כמה נקודות קצרות.
אני אתחיל בכדי לחסוך את השאלות, טבעוני, פעיל לזכויות בעלי חיים, וחוקר (מתחיל מאוד) במחלקה לחקר המח באוניברסיטה העברית.
הסיבה בגינה בג"צ בכלל מוכן לדון בחוות מזור להבנתי הינה העובדה שהקופים נמכרים לחווה פרטית מחוץ למדינת ישראל, שם לא עומדים תנאי 'הפיקוח' של המדינה.
כמובן שזה שטויות שכן הפיקוח על ניסויים בבעלי חיים במדינת ישראל הוא ירוד ולמעשה כמעט ולא קיים. כמעט כל מעבדת מחקר בחוגים למדעי החיים תנצל כמה עכברים, חולדות וחיות אחרות למחקרה כרצונה. כמה מעבדות בכל קמפוס בישראל עובדות גם עם קופים - בעיקר במחקר מח (בארץ חל איסור על שימוש בפרימטים ולכן העבודה הינה עם קופי מקוק - אותם קופים המגודלים בחוות מזור). בכל ועדת פיקוח יש רוב מכריע לחוקרים מהפקולטה. האוניברסיטאות עושות את שלהן בהעברת קורס מזורז בשימוש והריגת בעלי חיים שבעברית מכונה 'אתיקה בשימוש בבעלי חיים'.
לגבי SNBL, אני מוכן להמר שאין ניסוי בקופים למטרות קוסמטיקה, לפחות לא בארה"ב, זה פשט לא משתלם לחברות באופן כלכלי, כמעט בודאות זה למטרות בדיקת תרופות.
אנונימוס, בצדק לטעמי, עשתה לפני מספר שנים את ההפרדה בין מטרות קוסמטיקה למטרות רפואיות, שכן לנקודה הראשונה יש כמעט הסכמה ציבורית רחבה שזה אסור היום. אבל בכל זאת אני אנסה להכנס לשאלה הקשה יותר, והיא מתחלקת לשתיים לטעמי:
א. האם מותר לאדם להשתמש בחיות אותן הוא מכנה ירודות למטרות רפואיות.
ב. אם כן האם זה עוזר, באיזו מידה וכמה.
שאלה א, נוגעת לספישיזיסם, אבחנה מוסרית בין בעלי חיים - מה הסיבה המוסרית בגינה מותר לנו להשתמש בבעלי חיים? לרוב הטיעונים להצדקת יסויים הם טיעוני עליונות של בני האדם -כגון חכמה, היכולת לחוש סבל, ועוד. לפני כשבוע שמעתי את המנסה העיקרי בקופים בעברית טוען שזה שאנו הצלחנו לפתח שפה שמאפשרת לנו לצאת מהלופ של הבילוגיה ולפתח מוסר. כל הטיעונים שאני מכיר, כולל האחרון, חלשים מאוד, וכולם כושלים בנקודות מסוימות שקל מאוד להעלות - ברור כי בעלי החיים סובלים, אנו יודעים שבעלי החיים יש יכולת הבנה יכולת שפה מסוימת ואף מוסר -
www.ted.com/talks/frans_de_waal_do_anim ... orals.html , וכמובן הטיעון הראשוני של היכן שמים את הגבול ומדוע לא לנסות בבני אדם עם יכולות שכליות נמוכות. על פי טיעון העליונות כמעט בכל העולם מעדפים את הניסויים על עכברים חולדות וחתולים ואח"כ על קופים ולבסוף על פרימטים (שכאמור אין בישראל).
שאלה ב נוגעת לביקורת. אני אפתח בנקודה אחת לצורך הגינות, הטיעון של חלק מהפעלים כאילו אין משמעות לניסויים הוא לא נכון ושגוי. הדמיון גדול ולא מעט התקדמויות נרשמו מתוך ניסויים בבעלי חיים. זו לא הנקודה, השאלה שצריכה להשאל היא כמה ניסויים לא תרמו דבר. הקלות בה ניתן לנסות על בעלי חיים בארץ ובעולם מובילה לעשרות ניסויים, שגם אם לא נאמר שהם מיותרים, הסבירות שהם יקדמו את הרפואה בטווח הקצר היא קלושה מאוד. בעייה אחרת היא העובדה שהמגע כל כך רגיל בעבודה עם חיות מודל שלעיתים המחקר נועד להבין את חית המודל ולא את האדם - אנו מבינים את מח החולדה טוב בהרבה ממה שאנו מבינים את מח האדם. בכדי לשנות את התהליכים הללו חייבת להיות ביקורת אמיתית של מי של רק קדמת המדע חשובה בעיניו אלא גם רווחת בעלי החיים. הבעייה היא שמאז שחוקק חוק צער בעלי חיים - הוקמו ועדות הביקורת אך הן כמעט חותמת גומי בארץ, וניסויים אלימים מאוד מתרחשים כל העת בקמפוסים ובחברות התרופות הגדולות בארץ.
מכיוון שלי אישית אין תשובה מכרעת לגבי א, קשה לי מאוד לתקוף את המנסים בבעלי חיים. יחד עם זאת מכיוון שאין לי תשובה, אז אני בוחר (נכון להיום) לא לנסות בבעלי חיים ולא להשתמש בדאטא מניסויים שכאלו. לצערי נראה כי רוב החוקרים בארץ בוחרים באפשרות הקלה ופשוט לא מנסים לענות על השאלה המוסרית. יחד עם זאת לא מעט פעילים לזכויות בעלי חיים יתקפו אותי על כך אבל לטעמי חייבת להיות מלחמת ציבורית כנגד ב, שפשוט כמעט ולא קיים בישראל. הבקרה על הנסיויים אפסית.
ונקודה אחת אחרונה הנוגעת למאבק הסקסי. הייתי רוצה לראות את כמות האנשים שמתגייסת כנגד חוות מזור מתגייסת גם כנגד לולי הסוללה, אבל לטעון למה זה ולא זה הוא אחד הטיעונים הכי מרגיזים שניתן לעלות כלפי אקטיביסטים. ולרוב הוא מוביל לחוסר פעולה בכלל. צריך לומר בזכות המאבק כנגד חוות מזור שהוא פתח עיניים לאנשים רבים, אין דבר טוב יותר מפעילות בכדי להרחיב את המחשבה גם למאבקים אחרים - בזב"ח או במאבק החברתי.
התחבר
הרשמה
בלוגים
שאלות נפוצות
חיפוש
