סל ניוז

בוודאי שיש. לא תקני, משגר לא תקני, ומקצועיות פחותה של המפעילים.

_________________
פעם הייתי Homer.
אף פעם לא תחלו בקדחת!

אורן, לא רק מטרות צבאיות, גם כבישים, עמודי חשמל, קווי מתח, ועוד מגוון רחב של מטרות יכל להיחשב כפגיעה בתשתיות, מה שכמובן מרחיב את סיכויי הפגיעה המותרת.

אתה יוצא מנקודת הנחה בעייתית, שפגיעה בתשתיות מותרת.

עכ"פ, אין הכי נמי (ואף יותר - להוריד עמוד חשמל עם רקטה?).

_________________
פעם הייתי Homer.
אף פעם לא תחלו בקדחת!

אני עם טעם של פעם. לא שיש לי מושג בתחום, אבל הוא תמיד צודק וממש לא מומלץ להתווכח איתו.

_________________
עוֹד נַפְשִׁי דְּרוֹר שׁוֹאֶפֶת, לֹא מְכַרְתִּיהָ לְעֵגֶל-פָּז, כִּי עוֹד אַאֲמִין גַּם בָּאָדָם, גַּם בְּרוּחוֹ, רוּחַ עָז... יָשׁוּב יִפְרַח אָז גַּם עַמִּי, וּבָאָרֶץ יָקוּם דּוֹר, בַּרְזֶל-כְּבָלָיו יוּסַר מֶנּוּ, עַיִן-בְּעַיִן יִרְאֶה אוֹר

_________________
פעם הייתי Homer.
אף פעם לא תחלו בקדחת!

פגיעה בתשתיות אסורה? זה למשל משהו שישראל עשתה לא מעט בתקופת ההתשה בעומק מצרים (שלא לדבר על בתי הזיקוק בתעלה שעלו בסערה השמימה).

ישראל לא תמיד צדיקה מוחלטת. ודאי שלא במובן הפורמליסטי.

_________________
פעם הייתי Homer.
אף פעם לא תחלו בקדחת!

ואת התשובה לשאלתך אני משאיר לטעם של פעם. אאז"נ, זה קשור בקשר שלהם לתועלת צבאית (למשל, זיקוק דלק לטנקים).

_________________
פעם הייתי Homer.
אף פעם לא תחלו בקדחת!

קראתי את המאמר של בלום ברפרוף, אני מודה. אבל מהקריאה המרופרפת שלי אני לא רואה שהיא טוענת שהחוק הבינלאומי ההומניטרי נותן משקל ליכולות של הצדדים. למעשה היא אומרת ההיפך, שהוא מופעל בצורה שווה בלי קשר ליכולות של הצדדים. היא מציעה רעיון, או שואלת שאלה, שאם חוקי המסחר או ההגנה על הסביבה מטילים אחריות מוגברת על הצדדים החזקים יותר, למה לא חוקי המלחמה? אבל היא גם אומרת בפירוש שזה לא כך.

וסתם כדי לסבר את האוזן ברעיונות המטורפים שנובעים מהרעיון שלה, היא מציעה אפשרויות שונות כמו: פטור לצד החלש, או הקלה משמעותית, מהחובה להימנע ככל האפשר מפגיעה באזרחים; פטור או הקלה מאיסור ביצוע פעולות צבאיות תוך התחזות לאזרחים; איסור על התקפות חיל אוויר נגד צד שאין לו חיל אוויר משלו או הגנה אווירית; ועוד ועוד.

_________________
אנחנו מגש היהודים שעליו לך ניתנה מדינת הכסף.
...הכרזה זו, במושב מועצת המדינה הזמנית (מגילת העצמאות)

ומלבד זאת אני סבור שיש להחריב את קרתגו ולבטל את חץ הפוזשן.

בקיצור: חוק רוסי.

לגמרי, עוד יותר ממה שאתה חושב. גם במקרה הזה החוק הזה כבר לא חל ברוסיה וגם לא בטורקיה, אבל הוא יחול בישראל...

_________________
אנחנו מגש היהודים שעליו לך ניתנה מדינת הכסף.
...הכרזה זו, במושב מועצת המדינה הזמנית (מגילת העצמאות)

ומלבד זאת אני סבור שיש להחריב את קרתגו ולבטל את חץ הפוזשן.

ובינתיים אבירי זכויות האדם, נושאי דגל החירות והשוויון לכל, משתמשים במתקני אונר"א (לא הגיע הזמן שלא להכיר בגוף המשוקץ הזה??) בלחימה נגדנו.


