סל ניוז

קצת מתקשה לעקוב אחריך, אבל אנסה לענות כפי שהבנתי:

1. פרוספקט זה שחקן שרשום לדראפט, ו/או נבחר בדראפט ומתחיל בתהליך הדרגתי/מהיר של הפיכה לשחקן לגיטימי בליגה.
ממוצע של ביג בורדים (ומוקים) זה משהו שעושים באתרים כמו rookiescale.com, שהתייחסתי אליו בעמודים קודמים בת'רד הזה. אני אשתמש בדירוגים הממוצעים האלה בשביל לבדוק עד כמה כל "ביג בורדר" חרג מהקונצנזוס לטוב ולרע, והאם זה היה לזכותו או לחובתו. לא הבנתי למה הביג בורדים "חצי שרירותיים".
אתה צודק, כל שחקן שנבחר בדראפט נקלע לסיטואציה שונה, ויש פציעות וכל זה, אני מסכים עם הגישה הזאת כשבאים למשל לנתח "תוחלת של בחירה במיקום X", שזו בעיניי קטגוריה בעייתית ואליה כנראה שלא אתייחס בניתוח שלי. ובכל זאת אני חושב שהמספרים אינם חסרי משמעות, אתה מוזמן לעבור בעצמך בין דראפטים שונים, ולראות איך דירוגים לפי WS או VORP נראים די הגיוניים סה"כ. או שאולי לא הבנתי אותך נכון?


2. לא מבין מה אתה מנסה לומר פה. זה חסר משמעות שקיליאן הייז הוא באסט מוחלט (אשכרה מדורג אחרון למחזור שלו גם ב WS וגם עבור VORP!), ושמישהו כמו קווין אוקונור, למשל, סימן אותו כשחקן המוביל אצלו?
אם פרוספקט סבל מחוסר מזל קיצוני, כמו ג'יי וויליאמס למשל, בהחלט יתכן שאחריג אותו מחישוב ה WS/VORP של כלל מחזור הדראפט שלו*, וגם נניח מניתוחי מאפיינים נפוצים של באסטים שמתכנן לעשות בהמשך (אולי באמצעות אימון רשת למידת מכונה).

* ברגע שאחליט על המדד הטוב ביותר, אני מעוניין למצע אותו הן עבור כל מחזור דראפט והן עבור X דראפטים (צריך להחליט כמה אחורה ללכת, נניח החל מדראפט הלוטרי הראשון של יואינג), ואז להוסיף שתי עמודות נוספות עבור כל שחקן - סטיית תקן יחסית למחזור הדראפט שלו, וסטיית תקן יחסית לבחירת הדראפט הממוצעת (אופציה נוספת היתה להוסיף סטיית תקן ביחס למיקום שבו נבחר, אבל כאמור, לא ממש מאמין בבדיקה כזאת, כי היא מושפעת ממקבלי החלטות).


3. בוא תחשוב על כמה דוגמאות, או אפילו אחת, לפרוספקט שנועד לגדולות לפי שלל מדדים (סטטיסטיקות מתקדמות, נתונים פיזיים, מבחן העין, אופי...), אבל משהו בסיטואציה המתמשכת שלו שנקלע אליה מנע זאת ממנו.

עצם הציפיה שיהיה מדד אחד שהוא מושלם ולא טועה ולא מפספס אף פעם היא לא ריאלית בעיני, ולא רק בגלל שיש עניינים של התאמה של שחקן לקבוצה ועניינים סובייקטיביים לגמרי (נניח-בחירה בין בראון לסאבוניס, שבעיני הם מאוד קרובים אחד לשני). הרבה יותר הגיוני בעיני להשתמש במדד שהטעויות שלו הכי פחות צורמות ביחס לאחרים מאשר במדד שאולי פוגע יותר טוב במקרים מסוימים, אבל מפספס לגמרי במקרים אחרים.

_________________
כורסה נוחה זה התחלה של סוף

אתה צודק, עוד דבר שמצדיק התייחסות זה ההפרשים בין ערכי המדד, הדירוג לכשעצמו הוא אורדינלי ואבסולוטי מדי. זאת אחת הסיבות שאני מעדיף להכין מוק דראפט מאשר ביג בורד.

