סל ניוז

דיון שהיה לי הבוקר עם חבר בדרך לעבודה, מה דעתכם.
שלושה ימים לפני בחירות ועליתם על אם אמא של הסקופ שיקבור את ראש המחנה הפוליטי שאתם מאמינים בו (ואת כל המחנה איתו).
אתם יושבים על זה? מפרסמים את זה?

_________________

לא מבין את השאלה.
עיתונאי מחוייב לדווח, זו האתיקה.

אני לא מבין את הקשר שבין הכותרת והתוכן. אלא אם הת'רד נועד להיות מטאפורה על הבעייתיות בעריכת סקרים.

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)

יכול להיות שזה קשור למיקי רוזנטל וה"מעולם לא הייתי אובייקטיבי"?

_________________
"לגבי הפועל תל אביב, קבע בית הדין כי התנהגות האוהדים כלפי רגב פנאן והקריאות לעבר שמעון מזרחי מהוות עבירה של התנהגות בלתי ספורטיבית של קהל אוהדים, למרות שהן בגדר המותר".

ערן וראובן, אתם מאמינים בחשיבות השלום, וקידום תהליכים מדיניים וכאלה.
נניח שעכשיו עומד לעלות לשלטון מחנה שיקדם את מה שאתם מאמינים בו, זה שווה,לשיטתכם, חיי אדם ומקדם עוד אלף ואחד ערכים אחרים.
עכשיו סקופ אחד ארור מאיים לחרבן את כל זה, האם זה שווה את זה?

_________________

אגב, אני זוכר שדיברו בזמנו על החשיפה של קלמן ליבסקינד על גלנט, שבגינה האחרון לא מונה לרמטכ"ל. ליבסקינד ועמיתיו תיארו איך העתונאי פשוט רעד מעצם המחשבה ש"בגללו" מחליטים לא למנות רמטכ"ל, אבל הוא עשה את זה. מצד שני, האתרוגים של אברומביץ' וכו'.

_________________
"לגבי הפועל תל אביב, קבע בית הדין כי התנהגות האוהדים כלפי רגב פנאן והקריאות לעבר שמעון מזרחי מהוות עבירה של התנהגות בלתי ספורטיבית של קהל אוהדים, למרות שהן בגדר המותר".

פשוט חזרת על השאלה בדרכים אחרות. יש מיליון פרמטרים שצריך לשקול ושמעדנים אותה. למשל הבסיסי שבהם - מה הסקופ המדובר ומה מידת האמינות שלו. כמו שחלק מהאתיקה העיתונאית היא לפרסם בלי מורא ובלי משוא פנים, ככה היא גם להימנע מפרסומים שגויים או מטעים בזמנים קריטיים (מאותה סיבה שסקרים למשל בתקופת בחירות נמצאים בפיקוח ועדת הבחירות המרכזית).

בכל אופן, בשורה התחתונה, עיתונאי צריך להיות מחויב למקצוע שלו ואם הוא נמנע מהמחויבות הזו בגלל סיבות לא רלוונטיות הוא מועל במקצוע. זה נכון אגב לא רק לעיתונאי, אלא גם לשופט, לשוטר, לחבר כנסת, למורה ולמנקה רחובות.

נדב, אם לתת את הדוגמה הכי מובהקת להתלבטות כזו, לדעתי, גם אם היא לא כזו קריטית מבחינת תזמון, זה הסיפור של דניאל בן סימון על אורי אור. שם היה ברור לחלוטין שזה מתפרסם כנגד האידיאולוגיה של כל ראשי העיתון ותוך תחושה (שהתבדתה מהר מאוד) שהוא מעלה את ביבי לשלטון. הארץ פירסם מצד אחד, אבל מצד שני העיתון כולו התגייס כדי לטעון שהם בעצם בעד אורי אור והאחריות כאן היתה על העיתונאי עצמו.

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)

היה גם מאמר של שכחתי מי ב"הארץ" על ציפי לבני, שהיא מנותקת וכאלה דברים, טיפה לפני הבחירות.
אני זוכר את הסיפור הזה במיוחד כי באותה תקופה חילקתי עיתוני "הארץ", אז הפכתי להיות מנוי דה פקטו של העיתון. אני זוכר שקראתי את המאמר וחשבתי לעצמי "לא מבין למה מדביקים ל"הארץ" כזאת תדמית שמאלנית. הנה הם שוחטים את ציפי יופי יופי".

