סל ניוז

צודק, אני מתנצל.

אני חושב שאם מנטרלים את ההתנשאות ומנסים להביט וללמוד מההתנהגות ולהאזין להתבטאויות זה יכול לחסוך הרבה דמיונות שווא (וניסיונות סרק שעלולים בדם) לגבי הסיכוי להסדר מדיני איתם.
דוגמית קטנה - הרוב העצום ברחוב הפלסטיני שתומך במתקפת ה7.10,גם לנוכח החורבן וההרג שזה הביא על העזתים. (אני חושב שמלבנון ניבטת תמונה שונה,אולי אפשר להתעודד מזה) אולי המדובר בסוג אחר של עדיפויות ואינטרסים.

הנתונים בהתייחס לנושא זה בין סקר AWARD לשני סקרים אחרים שונים במובהק. בעוד שבסקר AWARD (אוגוסט 2024) הממצאים היו ש-62% מהפלסטינים תומכים בפתרון שתי המדינות, ירידה של 15% מסקר מאי 2024, 19% תומכים בפתרון המדינה האחת, עלייה של 6% מסקר מאי 2024. ו-37% תומכים תמיכה חזקה במשא ומתן לשלום לאחר המלחמה, ירידה של 23% מסקר מאי 2024. 43% תומכים במידה מסוימת במשא ומתן לשלום, עלייה של 19% בהשוואה לסקר מאי 2024.

בשני הסקרים האחרים, הנתונים מציגים תמונה הפוכה לחלוטין. כך למשל, בסקר INDEPENDENT OPINION 40% מקרב הפלסטינים הביעו תמיכה בפתרון שתי המדינות, לעומת רק 21% מקרב היהודים שנסקרו.

אני חושב שאם מנטרלים את ההתנשאות ומנסים להביט וללמוד מההתנהגות ולהאזין להתבטאויות זה יכול לחסוך הרבה דמיונות שווא (וניסיונות סרק שעלולים בדם) לגבי הסיכוי להסדר מדיני איתם.
דוגמית קטנה - הרוב העצום ברחוב הפלסטיני שתומך במתקפת ה7.10,גם לנוכח החורבן וההרג שזה הביא על העזתים. (אני חושב שמלבנון ניבטת תמונה שונה,אולי אפשר להתעודד מזה) אולי המדובר בסוג אחר של עדיפויות ואינטרסים.

מסכימים לפתרון שתי המדינות זה גם נתון לפרשנות. אני גם מוכן ל"מדינה פלסטינית" בלי צבא, בלי מיליציות, בלי הסתה ממוסדת נגד יהודים ותשלום למחבלים ובקווים הנוכחיים מבלי לפנות חצי יישוב יהודי.

אם אתה לא מוכן לפנות אפילו חצי ישוב יהודי משמע אתה לא מוכן למדינה פלסטינית.

מדינה, כל מדינה, צריכה רצף טריטוריאלי הגיוני, וגם אם נניח שכל שאר התנאים שלך מתקיימים (בלי צבא, בלי מיליציות, בלי הסתה נגד יהודים ובלי תשלום למחבלים), בלי פינוי של ישובים יהודיים למדינה כזו פשוט לא יהיה שום רצף טריטוריאלי הגיוני ומינימלי כדי לקיים מדינה ולכן זו לא תהיה מדינה.

אני חושב שמה שפירטת פה יתקבל על ידי רוב העם בקלות. יש שאלות אחרות שנמנעת לדון בהן שבאופן קבע תוקעות את פתרון הקבע, והן כמובן מעמד ירושלים וזכות השיבה. האם הפלסטינאים מוכנים בנושאים האלו להגיע לפשרות שרוב העם בישראל יסכים? האם העם בישראל יסכים לפשרות שבלעדיהן אין בכלל מה לדבר על הסכם עם הפלסטינאים? כנראה שהכיף צפוי להמשיך עוד שנים רבות קדימה.