אבל השנה, אתה בשום שלב שהוא לא הכנת מוק דראפט.
הכנת ביג בורד עם תוספת של העדפה אישית שלך איזה שחקן יכול להתאים לקבוצה.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

אני לא אכנס אותך לדיון הסמנטי הזה.
מבחינתי זה היה יותר מוק מאשר ביג בורד, בגלל שהוא לא נעשה ב-ואקום.

בחזרה לדראפט 2016, הוספתי כמה undrafted בולטים וניסיתי הפעם למיין באמצעות Win Share כפול ממוצע דקות למשחק, וגם לפלטר עבור 400 משחקים ומעלה (למה דווקא 400? סתם כי רציתי להוציא החוצה את סימונס...אם בוחנים את דז'ונטה, הוא כבר הגיע ל 472 משחקים למרות עונה שלמה בחוץ). עכשיו זה יוצא:

1. סבוניס
2. ואן וליט
3. סיאקם
(סימונס)
4. בראון
5. ג'מוריי
6. ברוגדון
7. זובאץ
8. פלטל
9. דז'ונטה
10. הילד
11. פיני-סמית
12. לאברט
13. קארוסו
14. דרק ג'ונס
15. ביזלי
16. פרינס
17. ניאנג
18. דאן

בעיניי זה דירוג לא רע בכלל, אם כי הייתי שמח לראות את דז'ונטה מדורג גבוה יותר. בבחינת עמוד הסטטס שלו, אני רואה שבתור רוקי היה לו WS של 0.0, עבור 38 משחקים בהם שיחק רק 8.5 דקות למשחק. אז ניסיתי WS חלקי מספר עונות, והורדתי רק לדז'ונטה עונה אחת (כלומר את עונת הרוקי, העונה שהחמיץ לא ספורה אצלו), ואת זה הכפלתי בממוצע דקות למשחק. זה מקפיץ את דז'ונטה למקום שישי, מעל ברוגדון (וגם מעלה את ג'מוריי מעל בראון).
אני יודע, בעייתי לשחק ככה בנתונים, אבל אפשר למצוא לזה הצדקה מסוימת. שווה לבדוק איך זה משפיע על דירוגים של מחזורי דראפט אחרים. במחזור הזה, זה מן הסתם יוריד את ברוגדון וסימונס בדירוג.

לא בדיוק הבנתי מה אתה מחפש עם המדדים האלו ואיך הגעת לתוצאות הגעת אליהן, ואני כנראה גם לא אבין אף פעם, יותר מידי מספרים בשבילי.
אני כן מבין אבל שמדד שלא שם את ג'יילן בראון וג'מאל מוריי בטופ 2 של הדראפט שלהם הוא מדד שצריך להשליך בחזרה לעמודות האקסל בהן הוא נלד

דיון מעניין, אנסה לתרום את חלקי.
נשמע לי מאוד מוזר להכפיל בדקות המשחק.
לרוב אם כבר, אז עושים בדיוק את ההיפך - מחלקים בדקות המשחק כאשר מבצעים "נירמול לדקה" (כל הסטטיסטיקות פר-36, פר-48, פר-פוזשן וכו'), כי המספרים האבסולוטיים של שחקנים (פרט לאחוזי קליעה) גדלים באופן שלא כה רחוק מלינארי (עד כדי שחקנים עם בעיות סיבולת, בעיית עבירות קיצונית וכו'), בהתאם לדקות המשחק שלהם.
אני מבין את המוטיביציה שייצא בדירוג ששחקן מצוין שמקבל 35 דקות למשחק ("כוכב") ייצא בדירוג מעל שחקן ספסל מצוין (בתפקידו) שמקבל 15 דקות למשחק.
אבל אתה מאבד פה מימד של "יעילות" (מבין השחקנים המובילים, שאותם מעניין לדרג בעצם, לא?) - אם שחקן משחק 35 דקות למשחק ומשיג בדיוק את אותם המספרים בממוצע למשחק - כמו שחקן שמשחק 30 דקות למשחק - הרי שהאחרון הוא השחקן העדיף, ולא הראשון.
קל וחומר שאם שחקן נפצע ומפספס עונה אחת מבין 8 הראשונות (למשל עבור מחזור 2016) זה לא צריך לפגוע בו ברמה של 12.5%, אל מול שחקן שלא עבר פציעה משמעותית.
400 משחקים (או 50 בעונה) זה בהחלט רף ראוי בהסתכלות רב שנתית.




