סל ניוז

זה סתם היה ניים דרופינג, ואתה צודק שבאותה מידה יכולתי למנות את טריפו (עוד גאון...). הנקודה היא שמייק לי ביחס לקן לואץ' זה כמו קישון ביחס לטומי לפיד. לא אותה ליגה בכלל.

ואגב, ויילר עשה בין היתר את הקומדיה הרומנטית הגדולה בתולדות הקולנוע (חופשה ברומא) ואת סרט הפוסט-מלחמה הגדול ביותר (שנות חיינו היפות ביותר). מסתבר שהוא עשה גם את בן חור אבל אותו לא ראיתי ולא נורא מעניין אותי לראות.

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)

שבע מידות רעות ספר טוב מאוד.

אני רואה שנורטון החליט ליירת פרות קדושות ללא שום בושה... טריפו, גודאר, לי... אנשים שחתומים על כמה מפיסות הקולנוע היותר טובות שיש.
מקווה מאוד שאין לך משהו גם נגד קובריק וטרי גיליאם הכה אהובים עלי.
בתור חובב קולנוע מושבע אתה מצליח לא פעם לגרום לי לגרד בראש אני חייב להודות.
וויילר מצוין ובן חור היה מאוד נחמד בשעתו, היום הוא לא ממש יעמוד במבחן הזמן ולא הייתי שם אותו ברשימת הגדולים שלו.

נ.ב. קן לואץ' לא כזה רע... אבל אני מסכים שהוא לא בליגה של לי.

ראובן, אם אחרים את כל מי שמחרים אותנו, אאלץ לוותר על הרבה דברים שאני אוהב. בטח בעולם המוסיקה. אני עשיתי לעצמי כלל של לא להתעניין בדיעות החוץ אמנותיות של אמנים אהובים עלי.

ארוסמית באמת אחלה.
תומר, אני חושב שהייתי דווקא מאד אנדרסטייטינג. וואללה, שספר משמים, אכתוב שהוא משמים.

וגודאר באמת באמת באמת נפוח בצורה מרגיזה.

כמו שכתבתי, טריפו בהחלט עשה דברים מעניינים מאד. הבעיה היא שהוא גם עשה דברים שהם לא מעניינים בכלל (וראיתי איזה 5-6 סרטים שלו, אני מניח). ז'יל וג'ים למשל הוא פלצנות אבל 400 המלקות למשל, הוא סרט אדיר). גודאר? סליחה, לא אוהב את האיש הזה. נראה לי שראיתי משהו כמו שלושה שלו, כולל את הסופלה, ומצטער - פלצני לי הרבה יותר מדי. בטח ובטח שלי ולואץ'.
קובריק - ראיתי את כל מה שהוא עשה, פרט ל "בארי לינדון" (אני חושב) וכולל כמה סרטים מאד מוקדמים. וראי יכול להעיד עליי שאני אוהב סרט מאד מסוים שלו שרבים אחרים לא אוהבים. בכל מקרה, אני חושב שהוא עשה המון יצירות מופת (סטריינג'לאב, שבילי התהילה) לצד כמה יצירות תמוהות ואף רעות בעיניי (אודיסאה בחלל, הניצוץ). בכל מקרה, הסרט האהוב עליי שלו, הוא הסרט הזה שראי ירד עליי בעטיו במשך שנים רבות.
טרי גיליאם - תגיד לי בעצמך? שניים שלושה הדברים האחרונים שהוא עשה, לא היו זבל מזוקק? כאילו כן, 12 קופים הוא יצירת מופת אלמותית ו"ברזיל" הוא גם כן סרט נהדר, אבל האם זה מצדיק את כל ההזיות האחרות שלו? בעצם, עכשיו שאני מסתכל על דף הימד"ב שלו, אז כל ארבעת האחרונים שלו, החל ב "פחד ותיעוב" דרך טיידלנד הממש ממש מוזר וכלה באימג'נריום היו בינוניים עד גרועים.

_________________
תודה לאלוהי הבירה

שכחת את פישר קינג בין ברזיל ו12 קופים (אפשר גם כמובן למנות את המונטי פייטונים שהוא ביים...).

