סל ניוז

אני חייב לציין שלאורך עשרת הפריימים האחרונים שראיתי, מדובר בסנוקר ברמה מפעימה ממש

_________________
תודה לאלוהי הבירה

את היום השני של הגמר לא ראיתי בכלל, ולאור ההערה של נורטון שמעליי זה די מבאס אותי....

בסופו של דבר שני הפיינליסטים הם גם שני הסיפורים הגדולים של האליפות הזו.

רוני עם אליפות מאוד מרשימה ובעיקר יציבה, שהיתה לאורך כל הדרך תלויה רק בו.
הוקינס עם המון אופי וקאמבקים מרשימים, הסילוק של סלבי ודינג ו-12 פריימים מול רוני בגמר.

הבן שלי השתחרר הביתה מביה"ח, והעביר לי לאורך הגמר דיווחי ווצאפ על המתרחש....

היתה אליפות מאוד מהנה. תודה לכולם. מבחינתי אפשר לעשות עוד אחת עוד חודש.

_________________
it is better to burn out than to fade away, my my hey hey

אותי מה שמדהים אולי בעיקר, הוא הגיל, אם אוסליבן בגיל 36 ו 37, לוקח שתי אליפויות רצופות. אלו גילאים שבהם הנדרי, וויט ואפילו דייויס (שהיתה לו קצת יותר אריכות ימים) בקושי היוו פאקטור.
הנתון זה גם מוכיח - הקריירה של רוני, גדולה ככל שתהיה, היתה מפוספסת. שום סיבה שהכשרון הזה לא היה היום עם 10 אליפויות עולם לפחות.
מצד שני, כבר עכשיו ברור שמדובר באחד משלוש השחקנים הגדולים בהיסטוריה (והמוכשר שבהם), אם כי אציין שאני לא כולל פה את ריי רירדון, שלא באמת ראיתי.

_________________
תודה לאלוהי הבירה

אולי זה ריבוי כלי התקשורת בשנים האחרונות והצורך להזרים כל הזמן מידע חדש, אבל אני סבור שהחשיבות הגדולה של רוני היא בתודעה שהוא נתן למשחק.
הוא באמת סופרסטאר.
יש לו אופי, כריזמה וסיפור אישי מיוחד, ומה שהופך אותו לאחד הגדולים זה לא רק כשרון המשחק הנדיר שלו, אלא העובדה שהוא משך ומושך קהל חדש לתחרויות.

_________________

עוד דבר שצריך להוסיף לגבי אוסליבן זה (לפחות ממה שהתרשמתי) הכנות והצניעות שלו. זו פעם שנייה שאני שומע אותו מתראיין כזוכה, והאיש פשוט אומר מה שהוא חושב ומתנסח בלי שום יוהרה. זה גם נשמע שזה שהוא התחיל את הדברים במחמאות להוקינס וכמה היה לו קשה מולו היה אותנטי לחלוטין (ומוצדק כמובן).

זה ראיון מדהים. כמה שחקנים אומרים שהם לא ברמה של הטוב ביותר אלא ברמה של X (שלא שמעתי עליו מעולם, אשמח לפרטים...) ורק היה להם יותר מזל?

http://www.mirror.co.uk/sport/other-spo ... an-1873302

ואגב, שתי הזכיות האלה הן גם כנראה דוגמה לכמה עבודה עם פסיכולוג יכולה לשנות.

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)

אני לא יודע המון על אלכס היגינס ששיחק איפשהו בין שנות השבעים המאוחרות לשנות השמונים המוקדמות, אבל מה שאני כן יודע הוא שהיגינס היה הבד-בוי המוחלט של עולם הסנוקר אז. טיפוס בעייתי ומורכב, כמו אוסליבן היום, וגם (כך טוענים) מאד מאד מוכשר.
כאמור, לא חושב שראיתי אותו אי פעם משחק (אפילו לא בשידור חוזר היסטורי או משהו), אבל הוא כן דמות אגדית, מה שכן - קשה לי להאמין שהוא היה בסקאלת הכשרון של אוסליבן.

_________________
תודה לאלוהי הבירה

אוסליבן עונה על ההגדרה של בד בוי? חשבתי שמי שלקח בעלות על התפקיד הזה היום זה מארק אלן.

