סל ניוז

כמה עדכונים על מה שקורה שם (עפ"י החדשות):
1) מפגשים ארוכים מתרחשים כרגע בין השחקנים ונציגיהם והבעלים ונציגם שטרן. הבעלים רוצים בעיקר לשלם פחות לשחקנים, עם פחות כסף מובטח ולפחות זמן. כרגע משלמים 57% מהרווח לשחקנים רוצים לשלם 46%. רוצים תקרת שכר קשיחה וחוזים לעד 3-4 שנים. השחקנים מתנגדים.
2) לבינתיים יש לא מעט שחקנים שעורכים משחקי תצוגה עם היילייטים שאפשר למצוא ביוטיוב: http://www.youtube.com/watch?v=VlRr6R-U7zg
3) 6 סוכנויות השחקנים הגדולות שלחו מכתב לשחקנים שלהם ובו הן מזהירות אותם לא לוותר יותר מדי, שייקחו את הזמן שלהם לקרוא את ההסכמים:
http://espn.go.com/nba/story/_/id/70555 ... joint-memo
פעם קודמת היה נסיון של הסוכנים להוביל לסגירת הועד, צעד בעל משמעות טקטית מסויימת, אבל לא עזר לשחקני הפוטבול במהלך השביתה שלהם השנה. אז שלח דרק פישר מכתב לשחקנים ובו קרא לאחד את השורות ולא להקשיב לגורמים חיצוניים. לסוכנויות יש אינטרס גדול שהעוגה הכוללת תהיה גדולה יותר והיא אולי שונה מהאינטרס של מרבית השחקנים.
4) מאמר מנבא מהשביתה של 98:
http://www.sportsmediawatch.com/2011/10 ... out-in-98/

אם מישהו שואל, אני בצד של השחקנים. אין לי בעיה עם תקרה קשיחה, אבל בניגוד למה שהבעלים טוענים, הNBA הוא לא עסק מפסיד. הם מרוויחים המון מהנדל"ן ומסחיטת העיריות והציבור, ומחיר הקבוצות עולה על הזמן.

_________________
נערך יותר מפעם אחת

לא שאני מתיימר, אבל לסכם בשורה אחת שהאן בי איי זה לא עסק מפסיד כי ככה אתה חושב נראה לי די שטחי בלי לבסס את זה. פורבס מפרסמים נתונים שלהם כל שנה בנוגע להכנסות הקבוצות בליגה. לפי הדו"ח של פורבס ל-2010, זה עמד על כ-20 קבוצות מפסידות ו-10 מרוויחות. גם אם אלו הפסדים מינוריים (ביחס להון האישי של הבעלים), אלו עדיין הפסדים.

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת

טוב אז מדברים על הפגישות של היום כגורליות במיוחד, בעיקר בגלל שאם לא מגיעים לסיכום היום יתחילו להתבטל משחקים מהעונה הסדירה.
כמה שאלות:
1. חלוקת הרווחים כרגע היא על 57-43 לטובת השחקנים? בעלי הקבוצות רצו בהתחלה שזה יהפוך ל50-50?
2. מה הקטע עם הסוכנים? הם רוצים שהשחקנים ירוויחו יותר, כי אז גם הם יזכו לנתח מהעוגה?
3.מדברים על השביתה הזאת כשביתה מאוד קטנונית, כי בסה"כ השחקנים האלה מרוויחים ים כסף, וכך גם בעלי הקבוצות. האם באמת מדובר פה על קטנוניות של עשיר אחד שרוצה לקחת מעשיר אחר, או שבאמת דואגים פה גם לדברים אחרים, כמו החוזים של השחקנים הלא בכירים וכדו'?

אני לגמרי בצד של הבעלים בסיפור הזה. לא שאני מת על בעלי ממון עשירים אבל פשוט נמאס לראות שחקנים בינוניים מקבלים חוזי עתק אחרי עונה אחת טובה (דאמפייר, הייווד, המפריז בקרוב), סדרה אחת טובה (ג'רום ג'יימס) או עונה לא מרשימה בעליל באירופה (צילדרס). זה גם ממש אבסורד שכמעט כל שחקן בעל חוזה רב שנתי מפסיק באזור השנה השלישית להיות שחקן כדורסל והופך לחוזה נגמר (ארינס, רשארד לואיס). בגלל זה לא רק צריך להוריד את שווי חוזי המקסימום אלא גם חייבים לקצר את משך החוזים, כי הרי כל כוכב כמעט (למעט יחידי סגולה כריי אלן או גרנט היל) בן 29 מקבל היום חוזה ל-6 שנים בשווי 90-120 מיליון ומהשנה הרביעית בחוזה כשהיכולת שלו יורדת משמעותית (בגלל הגיל או פציעות) הוא הופך לעול רציני על הקבוצה שלו (טרייסי מגריידי, שוב ארינס).

