סל ניוז

אני מבין.

צר לי, אך אני נוטה לאמץ את פרשנותו של לייבוביץ' ותפישת העולם הגורסת שאין מדובר באל מתערב או אל שופט, או אל פנקסן. מטבע הדברים, חיי העולם הבא במובנם הפשטני, נראים בעיניי כקונספציה שנועדה לא לרפות את ידיהם של חלשי האמונה.

סבבה, אבל מה לעשות שהיהדות חושבת אחרת, ואילו ליבוביץ דחס את כל טיעוניו אל תוך מסגרת היהדות והאמונה בא-ל, והיה מביט בצער רב על אדם שבחר בעקבות דבריו לנטוש את היהדות ועקרונותיה, ולהאמין בהתנהלות טבעית של העולם.
במילים פשוטות וישירות יותר, תפיסתך היא אתאיסטית לחלוטין ושוללת (לשם הדוגמא) גם את יציאת מצרים כאירוע מונהג ע"י האל, לייבוביץ חלק עליך מכל וכל.

אבוי לליבוביץ אם ישתמש בדברי אחד הרבנים האורטודוקסים היותר קנאים כראיה לדבריו, ואפרט.

ישנו נושא פרובלמטי מאוד העומד בשורש ומהות כל לימוד התורה שבעל פה והכרעת ההלכה, בכל מקרה של ספק בפרשנות שעיקרו תמיד יהיה בתורה שבעל פה כמובן (לאור היותה ספר הפרשנות העליון), נדרשים החכמים יודעי התורה להכריע בענין על פי שיקול דעתם, דא עקא הסמכות של התורה היא היותה רצון האל והכיצד דעתו של אדם יהיה החכם שבחכמים, תוכל להיחשב כאמת מוחלטת? יתירה מכך, מה יקרה במקרה של מחלוקת שאינה באה לידי הכרעה כשחלק מעם ישראל נוהג לפי חכמיו ורבותיו וחלק נוהג כשיטת החולקים,
חכמים התייחסו לבעיה זו במשפט אלו ואלו דברי אלהים חיים, כלומר, היות והתורה ניתנה בסופו של דבר לבני האדם, על כן פרשנותה מוכרחה להיות כפופה לדעותיהם, ניתן לומר במובן זה שרצון הבורא שפרשנות חכמי ישראל היא שתחייב את העם כולו.
המסקנה הנגזרת מהנחה זו היא שגם במקרה בו בני האדם טעו בייחס לאמת המוחלטת, לא מדובר בחטא או בטעות אמיתית אלא בסוג של "אמת לשעתה" כך נכון הדבר וכך ראוי לבני האדם להכריע את ספקותיהם על פי שיקול דעתם מה כוונת התורה.
וכוונת התורה ורצון הבורא הוא משפט המפתח בנושא, כלומר, אין הכוונה שניתנה הרשות לאדם לחרוג מכללי התורה ולהחליט באופן עצמאי מה ברצונו לעשות על פי שיקול דעתו, אלא במתן היתר לחכם להורות את הפרשנות הנכונה לתורה כפי מיטב הבנתו אחר שהגיע לקצה יכולתו בבירור האמת, מבלי לחשוש שמא דבריו לא יעלו בקנה אחד עם רצון הא-ל, אקווה שהובנתי כהלכה.

בכל מקרה אין הנידון שייך לענין העקרוני ולפיו התורה היא הקודקס העליון המוחלט שאין אחריה כלום, היא ניתנה כספר חתום ופרשנות מסורה בצידה, כשפרשניה מורשים לסמוך על שיקול דעתם מבלי חשש שכל טעות שלהם היא הרסנית וחוטאת לאמת.

אמנם נכנס באמצע, אבל הרגשתי צורך להעיר על פרט קטן.
לא הכרתי ולא מכיר את האתר הנ"ל, אבל הפסקה הפותחת היא נכונה בעליל. תפיסת עולמו של לייבוביץ' אינה עולה בקנה אחד עם עולם הערכים של חז"ל והדברים באים ליידי ביטוי בשלל סוגיות אמוניות, מחשבתיות וערכיות שעל חלקן כבר נכתב כאן. גם את הרמב"ם, שליבוביץ' כביכול נשען עליו, אנס פעמים רבות פרשנותו לכתביו, על אף שהיה הדבר לעיתים משולל כל יסוד בדברי הרמב"ם. היררכיה (תנאים, אמוראים, גאונים..) ומסורת היא דבר בעל חשיבות גדולה בעולם ההלכה, המחשבה וההגות היהודית ותפיסתו העצמאית והמחודשת של ליבוביץ' איננה נמשכת מהם.

