סל ניוז

יש כבר ת'רד? לא מצאתי. קצת חדשות:

בעוד פחות משבועיים מתחילים טורנירי הקדם. ארבעה טורנירים עם 24 נבחרות, שמתוכן יעלו 4 המנצחות:

ביוון: יוון (עם יאניס), סלובניה (מאמין שדונציץ' ישחק וגם ג'וש ניבו שהרגע אוזרח), קרואטיה, הרפובליקה הדומיניקנית (קא"ט), ניו זילנד ומצרים. בית המוות. יאניס, לוקה וקא"ט ראש בראש. יהיה מעניין.

בלטביה: לטביה, גאורגיה, פיליפינים, ברזיל, קמרון, מונטנגרו. פורזי יהיה כשיר וישחק? בכל מקרה, בית חלש משמעותית ולטביה פייבוריטים עם או בלי פורזינגיס.

בפורטו ריקו: פורטו ריקו, ליטא, איטליה חוף השנהב, מקסיקו, ובחריין. עוד בית חלש יחסית. ליטא פייבוריטית ברורה. איטליה יכולה להפתיע.

בספרד: ספרד, פינלנד, בהאמס, פולין, לבנון, אנגולה. ספרד פייבוריטים אבל הבהאמס עם אייטון, הילד וגורדון יכולים להפתיע, כמו שכבר עשו מול ארגנטינה בשנה שעברה קליי תומפסון גם מתאמן איתם, אבל כנראה שלא ישחק. אולי גם פינלנד עם מרקאנן יכולים לעשות קצת רעש.


עוד חדשות:

קנדה מפרסמת סגל של 20 שחקנים למחנה אימונים. כל הכוכבים מהקיץ שעבר שם (וגם אלכסנדר מהפועל, שהפעם יתקשה למצוא מקום בהרכב הסופי), פלוס מרי, נמבהארד, וויגינס וליילס, שלא היו שם. צעירים כמו שארפ ומתורין, וותיקים כמו קורי ג'וזף וטריסטן תומפסון בכלל לא קיבלו זימון.

הקנדים יכולים להעמיד סגל סופי של שרגא, מרי, נמבהארד, אלכסנדר-ווקר, דורט, בארט, ברוקס, וויגינס, ליילס, אוליניק, פאוול, ואידי. 11 שחקני נבא ועוד אחד שיגיע לשם בשנה הבאה. בכלל לא רע. ב-10 ליולי הם משחקים מול ארה"ב בוגאס. יהיה מעניין.

פורזי בוודאות לא ישחק, יעבור ניתוח שישבית אותו לכמה חודשים

קו של שגא מארי וברוקס, זאת החתיכת הגנה וגם התקפה לא רעה בכלל
עדיין מתחת לסל אין לה אס, אולינק אדיר אבל יותר כקונקטור ופחות כחיית צבע, פאול מלא אנרגיה אחרי שנח רוב העונה אבל לא ממש שחקן טוב
אולי אידי בעצם

ניבו לא ישחק בסלובניה, בהכרזה על הסגל מופיע מייק טובי כמתאזרח

כן, זה החיסרון הגדול של הקנדים, בעיקר הגנתית. אידי יכול לדעתי למלא אותו מול סנטרים עבים ולא זריזים מדי, אבל באליפות העולם של השנה שעברה הוא לא ממש קיבל צ'אנס וכשכבר כן, לא התאימו את ההגנה כדי לחפות על החסרונות שלו וזה לא נראה טוב. האמת, גם לא בטוח שהוא בכלל יהיה באליפות כי באופן מסורתי שחקנים שרק נבחרו בדראפט לא מגיעים לאליפויות הללו (למשל וומבי בשנה שעברה). אם הוא לא מגיע, אולי יקחו במקומו את קם בירץ', שהיה שחקן הגנה לא רע ב-נבא עד שנפצע (ונראה טוב גם עם הנבחרת הקנדית) וחזר לאחרונה לכושר באיטליה. או אולי בכל זאת את קייל אלכסנדר הבינוני. תן לקנדים את וומבי (או ג'וקיץ', אמביד, או יאניס) והם ראש בראש עם האמריקאים.

לגמרי

אהיה במשחק בין דרום סודאן לעולה מהבית הפורטו-ריקני, מקווה שהליטאים יממשו את המצופה.

_________________
"צריך לתמוך בחיזוק חמאס ובהעברת כסף לחמאס, זה חלק מהאסטרטגיה שלנו" (בנימין נתניהו בישיבת סיעת הליכוד, מארס 2019).

