סל ניוז

אם אתה לא רוצה להסתבך יותר מדי, אז לך על עין כרם (כרמא) בלי לחשוב פעמיים. גישה מהירה למדי (תיכנס לבגין, תצא בגיבעת מרדכי ומשם זה עשר דקות בערך), ויש גם חניון חינמי שם ככה שלא אמורה להיות בעיית חנייה (אני מקווה שהוא פתוח בשבת), במידה שצפויה בעיית חניה בשישי בערב.

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)

שישי בערב לא צריכה להיות בעיה למצוא חניה, לא בעין כרם, ולא במרכז העיר. הצ'אקרה נמצאת מול חניון גדול, קבלייר, אדום, דולפין ים וקטי'ז נמצאים כולם בנחלת שבעה והחניה שם היא בהתאם למצאי ברחוב. לא תהיה בעיה למצוא חניה באגריפס ליד ארקדיה.

_________________

הבעיה במרכז העיר (בטח בחור כמו ארקדיה) זה לא החניה אלא עניין הלהסתבך.

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)

אפשר לחשוב, אגריפס וימינה (או שמאלה אם באים מהשוק)

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

עכשיו כשרחוב יפו ממילא לא קיים עבור כלי רכב שאינם התקלה, דווקא קשה יותר להסתבך. עכ"פ, מזל שאנחנו חיים בעידן ה-WAZE ודומיו.

_________________
פעם הייתי Homer.
אף פעם לא תחלו בקדחת!

נראה לי שיותר מתאים לפה 'לא אומרים על איכס, אוכל'

חוץ מזה, רעננה, רש"י כזכור לי, טוען שלא אומרים שהמאכל אינו ערב לך, אלא שהוא אסור מהתורה.

למרות זאת, אציין רק שאין על לובסטרים (בעצם, גם קוקי סן ז'אק בשרני זה אחלה דבר. אבל לרוב הזולים הם קטנים מדי, והגדולים והבשרניים הם יקרים מאד).
ראובן, לא יודע אם יצא לך אי פעם לאכול ג'מבו שרימפס ענקי, על הגריל. תאוות חיך רצינית מאד.

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

אני מעדיף ג'מבו שרימפס ענקיים על הגריל על פני לובסטרים.

לובסטר לא יצא לי, סרטנים אחרים כן ובהחלט חיבבתי (מודולו הסבל הפיזי שכרוך בכל הפירוקים והניתוצים). קוקי סאן ז'ק כמובן זה רמה אחרת לגמרי. עם שרימפס יש בעיה אחרת שהם עושים איזושהי אלרגיה מוזרה לאפרת, אז אנחנו כבר פשוט לא מזמינים אותם, אבל אם יצא לנסות את הג'מבו שרימפס הנ"ל אני מבטיח. בכל אופן, את המנה הזו של הקלמרי השלמים על הגריל של אורי בורי יצא לי לטעום גם בלי שרימפס (בזכות אותה אלרגיה מוזרה) וגם עם שרימפס, והשרימפס פשוט מיותרים בה לחלוטין.

אגב, זו תופעה נורא מעניינת היחס הדתי לפירות ים - הרי הם לא אומרים "איכס" על סטייק בחמאה ואפילו לא על בשר חזיר (על החזיר עצמו אולי). אני מניח שיש פירות ים שאכן יש להם צורה משונה במקצת. אבל מה כל כך מגעיל בבשר סרטנים או בטבעות קלמרי? ובכל זאת כמעט שלא ראיתי דתי שלא מתייחס לנ"ל בגועל מוחלט. אולי זה הכינוי "שרצים" שעושה את זה?

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)

תראה, האמת היא ששרימפסים, טעימים ככל שיהיו, כן נראים קצת כמו ג'וקים.

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

לפחות לגבי, ראובן, התשובה פשוטה - אני אומר איכס גם על לברק, קרפיון, בס הסלע (גיחי מראש), או כל מאכל אחר שהחל את חייו בסביבה מימית, תהא מידת כשרותו אשר תהא.

_________________
פעם הייתי Homer.
אף פעם לא תחלו בקדחת!

לכן לא ציינתי שרימפים... - שרימפים וצדפות, ואפילו בייבי קלמרי (למרות שלדעתי הם נורא חמודים) בהחלט מעידים על היותם מין חיות מוזרות ואני יכול להבין רתיעה מהם. אם כי אף אחד מהם לא מגעיל יותר מפרצוף של דג על העיניים והפה הפעור, וכאן לדעתי אין הפרעה כזו למגזר (כמובן שיש אנשים שלא מתלהבים מזה באופן פרטי מכל המגזרים...).

והנה אני כותב את התגובה הזו ואורן בא ומגיב את שלו, לפחות דאגתי לשים את הדיסקליימר בזמן.