אני חושב שג'יילן בראון יכול לשמש כשחקן המוביל של קונטנדריות (אמנם כנראה דרוש צוות מסייע טוב/עמוק יותר מאשר שהיה סביב שחקנים כמו יאניס או יוקיץ' כשהם לקחו אליפות) מסוימות.
אם נניח נחליף את טייטום באינגרם (השם שלו קפץ לי כי מופיע בדירוגי הדראפט של מחזור 2016...) בבוסטון הנוכחית - האם הם לא קונטנדרים? לא מסיימים ראשונים בעונה הסדירה? לא יוצאים מהמזרח בהסתברות גבוהה לכל הפחות?
או באנלוגיה מעט יותר קשה לדימיון - אם נכניס את בראון של היום ("בשיאו") במקום קוואי בטורונטו של 2019 - האם הם בהכרח לא קונטנדרים (אולי לא אלופים, אבל גם הרפטורס דאז לא היו רחוקים שלא לקחת אליפות...)?

_________________
קצת אחרי הסידרה של מכבי מול פאו' , דיוויד פרדמן מנסה לדרבן את האוהדים להגיע לפיינל פור הליגה האדריאטית:
"זו גם ההזדמנות לכל מי שיצא לפני הסיום של משחק 4 להודות לקבוצה, וגם ליהנות מהפיינל פור".

24.4.2012

לא, ממש ממש לא.

עם אינגרם במקום טייטום, בוסטון לא לוקחת אליפות.
המזרח היה חבול ופצוע ויש להם הרכב חזק אז אולי היו מגיעים רחוק אבל הבדלי הרמות הם עצומים.
ולגבי טורונטו, הם לא היו עוברים את פילי. קוואי סחב אותם על הגב באופן מדהים.

בוסטון היו כל כך יותר טובים מכל שאר המזרח ומדאלאס, שעם אינגרם בריא* במקום טייטום יש מצב טוב מאוד שהם אלופים בכל זאת.

*כמובן ש'אינגרם בריא' זו לא אמירה טריוויאלית. אינגרם שחקן טוב מאוד, אבל הוא מפספס המון משחקים, לעומת טייטום שלא מפספס כמעט בכלל. וזו בעיני בהחלט סיבה לזה שגם אם אינגרם היו טוב כמו טייטום, עדיין הערך של טייטום היה גבוה משמעותית, ואחלה הצדקה להכפלה של גראנט ב*דקות משחק מצטברות לאורך הקריירה* (ולא ממוצע דקות פר משחק) כחלק מהמדד שלו לתפוקה מבחירת דראפט.

הרעיון הוא למצוא את המדד האידיאלי-בקירוב, ואת צורת המדידה (למשל, לנכות עונת רוקי במקרים מסוימים, ארחיב בהמשך), שיאפשרו לי לבחון דראפטים ברטרוספקטיבה של 3-4 שנים, ושוב לאחר 7 שנים (כלומר, בספירה מתחילת דרכם של נבחרי דראפט נתון), ולהשוות את הדירוג שמושג ברטרוספקטיבה הזאת לזה שהופיע בזמן אמת בביג בורדים למיניהם. ולפי זה להבין מיהם מעריכי הכישרונות המוצלחים ביותר, או אם להיכנס לרזולוציות ספציפיות יותר, מי פוגע בול בפרוספקטים מסוג מסוים ונופל עם אחרים, מהן נקודות העיוורון של כל אחד, האם מומחי דראפט לסוגיהם מראים עקומת למידה ועוד.

מעניין, אבל אם אתה רוצה דיוק, תעשה הפוך.
א. תעשה דירוג סובייקטיבי לחלוטין (נגיד, ג׳יילן בראון ראשון, מארי שני, סבוניס שלישי וכו׳). כשסביר להניח שהסובייקטיביות שלך תהיה דומה יחסית לדעת הקונצנזוס.
ב. תיקח את כל המדדים שעשית ותתחיל לשחק איתם בשביל להגיע לקורלציה קרובה ככל שאפשר לדירוג הסובייקטיבי. אתה יכול להוסיף מקדמים שונים, משקלים שונים,, הכפלות שונות ושאר מיני ירקות. (למשל, לתת ניקוד גבוה יותר ככל שהגיל מתקדם יותר גם, ולהתעלם יחסית משנים צעירות שבהם השחקן התפתח עדיין, אבל יש עוד מיליון רעיונות).
ג. אחרי שמצאת קורלציה גבוהה לדירוג הסובייקטיבי. תנסה לקחת את המדד עם הקורלציה הגבוהה ביותר (עם כל התיקונים, השינויים, המקדמים, והמשקלים) - ותעשה את זה על דראפט אחר, ותבדוק את הקורלציה שם.
ד. לחילופין, קח מההתחלה 10 דראפטים כדי להגיע למספר סביר של n כדי שתוכל להחיל את המדד שיצרת עליו.

