סל ניוז

למי שחושב שצריך כאן "ועדת חקירה" וזועק "מחדל", הנה מרתונים אחרים בעולם:
1. אישה שמתה במרתון לונדון לפני פחות מחודשיים:
http://www.guardian.co.uk/sport/2013/ja ... -stimulant
מסתבר שלקחה איזשהו סם ממריץ כדי שתצליח לסיים את הריצה.

2. מרתון ניו יורק 2008 -
http://en.wikipedia.org/wiki/New_York_City_Marathon
שלושה אנשים מתו כתוצאה מהתקף לב. שניים בגיל יחסית מבוגר כבר (אזור ה-60), אחד בגיל 41.

3. מרתון ברלין 2002 - מישהו מת - סבל מלחץ דם גבוה ולמרות זאת החליט להתחרות:
http://www.bmw-berlin-marathon.com/en/n ... mburg.html

בקיצור, דברים כאלו קורים גם במקומות אחרים בעולם, והפלא ופלא, מקרי המוות בעולם מראים דפוס חוזר של אנשים שהיו עם לקויות גופניות מסוימות ולמרות זאת לקחו סיכון והחליטו להשתתף בריצה.
אגב, בארץ, ואת זה אף אחד לא ציין, בכל הנוגע למרתון תל אביב שהתחיל רק לפני כמה שנים, יש עניין של לחץ חברתי. יחידות של הצבא נרשמות ביחד לתחרות, מקומות עבודה, חברים, משפחות וכו', ואין ספק שכשהבנאדם כבר במהלך הריצה, יש לחץ חברתי לסיים את המירוץ ולא לפרוש באמצע, וזה בהחלט עוד גורם סיכון.

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת

אני לא מבין איך זה שמתו רצים גם במרתונים אחרים בעולם מוכיח או מתיימר להוכיח שהיה או לא היה כאן מחדל.

אנשים מתים בניתוחים כל הזמן.
זה אומר שבניתוח ספציפי היה או לא היה מחדל אשר הוביל/סייע למוות?

ביל- כשאתה כותב שהעיריה צריכה לקחת בחשבון שגם אנשים לא "מוכנים" לוקחים חלק במירוץ לא בהכרח יודעים להתמודד טוב עם בעיות בריאותיות - למה הכוונה? מה היא יכולה לעשות חוץ מלהפציר במי שלא יכול לרוץ שלא לעשות זאת? בסה"כ כמו שאמרת הנגישו את האירוע הזה כמה שניתן למכנה משותף דיי גדול. האתר והניוזלטרים שנשלחו לרצים תקופה ארוכה כללו הוראות הכנה לריצה, כשבראשון גם נתנו תכנית אימונים לדוגמא לכל מקצה כדי שאנשים יידעו למה הם נכנסים. טיפת מחשבה ומודעות עצמית (באמת שלא צריך יותר מדיי) בשביל לדעת שאדם שלא רגיל לרוץ שעתיים ומעולם לא התנסה בכך לא מסוגל לעשות את זה ככה סתם (אני לעומת זאת, כן רצתי בעבר מרחקים גדולים- גם יותר מ-10 ק"מ).

אז חוץ מהסברה - שהייתה נאותה לטעמי גם באתר ובניוזלטרים וגם בתקשורת שהביעה עניין באירוע - מה עוד אפשר לעשות?

אני לא מתיימר להבין מה קרה שם או אם היה מחדל או לא. מה גם שמעולם לא הייתי שותף לתחרות כזאת או משהו קרוב לזה. אבל יש לי שאלה שאולי אנשים שהיו במקרים כאלה יכולים לענות עליה. כשפתחתי בבוקר את וואינט היה כתוב שיש 12 רצים במצב קשה. עכשיו נניח אחרי שיש 5 רצים במצב קשה, אי אפשר להפסיק את הריצה באמצע?

זה מוכיח בכך שהנסיבות הן דומות, והנסיבות הן שאנשים נטלו סיכון על החיים שלהם בהחלטה לבצע מאמץ גופני קשה, ללא קשר לענייני מזג אוויר, שהגוף שלהם לא יכול לעמוד בו.
אז לבוא ולהגיד למארגני תחרות ריצה עממית שלא יקיימו אותה כי האנשים לא אחראיים מספיק לדאוג לחיים של עצמם, זה בערך כמו להגיד שצריך לבטל את האולימפיאדה, כי חלק מהספורטאים ייטלו סמים ממריצים שיכולים להזיק לגוף שלהם כדי לשפר את סיכויי הזכייה שלהם בתחרות.

