השנה החלטתי לעשות מעשה - לא להשתמש בשיקול דעת עצמאי בכלל בנוגע לעמדה של השחקנים. הכל זה בסקטבול רפרנס וקדפמ. ואם מישהו רוצה להתווכח על העמדה, הוא יכול להתווכח איתם. אני רק מתווך.
כהרגלי בשנים האחרונות, אעשה זאת בקצרה יחסית. אז קודם כל בחוץ בגלל העמדה - דג׳ונטה מורי, טיילר הירו. שניהם רשומים כסקנד גארדים, אז שיהיה (למרות שבעיניי הראשון הוא פוינט מובהק ובטח שיהיה כזה השנה). וגם ג׳וש גידי שגיליתי להפתעתי שלא רק שהיה רשום כסקנד גארד השנה, אלא שבשנה הקודמת היה רשום כפאקינג פאוור פורוורד (???!!). ג׳יימס הארדן רשום כפוינט ב br, וכסקנד גארד בקדפם, ובגלל שמסורתית אני שם אותו בעמדה מס׳ 2, כך אעשה גם השנה.
מקומות של כבוד: קייד קנינגהם של דטרויט אולי צריך להיות ברשימה הראשית ובטח שהמספרים שלו אומרים כך אבל הוא פשוט משחק בקבוצה כל כך מחורבנת שקשה לדעת. לאמלו בול בשארלוט הוא באמת שחקן נפלא כשהוא משחק (לפחות בהתקפה) אבל בואו, הסיכוי שהקריירה שלו תראה שונה באופן מהותי מאשר זו של אחיו, לא גדולה במיוחד. האיש פשוט אף פעם לא משחק. דאנג׳לו ראסל אמנם מדי פעם נתן משחקים ממש יפים בלייקרס. אבל רכז הוא לא, קונסיסטנטי הוא לא, ומקום ב-15 בוודאי שאין לו. קובי וויט סוף סוף נתן עונת קריירה. הבעיה היא שעונת קריירה זה לא מספיק לרשימה העיקרית, בטח כשהוא עושה את זה בקבוצה הלא מרשימה של שיקגו. פרד ון וליט נתן בגרות לקבוצה שהיתה צריכה בגרות. אבל יש לי תחושה שעם ההתבגרות של ג׳יילן גרין בעוד שנה, המשמעות של ון וליט תרד בהדרגה. פוינט גארד סולידי, זה בדיוק ההגדרה שלו. ויש לי באופן כללי חולשה לטי.ג׳יי מקונל שלרגעים לא מעטים בפלייאוף האחרון, נראה כמו השחקן הכי טוב בפיינליסטית המזרח, ועם כל המגניבות שלו, זה מספיק בשביל מקום ברשימת הכבוד.
ולחדי העין ביניכם, יש שני שמות ענק שלא נמצאים כאן, אחרי בערך שלוש מאות שנה בליגה. אבל כל דבר טוב נגמר, גם אם יש סיכוי שאחד יהיה הראשון להגיע ל 200 ט״ד, והשני איכשהו יעבור את ג׳ייסון קיד בטבלת כל הזמנים של החטיפות והאסיסטים... או שלא.
ולרשימה העיקרית:
15. ג׳ה מורנט (ממפיס, שמיני בעונה הקודמת. שיחק רק 9 משחקים השנה). הושעה, חזר, נפצע, גמר את העונה. והבאד בוי הגדול של הליגה מקבל את המקום של הכבוד או את ״מקום הספק״ שלי השנה. בשיאו, הוא האקספלוסיבי שבשחקני הכדורסל שמשחקים היום בליגה. למעשה, הוא שחקן נטול הגנה או כבוד לקבוצה ולליגה. יש מצב שייפלט עוד שנה שנתיים משל היה סטפון מרבורי. יש גם מצב קטן שיתאפס. יש אפילו מצב שהפציעה גמרה לו את האתלטיות לעד, ואז אין לו מה לחפש בתור כוכב בליגה. אם נחיה, נראה.
14. דריוס גארלנד (קליבלנד', 11 בדירוג הקודם. 18 נק׳, 6.5 אס׳, 37 אחוז מהשלוש). אז מי אתה דריוס גארלנד. האם אתה האיש שיכול להתפוצץ מדי פעם עם משחקים של 40 או 50 נקודות, או שמא אתה פוינט גארד סולידי שנותן לדונובן מיצ׳ל להוביל את הקבוצה, ואם לא הוא, אז לאוון מובלי. אחרי שנתיים של 21+ בנקודות, גארלנד בהחלט ירד, וגם היה פצוע מעט, וגם בפלייאוף הוא היה לא יותר מסולידי. השנה, השיא האישי שלו בנקודות היה רק 36. בפלייאוף הוא רק פעם אחת קלע 30 נקודות (בשני סיבובים ו-12 משחקים בסך הכל), והוא נתן לקאריס לוורט (וכמובן למיצ׳ל) להוביל כדור לא מעט במקומו. אפשר בהחלט לומר שהוא דרך במקום, ולדרוך במקום זה אף פעם לא דבר טוב למישהו בגילו.