1. פיקנרול בלבל במונחים. ה-BRI מתייחס להכנסות ולא לרווחים. כרגע זה 57-43 לטובת השחקנים, כלומר השחקנים מקבלים 57% מההכנסות שקשורות לכדורסל (לרבות הכנסות מזכויות שידור, הכנסות ממכירת כרטיסים ועוד כהנה וכהנה) ובעצם שורת ההכנסות של כל קבוצה מתחילה מ-43% מההכנסות שהיא מייצרת (בהנחה שכולן מתחלקות שווה בשווה) ועל זה יש כמובן הוצאות תפעול, הנהלה וכלליות, שיווק, הוצאות מימון וכד'. הבעלים מעוניינים לשנות את החלוקה, כאשר ההצעה האחרונה הייתה 54-46 לטובת הבעלים, והדיבורים היו שכנראה יתגמשו לכיוון ה-50-50.

2. הקטע של סוכן הוא שהלקוחות שלו משלמים לו בשביל שישיג להם יותר כסף (וגם עבודה יותר טובה במידת הצורך), אז בגדול התשובה היא כן.

3. כשנלחמים על ביזנס ששווה מאות מיליוני דולרים תהיה בטוח שזה לא קטנוני. הבעלים טוענים שהליגה מפסידה, וכפי שציינתי בת'רד אחר, האן בי איי זו לא עמותה לנזקקים או ארגון צדקה, אלא ארגון כלכלי שמחפש למקסם רווחים. בצד של השחקנים, על אף שהכוכבים השתדלו מאוד להתערב בשיחות ולקחת חלק פעיל בדיונים האחרונים, שים לב שמי שמתפקד בפועל כנציג השחקנים בארגון השחקנים זה דרק פישר, ושני שחקנים שהם סגנים לפישר הם רוג'ר מייסון ומוריס אוונס, שלושה שדי מייצגים את מעמד הביניים באן בי איי, ודווקא לא אולסטארים. מן הסתם שאם תהיה פגיעה בשכר השחקנים, זה יפגע יותר בשחקני מעמד הביניים ופחות יזיז לאולסטארים של הליגה.

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת

ומני בדיוק נותן לאותם שחקנים חוזים כאלו מופרכים? אני לא רואה שום בעייה עם כל מיני מקגריידים וארינאסים שרוצים 120 מיליון ל-6 שנים, מבחינתי שיבקשו גם 120 מיליארד דולר ל-6 שנים אם זה מה שעושה להם טוב, אני רואה בעייה רק אצל בעלים שמוכנים לתת להם את זה.

_________________
כורסה נוחה זה התחלה של סוף

אבל זו הבעיה - תמיד יהיה ה-GM הטמבל שייתן חוזה מופרך לשחקן בינוני כי או שאין לו אף שחקן ששווה משהו או שהקבוצה משוק קטן או שסתם מדובר באייזיה תומאס או דיוויד קאהן. ברגע שבשנות ה-90 התחילו לתת לכל מיני ג'ים מקילווינים חוזים מופרכים (שחקן בעל ממוצעי קריירה של 2.7 נק' ו-3.7 ריב' שהרוויח בקריירה 32 מיליון!!!) השוק התפוצץ והיום באסט אדיר כמו דארקו מיליציץ מרוויח 7 מיליון לעונה. זה לא נורמלי.

טוב, סוף השיחות להיום. לא הגיעו להסכמה, ובילי האנטר סיכם בכך שהמו"מ בין הצדדים מופסק בשלב הזה. בהצעה האחרונה השחקנים היו מוכנים להתגמש ל-53% לטובתם, בעוד הבעלים רוצים להוריד אותם ל-47%. עד כמה שהצלחתי להבין, במונחים מספריים אנחנו מדברים על מעל 200 מיליון דולר פער, לא משהו שייסגר ביום או יומיים אם בכלל.

ושוב אני אחזור - אני בצד של הבעלים בסיפור הזה, אבל הליגה הזאת חולה מאז שמייקל ג'ורדן עזב, ולחלק את העוגה בצורה שונה לא יעשה אותה בריאה יותר. כמה שאנשים סלדו מהמהלך של השלישיה ממיאמי, האמת היא שזה בדיוק מה שאוהד כדורסל ממוצע רוצה לראות. קבוצות מלהיבות עם כמה כוכבים בקבוצה משחקות נגד קבוצות מלהיבות אחרות עם כמה כוכבים בקבוצה. לאף אחד לא מעניין את קצה האף לראות קבוצות בסגנון מה שראינו לאורך שנות ה-2000 - לברון/וייד/טימאק/וינס/פירס/אייברסון/קובי/גארנט + 4 משרתים. שיעשו טובה לעצמם ולשאר העולם ויקצצו 4-6 קבוצות מהליגה.

