סל ניוז

למה????
אתה חייב איזה ניצחון בבית המוקדם כדי לשחק בשמינית גמר
אתה לא יכול לסיים אחרון בבית ועדיין לגמור שמיני, נכון?

כל הנבחרות עולות לשלב הבא. מי שסיימה במקום ה-4 מתמודדת מול המקום הראשון בבית המקביל, מקום 2 נגד 3 וכך הלאה. כך שאתה יכול לסיים את הבית המוקדם ללא ניצחון, לנצח את רבע הגמר ואז להפסיד את 2 המשחקים הבאים ולסיים במקום השמיני. למרבה השמחה, צ'כיה כמעט כמעט הצליחה לבצע את המעלל הזה, אבל לאחר ניצחון מפתיע בשמינית הגמר על סרביה שסיימה ראשונה בבית המקביל והפסד צפוי לבלגיה ברבע הגמר, הם הצליחו לנצח בנקודה את פולין, רק כדי להפסיד לליטא ולסיים במקום השישי עם מאזן 5-2. הפסד לפולין בנקודה ואז עוד הפסד צפוי מול ספרד והם היו כובשים את המקום השמיני.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

עם כל האכזבות משחר דורון, בסוף סיים את הטורניר עם 10.9 נקודות ב-43.2% לשלוש.
הנבחרת סיימה ראשונה באחוזים לשלוש - 37.2%.

סיכום קצת מוזר של חסין לטורניר (מתוך אתר האיגוד):

"היה קמפיין לא רע מהרבה בחינות, תקופת ההכנה שלא רצו לארח אותנו, המחנה אימון היה מפוצל, משחקי האימון שהיו בעונה הקודמת בטורניר איכותי הפעם הרבה פחות. ההגרלה היתה קשה מאוד ובהמשך חיסורים ופציעות. למעשה מטרת העל היתה להישאר דרג ואת זה עשינו, היו לנו משחקים טובים מאוד כמו מול איטליה בשלב הבתים וגרמניה וטורקיה וגם משחקים פחות טובים. אנחנו גאים במה שעשינו, ייצגנו את מדינת ישראל בצורה הכי טובה שיכולנו, השחקנים נתנו את הכל ונלחמו בשביל הדגל ואחד בשביל השני".

ובהמשך:
"... נכון שסיימנו מקום 10 אבל היתה לנו הגרלה קשה אם זה בבית המוקדם וגם בבית המצליב וגם השיפוט לא היה לטובתנו, בעיקר במשחק מול יוון. זה הכל מים מתחת הגשר, צריך להגיד כל הכבוד לשחקנים על מחוייבות, השקעה ואני מאחל לכולם שימשיכו להצליח בקבוצות שלהם. בהצלחה לנבחרות הבאות".

"נועם יעקב עבר עונה מאוד קשה בליגה הצרפתית וביורוליג עם עומס מטורף, הוא הגיע לקמפיין הזה חבול אבל לא ניסה לחפש תירוצים בשום שלב. במהלך האליפות הוא הרגיש בברכיים ובאגן כאבים שמנעו ממנו לשחק את שני המשחקים האחרונים, החלטנו בצוות שלא כדאי לסכן אותו. זה גם עזר לפתח את השחקנים האחרים ואני חושב שעשינו את זה מול גרמניה מצוין, מול איטליה זה עבד פחות אבל זה היופי באליפות, צריך לבוא יום יום עם עומס פיסי מטורף. היה לי כיף לאמן את כולם, מי שהולך איתי רצוף מנבחרת הנוער ומי שלא, כולם איכותיים אחד אחד".

סבבה, לגבי ההכנה אין לי מושג אם זה נכון או לא, אז נגיד שכן. אבל הגרלה קשה??? בכל בית אחר היו מסיימים כנראה 3-4. לגבי החוסרים בסגל - רק דני. מישהו באמת בנה על שארפ?? ופציעות, איזה פציעות היו?

השיפוט מול יוון באמת היה חרא, אבל מה מנע מכם גם כן לשחק קשוח ולהרביץ בחזרה?
ולגבי נועם יעקב - סבבה, עונה עמוסה אבל זה לא שהוא שיחק 38 דק' למשחק. אפשר לחשוב. שחקנים אחרים בטורניר התאמנו פעמיים בשבוע? דווקא זה שהיו לו יותר משחקים לעומת שחקנים במסגרות אחרות אומר שהוא לו פחות אימונים וזה דווקא פחות עומס.

פעם החזקתי ממנו, ככל שהקריירה שלו נמשכת, אני הולך ונשמט מהעגלה שלו

באמת טיעונים מוזרים לגבי ההגרלה. נראה שזה רפלקס מותנה להתלונן על הגרלה קשה ולגמרי מיותר.

