סל ניוז

לא חושב שיתאים לשיי,
אם כבר הייתי מחליף אחד בשני,

אין שום היגיון מבחינת אוקייסי להחליף סופרסטאר בן 26 שהוא הלב של הקבוצה עם סופרסטאר שמבוגר ממנו ב-4 שנים ומראה נטייה מסויימת לפציעות בשנים האחרונות.

זה ממש מוזר גם להעריץ שחקן וגם לקבוע שיש בור עמוק בעמדה שלו.

צ'ט, כמובן, הוא 4 טבעי הרבה יותר מאשר סנטר ובכל מקרה בוודאי יכול לשחק 4 ללא שום בעיה. מתוך התפישה הזאת, הת'אנדר הביאו את הרטנשטיין כ5 מובהק. ומדוע ג'יי-וויל הוא לא 4?

אם יש לאוקלהומה עומק, זה בעמדה 4. מה זו ההמצאה הזו על "בור".

_________________
"צריך לתמוך בחיזוק חמאס ובהעברת כסף לחמאס, זה חלק מהאסטרטגיה שלנו" (בנימין נתניהו בישיבת סיעת הליכוד, מארס 2019).

ואלה בין בכירי המשת"פים:

יונתן אוריך; טופז לוק; יעקב ברדוגו; גדי טאוב; שמעון ריקלין; ינון מגל; נתן אשל; קרולין גליק; 14.

לא הייתי מביא את יאניס על חשבון צ׳ט ודאב, שנראים בדרך להיות כוכבים גדולים.
וכאמור שיי ויאניס זה שילוב שלא טבעי לי.

אם כבר מביאים אותו אז כסופרסטאר שיכול לסחוב אותם לאליפות במקום שיי הלא מוכח (אבל היותר צעיר)
צ׳ט ודאב יחד עם הסגל מסביב ישלימו את יאניס מצויין.

האלטרנטיבה הטובה ביותר היא להמשיך בסגל הזה.

זה נכון, אין סיבה להיות מקובעים. גם צ'ט וגם ג'יי דאב יכולים להיות אחלה פאוור פורוורדים בתלות בהרכב וביריבה שממול. ג'יי וויל גם בהחלט יכול לשחק 4. וגם קנריק וויליאמס הוא 4. שני האחרונים מחליפים חביבים. לצורך העניין, אם מסתכלים על הקונטנדריות האחרות, יש כאן עמדה 4 משמעותית יותר טובה משל דאלאס (פי ג'יי וושינגטון, קליבה ומרקיף מוריס) ויותר עמוקה משל בוסטון (שום דבר מעבר לטייטום) ודנבר (גורדון, סאריץ' וצ'אנצ'אר).

בתור אחד שראה את מרקאנן הרבה, הוא הרבה יותר טוב בהתקפה מקארוסו והרטנשטיין. וגם בהגנה הוא לא רע. נכון שאין לו הרבה דקות פלייאוף, אבל זה לא משנה. דני אבדיה הוא היום יותר פוטנציאל מנכס מוכח.
אם אוקייסי ישחקו עם צ'ט כארבע והרטנשטיין כחמש, אז סבבה.

_________________
נערך יותר מפעם אחת

מרקאנן לא בעמדה של קארוסו או הרטנשטיין, אז זה לא כל כך רלוונטי לדעתי שהוא שחקן התקפה טוב יותר (ומצד שני שחקן הגנה משמעותית פחות טוב). כלומר כן, הוא יכול לשחק ליד צ'ט, אבל זה לא היה פותר לת'אנדר את הבעייה של הריבאונד והקשיחות בצבע (מצד שני, בהחלט היה מוסיף ריווח אופטימלי).
לאוקייסי גם יש את הנכסים להביא אותו אם הם מאוד רוצים (למרות שדי ברור שאיינג' ידרוש חצי ממלכה). וכן, יש מצב שהוא יועיל מקצועית.

אבל בסוף לגבי מרקאנן זה חוזר לעניין אחד שמשום מה ממשיכים כאן להתעלם ממנו (ובזה הוא דומה לסיאקם, עוד שם לא ריאלי שהוזכר לא פעם בהקשר של אוקייסי): המשכורת.