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת

טוב אז עשיתי קצת שיעורי בית במהלך היום וקראתי לא מעט והנה מספר מסקנות.
צודק רוני (לדעתי) כשהוא אומר שלא השחקנים אשמים בזה שהם מקבלים חוזים מופרכים, אלא בעלי הקבוצות שמסכימים לתת להם אותם, הם האשמים. מצחיק אותי שבעל קבוצה מסוים מתלונן על זה שהוא "נתקע" עם חוזה של 20 מ' $ לדארקו מיליצ'יץ' או עם אייזיאה תומאס לכמה שנים, כשמי שבפועל חתם על החוזה הזה הוא בדיוק אותו בעל קבוצה. לא רוצים לתת חוזה ל-4 עונות? אל תתנו. לא רוצים לתת הרבה כסף? לא צריך. מה שבטוח, בעלי הקבוצות האלה הם אנשים חכמים, מנוסים, ויותר מהכל - ביזנס מן, ככה שעל עסקאות רעות הם יכולים לבוא בטענות רק לעצמם. מדובר באנשים שהגיעו למעמד שלהם בהרבה עבודה קשה ועסקאות טובות, שילמדו לעשות יותר עסקאות טובות גם בקבוצה שלהם, או לפחות שלא יתלוננו כשלא הצליח להם.
ממה שאני מבין המצב כרגע בליגה הוא שיש 8-10 קבוצות שמרוויחות, 10-15 קבוצות שמגיעות ל"ברייק איבן" (לא מרוויחות ולא מפסידות) ועוד 5-10 קבוצות שמפסידות את התחתונים שלהם. הקבוצות האלה שמפסידות הן קבוצות מערים פחות עשירות, עם פוטנציאל רווח ראשוני קטן יותר. ממפיס כנראה פחות רווחית מל.א או ניו יורק.
דייויד סטרן מוכיח היום פעם נוספת שהוא איש מו"מ מוצלח, אחרי שהוא הכריז שאם היום לא יגיעו להסכמה יידחו את השבועיים - חודש ראשון של העונה הסדירה, הוא ראה שהיתה התקדמות (אפילו אם מזערית) במו"מ והחליט לדחות את ההחלטה ליום שני. אני חייב לציין שכמעט תמיד כשהוא (סטרן) מדבר על הלוקאאוט הוא מתייחס לזה כמשהו זמני, שעוד רגע יגמר.
תותח, תיקון קטן - ממה שאני מבין הפער הוא הרבה יותר גדול מבחינה מספרית. מדברים על כך שאם הבעלים יקבלו את ההצעה הנוכחית של השחקנים (47-53 לשחקנים) זה ייתן לבעלים רווח של מעל למיליארד דולר ב-6 העונות הקרובות (סה"כ). מה שאומר שאם השחקנים יסכימו להתגמש אפילו ל50-50 הפער הוא עדיין מיליארדים של דולרים. וזה די הרבה, הייתי אומר.
השחקנים יצאו מהשיחות היום כועסים, והם אלה שבעצם פוצצו את הדיונים אם אני מבין נכון. פישר והאנטר אמרו שהם לא יודעים מתי מתוכננות שיחות נוספות. בקיצור - ברדק.

כמובן שהבעלים אשמים בחוזים המטומטמים שהם נותנים. אחת הסיבות שהם מרשים את זה לעצמם היא שבגלל אחוז הרווח הקשיח (57% כיום לשחקנים), משקללים את המשכורת הזו למטה. כלומר אם כל הבעלים היו מכפילים במכה אחת את המשכורת של כל השחקנים, הסכם השכר היה מעלים את ההכפלה. בפועל מה שיוצא הוא שהבעלים לוקח כסף משחקנים אחרים ומעביר אותו לשחקן שלו, כאשר הקנס היחיד זה תקרת השכר.

