סל ניוז

לא יודע איך יהדות התורה, -"אגודה" כלשונכם- נכנסה לענין, קיבלה 7 מנדטים בבחירות האחרונות ופוטנציאל הבוחרים שלה גובר, מניח גם שאם תהיה תחושת חירום, הכמות תגדל.

לא. כי האידאולוגיה והפעולות של מרץ והעבודה, נניח, סותרים את אלו של רוב המפלגות הערביות.

נו, וגם זו של פייגלין סותרת את זו של רוב חברי הליכוד. ואלו של חברי ה TEA PARTY את זה של שאר חבריהם הרפובליקנים (וכו' וכו' וכו' וכו').

_________________
תודה לאלוהי הבירה

ערן, אני מודה שאני די מופתע. הדעה שאתה מייצג היא לדעתי חד מימדית אם להתבטא בעדינות.
איך זה שבליכוד או במפלגת העבודה יכלו לדור בכפיפה אחת ותחת אותו מצע אנשים שונים זה מזה תהומית בתפיסת העולם (פייגלין ומרידור, ברק ובורג אם להזכיר שתי דוגמאות מיידיות) אבל טאלב א-סאנע יכול להיות במפלגה רק עם דוברי ערבית?
מפלגה היא לא גוף מונוליטי שאמור לאגד רק אנשים שמסכימים עם כולם על הכל, מפלגה היא סוג של סוכך שאוסף תחתיו מספיק אנשים שיכולים להסכים על מספר מסוים של דברים חשובים. אם הנושאים שמשותפים לאזרחים הערביים הם מספיק חשובים, הם יכולים לאחד סביבם קומוניסטים יחד עם מוסלמים, אם הסוציאליזם מספיק חשוב, יהיו במפלגה הסוציאליסטית יהודים וגם ערבים ואם יהיה בריכוך המוטיב הציוני כדי לחזק את כוחה של מפלגה, תאמין לי שהמוטיב רכוך ירוכך.

הרי זו תמיד היתה הטענה נגד כל רסיסי הרשימות שניסו לרוץ תחת אידיאולוגיה מובחנת ומדויקת גם כשאף אחד לא היה בטוח מה ההבדל בין החזית לשחרור יהודה לבין חזית השחרור היהודית (או בין הירוקים לבין עלה ירוק אם אתה מעדיף)

אני לגמרי עם נורטון. ולא בגלל שאני בעד העלאת אחוז החסימה. ההיפך- אני בעד מפלגות סטקטוריאליות. אני חושב שזה חשוב שהשוליים יקבלו ביטוי.
ההבדל ביני לבין ערן הוא שכשאני מדבר על שוליים אני לא מדבר על שוליים על בסיס גזעי.

אני חושב שמפלגות ערביות, אתיופיות, רוסיות או כמו הדוגמאות שצרמו לי מאוד כשנורטון הביא (יהודית, שחורה. ואני לא מבין איך אפשר שלא?) אלו מפלגות שמנציחות פילוג, שמנציחות פערים ולא מגשרות עליהם.

למה היום למשל אם תקום מפלגת "המרוקאים" זה יצרום ולא ישמע לגיטימי? כי אולי התקדמנו קצת מאז.
הדרך היחידה שבה סקטורים יתקדמו היא ע"י לקחת חלק במשחק הגדול ולא לבדל את עצמם במפלגות קיצון עם מכנה משותף צר על בסיס דת או גזע. היא יצירה של שחקנים לגיטימיים אמיתיים בתוך המפלגות הגדולות ולא כעלי תאנה, אלא כשחקנים משמעותיים.

אבל נוח למפלגות הללו להנציח את האתוס, להעמיק את הפער- הם חיים מזה.

המכנה המשותף לקבוצת אנשים שרוצה לשנות משהו צריך להיות אידיאולוגי\ רעיוני ולא גזעי-דתי.

חוץ מזה, אם ההבדלים האידיאולוגים שלהן (שהם, לטעמי, די סוג של הבדל שיווקי למטרות בחירות, בכנסת הן בסוף די זהות מבחינת הפעילות שלהן) כל כך חשובים להן, אף אחד לא מונע מהם לרוץ כ"גוש טכני" למטרות הבחירות בלבד ולהתפצל חזרה ברגע שהן מגיעות לכנסת. הרי בבחירות האחרונות הן אפילו עשו קמפיין משותף מהמסגדים ביום הבחירות.

ש"ס,באופן רשמי,היא מפלגה של עדות המזרח הדואגת שכל מועמד יהיה מעדה שונה כדי לרצות את כולם.

