סל ניוז

הרוטציות הארוכות של זליקו זה דבר ידוע אבל לשחקנים שהוא מחזיק מהם כמובילים הוא ממשיך לתת כמות יפה של דקות. סאטו שיחק אתמול 29 דקות, דיאמנטידיס 24, קאלאטיס 29 וזה במשחק שרבע שלם מתוכו היה גרבג' טיים בסופו של דבר. עוד נקודה שהיא די משמעותית- לסאטו אין מחליף בסגל הנוכחי שלהם ופציעה שלו יכולה לחסל להם את העונה האירופאית.

הוא היה פוינט פורוורד באבוע, אצלי בראש הוא הפרוטוטייפ של העמדה באירופה ביחד עם קוקוץ'.
יותר מזה, בתחילת הקריירה שלו בטרייסטה הוא היה בכלל רכז.

שחף, שוב - אתה מתבסס על משחק אחד כדוגמא ואני שוב אומר לך: כל הטיעונים שאתה מעלה כאן נכונים, רק שהם עלו כבר בעבר. בתחילת כל שנה. אוברדוביץ' מחלק את הדקות בצורה שונה בחודש נובמבר ובאפריל. אתה מוזמן לחזור לארכיונים (הוירטואלים) ולבדוק. ולגבי הסו-קולד כוכבים שמקבלים יותר דקות - נכון, יש שחקנים שאין להם תחליף אמיתי בקבוצה והם משחקים יותר. ועדיין, גם הם רואים 25-26 דקות בממוצע למשחק (ובליגה היוונית - עוד פחות). ברור לך שזה נתון שיילך ויעלה ככל שנתקדם בעונה.

נורטון - באמת? כי בודירוגה הוא ה-פוינט פורוורד של הכדורסל האירופי ב2 העשורים האחרונים. לא משווה ביניהם חלילה מבחינת הרמה (אם כי הכישרון בהחלט שם), אבל התפקוד דומה מאוד.

_________________
Whether he is a sinner or not, I do not know.
All I know is that once I was blind, and now I can see.

בודירוגה התחיל את דרכו (ריאל מדריד וכאלה באמצע שנות התשעים) אכן כפוינט פורוורד, מה שנכון נכון. ב 6-7 השנים האחרונות שלו בקריירה, ולמעשה בשנים בהן הוא עשה את מירב ההישגים שלו, הוא שינה את משחקו, התייצב על עמדת הסמול פורוורד, והפך להיות בעיקר סקורר. מצטער, אבל כך אני זוכר את זה.

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

גם בפאו של תחילת העשור הוא היה פוינט פורוורד, אם כי פחות במובהק מבתחילת הקריירה. בהמון התקפות קלאיציס \ ג'נטילה העבירו את החצי ונתנו לו לקבל את ההחלטות.

אני לא בטוח שאני מבין לאיזה שנים אתה מתייחס. בפאו הוא היה באופן מובהק הרכז של הקבוצה. לראיה (למרות שאני לא חושב שזה מספר את כל הסיפור), הוא כמעט תמיד שיחק לצד רכזים שהם יותר סקוררים ממנהלי משחק - ג'נטילה, קטש, מולא. אפילו שאראס בגירסה הקטאלונית שלו היה קלעי ולא רכז טהור. אני זוכר היטב את התגובות בברצלונה על האליפות המדהימה שהוא נתן בקיץ 2003 (חודש אחרי שהם נתנו לו ללכת למכבי). אף אחד שם לא חשב שהוא רכז כזה בכלל.

דווקא בשנים המוקדמות יותר שלו (באיטליה) אפשר לומר על בודירוגה שהוא התבלט יותר כסקורר ופחות כרכז. אגב, ההגדרות קצת מטעות כי סקורר הוא תמיד היה. אולי פה מקור הבלבול ביני לבינך כי איכשהו התקבע בתודעה הקולקטיבית, הדימוי הזה של פוינט-פורוורד כשחקן שלא מסוגל לשים סל (אבל כן למצוא את החברים). בודירוגה היה רכז אבל גם סקורר ברמות הכי גבוהות שנראו באירופה.

_________________
Whether he is a sinner or not, I do not know.
All I know is that once I was blind, and now I can see.

לא הייתי מגדיר את בודירוגה על תקן פוינט פורוורד. כן אפשר לומר שהוא ניהל את המשחק של הקבוצות שהוא שיחק בהן(לכן פאו ב-2002 היא בערך הקבוצה היחידה שזכתה ביורוליג עם רכז בינוני להחריד כמו מולאמרוביץ') אבל הוא לא שחקן שחיפש מסירה כאופציה ראשונה בשום שלב בקריירה שלו. אנתוני פארקר בעיני הרבה יותר עונה להגדרה הזאת, לדוגמא. בעיקר בעונה האחרונה שלו במכבי. זאת הסיבה העיקרית שמכבי לא הייתה צריכה רכז מחליף בתקופה הזאת.