זה לפחות מה שאני הייתי עושה, אם הייתי רוצה דיוק מקסימלי.

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

ורק למקרה שלא ברור - לא, זה לא לקבוע את המטרה ואחרי כך לירות את החץ. ממש לא. זה ניסיון אמפירי של ממש, לייצר הצדקה סטטיסטית לדירוג סובייקטיבי (שיכול גם להיות קרוב לאובייקטיבי, אם תעשה אותו דרך סקר. למרות שתכל׳ס, לא מאמין שזה ישנה יותר מדי).

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

תודה שמואליקי.
אני לא מסכים עם רוב הנקודות שאתה מעלה, למשל כל הנרמולים לפר 36, נראה לי שזה היה שאק שיצא נגדם פעם ובצדק לדעתי, אמר משהו בסגנון "יש סיבה שהם (ג'בייל מגי ודומיו) מקבלים רק 15 דקות למשחק".
והצד הנגדי של המשוואה, בהקשר של זה ושל המשפט שלך שהדגשתי, זה שבעיניי גם אם המספרים זהים לחלוטין, אני נוטה להניח שהשחקן שמשחק 35 דקות למשחק הוא השחקן העדיף. זאת מכמה שיקולים:

1. ההנחה הסבירה, שאם המאמן שלו מעדיף אותו על הפרקט כמה שיותר, הרי שזה בוודאי מסיבה טובה שלא בהכרח משתקפת בסטטס הבסיסיים והמתקדמים (והרי המתקדמים לרוב מבוססים על שקלול מורכב של הסטטס הבסיסיים). נכון, יש גם כאלה כמו תיבודו ונרס, ולפעמים זה גם עניין של עומק בעמדה, ועדיין.
2. נניח אפילו שהסטטס הזהים של שחקן א' ושחקן ב' משקפים תרומה זהה לגמרי בכל אספקט ואספקט של המשחק, למה שלא נעדיף דווקא את השחקן שמשחק יותר? הרי זה טיפשי להניח שהוא "לא עושה כלום" בחמש דקות אקסטרה שהוא מקבל...פשוט התרומה שלו מתפרשת לאורך זמן משחק ממושך יותר. וזה חייב להוות יתרון כלשהו באופנים בלתי מדידים - אקסטרה תשומת לב הגנתית למשל, במשחק למה שהמחליף שלו היה נותן באותן חמש דקות.

בקיצור, עד כמה שאני מבין את זה, אם הייתי מכפיל את מדד ה WS פר 48 דקות בכמות דקות משחק זה אולי היה יוצא מוזר, אבל עבור WS או VORP לכשעצמם, זה בסדר גמור.
בכל אופן, כרגע הגישה היא להכפיל בממוצע דקות, ופשוט לסנן החוצה שחקנים שלא עומדים ברף מסוים של כמות משחקים כוללת ביחס לעונות פעילות, מדד שנראה לי שאכנה בשם "מדד אנאנובי" - אם קבוצות כה רבות חיזרו אחריו לפני כשנה וחצי, למרות היסטוריית הפציעות שלו שהיתה ידועה כבר אז, ובהינתן החוזה שקיבל מהניקס והחוזה שהיה עשוי לקבל מהסיקסרס כפלאן B שלהם, אני חושב שאפשר להניח שקבוצות מוכנות להשקיע רבות גם בשחקן עם ממוצע משחקים כמו שלו (ואני בכוונה לא מתייחס לכוכב כמו זאיון, אנאנובי אידיאלי בשביל המדד הזה מבחינת הדרג שהוא מייצג).

או, חיכיתי לתגובה ממך...דבר איתי בפרטי אם מעניין אותך לפתח את זה ביחד.

א. זו בערך הגישה שלי, רק שאני לא מתחיל מהדירוג הסובייקטיבי, אלא בוחן את הדירוגים שמתקבלים ואז מנסה לשחק איתם כפי שהדגמתי עד כה.