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)

האמת, טוב לי אם זה הפך להיות ת'רד על דגים. דגים זה טעים כמעט בכל צורה, אבל הנה מה שמוזר - באמריקה, הדגים הרבה ,אבל הרבה פחות טובים מאשר בארץ (ובטח ובטח שפחות טובים מאשר במזרח הרחוק). וזה קצת עצוב.
מצד שני, הבשר טוב בערך פי אלף, וזול פי שלושה, אז אני מניח שזה מפצה.
אגב, אויסטרים. יצא לי לאכול לא מזמן במסעדה הותיקה באמריקה, בבוסטון, משהו בשם OYSTER HOUSE משהו. מאכל מאד נהדר.

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

אויסטרים זה משו משו.

נורטון, מעדות שמיעה, לפחות הסלמון באמריקה הרבה הרבה יותר טוב (יש בכלל דבר כזה בארץ, סלמון טרי?). כמעט והתפתיתי לטעום.

ולגבי הבשר - אפילו הבשר הכשר טוב שם בהרבה וזול יותר (לא פי שלושה. בערך בשליש. לפני שבועיים אכלתי במסעדה כשרה בברודווי את הסטייק הכי טוב שאכלתי בחיי).

_________________
פעם הייתי Homer.
אף פעם לא תחלו בקדחת!

ההיגעלות הדתית היא לבטח לא עניין של אסתטיקה. דורות של דתיים (וגם לא דתיים, כמובן) אשכנזים גדלו על גפילטע פיש כגרסא החגיגית ביותר של דג, ואין קידוש שמכבד את עצמו בבית כנסת אשכנזי שהדבר הדוחה הזה לא מוגש בו. אז זה בטח עניין של חינוך.

מה שכן, גם אני שמעתי שאמריקאים ודגים זה לא סיפור אהבה גדול, או כפי שביטאה זו ידידתה האמריקאית של אמי: "בשביל רוב האמריקאים, דג זה טונה מקופסת שימורים".

_________________
"לגבי הפועל תל אביב, קבע בית הדין כי התנהגות האוהדים כלפי רגב פנאן והקריאות לעבר שמעון מזרחי מהוות עבירה של התנהגות בלתי ספורטיבית של קהל אוהדים, למרות שהן בגדר המותר".

אולי לא אסתטיקה רציונלית או עקבית, אבל לבטח סוג של אסתטיקה.

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)

התשובה הפשוטה לשאלה, אגב, היא שלמרות אותו מאמר חז"ל ידוע שנורטון ציטט, כן, אנשים שומרי מצוות מפתחים יחס של גועל כלפי אוכל לא כשר. המחשבה על אכילת בייקון, וחזיר בכלל מגעילה אותי (לא יודע, אולי זה קשור לעובדה שריח החמון שהכה בי בברצלונה פשוט היה לי לא נעים).

אז כן, זה לא עקבי, מודה שהמחשבה על שילובים שונים של בשר בחלב דווקא מגרה אותי. אבל ממתי תחושת גועל צריכה ביסוס רציונלי עקבי?

_________________
פעם הייתי Homer.
אף פעם לא תחלו בקדחת!

מסכים לגבי הסלמון. זה לא כל כך שבאמריקה הוא טוב, כמו שבארץ הוא בדרך כלל לא משהו.

דא עקא, דגים לבנים בארץ, הם טריים. ואילו דגים לבנים, לפחות במקום שבו אני חי - הם בדרך כלל לא (לעומת לובסטרים כמובן שהם טריים לחלוטין, במובן שצריך להכניס אותם בעצמך חיים לסיר המבעבע).

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

בעצם, אולי כן אפשר לנסח איזה כלל עקבי: בשר וחלב אלה שני מאכלים שבנפרד אני אוהב מאוד. מה שמגעיל אותי אלה מאכלים שכשלעצמם אינם כשרים, לא התרגלתי לאכול אותם ולכן נראים לי דוחים. זה לא רק חזיר. גם המחשבה על שפן (עוד טראומה מביקור בברצלונה? או יען דוחה אותי).

לתת לכך נימוק הגיוני זה קצת קשה. מנגנון ההיגעלות אמנם מבוסס על איזה רציונל הישרדותי, אבל מזמן התפתח למשהו שיכול להוביל לתוצאה הפוכה.

_________________
פעם הייתי Homer.
אף פעם לא תחלו בקדחת!

אוקי, אז מה לגבי צבי נניח?

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

יהיה לי קשה. האמת, גם עם הודו קשה לי. ובזמן האחרון גם עוף עושה לי בעיות.

_________________
פעם הייתי Homer.
אף פעם לא תחלו בקדחת!

מה עם סלרי?

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)

אורן, קוראים לזה לפתח מצפון.

(אמר הקרניבור)

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

אם כבר מדברים על להגעל מאוכל, יש לי 4 דברים שמגעילים אותי, כאשר 2 מתוכם גורמים לי לרפלקס הקאה על אמת: ריח של קוטג' ואבוקדו. זה מבחיל אותי ברמות בלתי נתפסות. אני גם נגעל מבננה (המרקם, יאק) ומסלט חצילים שחד משמעית זה המאכל בעל הצבע והצורה הדוחים ביותר שקיימים עלי אדמות.
וגבינות לבנות זה גם משהו שאני לא מעז לקרב לפה שלי.