סל ניוז

הבן שלי עולה לתורה בשבת בבית הכנסת במושב.
בית הכנסת שלנו הוא אורתודוקסי ולאורך השנים הולך ומתחזק ונהיה יותר ויותר קשיח, ופחות ופחות מזמין עבור קהילה שהיא ב-95% חילונית.
אחד הקטעים שמעצבנים אותי בעליות לתורה בהן הייתי, הוא שלאחר כל ברכה, גבאי בית הכנסת מזכיר את העובדה שבעבור הברכה המשפחה תרמה סכום כסף לבית הכנסת.
יוצא שהמשפט הזה נאמר בין 8 ל-10 פעמים.

פניתי היום לגבאי בבקשה שבשבת הקרובה, יימנע מאמירת המשפט הזה, או שלפחות יגיד אותו רק פעם אחת.
נעניתי בשלילה מוחלטת, בטענה שזה קטע שלא ניתן לוותר עליו, הוא חלק בלתי נפרד מהתפילה, ושכך נהוג מימים ימימה.
ושאלתי לחכמים המקומיים - האמנם ?

זכיתי גם לרמיזה שלאורך ההיסטוריה, אלו ששינו ולא שמרו על הנוסחים המסורתיים, הם אלו שאינם איתנו יותר.... אבל זה כבר סתם שעשע אותי....

_________________
it is better to burn out than to fade away, my my hey hey

בקצרה התשובה היא שממש לא. מצד שני יכול להיות שבקהילות מסוימות זה השתרש

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

נוסח הברכה לעולים לתורה הוא מנהג. בהרבה בתי כנסת אומרים את זה (בין אם לשבח את העולה או כדי לרמוז שצריך לסיים את הבנייה), או שאומרים נוסח מקוצר (תלוי עד כמה מדובר במניין צעירים שרוצים לקצר..). בבתי הכנסת שבהם התפללתי ברעננה או שרק אמרו "בעבור שהעולה נותן מתנה לבניין בית כנסת" כשבית הכנסת היה עדיין בשלבי בנייה או שלא היו אומרים כלל. עניין של מנהג, בעיקר של הגבאי, למען האמת.

עניין של מנהג? ואני חשבתי שאומרים "מתנה" ומסתפקים בזה.
פשוט אל תתרום:)
ומזל טוב.

נ.ב. בדקתי את הנוסח וכמובן שהוא אותו דבר ואין שום בעיה להגיד "מתנה"(פעם אחת) ולא 362 שקלים ששולמו בצ'ק.

הכול מנהג, מה גם שמקפידים (או לפחות אמורים להקפיד) על אמירת 'בלי נדר' בכדי להדגיש את הרצון הטוב של הבן אדם ושאין פה מחויבות.
מצד שני, אני יכול להבין את הגבאי שיש לו מסורת ארוכת שנים.
מצד שלישי- יאללה, מה אתה עקשן? (הגבאי)

מזל טוב.

אצלנו במושב מקובל לומר "ונותן מתנה לבית הכנסת" כשהמתנה היא סכום בדרך כלל קבוע וידוע 50 ש"ח)
מצד שני ברוב בתי הכנסת שהייתי בהם כן מציינים את הסכום. אני מבין את ההסתייגות שלך אבל באמת שכשיש מנהגים קבועים בבית כנסת לא נוהגים לשנות אותם אם אין סיבה באמת טובה.
אני מציע לך להרים טלפון לרב המושב או בית הכנסת (אם יש כזה) ולשוחח איתו בעניין, אני מניח ששיחה כזאת תועיל יותר משיחה עם גבאי בית הכנסת.

_________________
צריך להילחם בפיינל פור כאילו אין שריון ולהילחם בשריון כאילו אין פיינל פור.

נראה לי קרב אבוד.
מזל טוב!

_________________

ברוב?

אני זוכר את ההלם שתקף אותי כששמעתי את זה (ציון סכום, בעלייה לתורה, ועוד בשבת) באיזה בית כנסת. אני חושב שזה היה היחיד, אולי עוד פעם אחת.

כפיר, אין לי הרבה מה לייעץ לך. לא שאני בעד הגישה של הגבאי, אבל לא יודע אם זו מלחמה שהייתי בוחר להילחם.

