל מאן, 5 אצל פלטון ומרקס)
4. יוסטון - אסאר (5 => 5; 8 אצל פלטון ומרקס, מוזכר אצל מאן ברשימת toughest omissions)
5. פורטלנד* - בלאק (6 => 6; לא מדורג באף רשימה, מוזכר אצל מאן בהשמטות)
6. אורלנדו - קייסון (14 => 10; 4 אצל מאן, 6 אצל פלטון ומרקס)
7. אינדיאנה - ג'ראס (7 => 7**; לא מדורג באף רשימה)
8. וושינגטון - אמן (4 => 4; 8 אצל מאן, 7 עבור פלטון, 9 עבור מרקס)
9. יוטה - הוד-שיפיניו (17 => 17; לא מדורג באף רשימה)
10. אורלנדו - הנדריקס (9 => 9; לא מדורג באף רשימה)
11. אורלנדו - קוליבאלי (11 => 8**; מוזכר אצל מאן בהשמטות)
12. ספרס*** - פודזימסקי (22 => 19; 8 אצל מאן; 3 אצל פלטון ומרקס)
13. טורונטו - וויטמור (8 => 20; 12 אצל מאן; 8 אצל מרקס בלבד)
14. פליקנס - לייבלי (12 => 12; 5 אצל מאן; 2 אצל פלטון ומרקס)
15. אטלנטה - ניק סמית (18 => 27; לא מוזכר מן הסתם)

* הצעתי טרייד בין פורטלנד ודטרויט תמורת בחירה בעתיד הרחוק
** בפועל קוליבאלי נבחר 7 וג'ראס 8, אבל רק בגלל שהיה קצת כסף מעורב בכך, לכל דבר ועניין ההעדפה של אינדיאנה - שמוקים רבים כמו שלי צפו - היתה ג'ראס וזה היה טרייד אפ מינורי שקשה לצפות מראש.
*** הצעתי טרייד שבו פרסטי היה מקבל בחירה עתידית, כהרגלו...

השמטות בולטות: חאקז (19 => 18; 3 אצל מאן; 4-5 אצל מרקס ופלטון), קיונטה (16 => 16; 6 אצל מאן; 7 אצל מרקס בלבד), ג'י ג'י ג'קסון (37 => 45; 9 אצל מאן), טרייס (34 => 57; 13 אצל מאן; 9 אצל פלטון)

אזכורים מחוץ למוק - בניסיון לאתר את הסניור התורן שיהיה גניבת הדראפט בבחירת סוף סיבוב ראשון ומטה, ציינתי אומנם את חאקז אבל החלטתי לא להתעכב עליו יותר מדי, ובמקומו סימנתי את: סת' לאנדי (46 => 46), שהצעתי כי ייבחר 25 ע"י הגריזליס כיורש פוטנציאלי לדילון ברוקס; בן שפרד (32 => 26), שהצעתי כבחירה 19 לווריורס או לנטס באחת הבחירות שלהם (20, 21); וקובי בראון (43 => 30), שעליו דיברתי במונחים של בחירת סיבוב שני.

אז קודם כל חוחים ואח"כ לשושנים:

- כמו שכבר כתבתי בסקירה הקודמת, הערכת חסר לברנדון מילר, שאני יכול קצת לתרץ בסלידה מהמעורבות הכמעט-פלילית שלו בפרשת רצח.

- הערכת חסר לאמן תומפסון? לדעתי עדיין מוקדם לומר זאת בנחרצות. הוא ללא ספק טאלנט על ואתלטי, אבל מזכיר שהפריצה המשמעותית שלו באה לאחר הפציעה של שנגון, כשפתח לצד ברוקס, ג'בארי והגארדים הקבועים, מה שאפשר לו להיות הרול מן בהתקפה. זרק 58 שלשות העונה וקלע רק 8 מתוכן (13.8%), עם 106 מתוך 155 מהקו (68.4%). זה לא שראיתי בו באסט בבחירה 8, למרות שלפני שנה בכלל לא הלכתי על השיטה של איתור באסטים מראש. פשוט ראיתי בו פרויקט ארוך טווח, עם המון אפסייד אבל גם פוטנציאל להיות רכז מוגבל מהסוג שכבר לא ממש אוהבים בליגה, ולפיכך כמתאים ביותר להתחלת הבנייה מחדש בוושינגטון, ולא לאף קבוצה אחרת שבחרה לפניה.