ב. ניסיתי משקלים שונים, אבל אני בכלל לא בטוח אם זה נכון לשלב WS וגם VORP בשביל ליצור מדד חדש, זה לא יוצר כפילויות מסוימות? לגבי התעלמות משנים מוקדמות, פגעת בול באחד הכיוונים - לנפות את עונת הרוקי, במידה והיתה קפיצה משמעותית בדירוג הנבחר (למשל WS גבוה פי 3, שזה בדיוק מה שקרה עם ג'יילן בראון ועם אחרים אף למעלה מכך). מה שכן, זה אומר שאם אבחן מחזור דראפט כעבור 3 שנים, נניח דראפט 2021 בימינו, אצטרך לצמצם את המדגם לשתי עונות בלבד...שעדיין זה הרבה יותר משחקים ממה שפרוספקטים נותנים, במיוחד הצעירים שבהם.

ג. כן, זו הגישה...בינתיים מצאתי שדראפטים רבים מתארגנים באופן הגיוני יותר עם מיון לפי VORP, מצד שני במקרה של דראפט 2016 שנידון פה עד כה, WS נראה עדיף. בדראפט 2020 למשל, אחד המדדים הנ"ל מחמיא יחסית לאבדיה, בעוד השני למקדניאלס, ולהפך...אצל מקדניאלס השוני ממש קיצוני.

בהחלט, לכן אני אומר. עזוב את השנים, תחשוב סטטיסטיקה. וסטטיסטיקה צריכה מדגם גדול. תעשה את המבחן על המדגם הגדול, ואחר כך תחלק לשנים. לא הפוך.
וכן, אני אשמח לעזור, אם צריך בחישובים וכאלה. אקסל לפחות אני יודע.

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

אני לא הצעתי בהכרח לחלק בכמות הדקות במקום להכפיל, פשוט ציינתי את העובדה שהמטריקות המקובלות מחלקות במספר הדקות (אפשר להתווכח האם צריך/ראוי לחלק או לא - בהחלט) ואילו הכפלה זה ללכת בדיוק בכיוון ההפוך.
אם כבר, אז הייתי מכפיל בכמות משחקים (ולא בכמות הדקות) כאינדיקטור טוב יותר לכשירות לאורך כמה שנים.

סעיף 2 שהדגשתי הוא ממש תמוה בעיני. שוב, לשם הפישוט נניח שכל הממוצעים הסטטיסטיים (כמותיים ואחוזי קליעה) זהים.
בדיוק בגלל שברור שהשחקן ששיחק 5 דקות יותר - תרם בהן משהו, הרי שנגזר מכך שהשחקן השני תרם יותר באותן X דקות "משותפות".
מישהו כמו תיבודו הוא דוגמא מעולה לטיעון שלי, כי בקבוצות אחרות שחקנים (ולא משנה כמה טובים יהיו) לא יגיע לממוצעי הדקות של שחקני הניקס (וכאמור יכולות להיות עוד סיבות שכלל לא תלויות בשחקן עצמו - כמה גארבג'-טיים יש במשחקי הקבוצה, כמה עומק יש, האם שחקנים לצידו נפצעים/בכושר רע וכו' וכו').


1. אם אתה מכפיל בכמות הדקות לאחר נירמול פר 48 דקות - זה לא בדיוק מקזז אחד את השני (ולכן חסר משמעות בסך הכל)?
2. ואם אתה מכפיל ללא נירמול - אז כאמור אתה הולך בדרך ההפוכה לכל מה שמקובל.

לגבי "משקולות" (כפי שהתחלת לדון עם נורטון), נתקלתי לאחרונה (לא זוכר באיזה הקשר, אולי גם הופיע פה בפורום) ברעיון יפה לסיכום תרומה רב שנתית של שחקן:
נניח אתה רוצה לבדוק 7 שנים ראשונות - אז השנה הטובה ביותר שלו (לפי כל מדד כמותי שייבחר) מקבלת משקל של 1, השנה השנייה 0.9 (נניח, יכול להיות כל מספר הקרוב ל-1), השנה השלישית 0.8 (כנ"ל) וכו' וכו'.
ככה גם נותנים את המשקל הגדול ביותר לשיא, ועדיין כן מתחשבים בעונות הראשונות, בשנת פציעות (או מתחת לרף משחקים עונתי מסוים) - שתוריד דירוג לשחקן אבל באופן מופחת וכו'.