_________________
פעם הייתי Homer.
אף פעם לא תחלו בקדחת!

תתרום שינקן בשווי 180 ש"ח.

אני יכול לומר לך שבבית הכנסת בו אני מתפלל באופן קבוע לא רק שהמנהג הזה לא קיים, אלא שגם מי שיתרום 1,000,000 לקופת בית הכנסת לא יזכה לברכה שמציינת כמה הוא תרם.

אני מודה שברמה האישית כל פעם שאני מגיע לבית כנסת בו מציינים סכומים ומברכים את התורמים אני מקבל בחילה, קל וחומר בבתי כנסת שבהם מוכרים עליות לתורה במכירה פומבית.
אין שום בסיס שהופך את הברכה לבלתי ניתנת לוויתור מלבד שמרנות , וודאי לא בסיס הלכתי.

_________________
"הפעם נלחמנו עד הסוף. הפער היה 30 הפרש ונגמר רק 24"
(י. ספרופולוס, 16.3.21)

תודה לכל המשיבים והמברכים.

אין לי כוונה לריב איתו, החלטתי להנות באירוע ולהתרגש עם הבן שלי. הגבאי הוא שולי.

הקטע היותר מעניין איתו זה שהוא מנהל מלחמת חורמה כבר שנים כנגד זורקי הטופי.
הוא לא מרשה לזרוק טופי בבית הכנסת ובטח שלא בכינון ישיר, וכבר הגיע למצבים שתוך כדי ההפצצה הוא רץ תופס איזה ילד ומעיף אותו בצעקות מבית הכנסת.
לפני כל עליה לתורה הוא קונה כמה חבילות של מרשמלו, עוטף כל מרשמלו בנייר נצמד, ומעניק למשפחה את התחמושת החלופית.
כמובן שזה לא עוזר כי תמיד יש מי שמגניב פנימה טופי, ורוב הילדים נהנים יותר להפגיז עם זה....

_________________
it is better to burn out than to fade away, my my hey hey

במחשבה שנייה כתבתי רוב כי זה מה שעושים אצל ההורים של אשתי בבית כנסת וזה מה שאני נתקל בו רוב הזמן מחוץ לבית. אף אחד לא ציין את זה אבל אצל בתי כנסת ספרדיים למיטב ידיעתי זה הנוהל הקבוע.
בכל אופן אני מזדהה עם הגישה של אבישי וזה נראה לי מנהג הזוי. בכלל האורך של קריאת התורה עם כל המי שברך כבר מעיק. בבית הכנסת הישיבתי שהתפללתי בו עד לא מזמן(כשעברנו דירה) פשוט חתכו את כל המי שברך הזה והשאירו את הקצר של יום החול מה שתרם לקיצור קריאת התורה באופן משמעותי.

_________________
צריך להילחם בפיינל פור כאילו אין שריון ולהילחם בשריון כאילו אין פיינל פור.

זה לא קבוע אצל ספרדים, אבל נפוץ יותר (אם כי בפורמט אחר מזה שצויין כאן).

וכפיר, מעניין, המלחמה שלו ביידוי הטופי דווקא מבורכת.

_________________
פעם הייתי Homer.
אף פעם לא תחלו בקדחת!

שוויק - הוא שאמרתי. ברוב המניינים הצעירים/המאוחרים מבטלים את זה וככה עדיין מסיימים בזמן עם כולם.

יש אנשים בלי שום כבוד למסורת.

_________________
.Homo nihil nisi gleba multiplicis luti est

מילא טופי, אצלנו היו זורקים סוכריות קשות, כמו מנטה או אפילו דבש. הגדיל/ה לעשות פוחז/ת אחד/ת באחד הימים וזרק סוכריות על מקל.
זה כאב.

ואם היתה כאן יותר מדי זהירות פוליטיקלי קורקטית, אני אשמח לסיים אותה.
יש כאן פער מובנה בין תרבות עדות המזרח שכוללת הרבה "שופוני" ותרבות האשכנזית הקמצנית והמנוכרת.
כל מי שיצא לו להכנס לבית כנסת מרוקאי ולראות את הנברשות ואת הצפוי ברונזה של הקירות, ואז יצא לו להכנס לבית כנסת ייקה שבנוי בחצר אחורית של אחד המתפללים עם כסאות יד שניה מבין את ההבדל.