בכל מקרה, לעצם השאלה, אני לא מאמיןן בדבר שנקרא "מחויבות למקצוע". לעיתונאי אסור לשקר ואסור לעשות מעשים לא אתיים (כמו לצטט דברים שנאמרו בשיחות סגורות, נניח). אבל להימנע מפרסום סקופ כי הסקופ הזה לא עולה בקנה אחד עם תפיסת העולם שלו? בעיני זה אפילו ראוי לכבוד.

_________________
נביא השבוע מחזור 5, עונת התשע"ו
Ara ja em puc morir!!!

אני גם לא כל כך מבין את הביטוי "מחויבות למקצוע".
אני כן מבין את הערכים של עיתונות: זכות הציבור לדעת ושקיפות השלטון.
כך שההתנגשות כאן היא התנגשות של ערכים, לא של אמביציה מקצועית.

_________________

צוד, אני מרדד ומדמגג, אבל לוז הטענה מוצק מאוד: משמעות דבריך היא שלעיתונאי אסור להרוס תיאוריה יפה עם עובדות.

_________________
פעם הייתי Homer.
אף פעם לא תחלו בקדחת!

נראה לי כי אבימאל בעיקר מרפרר לסיפורי האתרוג של שרון בעידן ההתנתקות.

_________________

אני חושב שהוא מתכוון לסוגיה היפותטית, לא בא בטענות ספציפיות.

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)

זה לא עניין של שווה את זה או לא, זו העבודה, אותה עושים, וזהו.

לשם שינוי כן.
מה זאת הטוטליטריות הזאת ערן?

_________________

במקום מסוים, כן. בדיוק.
(כלומר, לא "אסור", אבל אם לא בא לו הוא לא חייב).

אני אדייק את עצמי קצת יותר, אני מדבר על מקרה שבו אין שום דבר שעומד לטובת הפרסום מלבד "מחוייבות עיתונאית" או וואטאבר.
נניח שאני חושב שביבי נהדר ליהודים והוא ראש הממשלה הטוב ביותר שהיה לנו מאז שלמה המלך.
עכשיו מתגלה לי סקופ מטורף על ביבי, שלא קשור בשום צורה שהיא לתפקודו של ראש ממשלה, אבל יכול להביך אותו מאד. (נניח, הוא לא מחליף תחתונים אף פעם. סבבה?).
במקרה כזה - אני אעריך את העיתונאי שיתאפק מלפרסם את זה.
מצד שני, אם יש קשר בין הסקופ לבין תפקודו של המתמודד (נגיד, ביבי הוא סוכן איראני) - בהחלט חובה לפרסם.

אגב, חנוך דאום מתעסק בדילמה הזו בספר "רב הנסתר".

_________________
נביא השבוע מחזור 5, עונת התשע"ו
Ara ja em puc morir!!!

ונניח שזה לא היה רלבנטי לבחירות, היית מפרסם שהוא לא מחליף תחתונים?

(הוא נראה לי בכלל מעדת הפרי בואולרז)

_________________
פעם הייתי Homer.
אף פעם לא תחלו בקדחת!

כן. למה לא?

_________________
נביא השבוע מחזור 5, עונת התשע"ו
Ara ja em puc morir!!!

אם יש בזה עניין לציבור סתם ככה, יש לזה עניין לציבור בתקופת בחירות. אחרת אתה מועל בתפקידך (לא שתהיה הראשון. ובכ"ז).

_________________
פעם הייתי Homer.
אף פעם לא תחלו בקדחת!

אגב, מה זה "מועל בתפקידך", כלפי מי בדיוק? כלפי העורך שלי? זה תלוי בהסכם ההעסקה בינינו. כלפי "הציבור"? לא קונה את זה. אני כותב מה שאני כותב, לא מעניין אותך, אל תצרוך אותי. אני לא שליח ציבור, ולא חייב כלום לאף אחד (למעט, כאמור, העורך שלי).

_________________
נביא השבוע מחזור 5, עונת התשע"ו
Ara ja em puc morir!!!

אורן, אבל כן יש שיקולים אחרים בתקופת בחירות ולא בתקופת בחירות. לצורך העניין - אני חושב שבויכוח הוא בין אליקים רובינשטיין וגלאט-ברקוביץ', הראשון הוא זה שצדק.

נתתי גם את הדוגמה של הסקרים: יש סיבה מדוע כל עיתון מחויב להעביר תוצאות של סקרים לועדת הבחירות המרכזית חודש לפני הבחירות, למרות הצליל האורווליאני של העניין.

