סל ניוז

שלום,פתאום ככה "באמצע החיים" החלטתי להתחיל לקרוא ספרים אחרי שלא עשיתי זאת מגיל 14 פחות או יותר.
למה?
כי כולם אומרים שזה ה-דבר ואני מרגיש שאני מחמיץ עולם שלם.
בעיקרון הקושי שלי עם ספרים זה המאמץ שזה דורש כשברקע קיימות אלטרנטיבות מספקות אחרות כמו קולנוע וטלוויזיה,אבל נראה לי שהתגמול משתלם ואני רוצה להרחיב את עולמי מעט.

אז על אילו ספרים אתם ממליצים למישהו שאין לו מושג?
אל תתביישו להציע קלאסיקות שבכל דיון אחר ישמעו כקלישאות,הניסיון שלי הוא אפסי וכל דבר שאתם חושבים שמומלץ לי ושישאב אותי לעולם הזה כדאי מאוד.תודה.

ספר נהדר שמאד-מאד נהניתי ממנו, כתוב מצוין וזורם נפלא הוא "והיום איננו כלה" של צ'ינגיס אייטמטוב. בכל חנות ספרים שמור לו מקום של כבוד, זו קלאסיקה מודרנית שנכתבה בימי הקומוניזם של ברה"מ על ידי אדם שהיה בכיר למדי במפלגה הקומוניסטית ובכל זאת מלאה בביקורת על המשטר. ספר אנושי, חם ומומלץ ביותר.

_________________
"לגבי הפועל תל אביב, קבע בית הדין כי התנהגות האוהדים כלפי רגב פנאן והקריאות לעבר שמעון מזרחי מהוות עבירה של התנהגות בלתי ספורטיבית של קהל אוהדים, למרות שהן בגדר המותר".

גרגנטואה ופנטגרואל של רבלה.

משחקי הכס

יוליסס.

_________________
.Homo nihil nisi gleba multiplicis luti est

"שלשה חברים" של אריך מריה רמרק (ואם אתה כבר עם רמרק, אז "במערב אין כל חדש").
"מלכוד 22", אבל בתרגום הישן- החדש לא מצליח להעביר את העוצמות של הספר הזה.
"אני קלאודיוס", ו"קלאודיוס האל" של רוברט גרייבס.
הספרים של ויליאם וארטון גם הם תענוג (בעיקר "ציפורי"- בירדי בלעז,ו"התבהרות חצות", אבל גם הספרים האחרים שלו טובים בעיני).
אם אתה חובב מתח, אז הטרילוגיה של סטיג לארסון ("נערה עם קעקוע דרקון" וכו') סבבה.
גם את הטרילוגיה של טום רוב סמית אהבתי ("ילד 44", "הנאום הסודי", "סוכן 6").
"הצנטוריונים" של ז'אן לארטגי משאיר הרבה חומר למחשבה ואנלוגיות על ימינו וחיינו.

גררר, מזמן לא נמחקה לי הודעה. לפחות את זו קל לשחזר (וגם להוסיף פה ושם).

כל קישון אפשרי (רצוי לא ההוצאות החדשות)
שוגון (אחר כך אפשר גם מלך עכברוש)
ההוביט + שר הטבעות
אם אתה קורא אנגלית, ג'יין אוסטן (התרגומים שלה לעברית מחרידים, ואני לא טהרן של תרגום)
אשתו של הנוסע בזמן (זו ההתאהבות האחרונה שלי, ספר שאני יכול להסביר במשך שעות כמה הוא מדהים)
ספר הצחוק והשיכחה (מילן קונדרה)
החייל האמיץ שוויק
משפחתי וחיות אחרות (אחד הספרים המצחיקים שנכתבו לטעמי)
שלושה בסירה אחת (אחד הספרים המצחיקים שנכתבו לדעת רוב האנושות)

ואם ללכת על סיפורים קצרים -

כל אחד מהספרים של דיימון ראניון
כל דבר שצ'אפק כתב (יצא עכשיו תרגום חשב של קובץ האפוקריפים שלו, שעוד לא יצא לי לקרוא, אבל מה שתורגם משם מתוך "האיש שידע לעופף" היה גאוני).

