סל ניוז

ה-זמר למצבי רוח האלה הוא עמיר בניון, לפחות בעיני. במיוחד ב"הכל עד לכאן" - אלבום שהכי בא מתוך נפש מיוסרת, מבולבלת ושבורה, בדיוק בתקופה שבא עמיר התנזר מהופעות וחזר בתשובה.

"שגרה" הוא שיר שגורם לי לרעוד בכל שמיעה מחדש. לא יודע אם זה נכלל בהגדרה שנתת בהתחלה, אבל באמת ביצוע מדהים ומרגש.

http://www.youtube.com/watch?v=FcgyCh5dIUA

_________________
"שכחנו כנראה שאם אנחנו קיבלנו את ההגרלה הכי קלה בהיסטוריה, זה אומר שהקבוצה בדרג הרביעי קיבלה הגרלה עוד יותר קלה". (yuval מסכם את מצב נבחרת הכדורגל שלנו)

צביקה שרף: "Lavaron ג'יימס".

Minimal Compact - when I go.

ג'ון לנון באלבום הסולו הראשון כמו שכבר ציינו פה זה באמת המקרה הקלאסי של הת'רד הזה.
dear freind של מקרטני על לנון גם נכנס לווריד.

באלבום Automatic for the people של REM יש כמה שירים: everybody hurts, find the river.

fake plastic trees של רדיוהד גם מתאים פה לדעתי.

לא יודע איך עד עכשיו לא היה פה את תיאטרון רוסי או את אבות ובנים.

_________________
נביא השבוע מחזור 5, עונת התשע"ו
Ara ja em puc morir!!!

מי שמחפש בור חשוך באמת - ״הרעות״ בביצוע של נקמת הטרקטור. ביצוע שעשה לי כואב בכל כל הרבה מקומות, ואחד השירים שקיבלתי עליהם הכי הרבה צגובות באחת מעריכות הלילה שלי בגל״צ, אי שם לפני עשור.
עוד קאבר מרטיט: סוס עץ בביצוע של אביתר בנאי. לפורטיסהד יש כמה וכמה שירים כאלה, ובכלל - נראה לי שאפשר בקלות להרכיב חמישה אוספים משירי שברון ושבר.

_________________
עוֹד נַפְשִׁי דְּרוֹר שׁוֹאֶפֶת, לֹא מְכַרְתִּיהָ לְעֵגֶל-פָּז, כִּי עוֹד אַאֲמִין גַּם בָּאָדָם, גַּם בְּרוּחוֹ, רוּחַ עָז... יָשׁוּב יִפְרַח אָז גַּם עַמִּי, וּבָאָרֶץ יָקוּם דּוֹר, בַּרְזֶל-כְּבָלָיו יוּסַר מֶנּוּ, עַיִן-בְּעַיִן יִרְאֶה אוֹר

הקדמת אותי בכמה דקות. בדיוק נזכרתי באלבום הבכורה של אביתר בנאי, שהוא אלבום הדיכאון הגדול שנעשה בארץ אי פעם. גם "אקדח" מאותו אלבום הוא שיר קשה במיוחד, גם תתחנני אלי.

_________________
"שכחנו כנראה שאם אנחנו קיבלנו את ההגרלה הכי קלה בהיסטוריה, זה אומר שהקבוצה בדרג הרביעי קיבלה הגרלה עוד יותר קלה". (yuval מסכם את מצב נבחרת הכדורגל שלנו)

צביקה שרף: "Lavaron ג'יימס".

בלובנד - כשהלילה יורד.
אני רחוק מלהיות חסיד של רות דולורוס וייס, אבל מה שהיא עושה שם הוא לגמרי מדהים.

_________________
"The only good race pace is suicide pace, and today looks like a good day to die."

לא בטוחה אם זאת הכוונה, בכל מקרה:

"לראות את האור" של אפרת גוש ?

הביצוע של אדיר אוחיון בכוכב נולד של "אף פעם לא תדעי"

i'll take the rain של REM שכבר הוזכרו.

Endlessly ו Unintended של Muse. יותר הראשון... נראה לי....

הקדמת אותי! תיאטרון רוסי זה אחד השירים הכי אמוציונאלים שאני מכיר, בוודאי בשפה העברית
כמובן שגם אבות ובנים, ובכלל זה דיסק שכולו עצבות, אבל תיאטרון רוסי זה פשוט השיא שם מהבחינה הזאת של כעס ויאוש.

" אני כועס, ומקווה שתכשלי,
שתמשיכי לרעוד ולפחד משגעון
אמן תשארי לבד לנצח"

אני לא נתקלתי בכזה כעס בשיר ישראלי.

אפשר לשמוח בשביל אביתר שהוא מצא דרך בחיים והוא מאושר, אבל להצטער בשבילנו שלא יהיה עוד כזה אלבום דכאון מופתי.

שלא לדבר על השורה "מה זה נקרא לא לרצות להיות אתי".
כל הדבר הענק הזה שנקרא אגו גברי, מתומצת לשבע מילים. יא אללה.

_________________
נביא השבוע מחזור 5, עונת התשע"ו
Ara ja em puc morir!!!

הממ, "ירח במזל עקרב" של אלג'יר:

"...הייתי רוצה להגיד תפילה
להתכוון בכוונה שלמה
אבל אני רוצה את הסוף ולא את ההתחלה
אני רוצה לראות את המוות בא
אני רוצה לראות אותו בא אלי
אני מבקש את מות יקירי
אני מבקש את מות ידידי
אני מבקש את מות אהובי
אמא יקרה ליבי מדמם לראות אותך חולה
אני מבקש את המוות בך
וגם אני מבקש את השבר המוחלט ולא את החלקי
אני מבקש את השבר הסופי
השבר האלוהי, השבר המלכותי..."

ושוב, "בתוך הצינורות". אין דברים כאלה בעברית.

_________________
"לגבי הפועל תל אביב, קבע בית הדין כי התנהגות האוהדים כלפי רגב פנאן והקריאות לעבר שמעון מזרחי מהוות עבירה של התנהגות בלתי ספורטיבית של קהל אוהדים, למרות שהן בגדר המותר".