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת

כמה הערות קצרות (בשאיפה):
א. המרתון הזה הוא אירוע מאוד חשוב דווקא בגלל שמשתתפים בו הרבה רצים לא מקצועיים. לטעמי, לא מוצדק את ת"א (ואת ירושלים לפני שבועיים) רק בשביל שכמה מקצוענים יתחרו ביניהם על פרס כזה או אחר. אני מנחש שכמעט לכל אחד מאיתנו יש כמה חברים (ואפילו יותר חשוב - חברות) שהארועים האלה פתאום גרמו להם להתחיל לעשות קצת ספורט. 4.2 ק"מ, 10 ק"מ, 21 ק"מ - לא נורא משנה. אם יש משהו שהמדינה צריכה לעודד זה ספורט עממי, הרבה יותר חשוב מלממן ענפים ביזאריים שאף אחד לא נוטל בהם חלק (אגב, גם הרבה יותר חשוב מלממן ספורט מקצועני בענפים לא ביזאריים) ולתת אישורי "ספורטאי עילוי".
ב. כל הזלזול הזה בהתלבטות ביחס לדחיה או ביטול (לא בהכרח פה, אבל גם) הוא לא לעניין. זה אירוע מאוד מורכב. תיאומי אבטחה ומשטרה. בשבוע שאובמה בארץ גם ככה יש הרבה כוח אדם שמעורב בכך, אחר כך רק נכנסים לתקופות שנהיות יותר חמות ופחות נוחות, יש שיקולי חגים (יום שישי שלפני פסח הוא תמיד יום קשה), כמובן שיש גם שיקולים של הרצים עצמם - יש מקצוענים שהתאמנו, יש לא מקצוענים שעבדו לפי תוכניות אימונים כדי להגיע לכאן. ההצגה של הדברים כאילו "אינטרסים עסקיים", ממש החלטה של איזה "בורד" בחליפות מאטלנטה,ג'ורג'יה היא זו שגרמה לקיימת את המרתון נראית לי מוגזמת לחלוטין (בלי קשר לכך שברור שיש אינטרסים עסקיים).
דווקא ההחלטה האחידה של ההתאחדות לכדורגל מיד בהמשך לארועי המרתון לבטל את כל(!) המשחקים בליגות הנמוכות אתמול - היא בדיוק הדוגמא לאיך החלטה לא צריכה להתקבל.
ג. הויכוח על השאלה האם אנשים חתמו/הוחתמו מדגים בעיני את המגמה רעה של אמרקינזציה של הדברים. האישור הרפואי מרופאי המשפחה הוא עוד שלב בכסתח ורופאי המשפחה עצמם (ולמעשה גם רופאי הספורט) מתמרמרים על כך כי אין להם יכולת אמיתית לבצע את כל הבדיקות הנחוצות כדי לחתום על אישורים כאלה בלב שלם.
ד. מעבר לכך שהמוות והפגיעות של אתמול מאוד עצובות - יהיה חבל אם התוצאה תהיה שארועים כאלה לא יתקיימו או שיערימו עליהם חומות כסת"ח כאלו שירחיקו אנשים. אני דווקא חושב שצריך להתמקד בשאלות יותר צדדיות - האם יש מקום להעניק יותר סיוע במהלך המירוץ (מים, עזרה ראשונה וכדומה), האם צריך (ואיך) להוסיף מילה לרצים לפני ההזנקה/הרשמה לגבי מתי כדאי שיפסיקו, האם למשל במקרים כאלה יש מקום לאפשר לנרשמים לבטל הרשמה בערב המירוץ ולקבל בחזרה את דמי ההרשמה (הלא-נמוכים).

וחבר שלי כתב:
ריצת מרתון קרויה על שם אירוע בו אדם שרץ 42 קילומטר התמוטט ומת (קרב מרתון. 490 לפנה"ס). הפקת לקחים אף פעם לא הייתה הצד החזק של האנושות.

_________________
נביא השבוע מחזור 5, עונת התשע"ו
Ara ja em puc morir!!!

_________________
נביא השבוע מחזור 5, עונת התשע"ו
Ara ja em puc morir!!!