שני מאמרים של מלקולם גלדוול שקראתי לאחרונה על למה הבעלים לא באמת מפסידים כסף- למרות שהם מפסידים כסף תפעולי במובן הכלכלי הקר של המילה:
1) הראשון הוא על זה שעיקר הכסף מגיע בדרך כלל מהאולם, מהנדל"ן המניב, מהמימון הציבורי ומהתמיכה הציבורית שמחליקה בירוקרטיה.
http://www.grantland.com/story/_/id/702 ... -economics
2) השני הוא על הרווח הפסיכולוגי, ועל זה שהבעלים מתייחסים לקבוצות כאל יצירת אספנות יותר מאשר עסק כלכלי.
http://www.grantland.com/story/_/id/687 ... ba-lockout

בראיון האחרון של סימונס עם סטרן הם דיברו על כ10-15 קבוצות ש"מפסידות" כסף. הטענה שלי היא, א) הם יכולים למכור את הקבוצה- יש מספיק קונים מעוניינים. ב) מי שאשם בחוזים המופרכים זה הבעלים עצמם, שהרי רק בקיץ האחרון זרקו כסף לפח. ג) מי שמוביל את הבעלים היום הם בין הבעלים הגרועים ביותר שקיימים: זה של קליבלנד, וזה של הניקס, ואליהם מצטרף קיובן שגם עליו אי אפשר להגיד שהוא מתנהל בחסכנות. ד) אם הם ממש רוצים שיעשו חלוקת רווחים שוויונית הרבה יותר, הניקס הלייקרס ושיקגו צריכים להעביר הרבה יותר רווחים לקבוצות הקטנות.

_________________
נערך יותר מפעם אחת

אז אני שוב אגיד, אם הג'י.אם טמבל, לא השחקן צריך לסבול אלא הטמבל ששכר את אותו ג'י.אם. לבקש שהסכם השכר יגן על הכסף של הבעלים, חבורת מולטי מיליונרים ומיליארדרים שיודעים לעשות כסף יותר טוב מכל אחד אחר על הפלנטה פחות או יותר, מטיפשותם שלהם עצמם זה קצת מצחיק בעיני.

_________________
כורסה נוחה זה התחלה של סוף

הערה קטנה לגבי ג'ים מקלוויין, הוא קיבל את החוזה שלו לפני שני CBA ככה שזה לא ממש רלוונטי.
הדבר שאישית הכי הייתי רוצה לראות זה חוזים של גג 3-4 שנים (ריאלי) וכמה קבוצות פחות (לא ריאלי).

לגבי אורך החוזים - חייבים לקצר רק בשביל ששחקנים יתאמצו יותר מעונה אחת

מצד שני, בלי הזדהות של שחקן עם קבוצה, גם כן יש בעיה.
מה שצריך הוא פשוט הכנסה של התנאות ותנאים. אחרת, זה לא יעבוד.

_________________
תודה לאלוהי הבירה

האמת היא שיש פתרון די פשוט כדי לתמרץ שחקנים להכניס אופצית קבוצה לחוזה. אם ההעלאה המקסימלית בחוזה מעונה לעונה כרגע היא 10% אז אפשר לתת לקבוצות אפשרות להחתים שחקנים כשאחת לכמה עונות (או אפילו לכל עונה) יש לקבוצה אופציית קבוצה על החוזה, ואם הקבוצה אכן מנצלת אותה, היא יכולה להעלות את השכר לשחקן ב-20% לעונה שאחרי.

_________________
כורסה נוחה זה התחלה של סוף

לא הגיוני יותר שהמשכורת תרד ככל שעוברות השנים? ככה כשהשחקן מזדקן הוא לא יהיה כזה עול על הקבוצה שלו.

יש גם אופציה לקבוצה לתת לשחקן חוזה ירד (או חוזה אחיד), אבל צריך לזכור שלא כל השחקנים מקבלים חוזה בצד היורד של הקריירה, מה עם שחקן שבגיל 24 מסיים חוזה רוקי?

_________________
כורסה נוחה זה התחלה של סוף

הקבוצות מעדיפות חוזים עולים כי אז הן יכולות לנצל את תקרת השכר יותר טוב בטווח הקצר.
לצורך העניין, נניח שלקבוצה יש קאפ ספייס של 20 מיליון דולר ויש שני שחקנים בשוק שמוכנים לחתום אצלה תמורת חוזה ל-3 שנים בסך 33.1 מיליון דולר.
הדרך היחידה של הקבוצה להחתים את שני השחקנים היא לתת להם חוזה עולה (10, 11, 12.1).
מעבר לכך, כשהחוזה מגיע לשנה-שנתיים האחרונות שלו, הוא למעשה הופך לנכס פיננסי, מכיוון שקבוצות שמחפשות להיפטר ממשכורות ולנסות להחתים שחקנים דרך השוק החופשי, ישמחו לעשות טרייד תמורת שחקן עם חוזה מופרך, בשביל להיפטר מהמשכורת שלו בסוף השנה ולהשיג קאפ ספייס להחתמת שחקנים בשוק החופשי, מה שראינו די הרבה לקראת קיץ 2010.