13. טריי יאנג (אטלנטה, 9 אשתקד. 25.5 נק׳, 11 אס׳ כמעט ושני בליגה. 37 אחוז מהשלוש). נדמה לי שאחרי שש שנים בליגה אפשר לומר בבטחה. יאנג הוא שחקן שכמה שהוא מרהיב (מסירות סטיב נאש, קליעות סטף קרי) ככה הוא מחורבן. לא יודע לשחק בכלל בלי כדור, לא יודע לשחק בכלל הגנה, פרימדונה ואנדר אצ׳יבר. את מה שיש לו אי אפשר לקחת ממנו (מסירות סטיב נאש, קליעות סטף קרי... כשנחה עליו הרוח). אבל יותר מאשר מקום ככה ככה ברשימה הזאת מדי שנה, כנראה שלא יהיה לו, וגם זה רק בגלל מה הכשרון, לא בגלל מה שיש לו בראש, ובטח לא בגלל הדבר הזה שיש לו מעל הראש.
12. דמיאן לילארד (מילווקי, שביעי אשתקד. 24.5 נק׳, 4.5 ריב׳, 7 אס׳. רק 42 אחוז מהשדה, רק 35 אחוז מהשלוש). ואם אתם לא מבינים איך בן ה 34 הזה נמצא במקום כל כך נמוך בדירוג. נזכור שמילווקי לא נראתה טוב איתו. שלא היתה שום סינרגיה שם. שהאחוזים שלו הם אחוזי גבינה, ושבאופן כללי הוא נראה כמו שחקן בדעיכה גם כשהוא עדיין קולע הרבה. בואו נגיד שאם הפוינט הטוב של העשור האחרון (סטף) ירד כמה וכמה מקומות בדירוג, אז בטח שלילארד שפחות או יותר נמצא באותו trajectory אבל ממקום נמוך יותר, יירד בדירוג ובצדק.
11. ג׳רו הולידיי (בוסטון, 12 בדירוג הקודם, 12.5 נק׳, 5.5 ריב׳, 5 אס׳, 43 אחוז מהשלוש). נמצא ברשימה ליד החבר האחר מבוסטון. גם בגיל 34 אחד משחקני ההגנה הטובים בליגה, ושחקן שיודע לקלוע נקודות כששאר הקבוצה נמצאת בסלאמפ. בסופו של דבר, הוא אחד מארבעת השחקנים הטובים בקבוצה שקרעה את הליגה בשנה האחרונה. קרעה אותה. הוא תמיד היה טוב, ותמיד היה מוכח. ואחרי השנה הקודמת, והאליפות השניה שלו ב-4 השנים האחרונות, צריך גם להתחיל לחשוב על מקומו ההיסטורי. יש לו מקום. אני לא יודע בדיוק איפה, אבל לא אתפלא אם זה איפשהו בטיר שבין גארי פייטון האב לבין נניח, קיי.ג׳יי. משהו כזה. סימפטי בטירוף.
10. דרק ווייט - (בוסטון, לא דורג אשתקד, 15 נק׳, 5 אס׳, 40 אחוז מהשלוש). מקבל מקום אחד יותר גבוה מחברו השני לבוסטון, גם כי הוא קולע קצת יותר טוב, וגם כי הוא פשוט צעיר יותר. או במילים אחרות - גם אם הולידיי היה מעט יותר טוב שנה שעברה (ממש מעט), אז יש לוויט סיכוי גבוה יותר להיות מעט יותר טוב השנה (ממש מעט) מחברו לקו האחורי. בוסטון היא טייטום, היא בראון , אבל היא בטח ובטח גם שני הפוינט גארדים שלה. שחקן נפלא.
9. קיירי (דאלאס, לא דורג שנה שעברה, 25.5 נק׳, 5 ריב׳, 5 אס׳, 50 אחוז מהשדה, 41 אחוז מהשלוש) האם לראשונה מאז קליבלנד קיירי הוא סוף סוף שחקן כדורסל תורם שמוצא את מקומו? אם זה תלוי בדאלאס של העונה הקודמת אז יש מצב ממש טוב שכן. ואם כן זה נפלא, כי בכל זאת מדובר בווינר ענק ובמכדרר הגדול בכל הזמנים. נתן שתי סדרות פלייאוף אדירות שנה שעברה מול הקליפרס ומול מינסוטה, ושתיים הרבה פחות טובות בגמר מול בוסטון, ובסיבוב השני מול אוקייסי. מה זה אומר? זה אומר שהוא אולי לא התותח הבלתי עציר שהוא חשב שהוא לפני 6-7 שנים, אבל יתכן שהוא הרבה יותר טוב מאשר נתנו לו קרדיט. הדניס רודמן המודרני (אם דאלאס יקחו אליפות).