- הערכת יתר להוד-שיפיניו? הייתי מתאזר בסבלנות לגביו, אומנם הוא בקושי הראה משהו חיובי ב 21 משחקים שקיבל במדי הלייקרס (בממוצע של 5 דקות למשחק), אבל ב 15 משחקים בג'י ליג הוא העמיד ממוצעים של 22 נקודות, 47.3% מהשדה, 5.27 אסיסטים והכי חשוב - 2.3 שלשות למשחק עם 43.2%, שזה שיפור יפה בהשוואה ל 1.2, 33.3% שהיו לו כפרשמן עונה קודם לכן. כמובן שכל עוד הוא בלייקרס, עדיף לו להישלח בטרייד תמורת רכז, אבל נראה מה רדיק יחשוב עליו.


- ניק סמית: אין מה לומר ותכלס גם בזמן אמת, משפט הפתיחה שכתבתי עליו די אומר הכל: "לא הכי התרשמתי ממה שראיתי ממנו והמדדים המתקדמים די מרתיעים, אבל יש כאלה שרואים בו כישרון של בחירת אמצע-לוטרי". בחירה מיותרת שנבעה כתוצאה מחוסר התעמקות מספיק בפרוספקטים אחרים, בדגש על הבא ברשימה...

- קיונטה ג'ורג': הערכת חסר חמורה מהסיבה הבעייתית מאוד, והיא שפשוט לא מת על הטייפ שלו. הלקח הופק ומקווה רק שלא עשיתי אובר-תיקון השנה עם הבחירה בקארינגטון שמיני...

- לייבלי: אומנם הורדתי אותו רק שני מקומות מכפי שדורג ונבחר בפועל, אבל גם בו, כפי שכתבתי עליו מיד בפירוט הבחירה, לא התעמקתי יותר מדי - כי מספרי הריבאונד החלשים שלו כפרשמן, לצד מבנה הגוף הרזה, הרתיעו אותי אינסטינקטיבית.


ברשימת ההצלחות, ברור לי שמוקדם מדי לומר אם קייסון ימשיך להצדיק את הדירוג הגבוה שקיבל בסקירות שדגמתי, אבל כמו שניתן לומר שעד כה הוא רק התבלט כרול פלייר בשל למדי בקבוצת צמרת, כך גם יתכן שהוא יצליח לפרוץ התקפית ובאמת להיות ג'רו הולידיי הבא - ואז סביר מאוד להניח שיצדיק את הבחירה הגבוהה שנתתי לו, ותוציא אותי טוב מאוד יחסית לקונצנזוס ואפילו לתוצאות האמת.
עם פודזימסקי אני חושב שמספיק לומר ששיחקתי אותה, זו בהחלט הצלחה שדחפה אותי להמשיך ללכת קדימה עם הערכות חריגות שנתתי לפרוספקטים מסוימים גם במוק של השנה.

וויטמור מייצג קייס מעניין מאוד...נכון, אומרים שהחליק בדראפט בגלל חשש מפציעה שלו, אבל אני מרשה לעצמי לפקפק בכך - הבחור שיחק כבר בליגת הקיץ! יש לי תחושה שקבוצות מסוימות פשוט נשענו על התירוץ הזה בשביל להצדיק ויתור עליו מתוך הסתייגויות אחרות שהעליתי במוק שלי, למעלה משלושה שבועות לפני הדראפט (היו לא מעט מוקים אז שבהם שובץ חמישי לפיסטונס!). וזה לא שראיתי בו שחקן רוטציה או משהו כזה, כבחירה 13 - במוק לפני שנה עוד לא הפעלתי את ההיגיון שהנחה אותי בהכנת המוק השנה. יש גם קבוצות שפשוט העדיפו פרוספקטים אחרים, וחלקם בצדק רב (חאקז, פודזימסקי, קיונטה).
בכל אופן, אני רואה במיקום שבו שיבצתי אותו הצלחה, לפחות ברמת חיזוי הדראפט עצמו. אבל בהחלט יש סיכוי שיצליח להיות יותר מהשחקן ה 13 בטיבו מהמחזור הזה.

גם הזיהוי של בן שפרד היה סיפור הצלחה, אבל אני חייב להודות שלולא היכולת הטובה שהפגין בקומביין, כנראה שהוא לא היה עולה על הרדאר שלי. הייתי צריך להתעמק יותר בחאקז, אבל בשלב הזה כבר הייתי אחרי כתיבת המוק ולא נכנסתי לרזולוציות עמוקות מדי.