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)

בעולם קורקטי כמו הסנוקר, אוסליבן הוא סוג של בד בוי. ישיר, אימפולסיבי, בטח לא קורקטי כמו הנדרי או דייויס.
מה שכן, ברור שיש בד בויז הרבה יותר "בד" ומארק אלן הוא לא הגרוע שבהם. מייקל הולט ובטח ובטח שקווינטן האן לוקחים אותו בסיבוב.

_________________
תודה לאלוהי הבירה

למעוניינים, תקציר הגמר באדיבות הכתבה 'בהארץ'.

_________________

לרוני בהחלט יש עבר של בד-בוי. מזכיר לכם את מסיבת העיתונאים הזאת - http://www.youtube.com/watch?v=b7dVkUESj3c
את האירוע החריג הזה - http://www.youtube.com/watch?v=JYjIV54egio
ואת זה - http://video.mail.ru/mail/shizzy00/21/173.html

השוני בין רוני למארק אלן הוא שאלן מנסה לטפח לעצמו במכוון את תדמית הבד-בוי - כל התאקלים שלו עם עולם הסנוקר (ובעיקר עם בארי הרן) היו מתוכננים ושקולים. אצל רוני הסכסוכים היו תמיד אימפולסיביים, והתחילו לפעמים עוד במהלך המשחק (הדוגמא המפורסמת היא כמובן זאת - http://www.youtube.com/watch?v=bT_UwJYYUHI , וכן הדוגמאות לעיל, העלבונות לשופטים - http://www.youtube.com/watch?v=H_b-4g3n4Os , הויכוחים הבלתי-ג'נטלמניים על מיקום הכדור הלבן בעת מיקום-מחדש - אפילו באליפות הזאת - ועוד כהנה וכהנה התלכלכויות קטנות עם סלבי, עם מארק קינג, שלא זכו ממש לכותרות עקב האופי הנוח של הללו האחרונים, וכן עם טיפוסים שונים בקהל - שוב, אפילו באליפות הזאת).

ראובן, רוני בהחלט התנהג יפה בחודש האחרון, אבל זה מאוד לא אופייני לו. לאורך השנים הוא היה מרואיין יבש ואנטיפת חסר תקנה - http://www.youtube.com/watch?v=muaCfgCJs2U . אני גם לא קונה את הקשקוש על תשלום הוראת הקבע לביה"ס של ילדיו - האיש מיליונר מדופלם שמחזיק אחוזה בצפון לונדון, והעיד על עצמו שבכסף על ה-147 שעשה באליפות 2008 הוא מתכוון לקנות "עוד בנטלי".

אני מסכים שקוונטין האן ובעיקר אלכס היגינס שמים אותו בכיס הקטן בכל הנוגע לפרובלמטיות. מייקל הולט הוא בחור מאוד סימפטי עם פתיל טיפה קצר, זה הכל. לגבי היגינס, הוא היה שילוב בין הגאונות של רוני, המהירות, ההתקפיות והמחסור בעכבות של טוני דראגו והחיבור לקהל של ג'ימי ווייט, עם נטייה מתמדת להתמכרויות והרס עצמי וכמובן, סגנון בלתי-אפשרי הייחודי אך ורק לו. הקלירנס-69 שלו מהמשחקון הלפני-אחרון נגד ג'ימי ווייט בחצי גמר אליפות 1982 נחשב עד היום לברייק הגדול בכל הזמנים, ואיך אפשר בלי לינק - http://www.youtube.com/watch?v=CAO48WSZnRU

רוני אוסאליבן חשוב לעולם הסנוקר הרבה יותר מכל אחד אחר מהיותו מסחטת פרסום, קהל וכסף. כל מי שהתחיל לאהוב סנוקר בעשרים השנה האחרונות התחיל מרוני, גם אני; במשך כמה שנים תיעבתי את גראם דוט בגלל מה שהוא עשה לו בסשן השלישי של חצי גמר 2006. כשהוא דפוק, בלתי-צפוי ונוטה להפסיד, אני מת עליו. כשהוא בכושר הוא הורג משחקים, מקפיא את היריב, גומר פריימים בחמש דקות, לא מפספס יציאה, לא מחטיא כדורים קלים - בקיצור, משעמם. אני הרבה יותר מתחבר לשחקנים מסוגו של בארי הוקינס, שבאים לכל טורניר בידיעה שהסיכוי שלהם לזכות הוא אפסי, שנלחמים ולא מוותרים גם כשלא הולך - ולרוב לא הולך, שמנצחים פריימים בעשרה נסיונות, שמסוגלים לחלוק חיוך עם היריב במהלך המשחק ומקנחים בראיון מלא הומור ונוגע ללב.