לגבי טריפו, ז'יל וג'ים באמת לא תפס אותי. אני מעדיף בהרבה את "שתי אנגליות" הפחות מפורסם שהוא וריאציה על אותו משולש רומנטי (נדמה לי שעפ"י אותו סופר). בכל מקרה, לטריפו נחשפתי בתקופת הסינמטק שלי כשהייתי פוגש שם הרבה מעריץ מושבע שלו, אז אני לא אובייקטיבי.

מוק, לגבי החרם, אתה לא שולט ברגשות שלך. היה לי הרבה יותר קל עם מישהו שאני אוהב פחות, אבל מייק לי הוא בלי ספק הבמאי האהוב עלי מהפעילים היום (ואני חושב שאין כמעט סרט שלו שלא ראיתי).

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)

אכן, גם פישר קינג. יופי של סרט.

_________________
תודה לאלוהי הבירה

אגב, נזכרתי מי באמת המקבילה הנוכחית לוויליאם וויילר, על תקן הבמאי הלא-נורא-בולט שעושה סרטים מצוינים בכל ז'אנר אפשרי: פיטר וויר, החל מגליפולי ועד גרין קארד, dead poet society וכמובן המופע של טרומן.

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)

לגמרי, הבמאי האהוב עליי ("ללא פחד" הוא בעיניי הסרט הטוב ביותר שלו, ואולי סצינת הסיום הטובה בכל הזמנים).

_________________
תודה לאלוהי הבירה

קודם כל אתה חייב לראות את בארי לינדון. אחד הסרטים הגדולים בספר שלי והסרט השני הכי טוב של קובריק (לא יעזור, התפוז הוא עדיין הראשון)
באשר לטרי גיליאם, אני אהבתי פחות או יותר (כמו במקרה קובריק) את כל מה שהוא הוציא.
נתחיל מזה שהרפתקאות הברן מינכהאוזן הוא ה-סרט שלו אצלי. בנוסף לאלו שציינתם אני גם מת על שודדי הזמן, ובניגוד אליך אהבתי את האחרונים שלו. מאוד אהבתי את האחים גרים, טיידלנד נהדר וד"ר פארנסוס חמוד ביותר.

הבימוי שלו כ"כ מובחן, אני אבחין מדקות ספורות של סרט שהנוא בויים על ידו. האיש מוציא סרטים באינטרוואלים די גדולים כך שבכל פעם שהוא רק מפליץ משהו, אני רץ לראות. ומעטים הבמאים שיש להם את היכלת הזו עלי.

אני מקבל את זה שאתה קורא לגודאר פלצנות (ואני עדיין אוהב אותו) אבל לא חושב שאפשר לקרוא לסרטים של לי ולואץ' פלצניים. יש ללי את היכלת להפוך את הרפש של החיים למשהו שאתה מאוד רוצה לראות.

אולי פיספסתי משהו אבל איך ת'רד על ספרים הפך להיות על סרטים?

_________________
צריך להילחם בפיינל פור כאילו אין שריון ולהילחם בשריון כאילו אין פיינל פור.

בגלל הדיון על סטונר וההשוואה למייק לי. אם זה ימשיך להתפתח אני אשקול להתנצל ולפצל.

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)

אז בואו נחזור לתלם.
אמיר גוטפרוינד, תחת אזהרה חמורה! אם הבן אדם לא יכתוב ספר טוב בפעם הבאה שהוא אשכרה כותב, אני מפסיק לקרוא אותו. בשבילה גיבורים עפים זה סוג של אשכול נבו מתוחכם יותר ולא ערוך (אם כי מעניין בהרבה, כי גוטפרוינד אחלה של טווה עלילות), אבל האחרון שלו פשוט משעמם ומלוקק.
שואה שלנו והעולם קצת אחר כך היו מבריקים, אם כי פגומים פה ושם, ולחלוטין בוסריים. הייתי בטוח שהנה סופר ישראלי גדול חדש, במקום זה קיבלנו יאיר לפיד שכותב טורים של 800 עמוד.

