סל ניוז

עברו כמה עשרות שנים מאז שפתחתי נושא בסלניוז!

שאלה שמופנית לעכברים היותר סמי-מקצוענים כאן, אלה ששיחקו בקבוצות או אימנו וכן הלאה.

יש משהו שמחרפן אותי. זה עלה כרגע מול סל הניצחון של דאוטין במדי נאפולי, או הדוגמה הכואבת של נמרוד לוי על מיציץ שנה שעברה, אבל זה מחרפן אותי כל פעם שאני רואה גארד מכדרר בשניות האחרונות מול הגנת אחד על אחד ואז עולה לג'אמפ. אף פעם אני לא מבין למה ההגנה תמיד חסרת מעוף ויוזמה במצבים האלה. האם לא נותנים הוראה לשנות את האופן שאתה שומר כשיש נגיד שלוש שניות על השעון? באופן כללי אתה לא רוצה שהשחקן יעבור אותך, אבל הקטע הזה של לתת רבע מטר שמאפשר לו לקחת ג'אמפ שוט, זה הרבה יותר גרוע כשאין זמן על השעון. אין לשחקן התוקף באמת מספיק זמן לחדור, וגן אם כן, לא עדיף לזוז קדימה וימינה, לשבת לו על היד הקולעת, שהוא יאלתר, יצטרך לחשוב ולקבל עוד החלטות תוך כדי תנועה מאשר לתת לו לשלוט בסיטואציה, שזה נשמע לי כמו הרעיון הכי גרוע? ובכל זאת פעם אחר פעם אני רואה שחקנים בבידוד, מנסים לשמור כאילו אנחנו באותה סיטואציה כמו סתחילת ההתקפה, מסתפקים באיזו יד לפנים כשהוא עולה לג'אמפ.

אודה להתייחסות עכברי הטכניקה והטקטיקה

הפחד הכי גדול במצבים האלה של שחקן בהגנה הוא שישרקו לו פאול כי הוא התקרב יותר מדי.
בגלל רמת השיפוט, או אולי יותר נכון בגלל מגמות בשיפוט, המיומנות של גארדים לסחוט פאולים במצבים כאלה עלתה מאוד ועדיף שהגארד יעלה לג'אמפ חצי חופשי, מאשר לשלוח אותו לשתי זריקות מהקו.

תודה, מבין, חששתי שזה העניין. אבל זה כואב נורא בעיניים. השחקן מכדרר בנחת, מגיע בדיוק לנקודה שהוא בוחר בה, עולה לג'אמפ 'לו בדיוק איך שתכנן, איך אפשר לסבול את זה...

זה עניין של חלופות
יש דוקטרינות לשמירה
למשל על קלעי שלשות טוב אתה תעדיף להיות עם הגוף כמה שיותר קרוב לשחקן בלי לגעת בו
על שחקן חודר את תעדיף לתת את המטר ולדאוג לחיפוי
או להוליך אותו למלכודת שבו יחכה לו שחקן נוסף שיחסום אותו
ככל שהקבוצה התוקפת מתאומת יותר קשה יותר למנוע סל
הנה אתה מביא שמירה כפולה על שחקן וקיבלת לייאפ קל בגלל השחקן שהתפנה
בשניות האחרונות כמו שודים אמר נכנס למשוואה עניין חוסר היכולת לתקן ולכן נכנס השיקול של להמנע מעבירה בכל מחיר אלא המתקיף הוא מיטצ'ל רובינסון

ראיתי עכשיו את הסל של דאוטין, שאגב לא היה סל ניצחון אבל כן סל חשוב במצד של יתרון 5 לנאפולי בדקה האחרונה שסגר את הסיפור.
דאוטין לא סתם עלה בקלילות לג'אמפ חופשי. דווקא ההגנה עליו הייתה לא רעה בכלל. השומר כן ניסה להצמד אליו אבל דאוטין עשה שם כמה הטעיות מעולות וגרם לשומר לחשוב שהוא כן הולך על חדירה (או חצי חדירה) ואז גם הוסיף מהלך היסוס ופתאום עלה במהירות לג'אמפ מהשלוש. אז אני לא יודע כמה זו דוגמא מתאימה לדיון.
יש את המהלך פה:
https://x.com/Andrea__Calzoni/status/21 ... 4877834412

מעולה, ודים, בוא נתעמק בזה רגע. את רוב ההטעיות והחצי חדירה והליכה האחרונה דאוטין עשה בתחילת המהלך. כ-2.5 שניות לבאזר, הוא עמד מול המגן מיושר לסל. במצב הזה בזמן הזה אין לו כמעט שום אפשרות מלבד לעלות לג'אמפ שוט. המרחק של המגן במצב הזה נראה לי שערורייתי!

