גמליאל כתב:
דניאל כתב:
uriel17 כתב:
כדי לקיים דיון הגון ביצירת ערך" צריך לפחות לנסות להגדיר אותו בהקשר הזה
הכנסות שנתיות?
רווח שנתי?
תארים?
מספר מנויים?
מה מודדים, מכאן הדיון יהיה כנראה מפוקס יותר
בסוף הערך זה מה מוכנים לשלם על המוצר. במקרה הזה זה יהיה שילוב של רווח שנתי + ערך המותג.
רווח שנתי זה קל, הכנסות (ממנויים, כרטיסים, זכויות שידור) פחות הוצאות (שכר שחקנים ותפעול). עקרונית אם יש בעלות על האולם זה יכול גם להשתקלל פה (אפשר לעשות רווח מסחרי).
ערך המותג משקלל בפנים תארים, נאמנות קהל, מעמד בארץ ובאירופה וכו'.
לא סתם יש דוגמאות לקבוצות NBA שהרווח השנתי שלילי והערך הכולל עלה.
אני חושב שזה מדד סביר מאד ליצירת ערך. למעשה בערך לשם כיוונתי בהודעה המקורית (בלי לציין שיטת מדידה מדוייקת).
אני פשוט לא מסכים איתך שבמדד הזה עופר ינאי יוצא טוב. יש מצב לא רע שרק *הפער* התקציבי בין הפועל ת"א להפועל י-ם לבדו גדול *מגדילת* ההכנסות מיד אליהו מלא... והוא גם התחייב להוצאות בבנייית אולם חלופי ועוד כל מיני הזיות...
יש מצב שבעוד 5 שנים במבט לאחור נחשוב שהוא יצר ערך כי הוא הצליח ליצור קבוצה עם 10,000 מנויים שמחדשים מנוי גם כשהוא מקטין השקעה משמעותית (כלומר התקציב חוזר לאזורי הפועל י-ם). טיים וויל טל.
בוא נחלק:
- ברור שההשקעה שלו גדולה מהפער בהכנסות, אחרת הוא לא היה צריך להשקיע. אם ההכנסות היו גדלות כמו הגידול בתקציב השחקנים, אז לא צריך משקיע כדי להגדיל את תקציב השחקנים (רווחים ליתר דיוק, אבל במקרה של הכנסות נוספות ממנויים זה די דומה). הטענה היא שמעבר להכנסה העודפת שתיווצר, נוצר פה גם ערך נוסף - במותג. כמו שרואים בקבוצות ספורט, הערך של הקבוצה הוא יותר מסך הרווחים לאורך זמן (יש מודלי ולואציה כאלה, שמשערכים רווחים עתידיים).
- יש מצב שההשקעה על האולם החליפי כלכלית בפני עצמה, אם הוא מקבל את הזכויות המסחריות שם.
לגבי 10,000 מנויים, צריך להבין פה משהו חשוב - יש ערך משמעותי מאד לסולד אאוט של מנויים. קודם כל, מנויים זה הכנסה חוזרת ולא סתם הרבה חברות עסקיות הולכות למודל של subscription. דבר שני, 10,000 מנויים "שווה" יותר מפי 2 מאשר 5,000 מנויים, כי אז יש אפקט של FOMO ורשימות המתנה. מכבי זו דוגמא מעולה, שנתיים שאין משחקי יורוליג ועדיין כל המנויים סולד אאוט במחיר המלא, רק כי יש רשימת המתנה ואנשים משלמים כדי לשמור על המקום שלהם. כלומר אם ינאי מצליח להביא את הפועל תל אביב למעמד של 10,000 מנויים ורשימות המתנה, זו עוד סוג של פרמיה על הולואציה (או בעצם הכנסה עתידית מובטחת יחסית). לא סתם ינאי עושה את מה שהוא עושה, הוא אומר לאוהדים שמי שלא קופץ על רכבת המנויים היום יוכל לראות בעתיד את מוטלי והיורוליג רק בטלוויזיה.
לא סתם מצבה של ירושלים היה טוב יותר אם היה לה אולם קטן יותר. נראה לי שיש לה 3700 מנויים, כנראה שאם האולם היה קטן יותר (נגיד 5,000) היא הייתה מוכרת אבסולוטית יותר מנויים (אבל מגביל צמיחה עתידית). אני יודע שהבעלים גם חשבו בשלב מסויים לסגור בצורה הרמטית את הטבעת העליונה, אבל חששו מהאפקט שיהיה לזה. ברור לכולם שאם אני יכול לקנות כרטיסים ל-5 משחקי מפתח בשנה (מכבי, הפועל תל אביב, 3 באירופה) אני לא אקנה מנוי. באולם סולד אאוט, המחיר של לא לקנות מנוי הוא לא להגיע למשחקים האלה. ירושלים פשוט קפצה קפיצה גדולה מדי מ-2,500 ל-11,300, ולא ייצרה מספיק באז מקצועי כדי למלא את הפער.
הפועל תל אביב קופצת מ-3,500 מנויים בדרייב אין ל-10,000 ביד אליהו, וייצרה כמעט אינסוף באז מקצועי. אני די בטוח שהם יגיעו די מהר ל-10,000 מנויים, אולי אפילו בלי להגיע ליורוליג. חשוב גם לציין שה"עלות" של להפוך מאוהד כורסא של הפועל תל אביב לאוהד אקטיבי, הרבה יותר קטנה מאשר במקרה של ירושלים, בגלל הנגישות של האולם ביחס לפטנציאל של בסיס האוהדים.