_________________

תנעץ כמה סיכות שאתה רוצה בפוליטי קורקט, אבל תנסה לדייק. אולי לך יצא להכנס לבית כנסת ספרדי מפואר ולאשכנזיים צנועים, אבל יש גם מקרים הפוכים לגמרי.

_________________
"לגבי הפועל תל אביב, קבע בית הדין כי התנהגות האוהדים כלפי רגב פנאן והקריאות לעבר שמעון מזרחי מהוות עבירה של התנהגות בלתי ספורטיבית של קהל אוהדים, למרות שהן בגדר המותר".

אתה צודק, לא כדאי להכליל, זה רק 90% מול 90%.

_________________

נדב, הייתי במאות בתי כנסת אשכנזיים ובעשרות ספרדיים ובסופו של דבר באמת שאין מה להשוות, כמו שאמר אבימאל

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

גם מנסיוני בתי הכנסת הספרדיים אכן מפוארים יותר בדרך כלל.

אני חושב שגם עניין ציון הסכום וה-מי שברכים קשור לזה. אצל אשכנזים כמעט אף פעם לא שמעתי סכומים והרבה פעמים בכלל לא מזכירים מתנה, לעומת זאת ברוב בתי הכנסת הספרדיים זה דיי חובה לתרום כשעולים לתורה, עושים לך כבוד בזה שנותנים לך עלייה ואתה מחזיר לבית הכנסת עם כסף. שם גם נהוג לומר את הסכום, ורצוי באותיות ולא במספרים (ואני תוהה האם זה בגלל שבת או סתם בשביל האנקדוטה עושים את כל "שתרם אבן/חי/בן שקלים לבית הכנסת"). אשכנזים לוקחים את זה הרבה יותר בקלות (לפחות לפי התרשמותי ובמקומות שבהם התפללתי).
שורה תחתונה- אצל רוב הספרדים זה ממש עניין גדול ואין מצב לוותר עליו, מנהג שהשתרש והיום הוא לגמרי חלק סדיר מהתפילה (כמו עוד כמה דברים אצל הספרדים שהם טיפוסים מסורתיים יותר). אשכנזים מחליקים את זה בדרך כלל.

ועוד דבר, פעם התפללתי בבית הכנסת של חסידות כלשהיא ברחובות (לא זוכר את השם, משהו גליציאני אאל"ט). הנשים הטיחו עלינו מלמעלה כמויות של שקיות ממתקים ארוכות כאלה (כאלה של שמחת תורה, למביני עניין). נשבע שיצאתי משם עם שטפי דם בכמה מקומות.
הדרת נשים עאלק.

לעניין ההבדלים בין אשכנזים לספרדים בקטע של הסכומים וכו', פעם שמעתי הסבר-אין לי מושג עד כמה מדויק-שברוב בתי הכנסת האשכנזיים נהוגים דמי חבר או מין תרומה גדולה שנותנים פעם בשנה לקיום בית הכנסת, בעוד אצל הספרדים מתחזקים את כל האופרציה מהכסף של העליות ומכירות הכיבודים למיניהם (מסתובבים בנתניה אגדות אורבניות על סכומים אגדיים שחבר'ה כמו יצחק תשובה או להבדיל יוני רועה שמים על "פתיחת ההיכל ביום הכפורים". תמיד כששמעתי את זה התחשק לי לשלוח אותם לבית הכנסת של אבא שלי, שם צריכים להתחנן לחצי מהקהל עד שמישהו מסכים לגשת).

_________________
"לגבי הפועל תל אביב, קבע בית הדין כי התנהגות האוהדים כלפי רגב פנאן והקריאות לעבר שמעון מזרחי מהוות עבירה של התנהגות בלתי ספורטיבית של קהל אוהדים, למרות שהן בגדר המותר".

כן... גם בנתיבות יש דברים כאלה על י.ח. דמרי ועל עוד כמה קבלנים שהם סלבים מקומיים. כל עניין המכירות בולט במיוחד בשמחת תורה שאז מוכרים כל דבר אפשרי. מהרגעים האלה שכל בית הכנסת ערני ומלא לחשושים.

ולגבי ההסבר- נשמע הגיוני מאוד והוא נכון לכל בתי הכנסת שאני יכול לחשוב עליהם.