סל ניוז

האמת שלמרות הביקורות המהללות (ולא כולן היו כאלה), בעיקר הסתמכתי על התקציר שהיה נראה יבשושי ולא מעניין וזה מה שגרם לי להפתעה נעימה.

_________________
All Your Dreams Are Made, When You're Chained To The Mirror And The Razor Blade

2 סרטים נוספים מהסופ"ש:

1. התפשטות. הסרט מדבר על איך האנושות מגיבה לוירוס קטלני שמאיים להכחיד את מרבית האוכלוסיה. למרות ששמעתי עליו דברים טובים, לא ממש התרשמתי. לא ממש הצלחתי להתחבר לדמויות, האסון לא היה כל כך אסוני והיה נראה שהוא נלקח בשלווה מטרידה ולא אמינה כל כך (ראיתי הרבה סרטי אסונות מזעזעים הרבה יותר). גם הוא לא היה מרשים מאף בחינה אחרת. בקיצור לא משהו בכלל.

2. עיר החטאים. הייתי צריך להשלים את הסרט הזה כבר הרבה זמן, ומה כבר אפשר להגיד? רואים בלי ספק הרבה השפעה של טרנטינו על אופי הסרט (הוא במאי אורח), מזכיר סוג של קיל ביל לעניים. האווירה יחסית מעניינת, הגרפיקה והצבעים די מעניינים אבל פה בערך נגמרים הקומפלימנטים. התסריט עצמו קצת מוזר ומופרך מדי. הדיאלוגים והקריינות נשמעים יותר מדי קרובים לקריאת ספר הקומיקס עליו מבוסס הסרט. לא ברור כל כך על איזו סקאלה של בין אמת לבידיוני אנחנו נמצאים לאורך הסרט. המסר? לא ממש קיים. די אכזבה מבחינתי.

_________________
All Your Dreams Are Made, When You're Chained To The Mirror And The Razor Blade

מה הקשר בין סין סיטי וקיל ביל? שני סרטים כל כך שונים מכל בחינה אפשרית, ואם הייתי צריך לנחש מה מושקע מבין השניים, לבטח שהייתי בוחר בסין סיטי.

ב"התפשטות" אתה מתייחס לזוועה עם דאסטין הופמן ורנה רוסו?

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)

לא, זה סרט חדש שלקח את אותו רעיון של ההוא עם דסטין הופמן (או 12 קופים). בקיצור, been there done that. יש איזשהי קריצה לעידן האינטרנט.

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת

באמת אתה לא רואה את הדימיון בין עיר החטאים לקיל ביל?
- כמויות הדם האינסופיות, קטיעות האיברים וכו'.
- משחקי הצבעים.
- שני הסרטים הם בין קומיקס / מנגה לבין סרט "ריאטליסטי".
- יש בעיר החטאים בחורה אסיאתית שמומחיותה הוא לקטוע איברים שונים בחרב סמוראי. מוכר מאיפשהו?
- הקריינות המלווה את שני הסרטים.
- מייקל מדסן משחק בשני הסרטים.

יש עוד הרבה דברים דומים שזה רק אני הבאתי מהראש, בטח יש עוד המון. אי אפשר להתכחש לדימיון הרב ולטביעת היד של טרנטינו.

ובהתפשטות התכוונתי לContagion מ-2011, לא לזוועתון שציינת.
זו הרשומה שלו בimdb:
http://www.imdb.com/title/tt1598778/

_________________
All Your Dreams Are Made, When You're Chained To The Mirror And The Razor Blade

נחשו באיזה סרט מדובר:

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת

דרייב

"חלף עם הרוח".

_________________
.Homo nihil nisi gleba multiplicis luti est

אבל האווירה ב"סין סיטי" היא נוארית, בלייד ראנרית, תמהיל של קצבות עם המון הרהור (בין אם יש מאחורי ההרהור הזה משהו או שלא).
האווירה בקיל ביל, היא שונה לגמרי, אקשנית, כיפית, קלילה יותר (ולמרות שהסרט מהורהר הרבה פחות, יש בו מן הסתם הרבה יותר עומק).

אולי כמה דברים באסתטיקה שהוזכרו אכן מזכירים אחד את השני, אבל בעיניי מדובר בסרטים מאד שונים.

_________________
תודה לאלוהי הבירה

אז ראיתי את "היורשים" שדובר עליו כאן. לא סרט גדול, גם לא הסרט הכי מהנה של פיין, ועדיין סרט בהחלט טוב.
למעשה, אם כבר משווים סרטים, קל מאד להשוות את "היורשים" עם WE BOUGHT A ZOO, שניהם סרטים על אבות שצריכים לגדל לבד את הילדים שלהם לאחר אסון שקורה לאישה. אבל בעוד הסרט עם גן החיות הוא קיטש מזוקק (גם אם יעיל ולפרקים מהנה בהחלט), הרי ש"היורשים" כבר נראה הרבה יותר מדויק ואמיתי ונבון.
אהבתי.