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)

כמה המלצות-

קודם כל, מאיר שלו. רוב הספרים שלו הם בלי עלילה יוצאת דופן, אבל הם מאוד קריאים מבלי להיות פשוטים ורדודים מדי, יש לו שפה עשירה מאוד ודמויות מרתקות בעיני. בסך הכל רוב הספרים שלו הם די באותו השטאנץ, אני הייתי ממליץ במיוחד על עשו, רומן רוסי ופונטנלה.

חוץ מזה-קפקא על החוף, האמן ומרגריטה, כל סידרת מדריך הטרמפיסט לגלקסיה ו-1984 (אם כי התרגום שלו, לפחות זה שיש אצלי, הוא בשפה קצת ארכאית, אני אוהב את זה, אבל זה לא בשביל כולם). לגבי משחקי הכס, מאוד מומלץ, אבל אם לא קראת הרבה זמן עדיף להתחיל במשהו קצת יותר קצר שקל יותר להיכנס אליו.

_________________
כורסה נוחה זה התחלה של סוף

הרבה מהקלאסיקות שהוצעו פה הן כבדות, לא יודע אם הייתי מתחיל בהן.
הכי אני מתחבר (לא מפתיע) לרשימה של ראובן.
לא יודע איך לא כתבו פה דויד גרוסמן (מישהו לרוץ איתו ויש ילדים זיגזג, לפני הכל).
נוילנד גם חמוד.
ואם כבר אשכול נבו - משאלה אחת ימינה יופי של ספר להתמכר אליו.

_________________
נביא השבוע מחזור 5, עונת התשע"ו
Ara ja em puc morir!!!

אשכול נבו זה קקי.

הממ. בוא נראה מה לא כתבו כאן כבר.

תנ"ך.
עליסה בארץ הפלאות והמשכו דרך המראה. ממליץ באנגלית אם אפשר אבל גם התרגומים טובים. אפשר למצוא בחינם ברשת.
הסיפור שאינו נגמר - לא רק שזה ספר טוב, זה ספר שיכול לגרום לך להתאהב בחויית הקריאה עצמה ובגלל זה אולי עדיף שבכלל תתחיל איתו. עדיף לקרוא אותו בכריכה קשה, במהדורה שבה צבע הדפוס לא שחור אלא מתחלף בין אדום לכחול לפי הסיפור. קשה להסביר למי שלא קרא. המקור בגרמנית כך שאין יתרון לקריאה באנגלית או משהו, התרגום העברי מצוין.
קצת אסימוב אולי. the end of eternity (קץ כלזמן) אחד חביב שלו ולא ארוך מדי.
הרוח בערבי הנחל.
סדרת נרניה (האריה המכשפה וארון הבגדים הראשון) מאד חביבה אם לא אכפת לך מקצת דוגמה נוצרית מסוות.
סופר פנטזיה חדש, מצויין ומאד קריא אם לא אכפת לך מאנגלית הוא אחד פטריק ראת'פוס (patrick ruthfuss). חפש את the name of the wind שלו, אם סבבה לך תמשיך לשני, wise man's fear.
אם בא לך על פנטזיה קצת פחות רצינית, טרי פראצ'ט הוא האיש שלך. גם, מומלץ מאד באנגלית. סדרת discworld שלו מתחילה בספר שנקרא the color of magic וממשיכה עד נצחי נצחים. היא הולכת ומשתבחת עם הזמן עד שמגיעים לתקופה שבה הסופר חטף אלצהיימר ובעצם אשתו עושה את רוב העבודה.
ספר הכדורסל של ביל סימונס. אופס. למה בעוף ?!