ואלה בין בכירי המשת"פים:

יונתן אוריך; טופז לוק; יעקב ברדוגו; גדי טאוב; שמעון ריקלין; ינון מגל; נתן אשל; קרולין גליק; 14.

בדיוק יצא לי לצפות לאחרונה בכמה מהלכים שהאמריקאים הריצו מול אידי במפגש הקודם שלהם עם הקנדים, בשביל להבין איך ההגנה שלו עשויה להיראות בליגה. אוסטין ריבס ובובי פורטיס גררו אותו עד לקשת השלוש בהיי פיק אנד רול, הוא נתקע כמו שאומרים in no-man's land.

הניתוח בסרטון, שהתבסס בין היתר על המהלכים האלה, הציע את אידי כסנטר מחליף שיכול להתאים בדנבר, בבוסטון או ב...ספרס (לא דרך הבחירה השמינית כמובן...). הרעיון שהועלה שם זה שאידי דווקא ישחק בעיקר לצד וומבניאמה, ואז הפתרון למצבים כמו הנ"ל יהיה לעשות בליץ על ההיי פיק אנד רול, בזמן שהחייזר ישמור על הקלעי הכי פחות טוב של היריבה, וכך יהיה פנוי לבצע רוטציה מהירה לכיוון הצבע הפרוץ.

לנבחרת קנדה אין שוט בלוקר שכזה...אולי היה שווה לזמן את כריס בושה או ברנדון קלארק בשביל זה.

יהיה מאד מעניין לראות את הקנדים, אני לא זוכר כמות כישרון כזו בנבחרת מחוץ לארה"ב.
השאלה אם ירוצו על הבסיס של הסגל מאליפות העולם או שיוסיפו את מארי וויגינס. צריך לזכור שכל הנבחרות הגדולות מחוץ לארה"ב היו אמנם עם שחקנים מעולים אבל בעיקר תלכיד קבוצתי נהדר שרץ הרבה שנים ביחד - ספרד, יוון, ארגנטינה, צרפת. באף אחת מהנבחרות האלו לא היה כוכב ברמה של יוקיץ', לוקה, יאניס או שיי. לוקה לקח אליפות אירופה בגיל 18 ולא לקח את הנבחרת להישגים מאז, יאניס ויוקיץ' לא ממש הצליחו ברמת הנבחרת (סרביה באולימפיאדה בלי יוקיץ'). גרמניה לקחה מונדובסקט עם נבחרת מדהימה אבל הכוכב שלה הוא לבל מתחת למובילים בנבא. השחקן היחיד שאני זוכר שממש סחב קבוצה להישג זה נוביצקי.
לכן לדעתי האולימפיאדה יכולה להיות מאד מעניינת:
- סרביה נתנה אליפות מעולה ועל התלכיד הזה היא מקבלת את יוקיץ'
- קנדה לא רצה המון שנים, וקצת פישלה ביחס לציפיות במונדובסקט (אחרי ההדחה של ארה"ב), אבל כמות הכישרון כאמור חריגה
- בצרפת יש שילוב בין שחקנים וותיקים מאד (ראיתי שפורנייה ודה קולו בסגל, כמובן שעם גובר ועוד וותיקים) אבל מקבלת את וומבי (ואת קוליבלי). יכול להתחבר מאד
- כמובן ארה"ב, כל כך הרבה נראטיבים, וגם אם יש שם הרבה שחקנים מעבר לשיא, חלקם עדיין יתרון עצום (סטף, דוראנט) אבל יש גם כוכבים עולים כמו אדוארדס ושחקני הגנה כמו הולידיי ווייט (אם ייכנס במקום קאווי).

מהמוקדמות, יהיה מעניין אם יאניס או לוקה יצליחו לקחת נבחרות שיחסית אכזבו.

דווקא עכשיו פורסמה תמונה שלו ממחנה האימונים של הנבחרת.