מארקנן נכנס לשנה האחרונה בחוזה הנמוך יחסית שלו (18 מיליון). זאת אומרת שיוטה יכולה להאריך את החוזה שלו, אבל רק באוגוסט. רק שאז הם לא יוכלו לעשות עליו טרייד למשך חצי שנה אחרי ההארכה. אוקייסי יכולה בעיקרון לעשות טרייד עוד לפני זה ולקבל את הבירד רייטס של מארקנן, אבל אז הם אלו שיצטרכו להתעסק עם החוזה הבא שלו (או להסתכן בזה שהוא יהפוך לשחקן חופשי בקיץ הבא).

אבל בעיני יותר משמעותי זה כמה החוזה החדש אל מרקאנן יהיה שווה. פסקאל סיאקם, שמבוגר ממנו בשלוש שנים, הרגע חתם על חוזה לארבע שנים באינדיאנה בשווי של כמעט 50 מיליון לשנה. בדירוג של הרינגר מרקאנן (28) לפני סיאקאם (33) ובהתחשב גם בגיל (סיאקם יהיה בן 35 כשהחוזה שלו יסתיים), אין לו שום סיבה להסתפק בפחות מזה. חוזה כזה לארבע שנים (ולמארקנן, שזה יהיה חוזה הענק הראשון שלו, גם אין סיבה לחתום על חוזה עם טווח קצר יותר) זה כסף שבקיץ בעוד שנה ימנע מהת'אנדר להחתים את צ'ט או ג'יי דאב על חוזי המקסימום שהם כנראה יהיו ראויים להם, או יחנוק אותם לגמרי בעוד שנתיים אם הם ימצאו דרך להשאיר את שיי, צ'ט, ג'יי דאב ומרקאנן יחד בקבוצה. למי שלא לגמרי מבין איך זה עובד בימינו, צריך רק להסתכל מעבר לכביש ולראות איך חוזה המקסימום של פורטר ג'וניור (השחקן הרביעי בטיבו בקבוצה) חונק את דנבר ומשאיר אותה עם ארבעה שחקנים וחבורת מעודדים מהספסל (שאחד מהם יעבור השנה לחמישייה).

ואם אני הקטן יכול לעשות את החשבון הזה מהכסא בבית, סביר להניח שגם פרסטי והעוזרים שלו חשבו על העניין. אז אולי אפשר לרדת מהפנטזיות על מרקאנן ולחזור למציאות (הבכלל לא רעה עבור הת'אנדר)?

נדמה לי שהלילה הופעה ראשונה של אג'יי מיטצ'ל (שחיבבתי במעט שראיתי) ושל דילון ג'ונס (שפחות חיבבתי) במדי הת'אנדר בליגת הקיץ

סיכום של מה שראיתי:
אג'יי מיטצ'ל הוא שחקן סולידי מאוד.
היה הלילה השחקן הטוב ביותר אצל הת'אנדר.
קבלת החלטות טובה, קליעה טובה.
אני מחבב אותו אבל אני לא לגמרי בטוח אם הוא לא יותר מתאים לאירופה.

דילון ג'ונס נראה כבד. לא בטוח אם זה פשוט מבנה הגוף שלו.
הוא מוסר טוב מאוד וריבאונד טוב מאוד יחסית לגובה שלו
אבל אני לא חושב שיכולת יצירת המצבים תתרגם לרמה הבאה
ואני חושב שהוא (ואולי במידה מסוימת גם אג'יי) יהיה נקודת תורפה בהגנה.
אני עדיין חושב שבמקום ה-26 בדראפט היו פנויים שחקנים טובים יותר.

דיינג שחקן מעצבן.

אצל פילי, מקיין הוא יותר מסתם קלעי (וטוב שכך כי בינתיים הוא 0-6 מהשלוש). הוא אחלה או לפחות יותר אחלה מהציפיות הנמוכות שהיו לי אחרי צפייה בהיילייטס לפני הדראפט.
בונה בנוי כמו חומה בצורה ואתלטית.
Keve Aluma נכנס לדקות מעטות ועשה כמה דברים יפים.

