סל ניוז

חשבתי להכניס את זה לת'רד על רג'י מילר, אבל נראה לי שמותר ת'רד נפרד.

אז הנה הסיפור שלי עם שמונה הנקודות מול הניקס:

כזכור, מדובר על שנות ה-90. אין אינטרנט, אין שידורים חוזרים, אין ערוץ NBA, הכל בספורט5.

אינדיאנה-ניקס שוחק בשעה מוקדמת (נגמר בסביבות 21:30), בזמן שבסביבות 22:00 אמור היה להתחיל פניקס-יוסטון בסידרה ההיא ההיא, שאותי ספציפית עניינה הרבה יותר, וקבעתי עם כמה חברה מהלימודים (שגרו במעונות) לראות אותה.

שש הפרש לניקס, חצי דקה לסיום, פסק זמן, אני מתקשר לאחד מחברי לדווח. הוא אומר "שש הפרש? זה גמור. בוא לאסוף אותנו". נשמע הגיוני (ואני לא רוצה להפסיד את המשחק הבא). סוגר את הטלביזיה, נוסע למעונות, אוסף את כולם ומתחילים לראות את פניקס-יוסטון (בכלל שכחתי מהמשחק הקודם).

מתישהו הטלפון מצלצל ואני רץ לענות, תוך כדי השיחה אני שומע מהסלון צרחות בקולי קולות. מסתבר שניצלו איזו הפסקה כדי לדווח מה קרה במשחק הקודם. עד שאני מגיע כבר חזרו לשידור של המשחק. בקיצור, לקח לי משהו כמו שנתיים להצליח לתפוס שידור חוזר של שמונה הנקודות המחורבנות האלה. מאז אני לא כל כך אוהב את רג'י מילר.

יאללה, נראה מישהו מצליח להתעלות על זה.

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)

(ואגב, הייתי מאוד קרוב לחוות את זה שוב עם השלשה של ריי אלן, כי המשחק נראה גמור וכבר הילדים קמו והיה צריך לארגן להם ארוחת בוקר. אבל איכשהו הפעם הצלחתי לא לצאת טמבל וישבתי לראות עד הסוף)

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)

נראה לי שמישהו צריך לבוא ולספר על איך הוא פספס את נס ז'לגיריס. אני אגב, לא פספסתי.

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

אני ראיתי את אותו משחק מול הניקס, בפסק זמן האחרון כשהכל כבר נראה גמור העברתי ערוץ וכשחזרתי אחרי כמה דקות על המסך מופיע שימי ריגר ומדבר בהתלהבות ולקח לי כמה רגעים להבין שפספסתי את אחד הסיומים הגדולים.

בנס זלגיריס ראיתי אצל חבר וביליתי את רוב הדקות האחרונות מקלל בעצבים את כל העולם על זה שעד שמכבי מארחים את הפיינל פור הם לא ישתתפו ובשנה שאחרי ירד התקציב ותהיה עונה פיננסית ורציתי כבר ללכת הביתה וקמתי מהספה ואז התחיל הקאמבק... וראיתי את המשחק עד סופו בעמידה כמו הדמות בקדחת המגרש שכל הזמן בטוח שארסנל לא יצליחו לנצח.

הטרגדיה שלי היתה באותו משחק מול פרטיזן (או שזה היה הכוכב האדום) שג'מצי קלע משלושת רבעי מגרש עם הבאזר. ראיתי בטלויזיה עד כמה דקות לסוף ואז הייתי צריך להקפיץ את אחי לשדה התעופה ושמעתי ברדיו את הסיום.

אני חושב שזה היה ציבונה, כך או כך אני לא זוכר את זה כמשחק משמעותי במיוחד.