_________________
קצת אחרי הסידרה של מכבי מול פאו' , דיוויד פרדמן מנסה לדרבן את האוהדים להגיע לפיינל פור הליגה האדריאטית:
"זו גם ההזדמנות לכל מי שיצא לפני הסיום של משחק 4 להודות לקבוצה, וגם ליהנות מהפיינל פור".

24.4.2012

זו עמדה תמוהה בעיניי. נראה שטייטום אנדרייטד בטירוף אצלך.
אני לא חושב שיש להם סיכוי לנצח את דאלאס אחרי החילוף הזה.

גראנט,
לא עניתי לך על השאלות אבל חשבתי קצת ודייקתי, אני מקווה את המסר,

איך מעריכים פרוספקט?
מנסים להבין מה סך הכשרון שהוא מביא איתו לקבוצות עתידיות ואחרות בודאות לפי הביטוי של חלק ממנו (מהכשרון) בקבוצה שמשחק כרגע ובקבוצות העבר המועטות והפחות רלוונטיות.
צריך לזכור שהרזומה יחסית קצר ומוגבל לסיטואציה מסויימת. ראית אותו משחק עם מאמן אחד מספר מוגבל של חברים לקבוצה וסגנון משחק מאוד מסויים.
יש גם את התיכונים אבל שם המשחק והתחרות די שונים מהמקצוענים.

הקשיים:
1. לנסות להבין סך כישורים טכניים, מבנה אישיות וכולי ממידע לא שלם עם שונות גבוהה (שחקנים בגילאים שונים, שמשחקים בליגות שונות לגמרי) שעדיין מתפתח.
2. צריך לחזות התפתחות של כל מני כישורים עתידיים, טכניים ופיזיים ואישיותיים.
3. הכדורסל הוא ספורט קבוצתי ולמעט הסופרסטארים הספורים, הקריירה של השחקנים מושפעת מהסיטואציה שלתוכה ייקלעו (לרובם המוחלט בשנים הקריטיות בקריירה אין זכות החלטה איפה יישחקו), חברי הקבוצה, סגנון המשחק, אמון המאמן וכולי.
4. פציעות

את שני הסעיפים הראשונים אפשריים לשכלל לקבוצות של איכות (כלומר יש שוני ברור בכשרון, לא משנה איך מגדירים אותו, בין כל שחקן מחמש הבחירות הראשונות לכל שחקן מבחירות 21-25 למשל).
לא מאמין שלמי שמשכלל יש מודל מדעי, אלא יותר אינטואיציה - לזה התכוונתי שהדירוגים האלה לא מעט שרירותיים.

אבל איך תתמודד עם סעיפים 3,4 זה כבר חיזוי העתיד.

בגלל זה דירוג של ביג בורדים נראה לי כמו דבר חסר טעם.
אני מתייחס אליהם כמו שעשוע אינטלקטואלי.

לגבי הדירוג של הקריירה של שחקן לפי נוסחאות:
אותי פחות מעניין איך להגיע למספר, אבל זה צריך להכיל דקות, נצחונות ושכלול סטט אישיות שמעידות על חלק יחסי בנצחון.
משהו כמו כמה נצחונות שהקריירה שלו היתה ניפקה לקבוצות ששיחק בהן.

יותר מעניין אותי להבין למה פרוספקט מסויים הוא באסט.
אילו פציעות עבר והאם הן היו צפויות בגלל תפקיד, סגנון משחק, מבנה גוף.
באילו סיטואציות היה ובמה זה היה שונה ממה שהיה בקולג׳.
אילו כישורים ציפו שיפתח ולא קרה והאם זה היה צפוי.
אם זה ענין של מוטור, אינטיליגנציה האם היו סימנים.

ואותו דבר לשחקנים שהצליחו הרבה מעל המצופה.

בלואי, זה בדיוק win share וגם עליי זה בגדול המדד האהוב

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

כפי שגרנט הראה, מדד שהתבסס על win share הניב את התוצאות הכי הזויות.
ההצעה שלך - להתחיל מהסובייקטיבי ולנסות לבנות קירובים של מדדים "אובייקטיביים" כדי שהתוצאות שיתקבלו יהיו מקורבות ככל הניתן לסובייקטיבי היא א'. כן סוג של לצייר את המטרה ואז לירות חץ אליה. ב'. זה סוג של אוננות סטטיסטית, כי אם אתה מנסה לבנות קירוב לדירוג סובייקטיבי, אתה כבר יכול פשוט להישאר עם הדירוג הסובייקטיבי, מתוך הבנה שהוא לא מושלם ויש בו הטיות. מאחר שבכל הדירוגים/קירובים הסטטיסטיים תמיד יש את הדירוג המוזר/שונה הזה שחורג לחלוטין מדירוג מבחן העין (כי הרי זה בדר"כ דירוג סובייקטיבי), אז גם לא באמת מצליחים להגיע לקירובים.
אני חייב לציין שכל פעם שכן קראתי ניתוחים סטטיסטיים שעשית, בוא נגיד שהתרשמתי מאד מההשקעה, לא ממש התרשמתי מהניתוחים ואני עדין.