ובמיוחד את האשכנזים

_________________
תודה לאלוהי הבירה

זה נראה מקרי,אבל כנראה מחושב בקפידה רבה.
אלי ישי - טוניסאי,דרעי - מרוקאי,אטיאס -מרוקאי,אמנון כהן - בוכרי,משולם נהרי - תימני,יעקב מרגי - מרוקאי,דוד אזולאי - מרוקאי,ניסים זאב - חלבי
אברהם מיכאלי - גרוזיני,יצחק כהן - אני לא בטוח;אמור להיות צפון אפריקאי שהוא לא מרוקאי.
כמובן יש יותר ייצוגים למרוקאים הואיל והם הציבור הכי גדול.

לטעון שהמפלגות הערביות מנציחות את האתוס ומעמיקות את הפער זה מוזר מאד בעיני.
הערבים בישראל מקופחים על ידי השלטון, הם לא מקבלים ייצוג הולם במפלגות, הם גם לא יקבלו.
והמפלגות הללו אינן מפלגות על בסיס גזע, אלו מפלגות על בסיס שונות פוליטית.

עמוס, לגבי ההבדלים בין המפלגות הערביות, אתה פשוט לא יודע. לטעון שאלו הבדלים טכנים טכנים זה פשוט שגוי.


<מאמר מוסגר, אני אישית הייתי שמח עם כל גוש השמאל היה מתאחד מבל"ד ועד העבודה למפלגה אחת, אבל זו העדפה אישית שלי, אני חושב שלמדינה אסור לכפות על הערבים לוותר על זכותם לייצוג עצמאי>

נתחיל מפסקה שניה.

ואיפה מרידור ובורג עכשיו? היי, איפה ברק עכשיו. מסתבר שאנשים שכ"כ שונים מהגוף המפלגתי או מההנהגה המפלגתית בסוף מוקאים מהמפלגה. הליכוד עצמו הרבה יותר פייגליני ממרידורי, מדינית, חברתית וכלכלית. טאלב א סאנע יכול להיות רק במפלגה לא ציונית, אין קשר לשפה. בדיוק כמוני למען האמת, אני אעדיף להצביע לבל"ד לפני שאצביע למרץ (וזה כמעט קרה בבחירות הנוכחיות)

פסקה הבאה, אני מסכים עם הפתיח. אני רק חושב שהנושאים החשובים למפלגות הערביות שונים מהותית ואף סותרים לחלוטין את אלו של השמאל הישראלי. אין בינהם שפה משותפת. יש הרבה יותר קרבה בין הבית היהודי למרץ מאשר מרץ לרעם-תע"ל. היחידה שאולי יכולה איכשהו למצוא עצמה בתוך מפלגת על שמאלית זו חד"ש, ורק אם תסכים "לוותר" על התפיסה המדינית שלה.

פסקה אחרונה, נו.... אני לא מסכים עם הטענה הזו באופן מוחלט.

לתפיסה המדינית של חד"ש אין מקום בישראל.

ואכן, הנציגים שלך מטפלים בזה אז ווי ספיק.

יאללה, אתגר, מה התפיסה שלהם. בלי גוגל, בלי ללכת לאתר שלהם. בוא נראה מה אתה יודע עליהם.

הצד הטוב: עזרה לאוכלוסיות החלשות וזוהי בערך הסיבה היחידה שאני מעריך את חנין.
דרך הפייסבוק אני בערך מכיר את המצע דרך העוזר הפלמנטרי הדגול,גרין.
אנשים שחושבים שלנין היה הומוניסט - הם מבחינתי אנשים מסוכנים.

ערן,אתה צריך להביא בחשבון את זה שחוקים כאלה עשויים להקים אריה דרעי ערבי שירים גוף פרלמנטרי ערבי עם 17 מנדטים.
פראנקלי,אני לא יודע עם זה טוב או רע.

_________________

בניגוד לש"ס אין להם משהו שמחבר אותם(כסף) ,אז זה יהיה הרבה יותר קשה להקים גוף פלמנטרי של 12.איך הגעת ל17?!

יפה, הוא לא רק מופקד הקתדרה, אלא גם קצין בכיר במשטרת המחשבות.

סטטוס מדויק להפליא של חבר מהבוקר:

"לעולם לא נפלה ממשלה בישראל בשל הצבעת אי אמון, מעולם בישראל מפלגה של 3-4 מנדטים לא הפילה את הממשלה ע"י פרישה ממנה. מה כן היה? ראש ממשלה אחד שנפטר באמצע הכהונה, אחד שנרצח, שניים שפרשו בשל מחדלי מלחמת נוראיות, אחד שפרש בשל האשמות שחיתות כבדות, אחד שספג מרד מבית ואז אושפז, אחד שהתפוטר, אחד שהתפטר, עוד כמה מקרים של הקמת הבחירות בכמה חודשים, ואחד שהתפטר כל שנתיים בממוצע כשלא מצא חן בעיניו שהשותפות שלו בקואליציה לא עשו בדיוק את מה שהוא אמר.