חותם על כל מילה...המהלך הבלתי ריאלי שלא נעשה תמיד ייראה אטרקטיבי יותר עבור אנשים מסוימים.

הוספה של מרקאנן לא הייתה פותרת את בעיית הריבאונד אבל כן הייתה משפרת אותו
ואבדיה בעמדה 3 היה משפר את המצב עוד יותר

במקביל, הריווח ויכולת יצירת המצבים היו משתפרים באופן משמעותי,
כמו גם הדקות שבהם שיי יושב לנוח.

אפשר להסתכל על הסדרה מול המאבס ולהגיד שמה שבעיקר היה חסר זה סנטר פיזי ואפשר להסתכל עליה ולחשוב שההתקפה הייתה לא טובה והיה חסר יוצר נוסף ברמה גבוהה. אני חושב ששניהם היו חסרים, שההתקפה הייתה הבעיה העיקרית ושסנטר פיזי שעוזר בריבאונד קל יותר למצוא (אני מחבב את גוגה אבל יש אפשרויות אחרות).

אבל הפיתרון של OKC הוא לגיטימי ויכול לעבוד (ובגלל שהוא מבוסס על השוק החופשי, הוא רזה מבחינת ויתור על נכסים שזה מעולה). סימן השאלה הכי גדול עבורי הוא ג'יי-דאב שעליו הכל קם ונופל.

בפן הכלכלי, היה אפשרי להכיל את החוזה החדש של מרקאנן. אני לא חושב שניתן היה לשלב את הרטנשטיין ואת מרקאנן ביחד מבלי לשלם מחיר כבד.

ג'יי דאב חשוב מאוד כמובן (כמו שבראון חשוב מאוד לבוסטון). אבל כמו שכתבתי לא הכל קם ונופל על היכולת שלו להפוך לאול-סטאר. יש גם עולם שבו צ'ט עושה צעדים קדימה בהתקפה (גם מעמדה 4) וג'יי דאב פחות או יותר דורך במקום, ועדיין הת'אנדר עם קארוסו, צ'ט משופר, החיזוק של הרטנשטיין בצבע, ועוד ניסיון עולים מדרגה (כלומר קונטנדרים אמיתיים).

עכשיו בוא נראה איך הת'אנדר "מכילים" חוזה של 50 מיליון פלוס למארקנן בעוד שנתיים (הוא זכאי לחתום על חוזה של 209 מיליון לארבע שנים ביוטה או 200 מיליון אם הוא מחליף קבוצה). צ'ט וג'יי דאב יתחילו את חוזי המקסימום לרוקים שלהם, באיזור ה-45 מיליון כל אחד, וזה בהנחה שהם לא יהיו אול סטארים או אול-נבא. שיי עם חוזה סופר מקס חדש הולך לקבל 65 מיליון (ו-80 מיליון בשנה האחרונה של החוזה). ביחד, הגענו ל-205 מיליון, וזה לפני שהוצאת דולר על שאר השחקנים בסגל. ב-26-27, אחרי עלייה משמעותית שצפוייה עם חוזה הטלוויזיה החדש, תקרת השכר תהיה 170 מיליון, קבוצות ישלמו מס אחרי 205 מיליון, והסקנד אייפרון יהיה באיזור 230 מיליון. יהיה די בלתי אפשר לת'אנדר לא להגיע לשם, אפילו אם הם חותכים את הרטנשטיין, קארוסו, דורט, וויגינס, וואלאס, קנריק וג'ו, ולא מאריכים חוזה לג'יי וויל. רק החוזים לבחירות סיבוב ראשון השנה ובשנה הבאה ועוד ערימה של חוזי מינימום כבר יביאו אותם לשם. וזה אומר שורה של סנקציות וחוסר יכולת להתחזק, כמו שכמה קבוצות כבר חוות על בשרן.

