ממש לפני תחילת העונה, חשבתי שיהיה נכון לסקור את המצב והציפיות לשנה השנייה של וומבי והספרס בפרויקט המסקרן הזה.
איך עבר הקיץ? באופן כללי ניתן להגיד שמצוין, פרט לפציעה של דווין וואסל שבה ניגע בהמשך. תחילה היה לנו את הדראפט, בו הספרס בחרו בבחירה הרביעית בסטפון קאסל, הגארד בעל האוריאנטציה ההגנתית מ - UConn. קאסל יהפוך עוד מעט לבן 20, ואף שמבנה הגוף שלו בהחלט יאפשר לו להתמודד בכבוד מול היריבים, כולם מבינים שזו השקעה לעתיד ולא מישהו שישנה את הפרנצייז' ביומו הראשון. הפרי אייג'נסי הביא את הבשורה שלה חיכינו עם ההחתמות של כריס פול והאריסון בארנס, בדגש על הראשון. CP3, בעודו כבר בן 39 והרבה מעבר לשיאו, עדיין רכז טוב מאד שישפר את ניהול המשחק ויביא גם מנהיגות שכל-כך חסרה לחבר'ה הצעירים הללו. המעבר הצפוי של טרה ג'ונס לעמדת הרכז המחליף צפוי לשפר את התפוקה של היחידה השנייה בצורה משמעותית. גם בארנס יספק דברים דומים, ובמיוחד עומק בעמדות 3-4, קליעה מ-3 וסקורינג ברגעים שוומבי ו-וואסל לא על המגרש, וצפוי להיות המוציא לפועל העיקרי של המחליפים ביחד עם קלדון ג'ונסון.
וומבי חזר מהאולימפיאדה המרשימה שלו ושל נבחרתו, ואף ששיחק מעט מאד במשחקי ההכנה, מי שראה את האינטנסיביות, הריכוז והמעורבות שהוא הפגין, מבין שהעונה הוא הולך לדרוש הרבה יותר מחבריו. מבחינה אינדבידואלית אני חושב שזה ריאלי לצפות שיעלה לסביבות 24 נק' ו - 5 אס', ויירד באיבודים לאזור ה 2.5 למשחק. ואף ישפר את האחוזים ל - 3 לאיזור ה 34% - 35%. להוסיף לזה 11 ריב' ו - 3 חס' וזה נותן לנו עונה עוד יותר מרשימה מעונת הרוקי שלו.
הרובין לבאטמן של וומבי, דווין וואסל, סבל מפציעה לא קלה בשלהי העונה שעברה. הספרס ו-וואסל בחרו בטיפול קונסרבטיבי, אך משראו שזה לא עובד בחרו בניתוח בתחילת יולי וזו הסיבה שהוא לא יתחיל את העונה (הוא נמצא בשלבים מתקדמים של חזרה, והצפי שיחזור מתישהו באמצע/סוף נובמבר). בכל מקרה, מדובר בשחקן השני הכי טוב אחרי וומבי והבאנקר הכי בטוח להישאר עם הצרפתי הרבה שנים. הוא נכנס לעונה הראשונה של החוזה היפה שחתם לפני כשנה (135M ל - 5 שנים), והצפי שהוא ישפר עוד יותר את היעילות ההתקפית, בדגש על סיומת בצבע, הגעה תדירה יותר לקו העונשין ושיפור בטור האסיסטים (נכון שכריס פול הגיע, אבל רוב הזמן הכדור יהיה בידיים שלו). גם ההנגה שלו, שנמצאת במגמת שיפור בשנתיים האחרונות, צפויה להיות במוקד.
ג'רמי סוהאן, שביחד עם קאסל שנבחר השנה, הוא התקווה להשתלב בשלד של הספרס לשנים הקרובות. הוא נותן דברים אחרים לגמרי משני הכוכבים, כאשר החשוב מביניהם זו היכולת לשמור על הכוכב של היריבה, דווקא בפרמיטר. הוא הכי מתאים בסגל הנוכחי לשמור על שחקנים כמו SGA ולוקה, שהם הבעיה הכי גדולה בקו האחורי בכל הליגה, ובטח במערב שם צריך לפגוש אותם לפחות 4 פעמים בשנה, ואח"כ גם בפלייאוף. מעבר לזה, הוא חייב להיות פקטור התקפי משמעותי יותר, בדגש על שיפור הסיומת, במיוחד במעבר תוך ניצול הגודל שלו, והקליעה מ - 3 כאשר הוא פנוי. אם יעשה את שני הדברים הללו, הספרס יהיו מאד קשים לעצירה.