8. טייריס מקסי (פילי, 14 בדירוג הקודם. 26 נק׳, 6 אס׳ , 37 אחוז מהשלוש). הפוינט גארד של אחת הקבוצות המאכזבות תמידית (אם כי לא בגללו) הוכיח את עצמו כיופי של שחקן בעונה הסדירה (ברמה של ברנסון למשל), וקצת פחות מכך בפלייאוף (שם ברנסון היה ממש עדיף), אבל בלי הארדן ועם עוד שיפור קטן, כבר ברור שהוא גם הפוינט גארד של הקבוצה וגם מנהל המשחק שלה. כלומר, אם מתעלמים מהעובדה שאמביד מחזיק בכדור בערך 95 אחוז מהזמן. חזק, חתולי וטוב. פילי לא תגיע לשום מקום, ולא בגללו.
7. ג׳מאל מורי (דנבר, שלישי בדירוג הקודם. 21 נק׳, 6.5 אס׳, 42.5 אחוז פנומנלי מהשלוש) - חתם הרגע על חוזה ענק בדנבר ובכל זאת מדובר במישהו שהיה אלוף רק לפני שנה וקצת. ודורג אצלי שלישי שנה שעברה. אז למה כל כך נמוך? כי נדמה שהפציעות הפכו אותו לכבד הרבה יותר. הוא הפך לאט לאט להיות מישהו שנסמך הרבה יותר על הקליעה הפנומנלית שלו מהשלוש מאשר על יכולת חדירה חזקה שהיתה לו קודם לפציעות. אמנם ייתכן וזה זמני, והוא יחזור לעצמו, אבל דנבר בהחלט אכזבה מאד בפלייאוף האחרון, ונדמה שלמרות שכבודה של האליפות במקומה מונח, מדובר בקבוצה בירידה, גם בגלל שמארי הוא כבר לא בדיוק סופרסטאר של ממש ובהחלט התקשה מול מינסוטה וההגנה החזקה שלה בסיבוב השני האחרון. נראה אם השנה הוא יחזור לעצמו או לא. מקווה קצת שכן. דנבר איתו ועם יוקיץ׳ היא אחלה קבוצה (למרות שהשנה היא עוד יותר רזה אפילו).
6. טייריס הליבורטן (אינדיאנה, 13 בדירוג הקודם, 20 נק, 11 אס׳) - בחצי הראשון של העונה הקודמת עד הפציעה, הוא היה נראה כמו הפוינט השלישי או הרביעי בטיבו בליגה. כשהוא חזר אחרי הפציעה הוא היה חד הרבה פחות, (ויתכן גם שעדיין מעט פצוע), אבל אז בפלייאוף אינדיאנה הפתיעה ועשתה לא פחות מאשר גמר מזרח', כשהליבורטן חוזר לעצמו קצת (פחות טוב משהוא נראה בחצי הראשון של העונה, יותר טוב משהוא נראה בחצי השני של העונה טרם הפלייאוף). אני מניח שהוא יחזור לעצמו העונה, וככזה מדובר בסופו של דבר, במלך האסיסטים של הליגה, מוסר בחסד עליון, קלעי מצוין מהשלוש עם זריקה ממש מכוערת, ובאופן כללי אחד השחקנים היותר אטרקטיביים בליגה, בקבוצה בעלייה.
