Shiver כתב:
בינתיים הזמן עובר ולא נראה שהצדדים בדרך לריסון. כרגע ה"הסכמה" של סין ורוסיה להחרפת הסנקציות היא מתק שפתיים בלבד כצפוי.
הסנקציות שאושרו הן מינוריות בהרבה ממה שהעולם המערבי רצה לראות.
המהלומות המילוליות בין הצדדים ממשיכות ומחריפות. וארה"ב ביצעה מס' יעפים באיזור חצי האי הקוריאני. כמו הבומים העל קוליים מעל עזה.
בכל אופן לי הסיטואציה אישית מזכירה ציטוט מפורסם של צ'רצ'יל על התקופה לפני WWII -
"פחדתם ממלחמה, ובחרתם בבושה. היום יש לכם גם מלחמה וגם בושה". ההפחדה בכל מחיר ממלחמה יכולה לעלות בעתיד במלחמה קשה בהרבה.
גם עם הארסנל הנוכחי בין הצדדים, לא יהיו "עשרות מיליוני הרוגים".
ובמקביל, איראן תופסת ביטחון, משגרת טילים בליסטיים למרחק 2,000 ק"מ (ישראל בטווח הזה).
אז אם בתרחיש מסוים העולם משלים עם צפון קוריאה גרעינית ללא מלחמה. מה הלקח מול איראן? האם לתת גם לה לצעוד באותו מדרון חלקלק שקוריאה הלכה בו לפני 15-20 שנה?
בוא נתחיל מזה שסתם מעניין אותי איך אתה מחליט שממלחמה שכנראה תהייה גרעינית, אפילו אם (בתרחיש הטוב, כן?) תהייה מוגבלת רק ליפן ולחצי האי הקוריאני, לא יהיו עשרות מיליוני הרוגים. סיאול לבדה, שבלי ספק תיחרב במלחמה כזו, היא 10 מיליון בני אדם בעיר בלבד ו-25 מיליון במטרופולין כולו. טוקיו - 13 מיליון בני אדם בעיר ו-35 מיליון במטרופולין. אוסקה בערך 3 מיליון בעיר, 17 מיליון במטרופולין. ורק התחלתי. זה עוד לפני שהגענו להרוגים בערים אחרות, הרוגים בחזית, החרבה של לפחות שלוש מדינות ששתיים מהן הן במקרה גם מרכזים כלכליים משמעותיים בעולם, והסכנה של מלחמת עולם שלישית שבעיני לא זניחה כלל וכלל.
נמשיך בזה שאתה נראה מאד משוכנע שהסינים, למשל, לא יתערבו במלחמה כזו. סתם אני רוצה להזכיר לך איך הסתיימה מלחמת קוריאה הקודמת, צא ולמד. תחשוב לבד גם מה הסיבה שסין מגינה על צפון קוריאה in the first place.
כן, הסנקציות כרגע הן מינוריות בהשוואה למה שאפשר ומה שהמערב רוצה. מצד שני הן הרבה יותר קשות ממה שהמערב קיבל בחלומות הכי רטובים שלו לפני כמה שנים, כי גם לסינים עושה רושם נמאס מהמשחקים של קים. אני מניח שעם כל זה שהם מאד שמחים שצפון קוריאה היא חיץ כלפי נוכחות אמריקאית ומערבית מסיבית על גבולם, הם לא ששים למלחמה גרעינית על סף הדלת שלהם שעלולה לאלץ אותם גם להתערב בה, וירצו מאד להימנע ממנה. אם הסנקציות הן מינוריות, אבל בכל זאת הולכות ומתגברות, זה אומר שיש עוד הרבה מה לעשות והרבה איפה ללחוץ. אנחנו רחוקים מאד מאד ממצב של אין ברירה, וכנראה גם רחוקים מאד מאד ממצב של 100% הצלחה.
ובינתיים מאז שהסתיימה המלחמה הקודמת - 60 שנה - שלושה דורות של קימים, שרוצים מאד מאד לאחד את קוריאה תחת שלטון הג'וצה, לא חוצים את קו רוחב 38. חשבת פעם למה?