_________________
פעם הייתי Homer.
אף פעם לא תחלו בקדחת!

אם כי "משאלה אחת ימינה" זה עוד קריא כספר טיסה. כל השאר זבל, אם כי אני מסייג לגבי נוילנד-העפתי אותו בשאט נפש מהידיים אחרי בערך 10 עמודים, כי לא יכלתי לסבול את רדידות השפה ובכלל. אז יכול להיות שההתחלה זבל וההמשך מרשים, אבל אני מפקפק בכך.

_________________
"לגבי הפועל תל אביב, קבע בית הדין כי התנהגות האוהדים כלפי רגב פנאן והקריאות לעבר שמעון מזרחי מהוות עבירה של התנהגות בלתי ספורטיבית של קהל אוהדים, למרות שהן בגדר המותר".

משאלה אחת ימינה גרם לי למות מבפנים משעמום, הפסקתי אחרי חצי ספר.

אדון החצר - טריסטן אגולף.
הכלב היהודי - אשר קרביץ.

ספרי עיון, הולך?
כי אם כן, ברברה טוכמן כתבה את שני ספרי ההיסטוריה המדהימים אי פעם. מצעד האיוולת ואוגוסט 1914.
והיצ'קוק/טריפו, אם קולנוע זה הקטע ש'ך.

לא יודע למה, אבל פשוט לא הצלחתי לקרוא את הכלב היהודי, התחלתי אותו לפחות 4 פעמים ולמרות שלא הצלחתי למצוא בו שום דבר לא בסדר, הוא פשוט לא תפס אותי.

_________________
כורסה נוחה זה התחלה של סוף

ההמשך קקי לא פחות, שלא לומר יותר.

_________________
פעם הייתי Homer.
אף פעם לא תחלו בקדחת!

אם ההמלצות היו לספרים שאהבתי/קראתי המון פעמים, אוגוסט 1914 היה במקום הראשון (מיצעד האיוולת מאוד אוברייטד, אם כבר ראי רחוק). אבל אני לא חושב שברברה טוכמן זו המלצה טובה למי שרוצה "להתחיל לקרוא". היא מאוד מאוד לא נחמדה לקורא מהבחינה שהיא מניחה המון ידע מוקדם כמובן מאליו.

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)

יש בזה משהו.
מצעד האיוולת מבריק.

קאלימי, עשית מרציפן לאחרונה?

_________________
"לגבי הפועל תל אביב, קבע בית הדין כי התנהגות האוהדים כלפי רגב פנאן והקריאות לעבר שמעון מזרחי מהוות עבירה של התנהגות בלתי ספורטיבית של קהל אוהדים, למרות שהן בגדר המותר".

לא, אין לי זמן לנשום, בין קנית בית, לעבודה על סרט, לפתיחה של שלושה קורסים.

המבוא שלו מבריק (וגם עצם הקונספט). החלק העיקרי של הספר מבוסס הרבה יותר מדי על טיעונים מעגליים, טיעונים בדיעבד, והכפפת העובדות לתיאוריה.

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)

הממ, חייב לומר שאני די עם ראובן בעניין הזה. לא שאין במצעד האיוולת קטעים מרתקים (אני מאד אהבתי את הפרק על טעויות האפיפיורים), אבל הוא ספר ניתוחי-בדיעבד וככזה הוא מעט מייגע בטרחנותו.

_________________
"לגבי הפועל תל אביב, קבע בית הדין כי התנהגות האוהדים כלפי רגב פנאן והקריאות לעבר שמעון מזרחי מהוות עבירה של התנהגות בלתי ספורטיבית של קהל אוהדים, למרות שהן בגדר המותר".

אתם טועים.

לך תעשה מרציפן במקום לשרוץ פה בפורום ולדבר שטויות.

_________________
"לגבי הפועל תל אביב, קבע בית הדין כי התנהגות האוהדים כלפי רגב פנאן והקריאות לעבר שמעון מזרחי מהוות עבירה של התנהגות בלתי ספורטיבית של קהל אוהדים, למרות שהן בגדר המותר".