FLASH כתב:
אני חוזר , אין לך יכולת להבין כי תרבותית גדלת על ערכים אחרים. מבחינת החרדי, הוא קם בבוקר - מתפלל, אוכל, לומד תורה. אוכל צהריים, מתפלל עוד רבע שעה, לומד תורה. מתפלל ערב אוכל, לומד תורה. האידיאל הוא ללמוד תורה 15 שעות ביום. מי שיכול , זה חזות הכל. כל עיסוק לא הכרחי הוא ביטול תורה. האם כולם לומדים 15 שעות? לא, יש כאלו 12, 10, 5-6, 3, ויש בטלנים שכלל לא. כמו כל ציבור, יש שם הכל מהכל, אבל כולם שם גדלים על הערכה עצומה ללימוד תורה, ומה שלא הכרחי (כולל טיפולי שיניים להשקפתם, אני מבין שזה מזעזע אותך אבל יש תרבויות שונות) יישאר לאחכ. אתה יודע איזה רכב הכי רץ החרדים עכשיו? הונדה אינסייט. למה? כי הוא חסכוני מאוד ולא רוצה מוסך גם ב300 ו400 אלף קמ. זה מה שמעניין אותם, לצמצם כמה שיותר עיסוקים שהם לא לימוד תורה, ולכן גם הבוז לאקדמיה עבודה. צריך כסף? לך ללמד תורה. ילדים. אח''כ נוער, אח''כ בישיבות קטנות, גדולות, ראש כולל, ראש ישיבה, וכו'.
אז כן, רבים מהם לא אוהבים ללמוד, הולכים לשוק העבודה. אבל עד גיל 15-30 זה מה שהם עושים. חצי נושרים עד גיל 30 והשאר ממשיכים ברוטינה. מבחינתם זה איכות חיים מדהימה, ללמוד חכמה. הם מאושרים בממוצע יותר, כי ללמוד כל החיים זה איכות חיים, אני בטוח שגם אקדמאיים ופרופסורים מרגישים כך. החרדים באמת מאמינים שלימוד תורה תורם לכלל לא פחות מהשקפתך ששירות צבאי וטיפולי שיניים וייעוץ פנסיוני תורם לכלל.
.
3. כן. נראה שאני מדבר עם קיר, והאמת שאני מנסה להיות עדין. חצי מדינה (גם אנשים שמתנגדים לרפורמה של לוין) חושב שבגצ למעשה מפעיל את הממשלה בנושאים שלא בסמכותו , נוהג כגוף ביצועי באמתלה כאילו הכל חוסה תחת פרשנות משפטית ובעצם אפשר לכוף ממשלה לעשות כמעט הכל. אוטוטו מפרידים שרים מהיכולת לקבוע מדיניות מהגוף עליהם הם אחריהם. השלב הבא שבגצ יקבע מי יכולים להיות שרים לכל תיק. השלב שאחרי שיורה לממשלה מתי לא חוקי לצאת למלחמה. וזהו, דיקטטורה. אתה מבין מהי דיקטטורה? למדת פעם אזרחות? שמעת על עקרון הכרעת הרוב? מבין מה ההשלכות כשגוף אחד מבטל את הכרעת הרוב ללא שום מגבלה? חוסר היכולת שלך לזהות תהליכים זועקים משפטיזציה פוליטית זה באמת עצימת עיניים
1. אז אם הם כל כך מאושרים, למה בעצם הם מפחדים מ"חילון"? מה הפחד הנוראי מזה שייחשפו לעולם החיצוני ויראו דברים אחרים אם אין בהם רצון או צורך?
3. הכרעת הרוב זו
אחת מהתכונות של דמוקרטיה, כמובן שהחשובה בינהם אבל עדיין רק אחת. עוד עיקרון חשוב הוא הפרדת רשויות שבארץ אין ממש בין המחוקקות למבצעת (די בהגדרה זו אותה רשות) ועכשיו הממשלה רוצה לכפוף את השופטת תחתיה.
עיקרון נוסף הוא עיקרון השיוויון, עיקרון שאומר שאי אפשר שלחרדי יהיה חוק אחד ולחילוני יהיה חוק אחר... כן , גם אם יש רוב שאשכרה רוצה שלא יהיה שיוויון זה עדיין לא דמוקרטי, וכן - במקרה כזה הרשות השופטת צריכה להגן על הדמוקרטיה
מפני הכרעת הרוב.
אני חושב שיש רוב בחברה שרוצה
להסדיר את היחסים בין הרשויות. נגיד להגדיר רוב קשיח יותר לביטול חוקים בבג"ץ או להגדיר רוב מובהק (2/3 מהכנסת נגיד?) שבו אפשר להתגבר על פסילת חוקים.להגדיר מעמד לחוקי יסוד ואת הרוב החריג שצריך להיות כדי לחוקק\לשנות אותם (בניגוד למצב השכונה היום שרוטציה או כל שטות שניה זה חוק יסוד).
אין שום חצי מהמדינה, בטח לא ממתנגדי הרפורמה שחושבים שזה דבר חכם לתת עוד כוח לממשלה\כנסת על הרשות השופטת. יש אנשים מהימין שמה שנציג הרוב רוצה צריך לקרות (אבימאל ליטרלי אומר את זה, בלי שום סייג), אבל רוב האנשים שתומכים בחקיקה תומכים בהסדרת היחסית שכרגע הם שכונה לחלוטין.
התחבר
הרשמה
בלוגים
שאלות נפוצות
חיפוש