זו בדיוק הנקודה! הם גם לא באמת רוצים שתי מדינות לשני עמים, כי הם לא זזים מילימטר מזכות השיבה.

כמו שאמרת, כל שאר הדברים הללו שהם לא ליבת ההסכם כבר הפילו בעבר הסכמים אז צריך להכיר בכך שזה כנראה בלתי אפשרי בדורנו ושהם ימשיכו לחיות במתכונת הנוכחית עוד כמה עשרות שנים. זה לא בהכרח רע. אם היו מציעים את זה ליהודים לפני 80 שנה הם היו מסכימים בחום.

המשתנה העיקרי שאתה לא לוקח בחשבון זה מה יקרה אם (ויש שיאמרו-כאשר) העולם יכופף לנו את היד וייאלץ אותנו להתפשר על חלק או כל הדברים שאתה לא מוכן להתפשר עליהם כדי להגיע להסכם שלום. בסוף כל היכולת שלנו להמשיך עם מדיניות שמרחיקה הסכם שלום, בעיקר בהקשר של המשך ההתנחלויות, נשענת על העובדה שיש לנו גב אמריקאי מאוד חזק, גם כשהיו נשיאים פחות ידידותיים לישראל. אבל מתישהו יכול להיות, ואפילו סביר שיגיע נשיא שיאלץ אותנו לפשרות מרחיקות לכת כדי לשמור על הגב הזה. למעשה, אם הפלסטינים היו מתנהלים בצורה קצת יותר שקולה, יש מצב רציני שזה כבר היה קורה בעבר.

עכשיו אני שואל אותך, יום אחד כשראש ממשלה בישראל יצטרך לבחור בין פינוי משמעותי של התנחלויות לבין ויתור על הגב האמריקאי, מה אתה חושב שהוא יעשה?

צודק, אני מתנצל.

אני שנים חושב שאם הפלסטינים היו מתמקדים במאבק לא מזוין ולא אלים שקורא לשוויון זכויות בישראל או לחליופין 2 מדינות (ואם הייתה אלימות היא הייתה מופנית אך ורק לכוחות הבטחון ולא לאזרחים ישראלים), מצבה של ישראל מבחינת לחץ בינ"ל היה הרבה הרבה יותר מורכב

סבבה, אבל אם העמדה הזו היא העמדה הרשמית של ישראל אז היא לא יכולה לספר לכל העולם שהיא רוצה שלום ורק הפלסטינים מונעים את זה.

בסופו של דבר, הבסיס של כל הסכם שלום עם הפלסטינים יהיה מבוסס על זה שישראל תוותר על הגדה ועל עזה (או לפחות רובן המכריע), והפלסטינים יוותרו על השאיפה (או לפחות על הניסיונות) להשמיד את ישראל. כל השאר (פירוז ברמה כזו או אחרת, זכות השיבה, גבולות מדויקים, ריבונות על המקומות הקדושים וכיו"ב) אלו עדיין דברים חשובים וקריטיים שיכולים להפיל את כל המו"מ וכבר הפילו אותם בעבר, אבל הם לא יסוד ההסכם.

אולי לא הבנתי, אבל בעצם אתה אומר שהסכם שלום על הפלסטינים יהיה מבוסס על זה שישראל תעשה משהו פיזי, ואילו הפלסטינים יגידו שהם עושים משהו?? אני מאמין שיש רוב ישראלי שיסכימו לכך שישראל תעשה משהו פיזי. אני לא מאמין שיש רוב ישראלי שיסכים לעשות את זה תמורת תקיעת כף בלבד.

