סל ניוז

בשנתיים האחרונות, ואולי בפלייאוף הזה, חל שינוי די רציני בעיני ביחס של האוהדים לספרס, אולי אפילו הייתי אומר שינוי של 180 מעלות.
לפני 6 שנים אני לא אגזים אם אני אכתוב שהם היו אחת הקבוצות השנואות בליגה. באוון תואר כשחקן הגנה מדהים אבל גם כשומר מלוכלך להחריד.
טימי כסופרסטאר בלי סקס אפיל לחלוטין, פארקר היה אנדרייטד לחלוטין ומאנו כפלופר מציק. בהמשך הצטרף גם הורי שנגח לנאש באף לרשימה הזו.


השנה לעומת זאת זה הרגיש כאילו האהדה אליהם הייתה בשיאה. מקבוצה משעממת הם הפכו לקבוצה אינטילגנטית שמניעה כדור בסבלנות, הפלואטרים של פארקר נראו פתאום יותר טוב לחלק מהאנשים, ולא מעט חשבו שזה גם "צודק" ו"מגיע" שהם יקחו עוד אליפות. מאיפה זה בא? הרי לספרס הייתה ריצה מ-99 עד 2007 שבה הם לקחו 4 אליפויות.
האם דאנקן היסטורית שווה יותר אליפויות? ופארקר? מאיפה באה האהדה הזו פתאום?

קודם כל, וזה נכון תמיד, קל יותר לאהוב אנדרדוגס
אחרי זה, יש את שאלת הקבוצה נגדה הם מתחרים - לא יכול להגיד שהייתי בעדם בכל מקרה, מול מיאמי לא היה לי ספק שאני בעדם.
ולסיום, מקרה קלאסי של והדרת פני זקן.

_________________
"if life gives you lemons, make lemonade. but unless life also gives you sugar and water your lemonade is gonna suck"

לא רק. הסגנון ההתקפי שלהם ב 3 השנים האחרונות הרבה יותר כיפי לצפיה מהסגנון ההגנתי בתקופת בוואן.

זה קל. מיאמי קבוצה מחליאה ושהשחקן הסימפטי היחיד בה הוא באטייה וגם הוא נוטה למשחקממלוכלך, רק שאצלו זה נחשב וטרני. קבוצה של בכיינים מפונקים ומיוחסים בעיני עצמם, שהמדיה מפמפמת והשופטים דוחפים בשם המרצנדייז. לברון שחקן ואדם די דוחה, ועם העלייה בסימפטיה לקובי בקרב לא אוהדי לייקרס בעקבות הסושיאל מדיה אני לא אתפלא אם הוא בו זמנית הספורטאי האהוד והשנוא באמריקה.

מהצד השני, לנארד גרין וניל הם כאלו אנדרדוגים צנועים שעובדים קשה, כמו הטריו ש במקרה הזה משחק על הטיקט של- "לב של אלוף עולה למגרש נגד יותר מוכשרים ונותן הכל בפעם האחרונה" סיפור אמריקאי קלאסי.

_________________
(you gotta like a guy named Douby" (Charles Barkley"

אני חושב שזה נובע בעיקר משתי סיבות - הראשונה היא שהספרס לשם שינוי הם אנדרדוג. בגלל הגיל, בגלל הסגל האנונימי יחסית, בגלל האפרוריות - בכל שנה מחדש יש תחושה שזהו, זה נגמר, וכשהם מצליחים (והעונה הם הצליחו בפלייאוף משמעותית יותר מהשנים האחרונות), זה מרגיש כהצלחה כנגד כל הסיכויים, הקהל אוהב את זה.
שנית - כל מה שמפריע לאנשים אצל מיאמי - הבניית אינסטנט עם שלושת הכוכבים, השחצנות, הפוזות והחגיגות המוגזמות (זכור לי שמישהו פה השווה את זה די בגאוניות לפיטר גריפין שעושה טאצ'דאון ורוקד 'שיפופי' עם כל הקהל) והכדורסל הזה של האחד על אחדים שמבוסס על כשרון הרבה יותר מאשר על קבוצתיות - סאן אנטוניו מייצגת את ההפך מכל אלו.
אני לא זוכר יותר מדי מה הייתה הדעה של אנשים עליהם כשהם התמודדו מול הלייקרס בתחילת העשור הקודם (אני זוכר בעיקר שמהחצי השני של העשור הם נהפכו לקבוצה מאוד לא אהודה), אבל הדבר היחיד שמוזר לי שהסימפטיות לספרס לא התעוררה כבר אז כי מדובר במקרה די דומה.