פאו גאסול סחב את ספרד על הגב לאין סוף הישגים על פני כמעט שני עשורים. זה מתחיל עם מדליית ארד באליפות אירופה של 2001 (כשבמשחק על הארד ספרד של גאסול בן ה-21 (31 נקודות ו-10 ריבאונדים) מנצחת את גרמניה של נוביצקי (43 נקודות ו-15 ריבאונדים)) ומסתיים עם עוד ארד באליפות אירופה של 2017, כשהוא בן 37 (26 נקודות ו-10 ריבאונדים במשחק על הארד מול רוסיה).
בתווך הוא גם הוביל את הספרדים, עם פק"ל של (מינימום) 20 ו-10 לטורניר להישגים הבאים:
* שלוש מדליות אולימפיות, שתיים מהן כסף (בייג'ינג 2008 ו-לונדון 2012) ואחת ארד (ריו 2016, עם 31 נקודות ו-11 ריבאונדים במשחק על הארד מול אוסטרליה, בגיל 36).
* מדליית זהב באליפות העולם ב-2006 (MVP של הטורניר עם 21 נקודות ו-10 ריבאונדים למשחק).
* שלוש מדליות זהב ביורובאסקט (2009, 2011, ו-2015) ועוד שתי מדליות כסף ומדליית ארד. לי זכור במיוחד הזהב מ-2015, בטורניר שבו גאסול בן ה-35 קלע 40 נקודות בחצי הגמר מול צרפת ו-25 בגמר מול ליטא, וסיים את הטורניר עם 26 נקודות בממוצע למשחק.

אפשר להתדיין אם גאסול היה סופרסטאר ב-נבא (לדעתי הוא ה-MVP של הגמר באליפות השנייה של הלייקרס), אבל עם ספרד על פני כמעט 20 שנה הוא היה כוכב על וכנראה שחקן הנבחרות הכי מרשים בהיסטוריה.

נראה לי שדניאל התכוון לכך שנוביצקי היה בודד בצמרת הגרמנית, הצוות המסייע שלו היה כמה מימדים טובים מתחתיו. פאו גאסול היה שחקן אדיר, אבל שיחקו לצדו שחקנים מעולים ולפחות חלק מהזמן אפילו אח שלו נחשב לשחקן לא פחות טוב ממנו.

_________________
"צריך לתמוך בחיזוק חמאס ובהעברת כסף לחמאס, זה חלק מהאסטרטגיה שלנו" (בנימין נתניהו בישיבת סיעת הליכוד, מארס 2019).

ואלה בין בכירי המשת"פים:

יונתן אוריך; טופז לוק; יעקב ברדוגו; גדי טאוב; שמעון ריקלין; ינון מגל; נתן אשל; קרולין גליק; 14.

הצוות המסייע של נוביצקי באמת היה הרבה פחות מרשים משל גאסול. אבל גם ההישגים שלו: מדליית ארד אחת באליפות העולם (2002) וכסף באליפות אירופה (2005). מעבר לזה, הגרמנים איתו לא סיימו מעל מקום שביעי באליפות העולם או באולימפיאדה. את שני ההישגים הכי גדולים שלהם בכל הזמנים, אליפות אירופה ב-1993 ואליפות העולם בשנה שעברה הם עשו לפני ואחרי העידן של נוביצקי.

גאסול ברוב האליפויות שהזכרתי היה הכוכב הבלתי מעורער של הספרדים, כמה רמות מעל השחקנים (הטובים) שלידו. באליפות של 2015 לדוגמא (כאמור, כשהוא בן 35), הוא קלע ולקח פי שניים ריבאונדים מהשחקן שאחריו ברשימה (מירוטיץ'), וחסם 21 פעמים לעומת 15 פעמים של כל שאר הנבחרת הספרדית. ספרד שיחקה אגב בלי רוביו ומארק גאסול, ופאו ומירוטיץ' היו השניים היחידים שקלעו בספרות כפולות בטורניר. בעיני זה לא פחות מרשים ממדליית הכסף של נוביצקי ב-2005, כשהוא היה בן 27.

לא יודע אם ב-נבא גאסול היה ברמה של יוקיץ' או יאניס, אבל ברמת הנבחרות הם שנות אור מאחוריו.

מה זה לא יודע? יש לך איזשהו ספק לגבי העובדה שגאסול היה שחקן nba נהדר, אבל ממש לא ברמה של יוקיץ' ויאניס?

אני גם לא חושב שזו השוואה הוגנת ברמת הנבחרות. ברור שגאסול כרגע עשה פי 10 יותר משני אלו, אבל הוא שיחק עם קבוצה אדירה של שחקנים בגילו שרצו איתו לאורך שנים. אי אפשר להשוות את זה למה שיש ליד יאניס ביוון למשל.
תסתכל על הנתונים של יאניס ויוקיץ׳ מאליפות אירופה האחרונה, באמת יש איזשהו תסריט שבו כאבול היה עושה יותר במקומם?