זאת בדיוק ההגדרה של פוינט-פורוורד, אתה יודע.

_________________
Whether he is a sinner or not, I do not know.
All I know is that once I was blind, and now I can see.

פוינט פורוורד בעיני זה שחקן שמתמקד במסירה ובניהול המשחק, לא בלשים נקודות על הלוח. צ'אק אידסון הוא דוגמא נהדרת לזה, נניח.

לגיטימי, רק שהדיון הוא לא מה זה פוינט-פורוורד בעיניך. בעיניי, אגב רכז זה שחקן שיש לו יותר אסיסטים מאיבודים. אז מה?

לפי ההגדרות המקובלות של עולם הכדורסל, בודירוגה הוא פוינט-פורוורד קלאסי. שחקן שמנהל את המשחק של הקבוצה מעמדת הפורוורד.

_________________
Whether he is a sinner or not, I do not know.
All I know is that once I was blind, and now I can see.

הפויינט פורוורד הגדול בהיסטוריה היה לארי בירד, שחקן שקלע בקריירה שלו בממוצע 25 נק' למשחק והיה אופציית הזריקה לסל הראשונה של הבוסטון סלטיקס. גם טוני קוקוץ', הפרוטוטייפ של הפויינט פורוורד באירופה היה סקורר לא קטן.

בעיני, דיאן בודירוגה, כמו שרשמו פה, היה סופר דופר של פויינט פורוורד. וכמו שחגי רשם, טנייביץ', שגילה את הפלא והביא אותו בגיל 19 לטרייסטה פתח איתו בתור רכז. במשחקי המוקדמות לגביע המחזיקות ב-93 בודירוגה וטרייסטה הפסידו לרכז ישראלי שנתן הצגה נדירה בצמד המשחקים ובכלל עונה חלומית - דורון שפר.

אני מקבל את זה שאוברדוביץ' משחק עם רוטציות ארוכות ומספר דקות מוגבל לכוכבים, אבל נפלא מבינתי מדוע סוני ווימס, שע"פ הסטט' היה טוב עם 21 נק' שיחק רק 26 דקות ואילו טיי לאוסון, שנראה שנתן את המשחק הטוב הראשון שלו בז'אלגיריס הסתפק ב-22 דקות בלבד.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

במיוחד שהמחליפים של טיי וסוני היו רעים עד רעים מאוד

יש שחקנים ש"גדלו" לתוך התפקיד ויש כאלה שתמיד היה להם את זה. בודירוגה למשל כמו שעמוס לב כתב, היה בעצם רכז מלידה. גם קוקוץ' הבריק בגיל צעיר באירופה (הגמר ב1988 למיטב זכרוני) כאול-אראונד עם יכולות מסירה נהדרות. מג'יק. לעומתם יש שחקנים שפיתחו את זה עם השנים. הידו טורקוגלו עזב את אירופה כרול פלייר עם התמחות בזריקות שלוש. הפך לפוינט-פורוורד מצוין בNBA.

לגבי השאלה השנייה שהעלית, עמוס - בהחלט שאלה טובה. לדעתי חלק מהקשר רחב יותר (שכבר דיברנו עליו למיטב זכרוני) של ירידת דקות של הכוכבים בכדורסל האירופי. הרוטציות התרחבו, קבוצות משחקות היום ב2-3 מסגרות אינטנסיביות. קשה מאוד לראות שחקנים שמשחקים 35 דקות פלוס לערב, דבר שהיה די שכיח לפני 10-15 שנה. הסטטיסטיקות כמובן מתיישרות בהתאם. קשה להסביר אחרת איך שחקן כמו ווימס, ללא ספק הטוב בקבוצה עד עכשיו העונה, משחק פחות מ30 דקות לערב. 26 אתמול.

_________________
Whether he is a sinner or not, I do not know.
All I know is that once I was blind, and now I can see.

הגמר ב 88 היה מכבי נגד מילאנו. אתה מתכוון ל 89.

אכן כך. זה היה ה-משחק שהגדיר אותי כאוהד מכבי.

_________________
Whether he is a sinner or not, I do not know.
All I know is that once I was blind, and now I can see.