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

2008, ירושלים מול מכבי, גמר גביע המדינה המפורסם. הייתי חולה באותו יום עם מגרנה. אמצע רבע שלישי, 22 הפרש למכבי (אפשר כבר לנחש את ההמשך), אני חושב לעצמי שהמשחק גמור ולא שווה את כאב הראש שלי. סגרתי את הטלוויזיה בדיוק ברגע הזה, והלכתי לישון עצבני כי מכבי בדרך לעוד גביע ולי כואב הראש.
קמתי למחרת, קצת לפני 7 בבוקר, פותח את הרדיו לתוכנית הבוקר של קול ישראל ושומע נאום של אריה גולן שאומר שגם מכבי צריכה לדעת להפסיד. מיד רץ לאינטרנט, קורא על המהפך הגדול ומקלל את הרגע שבו הלכתי לישון.

אני סגרתי את הטלויזיה כי לא יכלתי לראות, ותוך כדי הליכה לסלון אני שומע מהרדיו (סבא שלי הקשיב בו) ששארפ זורק וקולע.
התנחמתי בעובדה שחבר אחר (כנראה ממייסדי ׳נוטשי יד אליהו חצי דקה לסוף׳) שהפך עולמות להשיג כרטיס, יצא אחרי העבירה החמישית של שאראס כי ׳זה גמור׳ וכשהוא התניע תרכב הוא שומע ברדיו ששארפ משווה.
הוא כמובן חזר להיכל, אבל פיספס.

אכן ציבונה, ואגב אני זוכר את הטור של מליניאק יום אחרי שולח את האנשים לא להתקמצן ולקנות את המשחק בארכיון רשות השידור. "איזה משחק!איזה מהפכים!".
לא יודע אם להכליל את זה בפספוסים אבל תמיד התבעסתי להפסיד את שידורי המשחקים של חצאי גמר הפיינל פור שאיכשהו תמיד התקיימו בערב שבת. במיוחד את זה מול צסקא.

_________________
צריך להילחם בפיינל פור כאילו אין שריון ולהילחם בשריון כאילו אין פיינל פור.

לא כדורסל אבל כדורגל: בעונת 96/97 ליברפול מארחת את ניוקאסל באנפילד. היה רעש סביב המשחק הזה בגלל ה-4:3 לליברפול שנה קודם לכן. בדקה ה-60 כבר היה 3-0 לליברפול, היה מאוחר, כמעט חצות והייתי צריך לקום מוקדם. הלכתי לישון.





















בבוקר התברר שניוקסל השוותה ל-3:3 ובדקה ה-90 ליברפול עשתה ...4:3....

אני הייתי במשחק בנס ז'לגיריס עם חבר. הבחור שלידי יצא בערך 20 שניות לסוף וחזר להארכה.

חששתי לקחת את זה לכדורגל אבל אורן התחיל.

כאוהד שרוף של מנצ'סטר יונייטד החלום תמיד היה ועדיין קיים להגיע לאולד טראפורד למשחק ליגת האלופות.
כאוהד מכבי חיפה תמיד היה חלום לנסוע איתם למשחק חוץ באירופה ורצוי כשהם יעשו היסטוריה ויגיעו לליגת האלופות.

מחזור ראשון של ליגת האלופות , יניב קטן מעלה את מכבי חיפה ל1-0 באולד טראפורד.
דקה אחר כך גיגס משווה.
10 דקות אחר כך כבר היינו צריכים לעזוב את המשחק ולעלות עם הטנק למארב לילה בנצרים.

_________________
לאמא שלך היו גם רגעים שבהם היתה לה פחות נחת. הגענו למשחק חוץ בחולון, וכל הקהל שם התחיל לשיר 'מוכתרי ההומו, מוכתרי ההומו'. רצתי אליה וצעקתי לה 'אסתר, אני נשבע לך שזה לא נכון, עם חצי מהבנות בקיבוץ הוא כבר היה'"
(עמית גל לאמיר מוכתרי)

רוברט הורי וכל מילה מיותרת.

אבל אם כבר אחת אמיתית - משחק פלייאוף בין הבולס לוושינגטון. הויזארדס הובילו די בהרבה לקראת הסוף, ואז הגיע ג'אנרו פארגו עם איזה 3 שלשות והשווה את התוצאה. ארינאס קבר סל נצחון שנייה אחרונה. אכזרי למדי.

