shmueliki כתב:
היות שגם אין ביתיות, וגם סביר שיהיו פציעות פה ושם (קל מאוד לשכוח את זה כשמצליחים - אבל למכבי כמעט ולא היו פציעות בשנתיים האחרונות, שזה די מדהים) והסגל לא ממש עמוק ביחס לחלק מהמתחרות - אני חושב שהתסריט הסביר לעונה הזאת הוא מאבק על פליי-אין, וסיום מחוצה לו (מקומות 11-12 נניח).
בואו נדבר ברמה המספרית על מה שהיה במכבי בשנתיים האחרונות מבחינת זמינות השחקנים למשחקי יורוליג (79 פוטנציאליים - 39 בעונה הראשונה, 40 בעונה האחרונה - כולל משחק פליי-אין שהתווסף):
קולסון 79 משחקים - 100%
ניבו 78
לורנזו בראון 73 (לשחקן מבוגר/פציע, כן?)דיברתולומאו וסורקין 68 כ"א (כאשר לפחות איזה 4-5 משחקים מאלו שסורקין לא שותף בהם - זה כשהוא כשיר ובוחרים שלא להשתמש בו - למשל שני משחקי 5...)
בולדווין 64 (הוא לכאורה הפצוע הראשי - אבל לשחק ב-80% מהמשחקים זה לא רע בכלל בפני עצמו...)
ג'ייק כהן 63 (הערה דומה לזו של סורקין)
נעבור לאלו ששיחקו עונה אחת:
ריברו 40 - 100%
קליבלנד, ווב 39 כ"א
בלאט וג'רל מרטין 38 כ"א
היליארד 32
הולינס 19, פוייתרס 16 - נפצעו בדרך.
בגדול,
זו "חריגה סטטיסטית" אדירה מהנורמה בכל קבוצת כדורסל (וקל וחומר קבוצה עם כל כך הרבה משחקים וטיסות).
אפשר להמשיך "לבנות על זה" (או להניח שמכבי מצאה פה איזו נוסחת פלא לבחור בשחקנים שלא נפצעים ו/או לשמר אותם בדרכים שלא ידועות לקבוצות אחרות), או לקחת בחשבון שסביר שזה לא יימשך כך ("רגרסיה לממוצע").
אנחנו הרי יודעים שכבר בפציעה השנייה בערך, מתחילים לשמוע רינונים/תירוצים של הקבוצה והתקשורת על מכת פציעות, העונה הקשה, בלתי אפשרי להביא מחליפים (השנה במקרה זה אולי גם נכון...) - חרף שזה מה שקורה בכל קבוצה אחרת בערך, ואנחנו רואים שקבוצות מגיעות כמעט מדי שבוע לפגוש את מכבי בלי 2-3 שחקני רוטציה חשובים.
לכן, כשאני מנסה להעריך מה יהיה בשנה הבאה, אז אני חושב שמכבי עלולה לשלם מחיר על היעדר העומק היחסי שלה לעומת חלק מקבוצות היורוליג האחרות (ולא רק הגדולות ביותר), מה שלא לידי ביטוי בעונות הקודמות כאמור, בהן כאמור כמעט ולא חסרו לה שחקנים.
אגב, זה אולי משהו שמראה עד כמה החשיבות והתרומה היחסית (והלא מוערכת מספיק?!) של קולסון וניבו היו גדולות (כי כאמור - הם תמיד שיחקו), גם אל מול הצמד בולדווין ובראון.