יחד עם זאת, היו פה ושם חוזים יורדים. קירק היינריך חתם על אחד כזה בשיקגו.

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת

פורטלנד החתימו את ווסלי מת'יוס על חוזה שבו השנה הראשונה הייתה הכי יקרה כדי שיוטה לא יוכלו להשוות.

_________________
קיופיפלו על שם קיינטל וודס, סקוטי פיפן, לו ריד ולו יהי

אנשים פה לא מבינים איך עובד הכדורסל (ובכלל כל הספורט האמריקאי).
השיטה היא כזו ששחקנים בשיאם מרוויחים בדרך כלל פחות ממה שמגיע להם ואז הסכומים שהם מקבלים ב"זקנתם" הם מן איזון ופיצוי, אפילו שבאותם שנים הם כבר לא שווים משכורת כל כך גבוהה.
שאקיל קיבל מעל 20 מיליון לעונה כשהוא כבר היה רחוק מלהיות סופר-סטאר, אבל לברון ג'יימס היה עדיין בחוזה רוקי מגוחך בזמן שנתן כמעט 30 נק' למשחק.

אתה בעצם רוצה להפוך פה את כל המערכת וזה לא יעבוד.

סליחה, ודים, אבל ברצינות אתה מקשקש.
חוזים באמריקה בכלל, נותנים כל עוד הבעלים חושבים שייצא להם משהו. שאקיל קיבל חוזה גדול, כי חשבו שעדיין יש לו כך וכך שנים טובות לתת. אף אחד לא ייתן כסף לשחקן שאין לו חוזה לתת כפיצוי על השנים שבהן הוא הרוויח פחות. אין בזה שום הגיון.

_________________
תודה לאלוהי הבירה

אתה מוזמן לבדוק חוזים ולראות בעצמך.
אתה טוען שמישהו באמת חשב ששאקיל בגיל 35 שווה יותר משאקיל בגיל 25?? כנ"ל לגבי בריאנט ועוד הרבה שחקנים אחרים.

מה זה קשור בדיוק. זה ששכר בכלל עלה מאז ששאקיל היה בן 25 זה ברור. כלומר, אם שחקן בטופ עשרים באמצע שנות התשעים הרוויח, נניח, 10 מיליון דולר, אז ברור ששחקן בטופ עשרים באמצע שנות האלפיים הרוויח 20 מיליון או יותר. ככה זה. אבל כשהחתימו את שאקיל על חוזה, חשבו שהוא יהיה עדיין שחקן של 20+10 לפחות, כלומר, עדיין אחד משניים מקסימום שלושת הסנטרים הטובים ביקום.

_________________
תודה לאלוהי הבירה

קובי האריך חוזה כשהוא כבר היה בצד היורד של הקרירה, ונתנו לו על עונות 2013 ו2014 (כשהוא יהיה בן 34-35) באזור 28-30 מיליון לעונה. מה יצא לבעלים מסכומים כאלה כשברור שהוא יהיה הרבה אחרי השיא?

_________________
" if you want to have fun, like I did with Bill Walton, play with LeBron. but if you want to win and win and win, it's Kobe"
LARRY LEGEND

טיעוני ה"GMים המטומטמים" הם פשטניים מדי ולא לוקחים בחשבון את מציאות השוק.

בכל שיטה יהיו את הג'יאמים החכמים שיעשו החלטות טובות והמטומטמים שיעשו החלטות רעות. הבעייה היא שערך השוק של שחקנים תמיד יקבע לפי מה שהם יכולים לקבל, כלומר לפי המטומטמים. אם גיאם מטומטם A שילם סכום X לשחקן דפוק B, אז ג'יאם חכם C יצטרך לשלם לפחות X לשחקן סביר D כדי להשאיר אותו בקבוצה. מה שמהווה חסם עליון לספירלת ההוצאות הזו הוא תקרת השכר הכללית של הליגה (57% מה-BRI).הכדורגל האירופי הוא דוגמה למה שקורה כשאין חסם עליון כזה...אבל כרגע, עם המספר הזה, הליגה מפסידה כסף. גם אם כל הקבוצות הרווחיות ביותר יחלקו את ההכנסות שווה בשווה לחלוטין עם כל המפסידות, הליגה תפסיד כסף. כרגע, העמדה של השחקנים היא פחות או יותר "אנחנו לא חושבים שאתם צריכים להפסיד אבל גם לא להרוויח". אני לא חושב שזו עמדה סבירה, אלא אם מקבלים את התיזה הגלאדוולית שהליגה זה בעצם לא ביזנס.