ככה שלדעתי לבחון "סקופ" שאמור להתפרסם כמה ימים לפני הבחירות בשבע עיניים ולהחליט שהוא לא הבשיל מספיק, למרות שבימים כתיקונם היית מפרסם יותר בקלות, זה בעיני סופר לגיטימי. כמובן שלכאורה העיתונאי צריך לשקול כל מקרה לגופו ולפרסם רק לפי מידת העניין הציבורי, אבל מכיוון שאף אחד לא מצפה לטוהר כזה מעיתונאים בדרך כלל, לא ברור לי מה כאן החריג. אבל כמו שאמרתי, אני מוצא את השאלה בניסוחה הנוכחי לא מעניינת באופן קיצוני.

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)

צוד אני ממש לא מסכים איתך.
עיתונאי זה לא סתם עוד מקצוע. ממש כמו שעורך דין הוא "קצין בית משפט", עיתונאי הוא "קצין הציבור". אנשים מאמינים למה שכתוב ולא כתוב בעיתונים, לכן מוטלת על העיתונאים חובה (מוסרית) לדווח את מה שידוע לו, בתנאי שזה אמת ובתנאי שזה מענין הציבור לדעת.
נכון שהתנאי האחרון הוא מעורפל, אבל כך הרבה דברים בחיים. ואם יש לך סקופ בעל חשיבות (ולא, מצב התחתונים של ביבי אינו בעל חשיבות) יש לך חובה לפרסם. אברמוביץ והאתרוגים זה כל מה שרע בעיתונות.
דוגמא נוספת שנזכרתי בה הוא קצב וכל הידיעות שהיו או לא היו בידי עיתונאים שבחרו לא לחקור/ לפרסם.

_________________
מלבד זאת אני סבור שיש לפטר את הטרויקה

במקרה של ליאורה גלאט ברקוביץ', הבעיה שלי עם הצגתה כ"וויסטל בלואואר" אמיצה הייתה שהיא לא טענה שמה שמפריע לה זו השחיתות, אלא שמה שמפריע לה זו הסכנה שנשקפת משרון (משהו עם זה שיש לה בן בצבא), שאז היה עדיין הדמון הגדול של השמאל ולא הסבא החביב והאחראי שנהיה ממנו לפני שבע שנים.

האם יש מקום לזהירות יתר עיתונאית בתקופת בחירות? יכול להיות. אבל זה צריך להיות נכון לשני הכיוונים, מה שלא מתאים למה שצוד אומר. ואני חושב שבאופן כללי לא תזיק לעיתונאים זהירות יתר גם בתקופות רגילות.

וצוד, אם כך אתה מדבר, מפחיד אותי לחשוב שיש לך ביד תעודת עיתונאי (ושוב, אתה לא הראשון ולא היחיד).

_________________
פעם הייתי Homer.
אף פעם לא תחלו בקדחת!

טוב, קודם כל אין לי ביד תעודת עיתונאי. עדיין לא.
דבר שני, ברור שהתלהמתי קצת לשם הויכוח, אבל תורף הדברים בעינו עומד:
אם נמצא משהו (וקשה מאד למצוא משהו כזה), שלא קשור לתפקודו של המועמד, אלא זה סתם מידע שיפגע בו (לא מצליח לחשוב על דוגמה טובה יותר מהתחתונים), אני חושב שראוי לחכות עם הסקופ עד אחרי הבחירות.
זה אמנם קשה מאד (יש לך חתכת סקופ ביד), אבל ככה נכון בעיני.

_________________
נביא השבוע מחזור 5, עונת התשע"ו
Ara ja em puc morir!!!

זו בעצם שאלה כזאת,האם אתה רוצה שהציבור ידע את האמת(במידה ואתה לא מעוות אותה כמובן) לפני שהוא בוחר ,או שמא אתה מעדיף לא להעמיס על הציבור באמירת אמת על-מנת שהמועמד לא יפגע.
לדעתי,כל עוד אתה מגביל את עצמך לאמת(ללא פרשנות) ודואג שלא תיראה בצורה שלילית במידה והיא לא צריכה להיות כך(הרגע עברתי על אחת מהנחות היסוד של העיתונות הישראלית) אזי ,נכון וראוי לפרסם.

שאלה למצדדי האתיקה, טוטליות לתפקיד, ומוסר העבודה: חשיפה שתבטל קידום דרמטי בעבודה של חבר/ה קרוב, או סתם תפגע אנושות ביחסים שלו עם בת/בן זוגו וכו' וכו' (כמובן גם במקרה שיש לכך ענין ציבורי) גם היא בכלל? ומהו הגבול אם כן?