Bluey כתב:
לא רוצה להכנס למערבולת ויכוחים,
לגבי 1,
לא מסכים עם שום דבר,
ההיט בחרו בו בערך במקום בו הביג בורדים שמו אותו, אז לא מבין מה הם ראו אחרת מקהילת הדראפט.
מה היתה ההבנה שלהם שנינו לא יודעים, אולי כמו קהילת הדראפט הבינו את החסרונות והיתרונות ולקחו סיכון בבחירה החמש עשרה.
ושוב אתה מתחמק מהמציאות הפשוטה שכל השחקנים בליגת הקיץ נמצאים שם כי הקבוצות מאמינות בהם ברמה כזו או אחרת ולא בכפיה.
ורק מעטים מצליחים אז ההסבר הזה לא רלוונטי כמה שלא תתאמץ לתקף אותו.
נראה לי שתחושת המערבולת נובעת מכך שאתה מנהל שני דיונים מקבילים ומול אטט. מסכים איתך שהוא הביא דוגמה לא מתאימה עם ווייזמן.
לגבי וור והקונצנזוס, הנה מקור אחד שהראיתי בת'רד הפרספקטיבה שהוא בדר"כ מדייק יותר ביחס למה שקורה בפועל (אני לא מתכוון לדיוק מוחלט, אלא לכך שיש בו פחות risers & fallers). הדירוג המשוקלל בו של וור היה 23:
https://www.rookiescale.com/2024-consensus-boardהמקור השני תומך יותר בטענתך, וור שוקלל בו למקום 18:
https://www.nbamockdraftdatabase.com/bi ... board-2024הנה מה שאני וסטאבס חשבנו בזמן אמת על הבחירה בו:
B.Grant44 כתב:
מפתיע, לא תיארתי לעצמי שהוא מתאים להיט קאלצ'ר
stavs כתב:
מופתע ממש שקנקט לא הלך למיאמי, מבחינתי הוא כזה שחקן קלאסי שלהם.
וור מרגיש לי כמו מי שיתחיל לקבל שם דקות רק בעוד שנתיים.
נכון, זה לא בדיוק מדגם מייצג, אבל זה כן מראה לך מה שני עכברי דראפט, או איך שלא נקרא לזה, חשבו על וור ועל כך שייבחר דווקא ע"י מיאמי.
והנה מה שדני צ'או מדה רינגר כתב על הבחירה יום אחרי הדראפט:
Wow, what a great test case for how deep HEAT CULTURE runs. Ware is one of the most talented big men in the class—a 7-footer with long arms, an incredibly fast first and second jump, and both the soft touch and willingness to take an open catch-and-shoot 3 with confidence.
As with so many prospects over the decades who share Ware’s physical tools, it can be frustrating to watch him when he’s not fully locked in. But the things Ware brings to the table are undeniable. And I don’t know if you’re allowed to not be fully locked in for Miami.
לגבי המשפט האחרון שלך שהדגשתי, לא מבין ממה אני מתחמק בדיוק.
וור הוא לא "כל השחקנים", כל מקרה לגופו, במקרה של וור מדובר בגוף עם נתונים מרשימים יותר + סקילז. סימן השאלה העיקרי היה לגבי המוטור. הטיעון שלי הוא שמיאמי התרשמה ממנו לטובה והאמינה שענייני המוטור הלקוי היו תוצאה של סביבה שלא הוציאה ממנו את המיטב.
אם עד כאן שנינו מסכימים, בוא תסביר לי מדוע כ"כ בוער בך הצורך להוסיף שכבה נרטיבית שמסבירה את הצלחת וור בליגת הקיץ לחשיפה שהוא קיבל מאז ליל הדראפט להיט קאלצ'ר.
כלומר, האם קבוצה אחרת, סקרמנטו לצורך העניין, לא היתה עשויה להתרשם מ-וור באותה מידה, להחליט שהיא מעדיפה אותו על פני דווין קרטר, וליהנות מהיכולת הזהה שהיה מציג אצלה בליגת הקיץ? מה בתרחיש ההיפותטי הזה חסר לך, צפייה באימונים מוקלטים של ג'ימי באטלר?