סל ניוז

מג'יק, וורת'י, קארים ומייקל תומפסון היו בחירה ראשונה. גרין היה בחירה רביעית. תתעלה על זה.

איך שיין באטייה הגיע להיות בחירה שישית בדראפט? למה בדיוק ציפו שהוא יהפוך?

סמול פורוורד גבוה, שומר מצוין, אופי מעולה, דראפט אולטרה חלש.

ביירון סקוט בחירה רביעית. גרין בחירה 23.

נכון, התבלבלתי בין גרין לפרקינס (שאמנם הגיע ללייקרס אבל מאוחר יותר).

מה שהכי משונה בלברון שגם במשחק שהוא קלע 37 נק' ולקח 12 רב' ביותר מ50 אחוז מהשדה זה עדיין נראה כאילו הוא יכול הרבה יותר ולא זורק מספיק לסל-אובר קבוצתי. ספולסטרה לדעתי לא מאמן מצויין, אלא בובה שיושבת/עומדת בספסל ולא מזיקה ולא מועילה. למה? כי רוב ההתקפות של ההיט נראות כמו איזשהו משחק תורות בין לברון ו-וויד. 5 התקפות רצופות לברון יילך עד הסוף וכל השאר יסתכלו, 5 התקפות וויד ינסה לעשות משהו וכל השאר יסתכלו. מידי פעם גם מגיעים שחקנים כמו צ'אלמארס ואחרים ועושים דברים שהם לא צריכים לעשות-וזה אפשרות פחות טובה, כמובן, מזה שלברון או וויד יעשו זאת. סורי, ספולסטרה נראה איש חביב ונחמד, אבל לא ראיתי ממנו שום שיטה בניגוד לפופ(על אף הטעויות הנקודתיות שעשה בסדרה).

בנוגע לספרס, אני לא פוסל בכלל שהם ילכו עד הסוף בעונה הבאה. אם דאנקן נראה כ"כ טוב בגיל 37 אז עוד שנה בטח לא כ"כ תוריד אותו ברמה-כנ"ל גינובילי ובטח שפארקר שעדיין נחשב צעיר. גם בדאלאס של 2011 וגם בספרס 2013 אף אחד לא האמין שהם יכולים ללכת עד הסוף, והם קבוצה גמורה ובסוף קבוצה אחת לקחה אליפות וקבוצה שניה הייתה רחוקה רב' 1 מלקחת את התואר. מה גם שאני מניח שלנארד, ניל ודני גרין ימשיכו להשתפר ואולי כמו שאמרו-ווסט יבוא(להיט לא היה כמעט פתרון אליו מול הפייסרס).

הוא כן זרק 23 פעמים והלך לקו עוד 8, נראה לי שבסקור הנמוך יחסית של המשחק זה לא משהו להתאכזב ממנו. אני הרגשתי שהוא קצת חושש להיכנס לסל ומעדיף את הג'אמפרים והשלשות, שנכנסו מצוין. נגד דאלאס זה בדיוק מה שלא הלך.

אני לא חושב שזה חשש, זה פשוט מה שההגנה נתנה לו, ברגע שהמגן נתן לו מטר וההגנה התכווצה בכל פעם שהוא קיבל כדור, לחדור זה סיכון גדול מאוד לאיבוד או עבירת תוקף, למגן יש יותר מדי זמן להגיב ברגע שהוא מתחיל את התנועה שלו, אז זריקה מחצי מרחק או משלוש זו בחירה הרבה יותר טובה. מה שכן, מיאמי כקבוצה לא עשתה שום דבר כדי להביא אותו למצבים שבהם הוא יכול להגיע קרוב לסל (סטייל הפיקנרול שהיה לו עם צ'אלמרס במשחק הקודם שאותו הוא סיים בדאנק, אבל זה באמת היה מקרה בודד), כדי להתגבר על המטר שהמגן נותן לו, מיאמי הייתה צריכה לדעתי להריץ אותו על חסימה מתחת לסל כך שהוא יקבל את הכדור בתנועה בתוך קשת השלוש מהכנף לכיוון האמצע, במצב כזה כשכבר נוצר לו יתרון על המגן בזכות החסימה לפני שהוא מקבל את הכדור, הוא באמת היה יכול להגיע קרוב לסל. מה שמיאמי עשתה זה פשוט לתת לו את הכדורים במצב סטטי כשהוא עומד מחוץ לקשת, במצב כזה אין לו הרבה מה לעשות פרט ללקחת ג'אמפרים חופשיים.

