סל ניוז

מהות הקפטיליזם בשורה אחת

אני רחוק מלהיות מחסידי לברון, מאוד לא אהבתי את פסטיבל ההחלטה בזמנו ובכלליות אני חושב שעם הנתונים הפיזיים והיכולות שלו הוא היה צריך להיות שחקן גדול יותר, אולי הכי גדול.

אבל יש משהו בדיון הזה שקצת נשכח והוא מוזר לי- שחקני כדורסל הם לא רק שחקני כדורסל - הם גם בני אדם. ולבני אדם יכולים להיות רצונות ושאיפות אשר חורגות מעולם הכדורסל. אני לא אומר שזה המצב אצל לברון, אבל אני לא חושב שזה הגיוני לצפות משחקן לנהל את כל הקריירה שלו, שהיא למעשה גם החיים שלו, על פי השאלה איך הוא יזכר בהיסטוריה. אז בין אם התחשק לו והוא יכול היה לעבור לשחק עם חברים שלו אז הוא רצה לעשות את זה, או סתם לעבור לגור במקום אחר (בין אם מיאמי או היום הרצון לכאורה של אשתו לחזור לאקרון), אני לא בטוח שאני מזלזל בשחקנים שלוקחים החלטות גם לפי רצונותיהם בחיים האישיים ולא רק לפי המורשת הספורטיבית העתידית.

לצורך העניין - כל השחקנים שלא עברו מועדונים מעולם, אולי עשו זאת בגלל נאמנות או רצון להיזכר כפנים של פרנצ׳ייז או בלה בלה בלה. אבל אולי אלו סתם אנשים שלא רצו לעזוב את המקום שבו גרו משך שנים רבות? לא רצו לעזוב את המועדון כפי שאנשים לא ששים לעזוב מקום עבודה נוח וטוב למקום עבודה במקום אחר באותה רמת שכר? מצחיק אותי הניטרול של גורמים מחוץ
לכדורסל. אתם באמת חושבים ששחקנים צריכים לנהל את כל הקריירה שלהם על פי השאלה איך יזכרו אותם? למה לעזאזל?

אז מדוע נוביצקי לא עזב מתישהו את דאלאס?
רק לברון נעול על אליפות?
לא היה כוכב כזה גדול שנדד כל פעם רק בשביל להגדיל את הסיכוי

הרעב לתארים ולניצחונות זה מה שהפך את ג'ורדן למה שהוא. מצחיק שאנשים פה מנסים להפוך את זה לדבר רע כשזה מהות הספורט.

ביל, מעבר לזה שאני מסכים עם כל מילה שכתבת, אני חושב שהפסטיבל הזה הוא ייחודי למדי ללברון. חלק מזה באשמתו (סיפור ה'החלטה' באמת היה מגוחך) והרוב לא. בכל אופן אני לא זוכר שום דיון דומה לא מעכשיו ולא מהעבר על סוגיית נאמנות השחקנים כמשהו שפוגם בתדמית ההיסטורית שלהם. זה סתם דחליל.

אני גם נוטה להאמין שרמת הקיצוניות של הדיון היא משהו יחסית ייחודי לפורום הזה (בטח התבטאויות נוסח זו של נורטון של הכבוד שלברון צריך לשקם), אבל זה לא באמת מבוסס על משהו. בכל אופן יש די והותר סיבות נורמליות לרדת על לברון מאשר להיצמד לשאלה המרתקת של כמה קבוצות הוא בחר לעבור בקריירה.

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)

אגב קאמבק לקליבלנד נשמע לי הזוי. לא רק שיש שם מאמן רוקי, אני לא חושב שלברון רוצה לנגב לקיירי ולשאר החבר'ה שם את החלב מהשפתיים. חוץ מורז'או אין להם אף שחקן שראה פלייאוף מקרוב ולא בטלוויזיה. זה לא סיטואציה יותר טובה מזו שיש לו במיאמי, זה בדיוק ההפך.

לברון בעצמו אמר לא פעם ולא פעמיים בראיונות על רצונות כאלה ואחרים להיות חלק מההיסטוריה (בין אם כשחקן הכי טוב, הרבה אליפויות וכו'). לכן זה מצחיק שאתה מעלה את הנקודות האלה. הרבה יותר סביר שהמהלך נובע מרצון של לברון להיכנס יותר עמוק לספרי ההיסטוריה מאשר מסיבות משפחתיות.

_________________
All Your Dreams Are Made, When You're Chained To The Mirror And The Razor Blade

למה זה מצחיק בדיוק?
לא טענתי שהנקודות האלו לא רלוונטיות. אך אתם מנהלים את כל הדיון סביבן כאילו הן הדבר היחיד שמכריע. ומה לעשות, לאנשים בדרך כלל יש עוד שיקולים במהלך החיים מעבר השאלה איך יזכרו אותם, גם אם השאלה הזאת כן מעסיקה אותם. מעסיקה, משפיעה, בטח לא הפרמטר היחיד.
לא יודע, נראה לי הגיוני שלשחקן הכדורסל הטוב בעולם תהיה את הזכות לבחור איפה הוא רוצה לשחק, גם אם זה לא יושב עם האידיאל שלכם. ואני מניח שחלקכם תזלזלו בזה, אבל לטעמי אם אשתו רוצה לחזור למשפחתה באקרון, זה נראה לי כמו שיקול לא פחות רלוונטי מאשר כל שיקול הקשור לכדורסל שהוזכר פה.