אה, חבל שלא שאלת אותי קודם. גם אני אהבתי את שואה שלנו, והתאכזבתי מגיבורים עפים. הראשון היה התפרצות, די בוסרית כמו שאתה אומר אבל בהחלט מרתקת, של דברים שהיו לסופר הרבה זמן להגיד. גיבורים עפים יצא כמדומני כשהוא החליט לפרוש מהקריירה כאיש קבע בחיל האויר וללכת על קריירה כ"סופר". באופן די סמלי יצא לו ספר שלי באמת הזכיר את "משאלה אחת ימינה" של אשכול נבו (סופר שאני לא סובל), רק בהרבה יותר ארוך.

_________________
"לגבי הפועל תל אביב, קבע בית הדין כי התנהגות האוהדים כלפי רגב פנאן והקריאות לעבר שמעון מזרחי מהוות עבירה של התנהגות בלתי ספורטיבית של קהל אוהדים, למרות שהן בגדר המותר".

ואגב, מי שלא קרא את מסע הערב ליתיר, שיעצור עכשיו הכל וילך לקרוא. שוב, א.ב. יהושע של פעם הוא אחד הגדולים, לא רק בעברית, בכלל. הסיפור הקצר הזה יצירת מופת.

ערן, איוב זה הטקסט היחיד שאני מכיר שמסוגל להתעלות על ההודעות שלך בפורום.

_________________
נביא השבוע מחזור 5, עונת התשע"ו
Ara ja em puc morir!!!

קראתי בעבר סיפור קצר ומקסים של צ'כוב, איני זוכר את רוב פרטיו אבל הוא עסק באדם שישב בכלא הרבה זמן, ואחרי סאגה כלשהיא סירב להשתחרר, אשמח לעזרה במציאתו.

"ההתערבות"

תקווה (טרגדיה) של שלום אוסלנדר. ספר מצחיק, מקסים ומבעית.
אני מת על סופרים יהודים אמריקאים.

שלום אוסלנדר זה ההוא שהתעצבן על הקב"ה ויצא בשאלה?

_________________
פעם הייתי Homer.
אף פעם לא תחלו בקדחת!

אגב,קראתי את "סיפור על אהבה וחושך" ומיד אח"כ את "פנתר במרתף".הואיל ולא קראתי ספרים נוספים של עוז,"סיפור על אהבה וחושך" זה בעצם הסיכום של כל הכתיבה שלו?

פיספסתי את האיזכור בזמן אמת, אבל לגבי "בין חברים" של עמוס עוז שנורטון הזכיר כאן, אני חייב להגיד שדווקא מאוד נהניתי ממנו, ספר טוב מאוד לטעמי. חוץ ממנו ומ-"קופסה שחורה" אני מודה שלא יצא לי לקרוא שום דבר של עוז, "קופסה שחורה" מאוד הרשים אותי כשקראתי אותו כשהייתי יותר צעיר וכשקראתי אותו שוב לפני כמה חודשים הוא פשוט היה חלש בעיני.

_________________
כורסה נוחה זה התחלה של סוף

קופסה שחורה זה זבל די צרוף.

חות מ"סיפור על אהבה וחושך", לא מי יודע כמה התרשמתי מהעמוס עוזים שקראתי. אבל קופסה שחורה מתבלט לרעה מעל כולם.

_________________
פעם הייתי Homer.
אף פעם לא תחלו בקדחת!

העניין הוא שאם אתה קורא את "פנתר במרתף" אחרי שאתה קורא את "סיפור על אהבה וחושך" - אתה מגלה שזה בעצם אותו סיפור.כלומר,עוז מתאר ב"פנתר במרתף" גיבור שהוא ילד בימי קום המדינה כאשר התיאור די חופף לתיאור ב"סיפור על" האבא מתואר כאביו,עוד כמה שינויים קלים וזהו בערך.עד כדי כך ,שבשלב מסוים כבר לא הייתה לי סבלנות אז דילגתי עליו ברפרוף מאחר ויצא שאני קורא פעמיים את אותו טקסט פחות או יותר.