(מה שכן, אני מבין למה קפצת על זה, אבל בסוף גם גאסול, גם פארקר, גם ג׳ינובילי וגם סקולה היו שחקני נבחרות עצומים, ובכל זאת לא בקליבר של יאניס, לוקה, יוקיץ׳ מבחינת התקרה של הרמה שהם יכולים להציע).

ומה זה משנה מתי היו ההישגים היותר גדולים של הגרמנים? הנקודה היא שמסביב לנוביצקי בשיאו בנבחרת גרמניה היו כמה שחקני יורוליג בינוניים במקרה הטוב. מסביב לגאסול היו תמיד כמה שחקני NBA וכוכבי יורוליג בכירים.

_________________
"צריך לתמוך בחיזוק חמאס ובהעברת כסף לחמאס, זה חלק מהאסטרטגיה שלנו" (בנימין נתניהו בישיבת סיעת הליכוד, מארס 2019).

ואלה בין בכירי המשת"פים:

יונתן אוריך; טופז לוק; יעקב ברדוגו; גדי טאוב; שמעון ריקלין; ינון מגל; נתן אשל; קרולין גליק; 14.

לא יודע לגבי ההשוואה בין גאסול לנוביצקי, ואולי גם ליאניס, אבל לגבי שי ויוקיץ', אני לא חושב שהנבחרות שהיו סביבם בשנים האחרונות היו פחות כישרוניות מספרד של גאסול, והם לא הגיעו לאותם הישגים (מי שאיכזב במיוחד הוא יוקיץ', גם באליפות העולם וגם באליפות אירופה). וסבוניס צודק שגאסול היה הכוכב הבלתי מעורער של הספרדים לאורך כל הדרך, הנתונים שלו והעקביות שלו הם חריגים. אז נוביצקי יכול לטעון שביחס לחומר השחקנים שהקיף אותו הוא באמת קרוב לגאסול, כל השאר לא.

מה שכן, אני חושב שספרד הראתה שהיא נבחרת מאוד מגובשת, מה שהביא אותה להישגים מרשימים גם בשנים האחרונות, עם כוכבים פחות גדולים מפאו.

מה שיואי אמר לגבי יוקיץ'. לשיי עוד אפשר לתת הנחה. הוא שיחק בינתיים רק בטורניר גדול אחד (לאמריקאים אין אליפויות יבשת, כי אף אחד לא לוקח אותן ברצינות) עד עכשיו וקנדה לקחה ארד כשהוא מוביל כמצופה. אז נגיד שלגביו מוקדם להגיד, למרות שדי ברור שאין לו סיכוי להגיע לרמה של גאסול בנבחרות.

אבל לגבי יאניס בן ה-29, כבר בהחלט אפשר להשוות. הוא שיחק עם יוון באליפות העולם ב-2019, בגיל 24.5, כשהוא כבר די בשיאו. לא היו לידו שחקני נבא (אגב, גם ליד גאסול ב-2015 לא, חוץ ממירוטיץ' הצעיר, שהיה אז בעונה הראשונה שלו ב-נבא וקלע 10 נקודות למשחק ב-30% מהשלוש). אבל כן היו ליוון לא מעט שחקני יורוליג מובילים בשיאם (בגילאי 25-30), כמו קלאתס, סלוקאס, פרינטזיס, פאפאניקולאו, פאפאפטרו, ובורוסיס. והעניין הוא לא רק שהם נכשלו בטורניר וסיימו במקום ה-11, אלא שיאניס עצמו לא התעלה, עם 15 נקודות למשחק (24 באליפות!), קליעה חלשה, ויותר איבודים מאסיסטים. ביורובאסקט האחרון הוא כבר היה יותר דומיננטי (רביעי בנקודות), אבל עדיין לא הצליח להוביל אותם לפודיום. אגב, יאניס שיחק עם יוון גם באליפות אירופה של 2015 וממש לא בלט (פחות מ-10 נקודות למשחק, עם שישה יוונים אחרים שהיו לפניו). נכון, הוא היה רק בן 20, אבל כבר כתבתי למעלה מה גאסול עשה עם ספרד בגיל 21. וגם באליפות הזו, בגיל 35.

לגבי גאסול, ה"לא יודע אם הוא ברמה של יוקיץ' או יאניס ב-נבא", היה רטורי. לא, הוא לא היה. אבל זה רק מדגיש עוד יותר את ההישגים והדומיננטיות שלו ברמת הנבחרות.