שכחתי להתייחס לאנתוני בלאק, שתפס את משבצת הפרוספקט האהוב עליי במחזור בדומה למתורין לפני וטייסון אחריו...אם מזהים פה טייפ אגב, זה שילוב של פיזיות טובה עם כישרון.
אז בלאק קלע העונה 0.5 שלשות למשחק ב 39.4%, שזה אומנם מדגם קטן (37 מ 94) והתנהלות בעייתית של נון-שוטר, שגרמה להוצאתו מרוטציית הפלייאוף, אבל לפחות האחוזים טובים...אם כי מהקו הוא על 49 מ 80 (61.3%). מצד שני, הוא כן זכה באמונו של מוסלי ופתח כל עוד פולץ היה פצוע, שמר היטב, הניע את הכדור, והסטטיסטיקות המתקדמות אוהבות אותו. נמתין לראות מה המג'יק יעשו בקיץ ואיך הסיטואציה שלו תושפע בהתאם לכך. אני חושב שזה נבחר שישי בלוטרי זו הבעת אמון טובה (היו מוקים שבהם נבחר 8-10), אבל הייתי מעדיף לראות אותו בקבוצה שפחות לחוצה על קליעה משלוש סביב צמד הכוכבים הפליימייקרים שלה.

לא אוהב בכלל את אייבי. גם לפני הדראפט לא מאוד אהבתי אותו (ראיתי אותו די הרבה עם פרדו של וויליאמס ואידי), אבל עדיין חשבתי שהוא פרוספקט יותר טוב ממתורין ואיי ג'יי גריפין, וגם ששארפ יותר מעניין מכולם. זה בגלל שחשבתי שאולי אייבי יוכל להפוך לסוג של ד'ארון פוקס: לא קלעי או מוסר גדול, אבל שחקן סופר מהיר ואתלטי, שמפעיל לחץ מתמיד על הטבעת. בינתיים זה לא קרה, בעיקר בגלל קבלת ההחלטות, ההגנה הבעייתיות והקליעה. וכמובן והעובדה שדטרויט ליד קייד, בלי קלעים ועם מאמן שלא האמין בו, זו התאמה נוראית בשבילו. עדיין חושב שיש לו סיכוי יותר טוב מלמת'ורין (ובטח מלגריפין) לפרוץ ולהפוך לשחק לא רע, בעיקר אם יעבור לסיטואציה אחרת. אבל זה שכל השלושה כאלה שחקני הגנה גרועים לא נותן לי יותר מדי ביטחון באף אחד מהם.

לגבי דארפט 2023, הערכה יפה של קייסון, למרות שעדיין נראה לי שהמקום ה-10 שבו נבחר בסוף הוא די הולם. וגם זיהוי יפה של הבעייתיות עם וויטמור (לא חשבתי שהוא ממש טופ, אבל כן חשבתי ששווה לפחות בחירת טופ-10).

על הוד-שיפינו כתבתי בזמנו שבעיני אתה (וגם אספן) גבוה מדי עליו. מה שכתבתי היה: "ראיתי אותו בכמה משחקים בקולג' השנה ולא ממש התרשמתי. כן, יש לו גודל טוב, אבל לא אתלט גדול, מתקשה להגיע לטבעת ולקו ומסתמך יותר מדי על מיד-ריינג', וגם מאבד הרבה. יצטרך להשתפר מאוד כדי להגיע לרמה של ברוגדון. זה כמובן אפשרי, אבל לא תוצאה סבירה במיוחד. בעיני עמנואל מודיי נראה כמו תוצאה סבירה יותר." עדיין מחזיק בדעה הזו ואפילו יותר מאמין שלא ייצא ממנו כלום מאשר קודם.

תודה רבה. ברור שיש מקום הולם וריאלי לשחקן, אבל מספיק שיהיו 2-3 שחקנים שנבחרו לפניו ויהיו באסטים/אכזבות, בשביל שהוא (לצד לייבלי, קיונטה, פוד וחאקז) יוכל להשיג דירוג גבוה יותר ברי-דראפט עם פרספקטיבה של 7 שנים ומעלה.

נראה לי שהחמרת יותר מדי עם הוד-שיפיניו, למרות שהוא עדיין טעון הוכחות רבות. בכל זאת, שחקן שלפחות שיחק עונה אחת במכללות ונראה כמו שחקן חכם ומיומן בהרבה ממודיאיי של הליגה הסינית. אפשר לבקר את ההסתמכות על המיד ריינג', אבל למודיאיי בכלל לא היה משחק מיד ריינג'.

לגבי אייבי, מה שמעניין איתו זה שאפילו לא ברור איזו קבוצה עשויה להתעניין בו כרגע. אולי הנטס, לאור הריבילד שנכנסו אליו. קאם ג'ונסון יכול להתאים לפיסטונס, אבל לפי הדיווחים הם מעדיפים שחקנים על חוזים קצרים ונכסים תמורת ספיגת המשכורות שלהם.