הנה המצב שדאוטין הגיע אליו על ידי הטעיה של תנועה קדימה. למה שאני ארצה לעצור את התנועה שלו קדימה במצב הזה? ברור לי שאני מפספס פה משהו, אולי זה עניין השריקות לעבירה

לא מסכים. אם אני המגן במצב הזה גם אני מהסס להתקרב. ההטעייה הקטנה שדאוטין עושה שם גורמת לשומר לחשוב שדאוטין רק מראה כאילו הוא הולך לעלות לזריקה אבל בעצם הוא יכול לעשות עוד כדרור פנימה, לחלוף על פני השומר ולעלות לג'אמפ חופשי מחצי מרחק (וזה לא מצב שההתקפה חייבת שלשה הרי). אז הגיוני שהשומר נמנע מלהצמד אליו.

מבין את דעתך. אבל אני מרגיש שאולי שבאופו כללי (ונעזוב שנייה את דאוטין) לא מספיק לוקחים בחשבון את המשקל של הקושי לקבל החלטות, לאלתר וכו'. רוב השחקנים לא כל כך מעולים בזה. סתם ךדוגמה, זריקה בתנועה מחצי מרחק כשאתה לא בזווית שתכננת להיות בה, ולא בטוח איפה בדיוק המגן שלך ומה המרחק שלו ממך, עלולה להיות יותר קשה צזריקה שהתאמנת עליה 'מונים אלף פעם עם הריקוד הקטן שאתה עושה מיושר לסל

ואני אוסיף לכאן אולי עוד היבט פסיכולוגי. אולי זה כביכול יותר משפיל שהמגן שלך פשוט עובר אותך, מאשר להישאר כאילו בינו לבין הסל, אפילו שלמעשה גם אם עבר אותך ונשארה לו חצי שנייה, שיבשת את המהלך יותר מאשר היד הסמלית שאתה מרים מול הג'אמפ שוט?

פה נכנס עניין הסקאוטינג
צוות האימון אמור להמליץ למגן למי לתת מטר ולמי להצמד כדי למנוע זריקה מהמקום
הצוות אמור להכיר את הכישורים של המתקיף ולהדריך את המגן

כן, ואני בטוח שבזה מתמקדים המון. התחושה שלי שלא מבוססת על כלום מלבד מה שאני רואה, היא שלא מספיק מביאים בחשבון את השעון, שצריך להתייחס אליו כשומר נוסף. לפעמים זה נראה כאילו ההנחיה היא לשמור על שחקן x בשנייה 10 בהתקפה זה כמו לשמור עליו בשנייה ה-22 להתקפה, וזה מחרפן.

אני מניח שזו תחושה וככל שעולה רמת הקבוצה והשחקן ההכנה הטקטית והמנטלית מדויקת יותר
בסוף כל המהלכים האלה הם עניין של הסתברות
מנעת זריקה לשלוש כי נצמדת, מנעת חדירה כי פורוורד ארוך והאתלטי מחכה לחדירה מתחת לסל ובסוף שחקן של 15% מהמיד ריינג' קולע את הסל
הזכרון אנושי יזכור את הסלים שנכנסו, את אלה שלא כמעט ולא נזכור
וחלק גדול מאלה שלא נכנסו זו פשוט עבודת הגנה טובה

עוד תוספת בכיוון הזה
אם שחקן קולע שלשה בסגנון המדובר - אף אחד לא באמת באמת (אני מדבר בתקשורת/קהל, כמובן שיכול להיות שהמאמן אחר כך מתדרך ומסביר לו תיקון הגנתי מסוים, אבל זה מקצועי פרופר) מאשים את המגן.
אבל לעומת זאת אם המגן ייצמד יותר לשחקן ההתקפה, שיסחוט ממנו פאול בזריקה (ופחות חשוב לצורך הדיון אם זה כי הוא יוצר את המגע "בכוונה", שולח את הרגל, או שהמגן לא נותן לו לנחות וכו' - תמיד השופטים גם יכולים לטעות ולשרוק גם אם לא מגיע) - כן יהיו ביקורות.

_________________
קצת אחרי הסידרה של מכבי מול פאו' , דיוויד פרדמן מנסה לדרבן את האוהדים להגיע לפיינל פור הליגה האדריאטית:
"זו גם ההזדמנות לכל מי שיצא לפני הסיום של משחק 4 להודות לקבוצה, וגם ליהנות מהפיינל פור".

24.4.2012

יוס
לך לראות את סל הניצחון של וירטוס על אולימפיאקוס ותגיד מה אתה חושב על ההגנה על הכדור הזה

צפיתי. הגנה טובה מאוד אולי עד השנייה האחרונה או החצי שנייה האחרונה, שבה המגן (סורי לא קלטתי מי זה) כנראה נמנע מלנתקרב כדי שלא ישרקו לו. זה בטח יותר מורכב ותלוי סקאוטינג וכו', אבל בתור מאמן אולימפיאקוס אני חי בגדול בשלום עם הזריקה הזו, ג'אמפ קשה בתנועה הצידה, אלא אם כן זה ווילבקין או מייק ג'יימס בצד השני