5. סטף קרי - (גולדן סטייט, שני בדירוג הקודם,, 26.5 נק׳, 4.5 ריב׳, 5 אס׳, 41 אחוז מהשלוש). נכון, הוא לא רק היה השחקן הכי טוב של הנבחרת האמריקאית, אלא די בבירור הראה שבמשחקים נקודתיים הוא השחקן הכי מסוכן ביקום. אבל בסופו של דבר, כבר לא ראינו ממנו את אותה קונסיסטנטיות רצחנית שהיתה לו בשנים צעירות יותר. וזה הגיוני, האיש בן 36. למה אתם כבר מצפים? התפוצצויות היו לו ועוד יהיו כמה כאלה, אבל יהיו לו גם עוד משחקים עם 0 שלשות או פחות מ-20 נקודות, ( 13 מתוך 74 משחקים בעונה הקודמת ) פחות מ-15 נקודות ופחות מדאבל פיגר למשחק (4 פעמים שנה שעברה), יותר ויותר, ואם לפני שלוש שנים הוא היה מספיק טוב לקחת קבוצה לבד לפלייאוף ואולי אפילו לעבור סיבוב, הרי ששנה שעברה ובטח שבשנה הבאה - הוא כבר לא. (ואם זה יקרה, זה יקרה בגלל השתפרות של קומינגה, פודג׳מסקי ואחרים)
4. ד׳ארון פוקס (סקרמנטו, 5 בדירוג הקודם, 26.5 נק׳, 4.5 ריב׳, 5.5 אס׳, 37 אחוז מהשלוש). לא יודע, אמנם סקרמנטו הצליחה הרבה פחות מאשר בעונה הקודמת, אבל אני יותר בטוח שהוא ישמור על יכולתו (או אפילו ישפר אותה מעט) מאשר שסטף קרי ישמור על יכולתו, ועל כן הוא עדיין נמצא בצמרת הגבוהה אצלי ברשימה. סקרמנטו סבלה קצת מהעובדה שהמערב התחזק, אבל לא אתפלא אם השנה עם דרוזן, הם כן יחזרו לפלייאוף, ובסופו של דבר, עם כל אהבתי לסבוניס (שאני באמת אוהב, שחקן נפלא) ולדרוזן (אישיות מרתקת), פוקס הוא עדיין ה mvp של הקבוצה הזאת
3. ג׳יילן ברנסון (ניו יורק, שישי אשתקד, 28.5 נק׳ ,6.5 אס׳, 40 אחוז מהשלוש). - יצוין שה 1.88 הזה הוא פחות גמד מאשר נדמה, בעיקר כי הוא די רחב. אבל את מה שהוא עשה השנה, לאורך כל השנה ובעיקר בפלייאוף (שם למשל, הוא הראה למקסי, שחקן מאד דומה בעיניי, בערך מי טוב פי שלושה) הוא די מדהים. אישית, השחקן שהוא הכי מזכיר לי הוא אייזיאה תומאס, בעיקר בגלל ששניהם נמוכים יחסית. או לפחות נראים נמוכים יחסית. נתן לניקס להרגיש קצת כבוד, כמעט לראשונה במילניום הנוכחי (נדמה לי שמלו הצליח גם איזו עונה אחת) ורק על זה מגיע לו את כל הכבוד בעולם. אולי השנה אם ת׳יבודו יחליט להשתמש קצת במחליפים, כדי שיישאר לו משהו בפלייאוף לשחק איתו - הניקס אפילו יהיו טובים יותר. אבל בואו, זה ת׳יבודו, אז בטח גם ברנסון יגמור את העונה בפברואר.
2. שג״א (אוקייסי) (ראשון אשתקד, 30 נק. 5.5 ריב׳, 6 אס׳, 2 חטיפות, 53.5 אחוזים פנומנליים מהשדה)- בעיניי הוא בכלל יותר סקנד גארד, אבל קדפמ אומר פוינט גארד, אז אני לא מתווכח. זן נכחד של שחקנים שעושים את מירב הנזק מחצי מרחק ,אבל בחיי איזה נזק. בפלייאוף הוא נראה לפעמים כמו השחקן היחיד שמסוגל לקנות סל בקבוצה שלו (שכבר אמרתי לא מעט פעמים שהגעילה את השועלים בפלייאוף, אבל זה לא מנע ממנה להגיע לשלבים מתקדמים). שומר טוב מאד (בעיניי, טוב יותר מהקונצנזוס), אולי החוטף הטוב בליגה, ואולי גם אחד משחקני הקלאץ׳ הטובים בליגה.
1. לוקה דונצ׳יץ׳ (דאלאס) (רביעי אשתקד, 34 נקודות, 9 ריב׳, 10 אס׳, 1.5 חטיפות, 38 אחוז לשלוש) - לקח את דאלאס לגמר הליגה, אבל העליתי אותו לא מעט, כי השנה לראשונה דאלאס נראתה כמו קבוצה (תחשבו על פי.ג׳יי וושינגטון בפלייאוף) ולא כשחקן אחד שמשתמש בעשרים שניות בשביל להתמזמז עם הכדור, כפי שהיה למשל בשנה הקודמת. וככזה, דונצ׳יץ׳ הוא בהחלט הטוב ביותר בעולם כיום. חתולי יותר, חזק יותר, סטפ בק יותר, וגם יודע לוותר על הכדור מספיק (אבל לא יותר מהרבה אחרים). לא אתפלא בכלל אם דאלאס יקחו אליפות השנה (אם כי לא מעט תלוי בכמה קליי יהיה טוב, או לא טוב).
_________________ תודה לאלוהי הבירה
|