shmueliki כתב:
הספקתי לראות רק את הרבע האחרון (גם מילואים זה חשוב...), שדווקא נהפך למסקרן.
וואלה טעיתי, חשבתי שהגרמנים ייקחו, מודה.
עדיין חושב שצרפת רחוקים מלמצות את הפוטנציאל (ההתקפי) שלהם...
אני רואה שוומבי עם 3/9 לשתי נקודות, ו-1/8 לשלוש. גובר 5 דקות - מה נגיד.
היה קטע אחד הזוי (באם לא פיספסתי משהו בצפייה בדרך הביתה על גבי הפלאפון) - יבוסלה יצא בחמש עבירות, דקה לסיום כשהצרפתים בפלוס 6. לסור הוכנס במקומו. סל מהיר לגרמנים. נותנים פאקינג ללסור את הכדור בכדי לשחרר את הלחץ... הגרמנים כמובן מגיבים בעבירה מיידית. גם בהכנסת הכדור 10 שניות לסיום - לתת דווקא לוומבינאמה (67% מהקו ב-NBA) ללכת לקו - "לא יודדע" כמאמר גיל ברק.
מה, לא תודה שטעית לגמרי? צריך לסייג? איזה פוטנציאל התקפי גדול יש לצרפתים בדיוק? גארדים לא ברמה הגבוהה ביותר, פורניה כנראה הטוב שבהם, אבל הוא כבר אחרי השיא וגם השיא לא היה איי איי איי. יבוסלה אחלה, מת עליו בתור שחקן יורוליג, אבל זה עדיין יבוסלה. וומבי פוטנציאל מטורף, אבל עדיין בוסר. גובר? באמת?
טורניר מדהים של צרפת עם הישג מדהים של גמר אולימפי וזהו.
המשחק השני באמת היה אחד מהמשחקים הכי טובים שראיתי בהשתתפות ארה"ב. מחצית ראשונה נראתה כאילו שאם שחקן סרבי כלשהו יחליט לנסות לקלוע סל כשהוא מקפיץ את הכדור על הראש ואז זורק לפרקט ואז לסל זה עדיין ייכנס. האמריקאים בדקות שבהן לא שיחקו 3 שחקנים ספציפיים (עוד נגיע אליהם) נראו אבודים, חסרי שליטה וחסרי אונים. ברבע השלישי האמריקאים החזירו איזו שליטה על המשחק, אבל עדיין היו בפיגור סביב הדו ספרתי. וברבע האחרון הם השתלטו על המשחק.
שמוליק כתב על הדקות של הסרבים, אבל שווה גם לראות את הדקות של האמריקאים. סטף עם 33 דקות, לברון עם 32, אמביד עם 27, בוקר, הולידיי, דוראנט משלימים עוד 3 שחקנים עם 20+ דקות. וזה כשבחצי הראשון קר עוד חילק דקות לשחקנים כחלק מרוטציה סטנדרטית. ברבע הרביעי עד 8 שניות לסוף כשהניצחון הובטח, האמריקאים ביצעו חילוף אחד כשאמביד נכנס לשחק במקום דיוויס 7.19 דקות לסוף המשחק. לא זוכר כזאת רוטציה הדוקה של נבחרת אמריקאית. אפילו בגמר 2008 שהיה צמוד לברון קיבל הכי הרבה דקות, 28 והיו 8 שחקנים עם מעל ל-16 דקות.
ועכשיו על הנבחרת האמריקאית - השלושה שדיברתי עליהם הם כמובן לברון, סטף ואמביד.
לברון - המנהיג המוחלט של הקבוצה. במחצית השניה היה הרכז של הנבחרת, הכול עבר דרכו. האיש שגרם לכולם להאמין שהם לא הולכים להפסיד. עד עכשיו דיברתי קצת מטפיזיקה, אבל גם המספרים מספרים את אותו סיפור. טריפל דאבל, בהגנה היה זה שבדר"כ עשה את הסוויץ' על יוקיץ', הסל במעבר שהעלה את ארה"ב ליתרון משמעותי בשתי הדקות האחרונות. פשוט מדהים.
קארי - עוד אחד מהמשחקים הללו של קארי שאתה לא מאמין מה הוא עושה. מעניין מה הוא שיא השלשות באולימפיאדה. קארי קלע 9 במשחק, שזה 4 יותר מכל מה שהוא קלע יחד בשאר המשחקים. כמובן זה לא היה רק השלשות. גיוון עם חדירות, קלע כמובן את 2 העונשין המכריעים. רק כרמלו קלע יותר ממנו במדי ארה"ב באולימפיאדה עם 37 נק'. אבל מאחר ומלו עשה את זה במשחק שארה"ב קלעו 156 נק' וניצחו ב-83 הפרש, אני חושב שניתן להגדיר את המשחק של קארי כמשחק הקליעה הכי גדול של אמריקאי באולימפיאדה. אם קארי לא היה מתחיל את המשחק בטירוף, זה כנראה היה מעל 20 הפרש בחצי ומשחק גמור. החזיק כמעט לבד (קצת לברון) את הנבחרת במרחק שמאפשר קאמבק.
אמביד - האיש המושמץ של הנבחרת. מתמודד לא רק עם היריבות, אלא עם בוז עצום בכל משחק. הראה את היכולות ההתקפיות שלו. 19 נק' ביעילות מירבית (8-11 מהשדה, כולל 2-3 מהשלוש). ברגע שיוקיץ' קיבל את הרביעית אמביד ניצל זאת לחלוטין. תקף את יוקיץ' ושם את הנק'.
הרביעי שחייבים לדבר עליו זה קווין דוראנט. מחצית ראשונה קטסטרופה, תרם רבות לתצוגה הנרפית של האמריקאים בחצי הראשון. בחצי השני קר (יופי של ניהול משחק בחצי השני, ברגע שהבין שבמשחק סטנדרטי של הנבחרת שלו הוא הולך לקבל בראש) שם אותו כבולדוג ההגנתי על הרכזים. הלחץ שלו על מיצ'יץ' וגם על בוגדנוביץ', הרס את הטיימינג של הסרבים בהתקפה, האורך שלו הקשה מאד על שבירת ההגנה האמריקאית, כפי שהם עשו בחצי הראשון. אחרי שהוא נכנס לחלוטין למשחק דרך ההגנה דוראנט גם שם כמה סלים קריטיים ברבע האחרון.