אחלה פוסט שגורם לי לחשוב
יתכן והמודל של שתי האלופות האחרונות עם קור מרכזי של 3-4 שחקנים, עוד שני שחקנים טובים פלוס שמשלימים שישייה ומשם כלום ושום דבר, ייאלץ להיות המודל העתידי. נו מור קבוצות עמוקות ומי שתצליח, היא מי שתאסוף את השלישייה הכי חזקה

_________________
תודה לאלוהי הבירה

זה בכל מקרה מה שקורה ברוב השנים

כן, אתה נשען על שיפור התקפי משמעותי של שחקנים בשנה שנייה ושלישית.
אולי זה יקרה, אולי זה לא יקרה.

יכול שייקח להם עוד שנתיים-שלוש להגיע לאיפה שהם צריכים להגיע כדי שהת'אנדר יטפסו עוד מדרגה
ובינתיים, השנתיים בחוזה של הרטנשטיין מסתיימות, קארוסו מאבד אתלטיות ו-וומבי צומח בעוד 20 ס"מ

מה שאנחנו יודעים לומר זה שבפלייאוף שעבר זה לא הספיק.
ג'יי-דאב נעלם התקפית מול דאלאס
וצ'אטוש אמנם היה אחלה אבל הוא לא יוצר משמעותי בהתקפה (נכון להיום)

לא יודע, אני לא זוכר ספסלים כל כך זניחים אצל אלופות קודמות

_________________
תודה לאלוהי הבירה

מתקשה לחשוב אחורה אבל הספסלים של שתי האלופות האחרונות, בוסטון ודנבר, לא מרשימים במיוחד

קצת ליגת הקיץ - דיינג משחק אסרטיבי ואגרסיבי מהפתיחה, שתי מלים שלרוב לא מקושרות אליו ונראה טוב יותר,
דילון ג'ונס עם משחק אולארונד חביב פוגע היטב מכל הטווחים (אבל יותר מדי איבודים והגנה לא משהו)
ואג'יי מיטשל הוא פשוט אחלה שחקן (קבוצתי, חכם, מינימום טעויות, סולידי).
חלק מהשיפור אצל שלושתם ביחס למשחק הקודם קשור גם בהגנה של יוטה,
שהיא הרבה פחות טובה ומתוחכמת מזו של פילי
וחלק פשוט נראה כמו מוכנות מנטלית טובה יותר למשחק.

נכון, אני (וסביר להניח שגם הת'אנדר) מאמין שזה די סביר ששחקן שנה שנייה ורוקי מצויינים בני 22 ו-21 יהיו בקו עלייה. רוב השחקנים הטובים בשלב הזה בקריירה שלהם משתפרים. יכול להיות שדווקא צ'ט וג'יי דאב יהיו החריגים, אבל נראה לי שרוב הסיכויים שלפחות אחד מהם כן יראה שיפור, אולי אפילו משמעותי. וגם אם לא, עדיין אוקייסי עם קארוסו, הרטנשטיין, וואלאס בעונה השנייה שלו ויתר הסגל הצעיר עם עוד שנה של בגרות וניסיון בפלייאוף. נראה לי הימור לא רע שזו תהיה קבוצה יותר טובה מזו שהגיעה מרחק שתי שניות ממשחק 7 בבית מול דאלאס. וקבוצה יותר טובה מזו היא כבר קונטנדרית לגיטימית, הכי הרבה שאפשר לשאוף אליו.

להרטנשטיין יש חוזה לשלוש שנים, לא לשנתיים, עם אופציה של הקבוצה. יכול להיות שהת'אנדר יחליטו לא ללכת על האופציה, אבל אם הם זוכים באליפות או כמעט עד אז, כשהוא חלק מרכזי בריצה, סביר להניח שהם לא יתנו לו ללכת.