_________________
כורסה נוחה זה התחלה של סוף

מוקדש להייטרס.

_________________
רסקה : "צביקה האם זה לא בעייתי ששחקנים ששיחקו נגד מכבי היה מושקעים כספית אצל מוני פאנן באותו זמן ?!"
צביקה שרף : "לא".
מכביזם, כל מילה מיותרת.

גיא פניני, קפטן מכבי, לשחקן הפועל : "אתה נאצי, שיהיה סרטן בראש לך ולאבא שלך".

מי שבונה על קאמבק של הספרס למעמד הזה נראה לי קצת הוזה, למרות שכבר הספידו אותם כבר בעבר. ג'ינובילי גמור לחלוטין, ודאנקן יהיה בן 38, וכמו גארנט בשנה שעברה יכול להיות שהעונה הזאת היא שירת הברבור שלו. ווסט? ממתי סאן אנטוניו מחתימה שחקנים מבוקשים בשוק? לא קרה מעולם לדעתי. מאז הביג 3 כל מי שהגיע לשם היה נו-באדיז לפני כן(דני גרין, גארי ניל...) או כאלה בצד המאוד יורד של הקריירה(סטיבן ג'קסון, ריצ'ארד ג'פרסון) שגם הם הגיעו דרך טריידים. ווסט הולך להיות סחורה די מבוקשת בקיץ הקרוב, אין שום סיכוי שהספרס יוכלו לעמוד בהצעות שהוא יקבל. בשנה הבאה ווסטברוק חוזר, אוקהלומה תחזור וטימי יגדל לו בעוד שנה. המסך כנראה נסגר על הקבוצה הנוכחית של הספרס.

אני לא ממש בטוח שווייד גמר את הסוס. בארבעת המשחקים האחרונים של הסדרה ווייד עם סטט' הבאה:
23.5 נק', 6 ריב', 4.8 אס', 49.4% מהשדה, כשהוא נתן משחק אחד באמת לפנתיאון, משחק 4 הקריטי ועוד 2 משחקים מצויינים, כולל משחק 7 מאד אפקטיבי וכל זה כשברור שהוא לא בריא לחלוטין.
מיאמי צריכים לשחק עם ווייד במוד של דאנקן בספארס בשנים האחרונות, לא להעמיס עליו בעונה הרגילה, לקצץ לו בדקות ולקוות שלפלייאוף הוא יבוא בריא ואז אני חושב שנראה את פלאש הישן והטוב, שניצוצות ואפילו משחקים ממנו ראינו בשני הפלייאופים האחרונים שבהם הוא היה פצוע.

חוץ מזה, אני לא אוהב את לברון. שחקן גדול, השחקן הכי טוב בליגה לדעתי כבר איזה 5 עונות, אחד הגדולים בהיסטוריה (וכן, יש לו צ'אנס לעבור את לארי ומג'יק, ולא הוא עוד לא שם), אבל משהו חסר בו. אני חושב שהבעיה הגדולה עבורי זה שמדובר בשחקן שהמשחק שלו הוא פיזיות ואתלטיות טהורה. זה לא שהוא לא מוכשר, הוא מאד מוכשר. הוא מוריד כדור בחסד עליון לגובה שלו, השליטה שלו בכדור לסמול פורוורד היא ברמה הגבוהה ביותר, אבל האסתטיות של המשחק לא נעימה לעין. חדירה של לברון היא לא טכנית, היא פשוט ניצול צעד ראשון מדהים, מימדים גדולים, פיזיות אדירה וניתור מפחיד. אתה כמעט לא רואה את לברון זורק שחקנים בהטעיות כמו ווייד, או קובי או מייקל, אתה לא רואה איך הטכניקה שלו מביאה אותו לחדירות, אלא שוב, הפיזיות והאתלטיות הנדירות שלו. לי זה מאד מפריע. אם רוצים, המשחק של לברון דומה מזכיר את זה של שאק. מבוסס על עליונות פיזיות. אני חושב ששאק לא היה אהוד במיוחד בתקופת האליפויות של הלייקרס, רק אח"כ כשהיכולות ירדו והאישיות זרחה הרבה יותר, התאהבו באיש הגדול. אני לא חושב שלברון מחזיק באישיות כזאת כריזמטית כמו שאק. אה כן, ולא משנה מה יגידו, אני חושב שלברון הוא הסופרסטאר עם הפריכות המנטאלית הגדולה ביותר אי פעם.

