עמוס לב כתב:
דראפט 2009 נחשב לדראפט חלש לפי מה שאני זוכר. גריפין היה בחירה מספר 1 מבחינת פוטנציאל, אבל סימן שאלה אחרי שהיה ברור שהוא הולך להחמיץ את עונת הרוקי עקב פציעה. הישאם ת'אביט היה תאונה מחכה להתרחש שאכן התרחשה בבחירה מספר 2. הארדן בבחירה מספר 3 היה כזה ככה ככה. ברוקי השנה זכה טייריק אוונס, שנראה כשחקן הטוב ביותר בדראפט. בסופו של דבר גריפין נתן קריירה מעולה, אבל הוא בכלל לא הפנים של הדראפט, אלא סטפ קארי בבחירה 7 וג'יימס הארדן. עוד בחירות איכותיות היו דמאר דהרוזן בחירה מספר 9, ג'רו הוליידיי בבחירה 17, טיי לאוסון, 18, ג'ף טיג ב-19
אתה זוכר נכון, אבל גולש לרטרוספקטיבה, גם אם קצרת-טווח (הפציעה של גריפין, שלא היתה בזמן הדראפט או אפילו אחריו, אלא ממש לקראת פתיחת העונה - זוכר זאת היטב כי בחרתי בו בדראפט של ליגת דיינסטי...).
דובר על דראפט 2009 כמחזור חלש *עוד לקראתו*, שזה להבנתי מוקד הדיון (הפרספציה של מחזור דראפט נתון כחלש או חזק, ואיך היא משפיעה בין היתר על שוק הטריידים על בחירות או על נכונות של קבוצות ללכת לטנקינג). גריפין היה בחירה ראשונה קונצנזוסאלית, אף אחד אחריו לא היה דבר ודאי (זכור לי טור מוק של מומחה דראפט ב REALGM שמנה את ג'וני פלין לצד גריפין כמניה הבטוחה להתגלות כאולסטאר שנתי מהדראפט הזה...).
אני חושב שדראפט 2009 מהווה מקרה בוחן מעניין מאוד בדיון הזה. הדיבורים על "דראפט חזק/חלש" הם קצת שטחיים. הרבה יותר רציני לדבר על "דראפט עמוק/רדוד", דראפט שהוא top heavy מבחינת פרוספקטים המסתמנים כמניות ודאיות, דראפט של הימורים וכן הלאה.
החוזקה הגדולה של דראפט 2009, ברטרוספקטיבה, היא שגם יצאו ממנו כמה סופרסטארים ואולסטארים כמו קארי-הארדן-גריפין, אבל גם כמה בורדרליין אולסטארז (בשיאם לפחות) כמו הולידיי, דרוזן וטייריק, ובעיקר שפע של שחקני טופ-וואטבר ורול פליירז (שוב, חלקם בשיאם המוגבל ועם זאת הממשי לגמרי): לאוסון, טיג, ג'נינגס, רוביו, דארן קוליסון (שימו לב לשפע הרכזים, שזו כן נקודה לזכותו של המחזור הזה שצוינה כבר לקראתו), טאג' גיבסון, דני גרין, פטי מילס ועוד כמה שמות פחות בולטים שהשמטתי.
במובן הזה, דראפט 2009 סיפק את הסחורה גם מבחינת עומק וגם מבחינת הסטאר קווליטי שהתגלה מתוכו בדיעבד (או לאחר הסרת סימני שאלה, אם להתייחס בעיקר למקרה של קארי).
נעבור ממנו לדראפט טרי יותר, שהתקיים לפני פחות משנה, כך שמוקדם מדי עוד להעריך ומצד שני הזיכרון עוד טרי: דראפט 2020 נחשב למבטיח מבחינת העומק שלו (סאדיק ביי ודזמונד ביין כדוגמאות מייצגות, ולא, לא זכור לי שדובר על אף אחד מהם כבחירת לוטרי מאוחרת בפוטנציה - בטח שלא על ביי). מצד שני, הוא נחשב לבעייתי מאוד בטופ שלו. מעל הטופ 3 ריחפו סימני שאלה גדולים - אדוארדס נחשב לסוג של ברירת מחדל כבחירה ראשונה, ווייזמן גולמי ושיחק רק שלושה משחקים, גם לאמלו שיחק מעט ובאוסטרליה הרחוקה; מצד אחד "ליגה של גברים", מצד שני, ביג-גברים שחסרה לרובם אתלטיות. הטופ 3 של דראפט 2021 הטרי נחשב למבטיח בהרבה, לשם השוואה, כל אחד ממנו היה יכול להיבחר ראשון במחזור נתון ובטח שבדראפט שקדם לו. זה לא סתם שפרוספקטים כמו פטריק וויליאמס ואוקורו זינקו לטופ 5, הבולס והקאבס בחנו את הנתונים הפיזיים והגולמיים שלהם וראו שם פונטציאל למשהו מעבר, בתקווה שאת הקליעה ניתן לשפר...גם כאן אין מה להשוות עם סקוטי בארנס וג'יילן סאגס, למרות שוויליאמס ובארנס קיבלו תפקידים משלימים דומים ואפילו באותה מכללה - אבל בארנס הפגין הרבה יותר סקילז כפרשמן.
לדראפט 2013 אתייחס כבר בהודעה נפרדת (גם דראפט 2016 נמנה, אגב, על המחזורים שנתפסו כחלשים, כנ"ל דראפט 2011).