עמוס לב כתב:
עזוב שניה את האורגזמה המשתפכת והבלתי נסבלת של גיל ברק.
הוא עושה לי אלרגיה, כי הוא שחקן שלא משחרר את הכדור. סוליסט, שמשתלט על המשחק, אפילו הייתי מכנה אותו שחקן אגואיסט.
קיוויתי שהשנתיים בווילרבאן, יתנו לו הבנת משחק יותר גבוהה, או לפחות ענווה והבנה שהוא לא כוכב בודד בהצגה שכולם ניצבים בה.
בנוסף, לא נראה שהוא עבד על החסרונות שלו, אלא פשוט נשאר אותו שחקן. מאד מהיר, רגליים חזקות, מסוגל להגיע לטבעת בצורה יצירתית, אבל הסייז עדיין מגביל והקליעה לא מספיק טובה.
ראיתי את יעקב בעיקר עם הנבחרות הצעירות (העתודה ולפני זה הנוער). אבל לפי מה שראיתי, ממש לא מסכים אתך.
בכל שלוש האליפויות הללו לא היה לידו אף שחקן שיכול ליצור או לנהל משחק ברמה נורמאלית. לפני שנתיים (והשנה) מנחם היה הרכז המחליף וכבר דיברו כאן על קבלת ההחלטות הנוראית שלו. למנחם ולעידו מנצ'ל, שגם קיבל 20 דקות למשחק, והחזיר עם פחות מ-30% מהשדה ואסיסט למשחק. גם מנצ'ל וגם מנחם היו עם יחס אסיסטים-איבודים שלילי והנבחרת כולה קלעה ב-37% מהשדה כשליעקב היו 47%.
בשנה שעברה הגארד הנורמאלי היחיד לידו היה ציפר, שהוא די חור שחור (חצי אסיסט למשחק) וגם יתר שחקני החמישייה לא בדיוק היו מוסרים מצטיינים (חוץ מוולף). גם באליפות הזו יעקב קלע באחוזים יותר גבוהים מכל השחקנים האחרים בנבחרת (כן, אפילו יותר מוולף). כלומר, זריקה שלו, אפילו זריקה קשה בסוף שעון לא פעם (כשחקן היחיד שיכל לייצר מבט פנוי בסוף שעון), הייתה האופציה ההתקפית הכי טובה שהייתה לנבחרת. זה ממש לא מרברי או גילברט ארינאס, שזרקו כמו משוגעים למרות יעילות נמוכה יותר מהשחקנים לידם.
בקיצור, הוא באמת משתלט על המשחק, אבל בעיקר כי זו האופציה הכי טובה שיש לנבחרות שהוא משחק בהן. מה עדיף, שחקן ביישן שבורח מהכדור? באליפות של שנה שעברה ובזו שלפני שנתיים, יעקב הוביל את האליפות באסיסטים, בשנה שעברה עם פער של יותר משני אסיסטים מהמקום השני -- נונז הספרדי (שישחק השנה ליד ויקטור בסן אנטוניו), שיעקב גם ניצח בקרב ראש בראש. לא ברור לי איך מגיעים מזה לסוליסט, ובטח שלא לאגואיסט.
בעיני גם ממש לא פייר להגיד שהוא לא עובד על החסרונות שלו. הוא דווקא ידוע כשחקן שעובד קשה מאוד. לגבי הסייז, הרי אין לו מה לעשות. הקליעה שלו לא ברמות הגבוהות, וחבל, אבל זה לא בדיוק משהו שאפשר לעשות בו מהפכה תוך קיץ אחד. המון שחקנים מנסים לשפר את הקליעה שלהם ועובדים עליה קשה מאוד. חלקם מצליחים וחלקם לא. בהרבה מקרים זה לוקח שנים. ובסוף קליעה זה גם עניין של טאץ'. והטאץ' של יעקב, כמו שאפשר לראות מקליעות העונשין שלו (65% בשתי האליפויות הקודמות) הוא לא גרוע כמו של מנחם נגיד, אבל גם לא טוב במיוחד.