למה אתה חושב שלברון הוא אדם דוחה?

אני יכול להבין את מי שלא אוהב את הסגנון של לברון (אם כי העונה קרא דבר מעניין ביותר: בד"כ ירדו עליו שהוא שחקן של כח בלי קליעה מהימנה וכו'. העונה הוא היה על יותר מ40% לשלוש, ובגמר בכלל קטלו אותו שלא משחק מספיק אגרסיבי), אבל "אדם די דוחה"? למה? גם אני, שמת על לברון, לא אהבתי את ה"החלטה". אבל זאת בערך הנקודה הכי "שחורה" בקריירה שלו. הוא ידוע כאדם סימפטי ביותר, אינטיליגנטי, אפילו צנוע עד כמה שסופרסטאר כמוהו יכול (מישהו מדמיין את קובי בריאנט דופק משפט כמו שלברון אמר לדוריס ברק רגע אחרי משחק 7?). לא הסתבך מעולם בשערורייה, לא נראה שיסתבך. מבחינה ציבורית הוא אשכרה גרנט היל.

_________________
"לגבי הפועל תל אביב, קבע בית הדין כי התנהגות האוהדים כלפי רגב פנאן והקריאות לעבר שמעון מזרחי מהוות עבירה של התנהגות בלתי ספורטיבית של קהל אוהדים, למרות שהן בגדר המותר".

לא שאני מצדיק בכלום את הטענה.
אבל רשימת המכולת של שונאי לברון בדרך כלל כוללת:

1. בכיונים מול שופטים, לא עשה עבירה מימיו.
2. הודיע על עזיבה ב- ESPN בתוכנית משלו כאילו שהוא אלוהים.
3. דיבר על 7-8 אליפויות כאילו שכל הליגה היא קונוסים בעיניו.
וכו' וכו'.
אלו לפחות הדברים שאני קראתי.

לי אישית השטויות האלו לא מדגדגות לי את הביצה השמאלית.
ספורטאים נשפטים אצלי על ספורט בלבד עד לרמה מסוימת כמו של רכז מסוים שהיכה את אישתו ואחר שלכאורה אנס. או פאוור פורוורד אגדי אחד שנתן לרייקרט בומבה ושבר לו שיניים בגלל שהילד העיז לעבור אותו ולהטביע עליו באימון
אלו כבר דברים שאי אפשר להיות אדישים להם.

_________________
The year is 2020: still no peace in the middle east
we are using implants to make voice calls
in other news Tim Duncan scored 15 points and 10 rebounds on another San Antonio win.

לברון הוא אחד הספורטאים הבולטים בתרומותיהם לקהילה ולמפעלי רווחה.
גם אוהדי קליבלנד מודים בזה שה"שנאה" שלהם אליו היא לדמות הספורטיבית ולא לאדם עצמו.

לא שזה משנה לי, אבל מעניין כמה ממה שלברון אומר ועושה בא מיועצי התדמית שלו, וכמה זמן הוא עבד על הנאום הגאוני לדוריס. מעניין גם לשמוע אותו מפרגן אחרי אליפות לוייד כמו שקובי השחצן היהיר האנוכי פירגן לגאסול בצורה הכי מדהימה שיש אחרי משחק 7. מעניין גם מה היו עושים לקובי, או עד כמה צנוע היה נחשב טים דאנקן (או כל שחקן אחר) אם הם היו מפרסמים את עצמם בתור "המלך" (הכינוי הצנוע ביותר ששמעתי) בגיל 18 .

_________________
" if you want to have fun, like I did with Bill Walton, play with LeBron. but if you want to win and win and win, it's Kobe"
LARRY LEGEND

Any man who must say, "I am the king" is no true king {Tywin Lannister}

ולא נשכח את הפלופים המטורפים שלו, שמעבר לטעם הלא-ספורטיבי שיש בהם (באופן כללי), זה גם די פתטי שהשחקן הכי גדול בעולם נעזר בכישורי המשחק האלה כדי להשיג יתרון כלשהו על היריב.

_________________
http://www.youtube.com/watch?v=g-aVtKEhpO0

לפחות לברון לא נשפט על אונס אף פעם ולא ליכלך בצורה מכוערת על חבר לקבוצה לשעבר.