ספרו לי עוד על בעיית המשילות בישראל"

_________________
"לגבי הפועל תל אביב, קבע בית הדין כי התנהגות האוהדים כלפי רגב פנאן והקריאות לעבר שמעון מזרחי מהוות עבירה של התנהגות בלתי ספורטיבית של קהל אוהדים, למרות שהן בגדר המותר".

מדויק להפליא רק לא נכון.
שמיר נפל בהצבעת אי אמון,נתניהו הראשון הופל על ידי השותפות הקטנות שלו אחרי וואי.

_________________

אלו הפרטים הקטנים.זה לא מעניין.

אני משוכנע בכמעט 100% שרק פעם אחת אכן נפלה ממשלה בישראל בגלל אי אמון, וזה היה בתרגיל המסריח ב-90'.
היה מקרה ב-82' שהייתה הצבעת אי אמון גדולה שנגמרה בתיקו.

שאתה תדבר על פרטים, אדוני המופקד?

שמיר לא בדיוק נפל באי-אמון. הוא נפל לכמה חודשים ב"תרגיל המסריח" של פרס שלא צלח לבסוף, ושמיר חזר להיות ראש ממשלה לאחר שלושה חודשים.

מה שאתה אומר על נתניהו הראשון זו פרשנות מעניינת למונח "השותפות הקטנות" ו"בעקבות ואי". מתוך ויקי:

"חתימת הסכם ואי הייתה נקודת השיא האחרונה בתמיכה בממשלת נתניהו. למרות ההתנגדות הקשה מימין. מצבו של נתניהו בסקרים השתפר מאוד ואילו בכנסת הבטיחה מפלגת העבודה רשת ביטחון לממשלה כל עוד ההסכם מקוים...הליכוד רץ בבחירות לכנסת הארבע עשרה ברשימה משותפת עם צומת ועם גשר וקיבל 32 מנדטים. אולם עד מהרה החלו להתגלות קשיים ניכרים בשמירה על אחדותה של הסיעה. ראשון העוזבים היה בנימין זאב בגין שהתפטר מתפקידו כשר המדע בזמן ישיבת הממשלה על הסכם חברון ב־16 בינואר 1997 ומאז היווה אופוזיציה פנימית לראש הממשלה. לקראת הבחירות פרשו יחד מיכאל קליינר ודוד ראם והקימו את סיעת חרות - התנועה הלאומית.
לקראת הבחירות לכנסת ה-15 הלך המצב בליכוד והחמיר: דוד לוי שפרש מהממשלה ב־16 בינואר 1998 החליט לפרוש יחד עם מפלגתו גשר מהסיעה המשותפת. גם רפאל איתן החליט החלטה דומה ופרש עם סיעתו צומת. כמו כן פרשו שניים מהח"כים המרכזיים של הליכוד - רוני מילוא ודן מרידור וכן דוד מגן מהסיעה והקימו את מפלגת המרכז. איציק מרדכי, שכיהן כשר הביטחון בממשלת נתניהו, פוטר בפברואר 1999, לאחר שיחסיו עם נתניהו הידרדרו לשפל חדש, בעקבות סכסוך על היישום בפועל של הסכם וואי ופרש אף הוא מהליכוד.
בסה"כ פרשו מהסיעה המשותפת 13 ח"כים מתוך 32, קרי למעלה מ־40% מהסיעה, ורובם הגדול האשים את נתניהו, בין אם מבחינה מדינית (כמו חירות וצומת), בין אם בהפרת הבטחות אישיות (כמו גשר) ובין אם מבחינה אישית (כמו מפלגת המרכז).".

_________________
"לגבי הפועל תל אביב, קבע בית הדין כי התנהגות האוהדים כלפי רגב פנאן והקריאות לעבר שמעון מזרחי מהוות עבירה של התנהגות בלתי ספורטיבית של קהל אוהדים, למרות שהן בגדר המותר".

נדב, עובדתית ממשלת שמיר הייתה היחידה שנפלה באי אמון. רק בגלל כל הסחר מכר הפוליטי עם החרדים ואברהם שריר פרס לא נהיה רוה"מ. בסופו של דבר שמיר הצליח להקים ממשלה חדשה, אחרת לגמריי ממה שהייתה עד מרץ 90'.

נכון שהממשלה של שמיר נפלה באי-אמון, זו עובדה.

מצד שני, ברור שזה לא דבר נפוץ עד כ"כ שחייבים לחוקק נגד זה חוק, אחרת אי אפשר יהיה לשלוט כאן. מה גם אלוהים יודע מה כ"כ נורא באי-אמון.

_________________
"לגבי הפועל תל אביב, קבע בית הדין כי התנהגות האוהדים כלפי רגב פנאן והקריאות לעבר שמעון מזרחי מהוות עבירה של התנהגות בלתי ספורטיבית של קהל אוהדים, למרות שהן בגדר המותר".

לא טענתי שצריך לחוקק נגד זה חוק.