ואגב, להגיד שג'יי דאב נעלם התקפית מול דאלאס זה קצת מוגזם. הייתה לו סדרה לא טובה יחסית אליו (קורה), אבל הוא עדיין סיים אותה עם 17 נקודות (38% משלוש ו-84% מהעונשין), 6.5 ריבאונדים, 6 אסיסטים, וכמעט שתי חטיפות. זה די קרוב לממוצע הנקודות שלו מהעונה הסדירה (אבל ביותר דקות), עם יותר ריבאונדים, אסיסטים וחטיפות. שנזכיר שוב את הסדרה של ג'יילן בראון מול מיאמי בעונה שעברה? (בגיל 26, בעונה השביעית שלו בליגה)

שזה בדיוק מה שאמרתי . אתה אמרת שזה תמיד היה כך אבל זה לא נכון. זה בולט מאד בשנתיים האחרונות

_________________
תודה לאלוהי הבירה

זה לא מה שאני אמרתי. אני כתבתי שהשלישייה המובילה היא זו שקובעת לרוב.

והנה קצת סטטיסטיקה מאלופות הגמרים האחרונים.
בוסטון. דקות לשחקנים 7 והלאה (הפעם, נתתי קצת הנחה, כי האוסר שיחק יותר מפורזינגיס אבל בכל זאת הנחתי שפורזינגיס הוא אחד מהשישה הראשונים ולא האוזר). 224 מתוך 1201 דקות בסך הכל. 18.7%
דנבר - דקות לשחקנים 7 והלאה: 151 מתוך 1198: 12.6% שזה ממש קצת.
גולדן סטייט 2022 - דקות לשחקנים 7 והלאה - 278 מתוך 1440. 19.3%
מילווקי 2021 - 182 מתוך 1441 . 12.6% שזה ממש קצת
לייקרס 2020 - 364 מתוך 1440. 25.3% שזה המון.
טורונטו 2019 - 197 מתוך 1441. 13.7%
גולדן סטייט 2018. 225 מתוך 985. 22.8%
גולדן סטייט 2017. 236 מתוך 1200. 19.6%
קליבלנד 2016. 302 מתוך 1680. 18%
גולדן סטייט 2015. 246 מתוך 1490. 16.5%
סן אנטוניו 2014. 267 מתוך 1200. 22.3%

טוב, יש מצב שאין כאן קורלציה. למעשה, ציירתי את זה על גרף, ובאמת אין קורלציה.
אז בואו נניח שקשקשתי קודם.

_________________
תודה לאלוהי הבירה

ברור שאני מאמין שהם ישתפרו (באופן כללי, מאמין בהם)
אבל יש שני נעלמים:
1. קצב השיפור
2. התחרות

לגבי הסטט' שלו, ג'יי-דאב לא תפקד כמו מספר 2 בהתקפה של קבוצה אלופה. זה לא אומר שהוא לא יהיה אבל זה לא היה זה מול דאלאס.

לדנבר זה לא עבד.

למה לא לאסוף שחקנים מוכשרים, להתאים את צורת המשחק למה שיש ולשנות מה שצריך בהתאם לתוצאות?
זה אמנם נשמע כללי ולא סקסי אבל למה לבנות מודל שרירותי שלפעמים עובד ולפעמים לא ואז להתקבע עליו?

ניקח את הביג 3 המפורסם, זה מודל שיכול לעבוד וכמו שראינו יכול להכשל.
מה הבעיה של מודל כזה? אם חוזרים עליו מספיק הוא מקבל רושם של עובדה,
קבוצות מתקבעות עליו ומביאות שחקנים לא מתאימים על חשבון ההגיון.

כי אין כסף, זה למה. זאת שאלה מול תנאי השכר של הליגה ואיך למקסם מולם את הערך
למשל להחתים את קייד, זה לא הדרך

_________________
תודה לאלוהי הבירה

אג'יי מיטשל עם עוד משחק טוב. הוא השחקן הכי טוב והכי יציב של הת'אנדר בליגת הקיץ.
הוא נראה ready made. נמצא בשליטה, יעיל, מקבל החלטות טובות, כמעט ולא טועה, קולע היטב.
אחרי משחק של 11 נק' ו-10 אסיסטים, הלילה הוא עם 21 נק' בכמעט 21 דקות.

דילון ג'ונס חוזר לפורמה של המשחק הראשון ולא פוגע כמעט בשום דבר.
הוא סוג של אולארונד (ריבאונדים, אסיסטים, חטיפות) אבל כרגע, אני נוטה לא להאמין בו + אני לא הכי מחבב אותו בראיונות.