סל ניוז

מסכים עם נורטון.
יש פה חתך גילאים רחב ואני יכול לדבר רק על עצמי, אבל אולי גם לשקף את הלך הרוח - עבור אנשים שנולדו סביב שנות מלחמת המפרץ שהם כרגע כוח יחסית פעיל במילואים (בעיקר מפאת גיל וכשירות), זאת אומרת חווינו פיגועי התאבדות באוטובוסים וכו', אבל גם במלחמות לבנון השנייה היינו יחסית צעירים, בשבעה באוקוטובר חטפנו פצצה לפנים. זאת אומרת, זה לא שהרוב חשבו שאפשר לעשות שלום ולחיות בהרמוניה, אבל לא חשבנו (שוב, אני משקף, ברור שזה לא כולם) על סמך מה שהכרנו, שהטירוף הוא כזה גדול - שהם לעולם לא יהיו מוכנים להתקדם בתור מדינה ולחיות חיים טובים, אלא לנצח מטרת העל תהיה לחיות כמו כלבים בלבד שיחסלו אותנו.
וזה...זה שינוי גדול. מלחמת ענק אם לבנון זו לא שאלה אם, אלא רק מתי. הם לא שונים מבחינתנו מחמאס ושאר המחבלים.

יש משפט נורא יפה ששמעתי : "הם שונאים אותנו יותר ממה שהם אוהבים את עצמם".

זה בעיקר על ההנהגה שמלבה.

זה בעיקר על ההנהגה שמלבה.