מחייה את הת'רד הזה בתקווה שאוכל להתייעץ עם כמה שיותר מכם, במיוחד אנשי הדאטה שכאן.
אני מקווה להרים פרויקט עד לדראפט הבא, שירכז המון מידע חיצוני, כתיבה שלי וכל מיני סוגים של דירוגים. המוטיבציה העיקרית היא להתחיל במעקב אחר המוקים שלי, וכל מיני ביג בורדים שאבחר, בשביל לדרג יכולת הערכת פרוספקטים.

בשלב הראשוני, אני צריך למצוא דרך להעריך מחזורי דראפט ברטרוספקטיבה (חשבתי על כזו של 3, 4 ו-7 שנים).
המקור הכי זמין ונוח לכך הוא בסקטבול-רפרנס, הנה דוגמה:
https://www.basketball-reference.com/dr ... _2016.html

היתרון הוא שזה מאפשר לי לייצא קבצי אקסל ולהוסיף מדדים משלי. החיסרון הוא שאני מוגבל, נכון לעכשיו, לעבודה עם המדדים המתקדמים שכבר מופיעים שם (Win Share, WS/48, BPM, Value Over Replacement Player). אשמח כמובן לשמוע מה אתם חושבים עליהם, ואם יש מדדים אחרים שניתן לייצר מהם באמצעות נוסחה כלשהי שאוסיף לעמודה בקבצי האקסל.

אני יכול להגיד שעברתי על כל המחזורים מדראפט 92 (הדראפט של שאק) והלאה, ובדר"כ מיון השחקנים לפי VORP נתן דירוגי רי-דראפט מוצלחים יותר לעומת מיון לפי WS (שני המדדים האחרים לא מסננים שחקנים שוליים, קראתי גם ש BPM נותן עדיפות לביגמנים). מוזמנים לבדוק בעצמכם כמובן.

הוספתי כמה מדדים משלי לקבצי אקסל של הדראפטים מ 2016 והלאה: WS כפול סך כל הדקות ששחקן קיבל, VORP כפול סך הדקות, WORP (כמו VORP אבל מוכפל בפקטור של 2.7, מה שנותן Wins Over Replacment Player) בפני עצמו או כפול סך הדקות.

ההכפלה בסך כל הדקות הצבורות של שחקן מסייעת להוריד בדירוג שחקנים כמו בן סימונס, רוברט וויליאמס וגם תומאס בריאנט. ההצדקות הא-פריוריות לכך הן:
1. זמן משחק מוגדל מעיד על אמון המאמן, ובעקיפין גם על "דברים שלא רואים בסטטיסטיקה".
2. זמן משחק נמצא בקורלציה יצירה עם developmental reps, שזה יכול להיות קריטי במיוחד בשנים הראשונות של שחקנים בליגה.
3. בסופו של דבר, שחקן פציע כמו הטיים לורד הוא ליאביליטי ואין סיבה שיופיע גבוה בדירוג רי-דראפט של 2018, גם אם ברור לכולם שזה עם כוכבית.

החסרונות של הוספת זמן משחק:
א. פוגע בדירוג של שחקנים שסבלו משנה אחת בחוץ, כמו דז'ונטה מוריי או צ'ט הולמגרן (נכון לעכשיו, טאץ' ווד...)
ב. מעלה בדירוג שחקנים עמידים, כמו באדי הילד ואייטון כפי שתכף תיראו.

נראה לי שבתור התחלה, אציג מכל מחזור דראפט (2016 עד 2018) שלושה דירוגים אפשריים, שאשמח לשמוע מכמה שיותר מכם אילו מהם נראים הכי הגיוניים. צריך כמובן לקחת בחשבון שמדובר בסטטס מצטברים, שסימונס וג'ון קולינס של השנים האחרונות זה לא מה שהיו בתחילת הקריירה שלהם, כנ"ל למשל לגבי הפערים בין טריי יאנג וברונסון. אני אתחיל מדראפט 2016 ואמשיך לבאים, אם תהיה היענות (עקרונית אפשר אפילו להתקדם למחזורי 2019 ו-2020, ש"רגע המבחן" שלהם הגיע, מבחינת הארכות או חוזים חדשים שקיבלו, או טרם קיבלו עד כה). בסוף נראה איזה מדד קיבל הכי הרבה הצבעות אמון.