_________________
"היינו במלון בפאריז ופתאום שמעתי דפיקה בדלת ב-3 בלילה. פתחתי את הדלת וראיתי את שמעון מזרחי שפקד עלי: 'נשק אותי'. לא הבנתי מה הוא רוצה, אבל הוא התעקש, אז נישקתי אותו".

אני התחלתי לאהוב סנוקר לפני בערך עשרים שנה (טוב, אולי 22 אבל מי סופר), ובעיקר בגלל הנדרי, לא חושב שאוסליבן היה בכלל בסביבה אז.

מעניין היה לראות את היגינס, משחק בסגנון שלא רואים היום, לא יורד עד הסוף, הקיו אקשן שלו שונה ממה שבדרך כלל רואים היום. (למעשה, קצת מזכיר את זה שמשוחק בפול, ע"ע כל מיני אפרן רייס ובוסטמנטה).

_________________
תודה לאלוהי הבירה

לא היום ולא אף פעם. לא מוריד את הגוף, זז כמו מוכה פרקינסון על המכה, משחק זוויות שרק הוא רואה מבעד לעשר הכוסיות וויסקי וחצי פאקט שהוא היה שותה ומעשן תוך כדי משחק.

_________________
"היינו במלון בפאריז ופתאום שמעתי דפיקה בדלת ב-3 בלילה. פתחתי את הדלת וראיתי את שמעון מזרחי שפקד עלי: 'נשק אותי'. לא הבנתי מה הוא רוצה, אבל הוא התעקש, אז נישקתי אותו".

מאז שהגבתי קראתי את הכתבה המצוינת בויינט על אוסליבן והבנתי שהמעטתי בערכו. אבל להגנתי ייאמר שזה לא רק החודש האחרון - הראיון שלו שנה שעברה בסיטואציה המקבילה היה שקול ומרגש באותה המידה.

בכל אופן, אני מבטיח להיכנס לכל הלינקים...

(ואני לא יודע אם זה נחשב, אבל אני התחלתי להתעניין בסנוקר בפאזה הקודמת כשהוא שודר בערוץ הספורט, ומי ששבה את ליבי היה סטיב דיוויס דווקא. אבל השתעממתי מזה מאוד מהר. על אוסליבן בכל אופן לא שמעתי עד לפני שנתיים בערך)

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)

כן, אבל כמו שכתבתי, זה כן סגנון שרואים בעולם הפול.

למשל
http://www.youtube.com/watch?v=epOIysHGsJU
זה אפרן רייס, אחד משחקני הפול הגדולים בהיסטוריה שבא גם מאחת משתי מדינות הפול הגדולות, הפיליפינים (השניה היא כמובן אמריקה, יש גם לא מעט שחקנים גרמנים מאד נחמדים).

_________________
תודה לאלוהי הבירה

אוקיי, לא מכיר. אגב, בחזרה כמה הודעות אחורה, ההבדל בין 20 ל-22 שנה הוא משמעותי כי בדיוק לפני 20 שנה רוני פרץ לתודעה בגמר אליפות בריטניה. לפני 22 שנה הוא היה בן 15.

_________________
"היינו במלון בפאריז ופתאום שמעתי דפיקה בדלת ב-3 בלילה. פתחתי את הדלת וראיתי את שמעון מזרחי שפקד עלי: 'נשק אותי'. לא הבנתי מה הוא רוצה, אבל הוא התעקש, אז נישקתי אותו".

משדרים עכשיו ביורוספורט 2 איזה קלאסיק שאני לא מכיר בין אנגליה וצפון אירלנד לשאר העולם. כרגע סטיב דייויס וקליף ת׳ורבורן. אחרי המשחקון הזה הם מתחילים בלאק בול שוטאאוט.

יכול להיות שזה ביורוספורט 1. הטלוויזיה שלי חותכת את צד ימין.