המשתנה העיקרי שאתה לא לוקח בחשבון זה מה יקרה אם (ויש שיאמרו-כאשר) העולם יכופף לנו את היד וייאלץ אותנו להתפשר על חלק או כל הדברים שאתה לא מוכן להתפשר עליהם כדי להגיע להסכם שלום. בסוף כל היכולת שלנו להמשיך עם מדיניות שמרחיקה הסכם שלום, בעיקר בהקשר של המשך ההתנחלויות, נשענת על העובדה שיש לנו גב אמריקאי מאוד חזק, גם כשהיו נשיאים פחות ידידותיים לישראל. אבל מתישהו יכול להיות, ואפילו סביר שיגיע נשיא שיאלץ אותנו לפשרות מרחיקות לכת כדי לשמור על הגב הזה. למעשה, אם הפלסטינים היו מתנהלים בצורה קצת יותר שקולה, יש מצב רציני שזה כבר היה קורה בעבר.

עכשיו אני שואל אותך, יום אחד כשראש ממשלה בישראל יצטרך לבחור בין פינוי משמעותי של התנחלויות לבין ויתור על הגב האמריקאי, מה אתה חושב שהוא יעשה?

ושוב, עשינו את זה מול מצרים, זה עובד כמו שעון כבר כמעט 50 שנה.

זהו, שלא. יסוד ההסכם מול מצרים היה שישראל מחזירה את סיני ומצרים מפסיקה להלחם בישראל, זה היסוד. סידורי בטחון יכלו להיות מושלמים בכל מיני דרכים, אבל היסוד לא היה משתנה.

אותו הדבר מול הפלסטינים, אם הם לא יפסיקו להלחם בישראל, לא יהיה הסכם, אם ישראל לא תיתן להם מדינה (או לחילופין, ישראל תספח את השטח ותיתן לפלסטינים אזרחות), לא יהיה הסכם.

זכות השיבה זה פרט מאוד חשוב ומהותי בהסכם, אבל אפשר להגיע להסכם בלי שום מימוש של זכות השיבה או עם איזשהו מימוש חלקי שכבר הוצע בעבר (לא עם מימוש מלא מן הסתם), אז זכות השיבה, בספר שלי, היא לא יסוד ההסכם.

לא כל פרט, גם אם הוא גדול ומהותי, וחשוב ככל שיהיה, הוא יסוד ההסכם.

עם כל הרצון הטוב להתעלות מעל הסקרים, אי אפשר להתעלם מהפצצה מאיווה. אן סלצר נחשבת לסוקרת הטובה בארה"ב. היא דייקה באופן יוצא דופן בכל מערכת כולל המירוצים לסנאט ולמושלות ב-12 השנה האחרונות. הבעיה היחידה שהיא סוקרת אך ורק את מדינת איווה. הנה המספרים שלה ב12 השנה האחרונות, בסוגריים מספרי האמת -

2022 Senate: R+12 (R+12)
2020 President: R+7 (R+8)
2020 Senate: R+4 (R+7)
2018 Governor: D+2 (R+3)
2016 President: R+7 (R+9)
2014 Senate: R+7 (R+8)
2012 President: D+5 (D+6)

אף סוקר לא יכול להיות מושלם, אבל זה הכי קרוב שאפשר באקלים הפוליטי האמריקאי. והיום היא מוציאה את הסקר האחרון שלה (זהה לאלו שהבאתי כאן למעלה מבחינת הזמנים) -

האריס 47% - 44% טראמפ.

איווה היא לא מדינה מתנדנדת. טראמפ ניצח אותה ב-8 נק' ב-2020. כמו שאמרתי פה קודם, אמורים להיות סקרים שהם אווטלייר. סקרים שמראים את הקצה של סטיות התקן. העובדה שאנחנו לא רואים כאלו רק מלמדים אותנו שהסוקרים 'משקרים' ולא מפרסמים אותם. אן סלצר היא הטופ של הטופ של הסוקרים והיא בחרה לפרסם את זה כסקר האחרון שלה.

כמובן שלא הייתי מהמר שהאריס תקח את איווה, אבל אתם תראו הרבה מאוד לחץ אצל הרפובליקנים וגם באתרי ההימורים אחרי הסקר הזה.

צודק, אני מתנצל.