לי אישית אין מושג איך לברון כאדם, וכאחד ממעריציו כאן בפורום אני חייב להגיד שהאישיות שלו כאדם מהווה מרכיב בההערצה הזו אפילו פחות מהחשיבות של משחקים צמודים לתומר. מה שכן חשוב מאוד זו ההתנהגות על המגרש (למשל, אני מבין את אלה שלא סובלים את הפלופים שלו).

having said that, נאום ה"אני בסה"כ לברון ג'יימס מאקרון אוהיו" היה פתטי לחלוטין ובעליל תוכנן על ידי יועצי תקשורת. אני די בטוח שזו גם לא היתה הפעם הראשונה שהוא הגיע עם הנאום הזה, כי אני די בטוח ששמעתי/ראיתי/קראתי אותו מתישהו במהלך המשחק (ועוד לא קניתי את הקונספירציה שהכל מכור ומוקלט מראש). אבל לא כל השחקנים ניחנו ביכולת הביטוי של צ'ארלס בארקלי או גיא פניני ולברון בעליל לא שייך למועדון האקסקלוסיבי הזה.

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)

מסכים, זה היה נאום שכל כולו קלישאה אמריקאית נדושה.

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

אתה צודק ראובן, הוא אמר את אותו הנאום פחות או יותר בבית הלבן לפני כמה חודשים בביקור אצל אובמה.

אגב...לגבי ה"החלטה" של לברון...
משהו שהרבה אנשים לא יודעים זה שאתה כל הרווחים של לברון מאותה תוכנית (כ-3 מיליון דולר פחות או יותר...)
הוא תרם לעמותה המסייעת לילדים בשכונות מצוקה בארה"ב.
סתם נקודה למחשבה...

למה היו אמורים להיות לו רווחים מאותה התכנית?

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)

לברון הוא בחור עם ראש עסקי.

הוא ידע שכל העולם מחכה לשמוע משהו ממנו, והוא סגר דיל עם ESPN - שהוא יודיע בלעדית אצלם. אני לא יודע איזה אחוז מהרווחים הלכו אליו, וכמה נשארו ברשת ESPN, אבל אני בטוח שלברון לא פראייר בקטעים האלו.

ברור שהוא לא חשב את כל הנושא לתומו בדיעבד. בטח ובטח כשההחלטה שלו היתה סתירה בפרצוף בשידור ישיר לקבוצתו הקודמת, ובטח ובטח ובטח כשלפי הדיווחים הנהלת הקאבס שמעו על ההחלטה שלו בשידור ישיר בלי טלפון מקדים.

טעות של ילד שחשב שכל העולם נע סביבו. אני מאמין שהוא מאוד התבגר מאז אותה נקודה.

לא קראתי את שאר השרשור, אבל ההודעה הזו מוכיחה לגמרי את ההנחה בבסיס הת'רד.

נראה עד כמה המהפך הזה יחזיק מעמד בעוד שבוע.
סמול מארקט נעלם וכולם חוזרים לדבר על הלייקרס ובוסטון

_________________
נערך יותר מפעם אחת

הוא לא טען שהמהפך הוא מלא-מעניין למעניין, אלא מקבוצה שנואה לאהובה. למה שזה לא יחזיק מעמד?

ובכל מקרה, אם קבוצה רוצה שיעסקו בה אינטנסיבית, אז דווקא להיות שנוא זו אסטרטגיה עדיפה בד"כ.

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)

ברגע שאתה הכוכב הראשי של תכנית טלויזיה שמכניסה לרשת שבה היא משודרת מיליונים
הזכויות שידור ופרסומות,
אפשר להבין למה חלק מזה הגיע אליו...

טוב, זה רק הופך את האירוע הזה ליותר מגוחך ממה שהוא היה מלכתחילה.

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)

אהבתי לקרוא את נושא הפלופים של לברון, כי הרי ג'ינובילי ופארקר מעולם לא ביצעו פלופ. משחקים 6 ו-7 היו קשים לצפייה מבחינתי כי כמעט בכל התקפה גם של הספרס וגם של ההיט מישהו מצא עצמו על הרצפה ובחלק גדול מהמקרים ללא שום סיבה.

אני חושב שאם היתה סטטיסטיקה של פלופים בעונה הרגילה, אז שתי הטובות הגיעו לגמר.

_________________
הכדורסל הוא משחק קל. מי שמסבך אותו הם השחקנים, המאמנים, השופטים, איגודי הכדורסל והקהל
(היוזם של השרשור: "100 זרים מועמדים להפועל")