כשמדד א' ומדד ג' שלך מדרג את ג'יילן בראון במקום החמישי ואת ג'מאל מורי במקום השביעי, אתה יודע שאתה יכול לזרוק את המדדים הללו לפח.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

תודה על התגובה המהירה, אבל כבר זרקתי את כל התמונה לפח, אחרי שקלטתי ששני מדדים נתנו תוצאה זהה לגמרי (:
אז העליתי מחדש, יש מצב שבכל זאת מדרג מי מהם שני למדד ב'?

אני אבדוק איך ג'מוריי נראה במדדים האלה ללא ההכפלה בדקות (בגלל העונה בחוץ ובכלל הוא די פציע). צריך לזכור שגם לו וגם לבראון לקחו כמה שנים להתפתח למה שהם היום. זה שבראון (אחוזי עונשין, מעט חטיפות) אינו יקיר המדדים המתקדמים, זה צפוי.

הסדר היחיד שהגיוני בעיני הוא ב', אחריו א' ובסוף ג', ההקפצה של זובאץ' כ"כ גבוה ושל ברוגדון לפני מאריי ממש לא הגיוניות.

_________________
כורסה נוחה זה התחלה של סוף

אז מה זה אומר על המדדים המתקדמים? בעיני בראון הוא השחקן הטוב ביותר בדראפט 2016 ולא בפער קטן.
אף אחד מהשחקנים בדראפט לא יכול לשמש כשחקן מוביל של קונטנדרית. בתור הכוכב השני בראון בהחלט מצויין

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

לפני שנכנסים לסטטיסטיקות הייתי מציע להגדיר מהו פרוספקט ומהי הערכה.
כלומר מה באמת אתה בודק:
1. פרוספקט זה בעצם ממוצע של ביג בורדים חצי שרירותיים עם שחקנים בגילאים שונים מעט רזומה וסיטואציות שונות? ואז דירוג מול שרירותיות של התפתחות הקריירה שתלויה גם בפציעות, קבוצות שישחק בהן וכולי - הכל מאוד שרירותי ותקבל מספרים חסרי משמעות.
2. פרוספקט מוגדר בדיעבד ע״י התפתחות הקריירה שלו - שוב חסר משמעות.
3. או שיש איזו מהות או כישרון מוגדר ומדיד שמזוקק מכל מני סיטואציות שרירותיות ושונות ששחקן עבר בשנה - שנתיים האחרונות, ואז צריך לבדוק איזה חלק מהכשרון המדיד הזה לא התרגם ואז לשכלל את הערכת הכשרון בהתאם.

אם 3 אין לך מספיק נתונים להערכת הכישרון של המוקים ואילו מדדים שלהם נכשלו

תודה, זה בדיוק מה שחשבתי בעצמי. אז בתור התחלה יכול לגלות שמדד ג הוא Win Shares Per 48 Minutes, בהכפלת כמות הדקות שכל שחקן צבר. הוא נותן תוצאות פחות טובות גם כשבוחנים מחזורי דראפט אחרים, כך שהחלטתי לוותר עליו בשאר ההשוואות. מה שכן, יתרון אחד שלו בדירוג של דראפט 2016 זה שהוא הוריד את הילד למיקום הגיוני יותר.

אני דווקא אוהב את זה שסבוניס וסיאקם ראשונים בכולם (כשמוסיפים פקטור של זמן משחק מצטבר), בעיניי סבוניס של הקינגס מוכיח את עצמו כשחקן הכי טוב להובלת פרנצ'ייז. "שחקן מוביל של קונטנדרית" זה מדד מגביל מדי, ברור לי שעל פניו זה מה שמצפים לו מבחירה ראשונה בדראפט, אבל גם שחקן שיכול להוביל אותך לפלייאוף ראשון אחרי בצורת ממושכת זה אחלה.
וסיאקם בתור כוכב שני בקונטנדרית נותן פייט מסוים לבראון.
בכל אופן, זה שנמצא מדד מתקדם שעם פקטור של דקות מצטברות מדרג את בראון שלישי, למרות החסרונות הסטטיסטיים שציינתי (אפשר גם להוסיף איבודים, אגב), זה לזכותו של המדד.

אני גם לא מחפש דירוג אבסולוטי. לצורך העניין, אם היה מוקיסט שלפני שמונה שנים וחודש דירג את בראון ראשון בביג בורד שלו, אחריו את אינגרם, ג'מוריי והילד בסדר כלשהו, ומיקם גבוה מאוד ואחריהם את סבוניס, הוא בהחלט הוכיח את עצמו כמי ששווה לעקוב אחריו.
ותוך כדי הכתיבה נזכרתי שאני צריך להוסיף ידנית שחקנים שהצליחו למרות שלא נבחרו בדראפט, למשל את ואן וליט במקרה של הדראפט הנוכחי...