זה היה MVP מוצדק לחלוטין ללברון, אבל אני חושב (ומקווה עבורו) שכשלברון יסתכל על הקריירה שלו, גמר 2013 יהיה זיכרון שהוא לא יתגאה בו.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

פריך מנטלית= ניצח שתי סדרות בשנתיים האחרונות אחרי פיגור 3-2, אחת מהן עם תצוגה היסטורית של 45-15-5, מוביל בממוצע נקודות למשחק 7.

עמוס, לגבי לברון אני אמנם מבין מאיפה הביקורת שלך עליו נובעת, אבל אני לגמרי לא מסכים שהוא הסופרסטאר עם הפריכות המנטאלית הגדולה בהיסטוריה. הבנאדם מתעלה פעם אחר פעם במצבים שבהם הקבוצה שלו עם הגב לקיר ואני חושב שכשתיגמר הקריירה שלו הוא דווקא יהיה מאוד גאה בגמר האחרון, לא בגלל שזה הגמר הכי טוב שבו הוא שיחק (בינתיים זה הגמר מול אוקלהומה), אלא בגלל שזה גמר שבו הוא התחיל גרוע, נתקל בהגנה שעשתה הכל כדי לחשוף את החולשה שלו כג'אמפ-שוטר, עשתה הכל כדי להיכנס לו לראש ולפורר אותו מנטאלית, הוא נתקל בהמון ביקורת בתקשורת ומצד אוהדים ובסופו של דבר הוא הצליח להתגבר על הכל ולהיות הסופרסטאר והשחקן הכי טוב על המגרש ברגעים המכריעים.

מה שכן, לברון הוא אולי הסופרסטאר שהכי רואים עליו את ההשפעה של הלחץ ברגעים הגדולים, הוא לא מקרין קור רוח כמו, נניח, מייקל, או לארי או קובי שגם בפיגור שתי נק' עם 5 שניות לסוף כשהכדור אצלם ביד לא תראה שריר זז להם בפרצוף, אבל בשורה התחתונה כשהכסף על השולחן הוא שם והוא מספק את הסחורה, אולי לא כמו מייקל, אבל מול קובי נניח אני לא חושב שיש לו במה להתבייש.

_________________
כורסה נוחה זה התחלה של סוף

רק תראה שוב את הקלטת של משחק 6 כאשר וייד חוזר אחרי המתקפה של לברון ואתה רואה איך הוא פשוט מתקפל ובורח מהכדור.
אחרי משהו כמו 17 נקודות מהרגע שוייד חזר וכולל ההארכה הוא פשוט ויתר.
בוש ואלן הביאו את המשחק הזה.

_________________
The year is 2020: still no peace in the middle east
we are using implants to make voice calls
in other news Tim Duncan scored 15 points and 10 rebounds on another San Antonio win.

פריך מנטלית זה הסדרה מול דאלאס, פריך מנטאלית זה משחק מספר 5 מול הספארס, פריך מנטאלית זה משחק מספר 6, ששמונה דקות באמת מדהימות שלו העלימו את שאר הדקות שנעו בין עלובות לבין התפוררות (2 איבודי כדור ברגעים הקובעים, שלשה שפגעה בקרש) והפרחים לריי אלן.

לברון ג'יימס חזק מנטאלית זה לברון שמוליך את ההיט שניצחו 29 משחקים ברציפות, זה לברון שהקבוצה שלו משחקת בהתאם לסך הכישרון של השחקנים שלה.

לברון ג'יימס חזק מנטאלית היה יכול להיות גדול ממייקל ג'ורדן, כי בשאר האספקטים הוא שם.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

זה בדיוק שורש האכזבה.
כי את הרגליים והכח והיכולות יש לו.
מה שאין לו זה הרצח בעיניים והביטחון שנוזל מהאוזניים.
שגם אם הוא מחטיא 5 זריקות הוא ייקח עוד 15 כי הכל עליו.
המבט שאומר אותי לא תנצח.
הקפיצה אחרי הסל מול קליבלנד שקרייג אילו יורד לרצפה בבכי אחרי שמייקל קבר אותם בפעם השלישית ב-3 שנים בסל האחרון של הסדרה.
התחושה של קליבלנד שאי אפשר לנצח אותו.