ועכשיו לשחקנים המשלימים; קלדון ג'ונסון נמצא בנקודה מאד משמעותית, ולא רק בגלל שברור לכולם שהקבוצה נמצאת במסלול מאד מסוים וכבר אין סבלנות לשחקנים שלא מתאימים לדרך הזו. מי שראה את הגוף של השחקן שמכונה ה Big body, כמעט שלא מזהה אותו. קלדון לקח את עצמו בידיים והוריד אחוזי שומן בקיץ, נראה דקיק ושרירי מתמיד. הוא מעיד על עצמו שהוא מרגיש "מהיר יותר", וכמובן שהטיקט שלו היה ויהיה היכולת להוריד כדור לרצפה ולהיכנס בגוף של היריב כדי לתת סקורינג. הוא השתפר מאד בקבלת החלטות, והמבחן הגדול יהיה בהגנה. פופ ו-וומבי לא יסבלו שחקנים שלא נותנים הגנה, ונראה שקלדון מבין את זה. עד כמה הוא מסוגל לשנות את הגורל שלו? נחכה ונראה. ג'וליאן שמפני הוא שחקן שמתאים למודל שהספרס טיפחו לאורך השנים. שחקן 3&D קלאסי, שלא עושה דבר מעבר למה שמבקשים ממנו, אבל את הדברים הללו הוא צריך לעשות ברמה מאד גבוהה. הקבוצה סבלנית איתו היות ומדובר בשחקן צעיר שגם שיחק עונה מלאה ראשונה בשנה שעברה. הוא יצטרך לתת קפיצה מדרגה בהגנה וגם לקלוע באחוזים טובים יותר מה 36.5% על 3.7 זריקות בעונה שעברה. מלאקיי ברנהאם הוא שחקן שדיברתי עליו עוד בעונה שעברה, אז מה שבלט זה הכישרון הטבעי שלו. מבחינתי הוא נמצא פחות או יותר היכן שג'ונסון היה לפני שנתיים - שלוש, והבחירה לאן לקחת את הקריירה שלו היא בעיקר שלו. נראה שהוא בחור רציני, יותר מקלדון, שמבין שאם לא יתאים את עצמו לשיטה ולדרישות הוא לא יהיה פה. בלייק ווסלי הוא השחקן בסימן שאלה הגדול ביותר מהצעירים של הספרס. הוא היה הרכז המחליף אשתקד, אך המעמד שלו ירד משמעותית אחרי הגעתו של כריס פול והמעבר של טרה ג'ונס לעמדה הזו. פופ כבר אמר שמי שיהיה טוב ישחק, ואין לו בעיה לעלות עם ווסלי וג'ונס בהרכב השני, אך הראשון יצטרך להרוויח את זה. הבעיה הכי גדולה שלו, לדעתי, זו אינטליגנציית המשחק, וזה לא משהו שקל לפתור. גם יסודות המשחק שלו לא מלוטשים, וזה עלול להוות אתגר מבחינתו כי הרכבת דוהרת קדימה. שחקנים נוספים שראויים לאזכור הם סידי סיסוקו, פרויקט הטווח הארוך שמנסים לגדל להיות הסטופר ההגנתי של הקבוצה, סאנדרו מאמוקלשווילי, שחקן בעמדות 3-4, ולעיתים גם 5, שנמצא שם בעיקר לסתום חורים, וזאק קולינס, שימות ויחייה על הזריקה ל - 3 שהייתה נוראית בעונה שעברה ומדברים שאמורה להשתפר העונה.
אך מעבר לשיפור הפנימי ושיפור הפרסונל, מה שיסמל את ההתקדמות האמיתית יהיה היכולת של הקבוצה להוציא לפועל ברמה גבוהה בשני הצדדים. בהגנה, הקבוצה דורגה במקום ה - 21 בעונה שעברה (אף שהייתה מדורגת מקום 5 בדקות שוומבי על המגרש) אבל נכון יותר להסתכל על 62 המשחקים האחרונים בהם וומבי עבר לעמדת הסנטר, אז הקבוצה דורגה במקום ה - 16. למרות זאת, באותו חתך משחקים הקבוצה ספגה 56 נק' בצבע, שזה שווה ערך למקום ה - 28 בליגה, רק לפני וושינגטון ואינדיאנה. היא גם דורגה במקום ה - 26 בנקודות היריב מאיבודים, בעייה מובנית שצריכה להשתפר משמעותית (הקבוצה מדורגת במקום ה - 27 מבחינת איבודים, כלומר רק 3 קבוצות מאבדות יותר ממנה). בעית מרכזית נוספת שהיא התקפית אבל עם השפעה ישירה על ההגנה זה האחוזים ל - 3. רק וושינגטון ופורטלנד קלעו נמוך יותר מה - 34.8% העלובים של הספרס. ובליגה שמספר הזריקות החציוני מהטווח עומד על כ 35 זריקות, זה משמעותי. בהתקפה הספרס דורגו במקום ה - 25, וגם זה נתון שחייב להשתפר משמעותית, בעיקר מכיוון האיבודים והאחוזים ל - 3. אבל גם ההוצאה הבסיסית לפועל, שאמורה להשתפר עם הגעתם של 2 הוטרנים, בעיקר כריס פול.
הציפייה השנה היא במינימום להתחרות על הפלייאין והפלייאוף, עונה של 20-25 ניצחונות כבר לא באה בחשבון. אני חושב שיש העונה קצת ואקום במערב עם הירידה הטבעית של קבוצות כמו הלייקרס, קליפרס, גולדן סטייט וסקרמנטו, ויש הזדמנות להרוויח ניסיון פלייאוף יקר.
|