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת

כל גמר 2006 מול צסק״א. פשוט משחק מדכא בחסות הארכי נבל מסינה שמנע ת׳ריפיט צודק מהקבוצה הנפלאה ההיא.

תותח ושחף, פספסתם את מהות הת'רד.

כן, נס ז׳לגיריס.
לא, לא ממש פספוס של השלשה וגם לא טרגדיה שלי אלא של דודה שלי, אסתי.
מעשה שהיה כך היה:
כמדי יום חמישי התאספו השבאב אצל דוד ציון, לראות מכבי.
לדודה אסתי כאב הראש והיא הלכה לישון תוך שהיא מתחננת לשקט שוב ושוב, אבל בסלון יש חבורת גברים, והמשחק משחק גורלי, ושראס מול סבאס - בקיצור, לא בדיוק היה לה שקט.
אלא מה? ככל שהתקדם המשחק והעונה הצהובה הלכה ושקעה באפר ואבק - מצב הרוח בסלון דעך, והבית הלך ונעשה שקט יותר ויותר.
כשגוסטס הלך לקו העונשין אסתי כבר נרדמה.
ואז שלף מסר לדרק...

_________________
נביא השבוע מחזור 5, עונת התשע"ו
Ara ja em puc morir!!!

כבר כתבתי את זה בת'רד אחר, אבל מה'כפתלי, אני אכתוב את זה שוב...

משחק חסר חשיבות של הזל נגד המגדל בעונה חסרת חשיבות (ספוילר-בסוף הרעים לקחו אליפות).
אנחנו בפיגור של 8 כ50 שניות לסיום ואני הזאטוט, יוצא מהאולם אבל וחפוי להיפגש עם חברתי דאז.
בעודי יוצא מהאולם, נשמע קולו של הכרוז בקריאה חלולה משהו- גיא גודס!. נו שוין, בטח קלע שלשה. סו וואט.
חולפות להן כמה אי אלו שניות ולפתע נשמע הכרוז בקריאה נרגשת משהו- ג-י-א ג-ו-ד-ס!! פה חשדתי. רצתי למאבטח שכמובן סירב להחזיר אותי חזרה ובעודי רץ לחלון שבכדי להגיע אליו עליי לחרף נפשי (טוב למות בעד קבוצתנו!), נשמע הכרוז בערך ככה:
גגגגגגגגג-----ייייייייי-----אאאאאאאאאאאא גגגגגג------וווווווו------דדדדדד------סססססס!!!!!!!!!1111 (נשבע לכם שהוא אמר את האחדים בסוף!).

הברנש החליט לקלוע שמונה נקודות ולהכניס למשחק עניין רק אחרי שיצאתי.



יש לו מזל שהפסדנו בהארכה.

אף אחד לא יכול להתעלות עליי בכדורגל...

הגמר של 99', אני בן 13, אין לי כבלים בבית ואני נוסע במיוחד לעשות את הלילה בישוב צור יגאל אצל חבר מהישיבה, תוך כדי שאני מקפיד להתערב עם בחור מהשכבה מעליי שבאיירן אהובתי מנצחת את יונייטד שנואתי. משחק משמים, מריו באסלר האדיר שם את הגול לבאיירן, ואני גמור מעייפות ונרדם על הספה בסביבות הדקה ה80. מתעורר בבוקר, לוקח לי שניה להבין איפה אני נמצא, ואז גיל גדול חודר אל לבי ואני מבסוט כי ברור לי שבאיירן אלופת אירופה. עד שהחבר מגיע ומספר לי מה שרינגהאם וסולשיאר עשו לי. פוטבול, בלאדי הל.