לגבי נוביצקי, מאוד אוהב אותו, אבל מעבר לשני ההישגים שהזכרתי (שבהחלט היו בזכותו), היו לו גם לא מעט כשלונות עם הנבחרת הגרמנית (מה שלגאסול במספר גדול משמעותית של טורנירים לא היה).

למשל באליפות אירופה של 2003, כשגרמניה סיימה במקום ה-9 (מאחורי ישראל) עם הופעה בינונית של נוביצקי (אבל אדירה של גאסול וגם של קירילנקו ושאראס, שהוביל את ליטא לאליפות).

או באליפות אירופה של 2011, כשהוא מגיע כשחקן הטוב בעולם אחרי האליפות ההיסטורית עם דאלאס. לידו שיחקו כריס קיימן, אז עוד שחקן נבא לא רע (16 נקודות, 10 ריבאונדים ו-2 חסימות למשחק בטורניר, באחוזים טובים), ועוד כמה שחקנים חביבים כמו רובין בנזינג ושפרציק שנתן טורניר טוב. אבל נוביצקי היה בינוני יחסית לעצמו (לא הגיע ל-20 נקודות למשחק) והנבחרת נכשלה.

ב-2015 נוביצקי כבר היה בן 37 (אבל רק שנתיים מבוגר מגאסול, שכאמור נתן טורניר אדיר וב-נבא עוד היו להם סטטיסטיקות דומות). אז כבר היו לידו את שרודר (עם טורניר נהדר של 21 נקודות), טיבור פלייס, בנזינג, זיפסר, וויטמן, וגם מאודו לו. אבל הוא נתן טורניר חלש (14 נק' למשחק באחוזים חלשים) וגרמניה סיימה את הטורניר במקום ה-18 עם מאזן 4-1.

כל זה לא בא להקטין את נוביצקי, שהיה שחקן נבא יותר גדול מגאסול וגם נתן הופעות גדולות עם הנבחרת הגרמנית לאורך השנים. אבל זה כן מראה כמה הדומיננטיות העקבית של גאסול וההצלחה האדירה שלו עם הנבחרת הספרדית על פני 17 שנים היא דבר חסר תקדים.

מסכים לגבי מה שכתבת, אבל צריך לזכור שני דברים לגבי נוביצקי:
- עד שהוא הגיע, גרמניה הייתה נבחרת הרבה יותר חלשה מהשאר המדוברות פה (ספרד, סרביה, צרפת)
- הוא השתתף כמעט בכל קמפיין, שזה חריג לשחקן נבא, בטח ברמתו. זה מביא גם להצלחות אבל יותר מקום לכשלונות

גרמניה אכן הייתה חלשה מספרד, סרביה וצרפת לפני נוביצקי. אבל היא גם זכתה בזהב (קצת מקרי יש להודות) רק כמה שנים לפני שנוביצקי החל לשחק בנבחרת, ככה שלא מדובר על נמושה אירופאית. כאמור, היו שנים שהוא שיחק בנבחרת עם מעט תמיכה, אבל היו גם שנים, בעיקר בשנות ה-30 שלו, שהיו לצידו שחקני נבא ושחקני יורוליג. מה שנכון זה שהפריחה האמיתית של הכדורסל הגרמני מבחינת הכמות של שחקנים איכותיים קרתה רק בעשור האחרון.

לגבי ההשתתפות, נוביצקי אכן היה אזרח למופת, בעיקר בגיל צעיר, והשתתף ב-10 טורנירי נבחרות (אבל רק שניים מהם אחרי גיל 30). אבל גם כאן הוא נופל מגאסול, עם לא פחות מ-15 טורנירים עם הנבחרת הספרדית על פני 20 שנה (נראה לי שרק סקולה עם 17 טורנירים עובר אותו). ובשני העשורים הללו ספרד לא החמיצה את חצי הגמר באליפות אירופה אפילו פעם אחת (הישג באמת נדיר), זכתה ב-9 מדליות (שלוש זהב), זכתה בשתי אליפויות עולם וסיימה רק פעם אחת מתחת למקום החמישי (ב-2010, באליפות היחידה שגאסול לא השתתף בה), והגיעה לרבע הגמר האולימפי בכל אחת מהשנים (וגם זכתה בשלוש מדליות). במילים אחרות, 15 אליפויות, אפס כשלונות קבוצתיים, וכמות הישגים אדירה. וכל זה כשחקן הכי טוב של הנבחרת בהפרש.