_________________
תודה לאלוהי הבירה

אני אהבתי ביורשים את התימרון המוצלח מאוד שלו בין הדרמה המשפחתית הסטנדרטית לקומדיה השחורה סטייל האחים פארלי. דווקא בגלל שהוא לא חצה את הקווים כמו שקומדיות שחורות בד"כ עושות הוא היה מאוד מוצלח. מצד שני, זה כאמור לא סרט לאוסקר.

תותח, הישוו בפורום הזה את אוהדי בית"ר לליל הבדולח ואת ליאור אליהו ללורבק (ואת כדיר לאליהו...), אבל אתה זוכה בפרס ההשוואה הנוראית בלי תחרות בכלל. להזכיר את הקשקוש ההוא של דסטין הופמן יחד עם 12 קופים באותו משפט זה חילול קודש מוחלט.

ומה שנורטון אמר. בעיני סין סיטי הוא סרט סופר ויזואלי, בעוד קיל ביל (בייחוד השני, אבל גם הראשון) הוא הרבה יותר סרט של דיאלוגים, כמו כל הסרטים של טרנטינו. וגם כל החלק היפני הוא לא רק בעיני החלק הפחות טוב בו, אלא גם בכל זאת אפיזודה אחת כלומר משהו כמו שמינית סרט.

ולגבי מייקל מדסן, זו לא חוכמה כי (א) מייקל מדסן משחק במיליון סרטים אחרים ו(ב) יש מיליון שחקנים בסין סיטי. מי לא משחק שם?

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)

מי השווה ל-12 קופים? הרעיון אותו רעיון. וירוס קטלני מאיים להשמיד את המין האנושי. ברור ש-12 קופים יותר טוב. בשלב מסוים ה-DVD שלו ישב לפחות איזה שנה-שנתיים ליד המחשב שלי.

הנה תיאור הסרט ב-IMDB:

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת

"קרוב להפליא ורועש להחריד" - יצאתי מהסרט ברגשות מעורבים.
סיפורו של ילד מיוחד (בספר הוא מוצג כאוטיסט) שאביו (טום הנקס) נהרג באסון התאומים. לאחר שנה הוא מוצא מפתח שקשור לאביו ויוצא למסע בניו יורק למצוא את מה המפתח פותח. בדרך אנחנו נחשפים לפנים היפות של ניו יורק, הן בפניה הנופיות של העיר והן באנשיה המקסימים שמאוד קשובים ואוהבים את הילד. בין לבין מערכת היחסים המיוחדת עם אימו (סנדרה בולוק) ועם סבתו שבביתה גר "זר" מעניין וחשוד.

למרות הנושא הכואב הסרט ברובו לא מצליח ממש לרגש (רק החלק האחרון מצליח לעשות זאת) , הסיפור לא תמיד מעניין ולפעמים מרגיש תקוע. הטקסטים של הילד יותר מידי שנונים לגילו.
יכלו לשים שחקנים פחות מוכרים בתפקידי ההורים המישניים ואולי זה היה מקבל נופך שונה. (הנקס ובולוק דיי מיותרים בסרט שכזה).

אבל... הסרט משוחק בצורה מדהימה ע"י הילד שמחזיק יפה את הסרט, צילומים מדהימים של ניו יורק. הסוף מעניין ומותיר תחושה משונה בלב.
בסך הכל מומלץ לראות את הסרט !
הייתי נותן לו ציון 7.

_________________
חזון אחרית הימים

אני ממש לא מסכים. לדעתי בקיל ביל יש הרבה יותר הרהור בין השורות, ועיר החטאים היא הרבה יותר אקשנית ממה שתיארת אותה (והרהורים בה די מעאפנים). מה שכן קיל ביל הוא הרבה יותר "שמח" מבחינת הסצנות, האירועים, הצבעים וכו' לעומת הכבדות של עיר החטאים. לדעתי הם מאוד מזכירים אחד את השני, אבל כל אחד ואבחנותיו.

_________________
All Your Dreams Are Made, When You're Chained To The Mirror And The Razor Blade

נראה לי שלזה בדיוק התכוונתי, בניסוח שונה. (חוץ מזה שאכן סין סיטי יותר אקשנית ממה שתיארתי. יכול להיות, כבר לא באמת זוכר).