הגמר של 2005, אני בן 19 ושוהה להנאתי בכלא 4, אבל מצליח להתקמבן לפלוגת המילואים שבה יש תנאים נוחים יחסית ומועדון עם טלוויזיה. לא היה לי מצברוח מי-יודע-מה אז לא ראיתי את המחצית הראשונה, אבל דיברתי עם אבא שלי בטלפון בהפסקת המחצית ושאלתי אותו מה הולך. אמר ש0-3 למילאן ושהסיפור גמור. לא היה טעם לשבת לראות את המחצית השנייה, נכון?

_________________
"לגבי הפועל תל אביב, קבע בית הדין כי התנהגות האוהדים כלפי רגב פנאן והקריאות לעבר שמעון מזרחי מהוות עבירה של התנהגות בלתי ספורטיבית של קהל אוהדים, למרות שהן בגדר המותר".

נדב הזכיר לי את המונדיאל של 98, הייתי בן 14 וראיתי את כל המשחקים ששודרו עד לגמר, וכמו כולם ציפיתי לעוד הצגה של רונלדו וברזיל מול הצרפתים, רק שמרוב שעות צפייה הייתי כ"כ גמור שנרדמתי אחרי 10 דקות על הספה ופספסתי את התבוסה המפוארת ההיא.

_________________
צריך להילחם בפיינל פור כאילו אין שריון ולהילחם בשריון כאילו אין פיינל פור.

לא טרגדיה, אבל תדהמה :
2007, אביב. אני עוקב על הדרך דרך האינטרנט בנעשה במשחק בין אשקלון לי-ם באשקלון, ויוצא לדייט עם מישהי שבאה לארץ מחו"ל. המשחק לא עניין אותי במיוחד, אבל בערך שעה אחרי שיצאתי מהבית (ולדעתי זה היה לקראת תום המועד החוקי) חבר מסמס לי ושואל אותי "תגיד, מה שיא ההארכות בארץ?" לא הבנתי בהתחלה מה הוא רוצה, ואז התברר לי למרבה התדהמה שהמשחק שם פשוט ממשיך וממשיך ולא רוצה להגמר.

מה התדהמה כל ההארכות או זה שמישהי באה במיוחד מחול לדייט איתך ?

_________________
לאמא שלך היו גם רגעים שבהם היתה לה פחות נחת. הגענו למשחק חוץ בחולון, וכל הקהל שם התחיל לשיר 'מוכתרי ההומו, מוכתרי ההומו'. רצתי אליה וצעקתי לה 'אסתר, אני נשבע לך שזה לא נכון, עם חצי מהבנות בקיבוץ הוא כבר היה'"
(עמית גל לאמיר מוכתרי)

שמישהי בכלל הסכימה לצאת איתי לדייט

לא טרגדיה אבל הכי קרוב שאפשר ללהפסיד את נס ז'לגיריס.
בעבירה החמישית של שאראס עזבתי הכל והלכתי לסלון. העברתי לערוץ 2. מיקי בלו אייז. יו גרנט נראה לי פתאום הרבה יותר מעניין מאנתוני פארקר.
אח שלי מגיע לסלון ואומר שלמכבי כדור מתחת לסל ב-3 הפרש. אני אומר לו שילך ושאין לי חשק. הוא מנסה לשכנע. אני מתעצבן. אמא שלי משתכנעת ומעבירה.
את שתי הדקות הבאות אני מבלה על הרצפה מחבק את הברכיים ולא מוציא מילה.

_________________
מה אני אמרתי?

האמת שזה פספוס ענק של ערוץ הספורט שלא שידר את זה כלל...בטח היה מירוץ כבשים או משהו...

_________________
מה התועלת?

האמת שזה פספוס ענק של ערוץ הספורט שלא שידר את זה כלל...בטח היה מירוץ כבשים או משהו...

_________________
מה התועלת?

רק עכשיו קפץ לי שיש סמליות עמוקה בכך שבזמן ששוחק המשחק הכי ארוך בהיסטוריה של הפועל אני הייתי במקום אחר והרציתי על ואגנר.

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)