שמוליק - מאחר ובעיני בראון שחקן טוב מאינגרם, אז לא, כנראה שהסלטיקס לא היו זוכים באליפות אם היית מחליף את אינגרם בטייטום.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

העמדה שלך תמוהה בעיני.
אני חושב שאו שדאלאס אוברייטד אצלך או שבוסטון חוץ מטייטום אנדרייטד אצלך, או שגם וגם.
אני חושב שעם טייטום, אם הסדרה הזאת הייתה הטוב מ15 היא הייתה כנראה נגמרת ב8-1 או 8-2 לסלטיקס. כלומר שה4-1 הוא מאוד מייצג את הפער בין הקבוצות.
אז כן, אם עם טייטום הסלטיקס שווים 4-1 מול דאלאס, אני מעריך שעם אינגרם בריא הם היו שווים את ה4-3.
אינגרם בעונה בריאה שווה אולסטאר בשנים האחרונות, אז כן -הוא בהחלט שחקן פחות טוב מטייטום, אבל הוא עדיין שחקן מצוין שהיה נראה טוב בחמישייה של בוסטון.

לגיטימי

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

הוא לא שחקן פחות טוב מטייטום.
הוא שחקן הרבה פחות טוב מטייטום, בשני הצדדים.

טייטום שמר על הסנטר של הקבוצה היריבה, מה שאפשר לבוסטון להביא אותו בחילוף על לוקה
ושיבש את המהלך המרכזי של ההתקפה של דאלאס.
לא רואה את אינגרם עושה את זה בשום אופן.

טייטום גם היה יוצר המצבים המרכזי שלהם בהתקפה.
ההגנה של דאלאס התרכזה בו.

אינגרם הוא שחקן שפועל בעיקר במיד ריינג', הוא לא הכי אקספוליסיבי...
הוא לא מגיע לסל כמו טייטום, הוא לא קבוצתי כמוהו או מהיר מחשבה...

בהתחשב בפציעה של פורזינגיס, אני לא רואה סיכוי שבוסטון יוצאת עם אליפות.
ההגנה של דאלאס הייתה הורגת אותם.

ובהמשך לדבריו של עמוס, אבל גם משהו שרציתי לומר קודם - האמת היא שמה שאותי היה מעניין לעשות הוא משהו אחר לגמרי, ומשהו שניסיתי לעשות בעבר, אבל מסד הנתונים פשוט לא נמצא.
לא לדבר על רטרוספקטיבה, כלומר על איך תוצאות האמת בנ.ב.א קרובות לדירוג הסובייקטיבי או מצליחות לדרג משהו, כי זה בהחלט נחמד, אבל כאמור בעיניי win share הוא אחלה מדד, ויש מספיק מדדים אחרים גם כן. וזה גם לא כל כך משנה.

מה שמעניין אותי הרבה יותר מהרטרוספקטיבה הוא הניבוי. כלומר, אם ניקח דברים כמו (א) ממוצעים בקולג׳, כולל למשל אחוזים מהשדה וכאלה (ב) ממוצעים באירופה (ג) מדדים מתקדמים מהקולג׳, מהאיגנייט, מאירופה, וואטאבר. וגם ניסיון לגשר בין שלושתם או להבין את ההבדל והדמיון בין סטטיסטיקות עבר במקומות שונים וכו׳ (ד) גיל ואולי גם עקומת שיפור (ה) נתונים פיזיים כמו מוטת ידיים, סטנדינג ריץ׳, ורטיקל וכו׳ (ו) וכו׳ וכו׳ וכו׳ - האם אפשר לנבא הצלחה.
זה משהו שאני מניח שקבוצות עושות, אבל לצערי הנתונים כאן הרבה הרבה יותר קשים לאיסוף מאשר להשתמש בבסקטבול רפרנס. אבל זה כבר היה יכול להיות מעניין מאד.

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).