ונכון, גם ר' חיים מבריסק כפה לעיתים פירושיו אך הדבר שונה בתכלית כשמדובר על הלכות נקודתיות ולא בסוגיות כבדות משקל שעליהן נשען ונסמך היהודי המאמין. (מה גם שר' חיים משכנע יותר)

נדב, שני דברים קטנים לפני שאני הולך לישון, מחר אענה בהרחבה.
א. הבהרתי שויקיציטוט הוא המקור מטעמי עצלות. שלח אותי לכל מקור אחר שמוסכם עליך ובלבד שאפשר לעשות ממנו קופי פייסט ונמשיך משם בכיף.
ב. או שלמדתי יותר ליבוביץ׳ ממך, או שלמדת ממש המון ליבוביץ׳.

רעננה,
מיתוס. אמא שלי כמעט בטוחה שהיא שמעה משהו כזה מפיה פעם. אבל יש מצב שמדובר בזיכרון יוצר.  

_________________
נביא השבוע מחזור 5, עונת התשע"ו
Ara ja em puc morir!!!

קצת בעומס בעבודה היום ובימים הבאים, אבל אני חייב לציין שחלק נכבד ממה שכותב גינות זה שילוב של שטויות עם דברים שלא קשורים לעניין.

_________________
"לגבי הפועל תל אביב, קבע בית הדין כי התנהגות האוהדים כלפי רגב פנאן והקריאות לעבר שמעון מזרחי מהוות עבירה של התנהגות בלתי ספורטיבית של קהל אוהדים, למרות שהן בגדר המותר".

ליבוביץ' לא היה היחידי בתקופתו שחי כבוגר בגרמניה של שנות ה-30'. העובדה שהוא חי שם שנתיים וחצי תחת הממשל הנאצי לא הופכת כמובן כל דבר שיוצא לו מהפה בתחום הזה לאמת מוחלטת.
אני לא יודע אם הוא האמין בזה או רק רצה לזעזע, או שניהם גם יחד. אבל בעיניי האמירות הללו שלו היו מתועבות, חד וחלק. הטייסים שהפציצו בלבנון ב-82' (ובעקבות כך הוא השתמש בביטוי זה) ומפקדיהם לא היו נאצים בהתנהגות שלהם, ולא בעלי סממנים נאציים. ליבוביץ' לקח פרשה קשה של הרג אזרחים במהלך מלחמה, הקצין אותה מאוד והפך אותה לשוות מעמד למעשי הנאצים, ועל כך התיעוב הגדול שחשו כלפיו עקב כך (ובצדק גמור בעיניי).

ורק נשאלת השאלה מה מותר הביטוי האחד עם מיליוני הדוגמאות האחרות של השוואות מופרכות לשואה.

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)

טענתי אחרת?

העובדה היא שה"יודונאצים" איכשהו חדר יותר עמוק מכל מקרה דומה אחר.

אגב, אני לא יודע אם השוואה להשוואה לנאצים נחשבת גם היא השוואה לנאצים, אבל רק השבוע ביבי הפציע עם השוואה יוצאת דופן כשהוא הישווה גיוס חובה לחרדים למשטר הסובייטי שאסר יהודים כי הם למדו תורה. אם איזה ביטאון חרדי היה עושה השוואה כזו היו צולבים אותו מכל הכיוונים (ובצדק).

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)

לדעתי היודונאצים חדר לתודעה בגלל 2 סיבות:

-) היא נאמרה בין היתר נגד מעשי צה"ל שנרצה או לא נרצה, הוא פרה קדושה בארץ אצל רוב הציבור וכאשר רובו לא הסכים עם האמירה הזו.
-) זהות האומר, וחזרתו על ביטוי זה מס' פעמים.

ישעיהו לייבוביץ' היה בעל אישיות מיוחדת ואפשר גם להגיד שהיו לו התבטאויות שלא במקום(ובכלל לא במקום אני לא בא להצדיק בשום צורה שהיא),זה ממש לא אומר שהוא מוקצה מחמת מיאוס.

למעוניינים- ת'רד מפורום 'עצור כאן חושבים' [(עצכ"ח) שהוא המקבילה של סלניוז ליהדות] של 428 פוסטים על ישעיהו לייבוביץ' והגותו- כופר/צדיק.
מיותר לציין שהחזקתי מעמד פוסטים בודדים בלבד.

http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp? ... um_id=1364