_________________
The year is 2020: still no peace in the middle east
we are using implants to make voice calls
in other news Tim Duncan scored 15 points and 10 rebounds on another San Antonio win.

בעיני זה גדולה של שחקן להרים את עצמו ממשחק באמת מחורבן שהוא נתן ללסחוב את הקבוצה לקאמבק בדרך לניצחון, ועוד עם הגב לקיר. אתה כמובן יכול לראות את זה אחרת. זה לסחוב קבוצה סדרה שלמה כשאף אחד אחר חוץ ממנו לא פוגע(מול אינדיאנה). זה לתקוע לקבוצה של 4 הול אוף פיימרים לעתיד 30 נקודות במחצית אחת במשחק של לחיות או למות. שחקנים פריכים מנטלית לא עושים את זה.

אם זה פריכות מנטאלית אז אין דבר כזה סופרסטאר עמיד מנטאלית, לכולם היו את הרגעים הפחות טובים שלהם בקלאץ', העובדה היא שבמשחק 6 לברון החזיר את מיאמי למשחק במו ידיו אחרי שהמשחק כבר היה בידיים של הספרס ובהארכה הוא זה שסחב אותם על הגב שלו, עד לשתי זריקות העונשין האחרונות של אלן כל הנקודות של מיאמי בהארכה היו רשומות על השם שלו, בין אם בקליעה ובין אם באסיסטים. נכון שבין לבין היו לו דקות לא טובות, אבל הסך הכל שלו אומר שהוא לגמרי היה שם ולא התפורר מנטאלית לדעתי, וה-8 דקות ההן אלו בדיוק הדקות שבהן כל סופרסטאר פריך מנטאלית היה מתפרק ומוותר, לברון ב-8 דקות האלו היה בלתי עציר ועם כל הכבוד לווייד, בוש והשלשה של אלן, התרומה הכי גדולה לניצחון של ההיט הייתה של לברון.

_________________
כורסה נוחה זה התחלה של סוף

אני לא מדבר על התפוקה המעשית.
אני מדבר על הסטייט אוף מיינד.
מייקל לא נכנע לעולם.
מייקל התערב עם קובי בפעם הראשונה שהם נפגשו על משחק של אחד על אחד.
מייקל הפסיד משחקים והפסיד סדרות אבל זה אף פעם לא היה בגלל שהוא וויתר או בגלל שהוא התכנס ונתן למשחק לחלוף לידו.
וכאשר הגיעו הרגעים הקריטיים הוא זרק את כל הזריקות גם אם הוא החטיא.

מייקל קלע 63 נקודות מול בוסטון הגדולה בסיבוב הראשון למרות שלא היה לשיקגו של וולרידג' ושלו שום סיכוי כי הוא פשוט לא ידע איך לוותר.
אני רוצה פעם אחת לראות את לברון במשך רבע שלם לוקח הכל עליו גם כשהולך וגם כשלא הולך.
ולא לדאוג מה יגיד וייד או מה יגיד בוש. ולעשות את זה במשך סדרה ולא משחק אחד מ-7.

הבעיה שלי עם לברון במשחק 6 ב-3 רבעים הראשונים הוא לא ה 3-12 מהצד של ה-3 אלא שהיו רק 12 זריקות.

_________________
The year is 2020: still no peace in the middle east
we are using implants to make voice calls
in other news Tim Duncan scored 15 points and 10 rebounds on another San Antonio win.

מייקל הוא תופעה מאוד חריגה בספורט בכלל ולא רק בכדורסל. ככדורסלן לאיש לא היו חסרונות(כבנאדם או כ-GM, זה כבר סיפור אחר). אין דברים כאלה כמעט בשום סוג של ספורט. אני חושב שההשוואות האלה לא הוגנות.
לברון מתמודד עם לחץ של התקשורת מהרגע שהוא דרך בליגה ועומד בו עד עכשיו לא רע, בעיני.

ללברון יש לכאורה חבילה יותר טובה משל מייקל, אבל הוא לא מייקל, ולעולם לא יהיה מייקל.

