סל ניוז

לאחר בדיקה וחקירה של נתוני הנסיעות של ישראלים, הוחלט שיש צורך לעדכן את השיטה ואת ההגדרות על פיהן הכינו בעבר אומדנים של ישראלים יוצאים לשהייה ארוכה בחו"ל ושל ישראלים החוזרים ממנה לארץ, כך שישקפו בצורה טובה יותר את השינויים בדפוסי ההגירה. השינויים האלה נבעו מצד אחד מהירידה בעלויות היחסיות של נסיעות בין-לאומית ומהשתלבות רבה יותר של ישראל בשוק הכלכלה הגלובלי, ומצד שני מהתופעה הרווחת של המשך הביקורים בארץ של ישראלים המתגוררים בחו"ל.

עיקרי השינוי בין השיטה הקודמת לשיטה החדשה מתבטאים בשלושה נושאים: (1) הגדרות, (2) סימטריות, (3) שנת התייחסות. (1) הגדרות: עדכון ההגדרות של הישראלים היוצאים כולל מעבר מהגדרה שבה נמדדת שהייה רצופה של שנה בחו"ל (בהתאם לשיטה הקודמת), להגדרה שבה נמדדת שהייה מצטברת בחו"ל, ולא מובאים בחשבון ביקורים בארץ במהלך השנה שלאחר היציאה לחו"ל. להלן ההגדרות החדשות: ישראלי יוצא לחו"ל לטווח ארוך: ישראלי ששהה בחו"ל לפחות 275 ימים במהלך שנה ממועד היציאה הקובעת, מהם 90 הימים הראשונים בחו"ל ברציפות. ישראלי חוזר לאחר יציאה לחו"ל לטווח ארוך: ישראלי שחזר משהייה ממושכת בחו"ל ושהה בארץ לפחות 275 ימים במהלך שנה ממועד הכניסה הקובעת, מהם 90 הימים הראשונים בארץ ברציפות. (2) סימטריות: במסגרת שינוי שיטת חישוב האומדנים נקבע כי ההגדרה של ישראלי יוצא תהיה מקבילה להגדרה של ישראלי חוזר, כדי ליצור רמת ודאות אחידה וגבוהה יותר לגבי העברת מרכז החיים לחו"ל או בחזרה לארץ. בנוסף על כך, הסימטריות בהגדרות מונעת חפיפה או כפילות בסיווגי ההגירה. (3) שנת התייחסות: תקופת המעקב הסטטיסטי אחר דפוס ההגירה של ישראלים היא 365 יום (שנה) ממועד היציאה או הכניסה הקובעת. בתום תקופה זו נקבע מעמד ההגירה של האדם על פי מספר הימים שבהם שהה בחו"ל או בארץ בהתאם להגדרות. הנתונים מוצגים על פי השנה הקלנדרית שבה הסתיימה שנת המעקב, כדי לאפשר שילוב ממקורות מידע נוספים ושיפור התיאום עם מרכיבי גידול אוכלוסייה נוספים. בשיטה הקודמת הוצגו הנתונים לפי השנה הקלנדרית שבה החלה תקופת המעקב.

מספר הישראלים היוצאים לפי השיטה החדשה גבוה ממספרם לפי השיטה הקודמת בכל השנים. הממוצע השנתי של היוצאים בשנים 2021-2010 עמד על כ16- אלף ישראלים בשנה לפי השיטה הקודמת, לעומת כ36- אלף ישראלים לפי השיטה החדשה. אומדן היוצאים לפי השיטה החדשה גבוה ממספר היוצאים לפי השיטה הקודמת בכ20- אלף נפשות בממוצע בכל שנה. נתון זה אינו מפתיע, שכן ההגדרה החדשה גמישה יותר מההגדרה הקודמת, ולכן אנשים רבים יותר מתאימים לה ונכללים באומדנים (כאמור, לפי השיטה החדשה נספרת שהייה מצטברת ואילו לפי השיטה הקודמת נדרשה שהייה רצופה). יש לציין כי בשנת 2021 מספר היוצאים היה קטן יחסית בעקבות משבר הקורונה (זה ניכר בשתי השיטות).

את השפעת אירועי ה7/10/2023- ומלחמת "חרבות ברזל" על דפוסי ההגירה מישראל לטווח ארוך אפשר יהיה לאמוד בחלוף שנה, כלומר החל מחודש נובמבר 2024 ואילך.

בסוף החודש יגיע המטוס הראשון של 'אייר חיפה' ובכך תהיה חברת התעופה הישראלית הרביעית (והראשונה מאז 1989 שנפתחת).
בעל המניות הגדול בה הוא ניר צוק (פאלו אלטו) שלא הקשיב לכל האזהרות ומאמין במודל. צריך לומר שבנתיים הוא לא מלקק דבש גם במיזם הטלויזיה - אינטרנט 'רלוונט'. לאחרונה גם הקים בנק דיגיטלי. במיזם יש בעלי מניות שהם יוצאי אל על וגם שי באב"ד שהיום מנכ"ל שטראוס ובעבר מנכ"ל האוצר. בהמשך החברה תקבל עוד 2 מטוסים ושואפת להפעיל 12 טיסות יומיות ליעדים: קפריסין, אילת ואיים ביוון.

בשדה התעופה בחיפה המסלול קצר ולא יכול להכיל נחיתות של מטוסים גדולים, אז אייר חיפה תפעיל מטוסים בעלי 72 מקומות. מאוד קשה להיות רווחי בתחום כזה, עם כזו תכולה. ימים יגידו.

"שמתימן הם קרובים מאד"... פה חשדתי.
תגדיר "קרובים מאד".
ולפני שאתה עונה תבדוק איפה בדיוק הייתה ההתקפה הזו.

במלאת כמעט שנה למלחמה, מנהלת 'תקומה' פרסמה דוח מקיף לציבור בנושא פעילותה לשיקום החבל הארץ:
מתוך כ-64 אלף תושבים שנאלצו לנטוש את בתיהם בעוטף עזה, חזרו עד ה-1 באוקטובר 2024, כמעט 50 אלף תושבים ליישוביהם. 1,821 תושבים עדיין נמצאים במלונות והשאר עדיין מצויים ביישובים חליפיים או בדירות ששכרו ברחבי הארץ.
מספר תמונות מפתרונות הדיור -

מעניין

א. למה הכוונה בבנייה מתועשת?
ב. מהן הטכנולוגיות היותר מתקדמות כיום בעולם?
ג. ואיך זה מתכתב עם איכות הבנייה שחשובה לרעידות אדמה + התקפות טילים?