זה נכון שספרד הייתה נבחרת טובה עוד לפני גאסול, אבל בשנות ה-70, 80 ו-90 היא זכתה במדליה אירופית רק פעם בעשור (ואפס מדליית זהב), ובאולימפיאדות ואליפויות העולם הייתה לה רק מדלייה אחת בכל ההיסטוריה (כסף באולימפיאדת לוס אנג'לס 1984, שהתקיימה בלי הגוש המזרח אירופאי). אחרי שהוא פרש, הם אמנם זהו במדליית זהב באליפות אירופה (במה שכמעט נראה כמו אינרציה), אבל באליפות העולם האחרונה כבר לא הגיעו לרבע הגמר ולא בטוח שיהיו באולימפיאדה הקרובה.

אני מסכים לגמרי, הטענה שלי היא בדיוק זו, שהנבחרות המוצלחות לא היו אלו עם הכוכבים הגדולים אלא עם הבסיס הרחב והכימיה שנבנתה, וזו הסיבה שעם הקפיצה ברמת ה"כוכבות" של השחקנים הבינלאומיים (יוקיץ', לוקה, יאניס ושיי - כל אחד מהם לבל או שניים מעל כל שחקן בינלאומי ששיחק בנבחרות) אנחנו לא רואים את זה מתרגם ישירות להצלחה גדולה יותר ברמת הנבחרות.

לצורך העניין, לנבחרת עדיף כוכב קצת פחות "גדול" אבל שמגיע בכל שנה ונבנה ביחד עם הסגל - לדוג' גאסול מול יאניס (ולפני כן ג'ינובילי ופארקר).

יש סיכוי שנראה משהו נבנה בקנדה, שילוב יחסית חריג של כישרון (אני לא חושב שהייתה כמות כזו של כישרון באף נבחרת מחוץ לארה"ב) וסגל שבחלקו רץ כבר ביחד ונראה לא רע בשנה שעברה. אמנם הם קצת אכזבו בסוף הטורניר בהפסד לסרביה, אבל נבחרת שניצחה את ארה"ב בקרב על הארד, שרוב הסגל ממשיך ומקבלת את ג'מאל מאריי ואנדרו וויגינס, בהחלט מעוררת ציפיות.

אני ממש "בעניין" של הטורניר (אפילו שקלתי לנסוע לאחד מהבתים של טורניר הקדם...), ואכנס עוד יותר בימים הקרובים.
הנה לינק לוויקיפדיה עם כל הפרטים על טורניר הקדם:
https://en.wikipedia.org/wiki/2024_FIBA ... ournaments

אבל דבר ראשון, ברצוני להציע למעוניינים לרכוש מנוי לצפייה במשחקים (אני עשיתי זאת הערב). זה דרך האתר https://www.courtside1891.basketball/.
מנוי לשנה (כולל גם את ליגת האלופות בעונה הבאה, חלונות נבחרות שיהיו, ליגה ספרדית, אוסטרלית, קנדית וכו'...) עולה רק 26 יורו. ספציפית הם שלחו לי למייל קוד-קופון YEAR-20 שמוריד 20% מהמחיר (אבל להבנתי תקף רק היום, מוזמנים לנסות...).
משחקי הכדורסל באולימפיאדה עצמה כנראה לא משודרים שם - נמצא את החלופות...

משחקי האימון כבר החלו, אשתדל לדווח עליהם בקרוב.

_________________
קצת אחרי הסידרה של מכבי מול פאו' , דיוויד פרדמן מנסה לדרבן את האוהדים להגיע לפיינל פור הליגה האדריאטית:
"זו גם ההזדמנות לכל מי שיצא לפני הסיום של משחק 4 להודות לקבוצה, וגם ליהנות מהפיינל פור".

24.4.2012

משחקי הכנה:
איטליה מנצחת את ספרד 84:87 אחרי הארכה. שוויון 73 בסיום המשחק
גלינרי 16 ספיסו 14 לספרד חואנצ'ו 23 לספרד
לורנזו לא שיחק

נדחוף את זה לכאן - דראפט 2024, 2 המקומות הראשונים מצרפת, ובסה"כ חצי מהשחקנים ב-6 הבחירות הגבוהות. זה סוגר שנה שנייה של בחירה ראשונה מצרפת, ובסה"כ יש לצרפת 5 שחקני בחירת טופ 7 בשני מחזורי דראפט. מעבר לוומבי, יש לצרפת אחלה בסיס לשנים הבאות.