_________________
גם כלפי השופטים היו לחולון טענות רבות. הקבוצה מתכוונת להגיש מכתב רשמי לאיגוד ובו פירוט הטענות שלהם כלפי צוות השיפוט, בעיקר בדקות הסיום. "אנחנו שלטנו לאורך כל המשחק, איך פתאום בשתי הדקות האחרונות הם רצו 0:9, אם לא בעזרת השופטים?"' תהו במועדון.

לגמר לגמר +1 לפסקה האמצעית והמרכזית. לראות את וויד, קובי או מייקל זו שירה בתנועה. להסתכל על לברון זה קצת כמו לראות בולדוזר

_________________
תודה לאלוהי הבירה

אני חושב שלברון יתחיל כל בוקר בקיץ הקרוב בצפייה בחמשת הרבעים האחרונים של הסידרה, יודה לאלוהים על השלשה של ריי אלן ובשאר הזמן יהנה מאוד.

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)

לברון ואוהדיו יהנו מ5 הרבעים האחרונים של הסדרה וממשחק 4. תשעה רבעים - תהנו, באמת, יצא גדול עם משחק שביעי מהסרטים.

אבל מי שצפה בסדרה כולה, יזכור גם את 19 הרבעים האחרים בסדרה בהם לברון היה בינוני עד עלוב התקפית (מעבר לבליץ 8 הדקות בסוף משחק 2), מול הגנה שאפילו לא היתה צריכה דאבל טים, כל מה שהיא היתה צריכה בשביל להיכנס לו לראש זה לתת לו שתי מטר לזרוק משל היה רונדו, ועצרה אותו על מעט מאוד נק' באחוזים רעים מכל הטווחים: גיים 1 18 נק' 7-16 מהשדה. גיים 2? 17 נק' ב7-17 מהשדה. גיים 3? 15 נק' 7-21 מהשדה ותבוסה 36 הפרש. גיים 5? 25 נק' 8-22 מהשדה. גיים 6? עד אותו רבע אחרון שהוא נפטר מהבנדנה, 12 נק' 3-12 מהשדה. באותה נקודה, זה היה לברון דומה מאוד לסדרה מול דאלאס (משחק אחד טוב, חמישה משחקים חלשים התקפית). ובאותו רבע אחרון גדול במשחק 6, לברון סיים אותו עם שני איבודי כדור קריטיים (באחד מהם מאנו יצא למתפרצת וריי אלן תפס אותו עם שתי ידיים מתחת לסל-אני עדיין מחכה לתשובה למה זה לא פלגראנט שהיה מזכה את הספרס בעונשין + כדור מהצד), אירבול מהשלשה, שלשה בפנים ושלשה בחוץ, שאם לא הריבאונד של בוש והשלשה הקשה של אלן-הדקה הזאת של ג'יימס היתה ההגדרה של לוזריות במילון הכדורסל. משחק 7 שלו שינה את התמונה והכניס אותו לרשימת הגדולים בהיסטוריה. ועדיין, זה רחוק שנות אור ממייקל ג'ורדן.

מיאמי בעיני, מלבד שינוי אחד, לא באמת השתפרה מ2011, כקבוצה, מבחינה מנטאלית, מבחינה התקפית, בשיטת האימון או וואטאבר. גם ב2011 היא היתה אחלה אבל פגשה קבוצה חזקה מאוד, כמו הספרס. מאז לברון התחזק מנטאלית ובכלל כשחקן, אבל וייד ובוש נחלשו, ושיפורים מינורים ברול פליירס. ההבדל: ריי אלן-שחקן קלאץ' מהטובים בליגה שהיה חסר למיאמי. הרי אם הוא לא היה שם בשביל לקלוע את השלשה הענקית בסיום, הספרס היו מנצחים 95-92 ובדומה לדאלאס היו אלופים עם 4-2. אלן הציל להם את האליפות.

_________________
" if you want to have fun, like I did with Bill Walton, play with LeBron. but if you want to win and win and win, it's Kobe"
LARRY LEGEND

כל הפיסקה הארוכה הזו כדי לכתוב שלברון רחוק שנות אור ממייקל ג'ורדן? ברור שהוא רחוק שנות אור ממייקל ג'ורדן. עדיין ההנחה שלברון יספר לביוגרף שלו בצער על סידרת הגמר של 2013 וכמה הוא מאוכזב מעצמו היא מרחיקת לכת במידה דומה.

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)