אגב, ראיתי את האירוע הגדול של השנה "משחקי הרעב". נחמד, עושה את העבודה, מעביר שעתיים ורבע. וזה בערך מה שאני יכול להגיד על הסרט. שום דבר חדשני או מיוחד.

_________________
תודה לאלוהי הבירה

קצת באיחור אבל לגבי "דרייב", מה שאני יכול לתרום לדיון הוא שמדובר בסרט של במאי ולא של תסריטאי, בו השוטים היו מוקפדים ויפים, לעתים עד כדי שיצאתי מהסרט וחשבתי על עבודת הקולנוע מאחורי. זהו סרט לקולנוע, לטוב או לרע, שמנסה ליצור אווירה, לא הייתי מנסה לראות אותו על מחשב. במסך קטן מה שמודגש הוא התסריט החלש עד בינוני והשתיקות הארוכות. במלים אחרות, דרייב הוא סרט קולנוע טוב (בייחוד לאנשים שלא הולכים לקולנוע בשביל הסיפור אלא בשביל הויזואל והחוויה הכללית) וסרט טלוויזיה חלש למדי. אני נהניתי ממנו למרות שזה לא סוג הסרטים שאני אוהב אבל לא הייתי שורד אותו על מסך מחשב.

אני ראיתי את דרייב בקולנוע, ושנאתי אותו (כמו שאפשר להבין מכל תגובה אחרת שלי פה). אני אוהב נגיעות של במאים, לדוגמא בסרט הברזילאי 'House of Sand' סצינת הסיום (או אחת מהן לפחות) היא גאונית. אבל אין מה לעשות, סרט הוא קודם כל תסריט. כמובן שיש סרטים שהבימוי בהם מעלה אותם שתי דרגות. אולי דרייב הוא אחד מהם, אבל מאין תסריט בכלל לעלות שתי דרגות זה לא הרבה. ולהגיד שהסרט טוב אבל התסריט חלש זה נראה לי קצת מוזר...

מתן, קולנוע זה מדיום ויזואלי, וככזה הא קודם כל עבודת במאי.
התסריט, לשיטתי, הוא החלק הכי פחות חשוב בתהליך העשייה.

שזה בדיוק מה שטענתי. שאתה פלצן...

ובכל מקרה, האם עבודת במאי היא רק אווירה וצילום?

אני דווקא יותר בצד של מתן. תסריט + שחקנים טובים לרוב עושים סרט טוב, גם אם הבמאי בינוני. המקומות היחידים שהבמאי באמת משפיע באופן מכריע על התוצר הסופי זה יותר בסרטים אפיים, דוגמת אוואטאר, שר הטבעות וכד', כלומר, משהו שהוא חוצה את גבול התסריט ודורש יותר דמיון ותכנון של סצינות.

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת

אני מחכה לדיקטטור של סאשה ברון כהן. מהטריילרים זה נראה אחושילינג מצחיק, אחרי הדמות של ברונו שהייתה כשלון מוחלט.

_________________
אנחנו מגש היהודים שעליו לך ניתנה מדינת הכסף.
...הכרזה זו, במושב מועצת המדינה הזמנית (מגילת העצמאות)

ומלבד זאת אני סבור שיש להחריב את קרתגו ולבטל את חץ הפוזשן.

לדעתי זה הרבה יותר מורכב. במאי יכול להפוך תסריט טוב לסרט מצוין ותסריט בינוני לסרט טוב, היד שלו חשובה מאד.
לתסריט הייתי נותן משהו כמו 20-30 אחוז מהאיכות של הסרט. אבל זה גם משתנה, כי תסריט טוב במיוחד, יכול לחפות בקלות על חסרונו של במאי מיומן.

_________________
תודה לאלוהי הבירה

השאלה היא האם במאי טוב ככל שיהיה, יכול לחפות על תסריט גרוע, לדעתי לא. ובגלל זה כל כך לא אהבתי את דרייב.

מישהו ראה את משחקי הרעב? שמעתי ביקורות סותרות.

_________________
All Your Dreams Are Made, When You're Chained To The Mirror And The Razor Blade

תותח, לא יודע אם אנחנו באותו ראש דווקא. אני מבחינתי כל עוד השחקנים לא גרועים אז זה סבבה, אבל לא ממש יעשה לי סרט...

ראיתי את ׳פלדה אמיתית׳ (Real Steel) במחשב לפני כמה ימים. זה מהשנה בכלל? זה פשוט סרט כל כך גרוע ועם כל כך הרבה פוטנציאל להיות טוב. יש רובוטים שהולכים מכות ומשום מה הם החליטו לעשות סרט עם מוזיקת כינורות כל דקה וחצי... משהו נורא...