לגבי חיסורים/פציעות -- כמובן שוולף וממה שאני מבין גם עפרי נווה פצוע. לא בטוח לגבי בן אונצ'ה, שהיה השחקן השני הכי טוב באליפות הנוער לפני שנתיים. אם ממש מתעקשים, אז גם שארפ, שרף ומאייר היו כולם יכולים לעזור בטורניר הזה ויותר טובים מכל הגארדים שהיו לנבחרת בסגל חוץ מיעקב. בכל מקרה, לא מת על הטון הכללי של תירוצים. הנבחרת שיחקה בסדר, בערך ברמת הכישרון שלה, הייתה קרובה להגיע לרבע הגמר, והבטיחה הישארות עם ניצחון מרשים על טורקיה. סה"כ טורניר לא רע ואין סיבה לתירוצים.

לגבי יעקב, אם הוא הרגיש כאבים, אין לי בעייה עם ההחלטה להשבית אותו במשחקים שלא באמת משנים (מי יזכור בעתיד אם סיימת 9 או 11?). דווקא החלטה טובה בעיני.

מעבר לתירוץ המוזר על הגרלה, אני לא ראיתי פה איזו עבודת אימון - להיות מאמן נבחרת זה מקצוע.
בפעמים הדיי בודדות שישראל עוד ניסתה לשלוח שחקן קו קדמי לאזור האותיות בכדי לקבל כדור עם הגב, היא פשוט לא הצליח להכניס את הכדור. זה היה מאוד בולט, שכבר באיזשהו שלב ויתרו על זה. בהתחלה בכלל לא ניסו, בהמשך ניסו קצת ופשוט לא הצליחו לייצר זווית נוחה להכניס את הכדור לשחקן שניסה לנעול על הצבע. אם מדברים על עבודת אימון ובנבחרת זה מאוד קשה, אז זה מבחינתי משהו שלא ראיתי.

כתבתי קודם על העומק הצרפתי, עם לא פחות מ-9 שחקנים שהיו יכולים לשחק באליפות הזו אבל כבר ב-נבא או נבחרו בדראפט האחרון (וומבי, סיסוקו, רופרט, קוליבלי, סאר, ריזאשה, סאלון, דאדייה, ואג'ינסה).

גם בלי כל אלה, הצרפתים מצליחים לזכות באליפות עתודה שנייה ברציפות. שני שחקנים הרשימו אותי אצלם במיוחד.

הראשון, שכבר הזכרתי, הוא זכארי פרין, ה-MVP של הטורניר. פרין הוא פאוור פורוורד / סנטר (2.08) חזק ואתלטי, שרץ את המגרש מצויין, אבל הראה גם כישורים אחרים עם עבודה יפה בצבע, שליטה לא רעה בכדור, ויכולת מסירה טובה לשחקן גבוה (3.5 אסיסטים למשחק). הקליעה לא משהו (54% מהעונשין ו-23% משלוש), אבל הוא לא מתבייש לזרוק (לקח 3 שלשות למשחק). אם הוא יכול לשפר את האספקט הזה, אז אולי יהיה לו מקום ב-נבא.

מי שנראה כמו כישרון נבא יותר טבעי אצל הצרפתים הוא נואה פנדה, סמול פורוורד יליד 2005 בגובה 2.02 שגם נראה ארוך. פנדה הראה יכולת חדירה חביבה, אתלטיות נאה (כמובן), יכולת הגנה ורסטילית (כרגע נראה כמו נקודת החוזק העיקרית שלו), וגם קליעה טובה, עם 10 מ-17 משלוש באליפות. אני לא בטוח עד כמה יכולת הקליעה הזו מייצגת וגם הווליום לא גבוה במיוחד. אבל אם הוא יכול לקלוע ביעילות, אז הוא יהיה שחקן נבא. הוא היה השחקן השני הכי טוב אצל הצרפתים והראה יציבות לאורך האליפות, כשהוא קולע בספרות כפולות בכל המשחקים חוץ מאחד וגם לוקח 9 ריבאונדים למשחק. אגב, המשחק הכי גרוע של פנדה באליפות היה מול ספרד. הוא הגיע לשניות האחרונות של המשחק עם 2 נקודות ו-0 מ-6 מהשדה. אבל אז, כשהספרדים ביתרון נקודה שנייה לסיום, הוא קלע שלשת באזר ביטר משוגעת, שהייתה ההבדל בין מדליית זהב לצרפתים להדחה מוקדמת.

שחר דורון חתם בנתניה
הראל חתם בעפולה