העיקר שאח"כ מדינות המערב ה"נאורות" מאשימות אותנו בפשעי מלחמה ופגיעה באזרחים ובמתקני או"ם.


http://news.walla.co.il/?w=/2689/2771167&m=1

מתי? מתי כבר פחדניהו יחליט להסיר את הכפפות ולהילחם כמו גבר!!

בשביל מה נהרגו 56 חיילים??????????????????

_________________
מלבד זאת אני סבור שיש לפטר את הטרויקה

עכשיו קציני צה"ל טוענים שהם ידעו כבר בתחילת השנה שחמאס נערך למלחמה ביולי

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4552909,00.html

על מי בדיוק הם חושבים שהם עובדים????

כן בטח, ידעתם שתהיה מלחמה ביולי, לכן החלטתם שהחל מינואר הצבא יפסיק את כל האימונים שלו, בסדיר ובמילואים.

צה"ל וקציניו מתגלים בעימות הזה כשקרנים פתולוגיים בדיוק כמו חמאס, אם לא יותר גרועים.


וגם אם נניח שבצה"ל ידעו שתהיה לחימה ביולי. איפה ההערכות לעימות הזה??

_________________
מלבד זאת אני סבור שיש לפטר את הטרויקה

משהו שראיתי לאחרונה:
UNRWA = United Nations Rocket Warehousing Agency
יפה.
לדעתי זו צריכה להיות אחת הדרישות של ישראל, בטח אם האו"ם בא אליה בדרישות. פירוק אונר"א והעברת הפלסטינים לטיפול נציבות האו"ם לפליטים.

_________________
אנחנו מגש היהודים שעליו לך ניתנה מדינת הכסף.
...הכרזה זו, במושב מועצת המדינה הזמנית (מגילת העצמאות)

ומלבד זאת אני סבור שיש להחריב את קרתגו ולבטל את חץ הפוזשן.

חלק מההיערכות של צה״ל לאיום המנהרות שכידוע כלל לא הפתיע אותם

http://m.ynet.co.il/Article.aspx?id=4430713

_________________
אין דבר כזה גבר תפוס, יש אשה שלא יודעת לעשות מסאז'.

נערך

שוב פצמ"ר. האם שוב שטח כינוס שהושאר מופקר?

הקופירייטרים, אגב, מצאו סיסמה חדשה להפחיד אותנו מהכרעת חמאס.
"אם נפיל את חמאס נצטרך לשלוט שם, אחרת, אוי ואבוי, תהייה לנו סומליה בעזה!"
כבר אני נכנס למקלט מעצם המחשבה! אמאל'ה!

_________________
אנחנו מגש היהודים שעליו לך ניתנה מדינת הכסף.
...הכרזה זו, במושב מועצת המדינה הזמנית (מגילת העצמאות)

ומלבד זאת אני סבור שיש להחריב את קרתגו ולבטל את חץ הפוזשן.

יש עכשיו יוזמה גאונית שמיחצן אותה אודי סגל ועושה רושם שהקבינט יאמץ: בואו ניסוג חד צדדית ! ואז החמאס לא יעז לירות עלינו ואם כן, חיל האויר יטפל בזה.
איזה יופי, זה ישדר מסר של עוצמה לחמאס ! רק נקווה שלא ירו שם יריות שמחה.

_________________
אין דבר כזה גבר תפוס, יש אשה שלא יודעת לעשות מסאז'.

red, אני מניח שזה נאמר בציניות? למה? אני דווקא ממעט לכתוב ובטח לא בטוח שאני תמיד צודק (אולי כשהייתי נער).

אורן, כמו שגינות כתב זה הבדל כמותי ולא מהותי - אשמח לראות כיצד פסק דין גוטובינה מתייחס לנתונים שהעלית כאלה שעושים את ההבדל. מכל מקום, רק הערתי שהעמדה בעניין אינה נחרצת ומה שהצגת לא מהווה (כמו הרבה מאד דברים במשפט ההומניטארי) עמדה שלא ניתן להרהר אחריה.

אורן הצהוב, בתשתיות אזרחיות יש איסור מוחלט לפגוע. ככל שמדובר בתשתיות שמשמשות גם את הצבא כל עוד לא מדובר במטרות ספציפיות שיש לגביהן כללים נפרדים (סכרים לדוגמא) הן ככלל מותרות בפגיעה אבל אז צריך לעמוד גם בתנאי של מידתיות (שזה בכל מקרה הויכוח העיקרי בנוגע למוסריות וחוקיות הפעולות של צה"ל בכל אחד מהקונפליקטים הא-סימטריים שלנו בעשור וחצי האחרונים). נושא דומה (אם כי מבחינה משפטית שונה מאד) עורר סערה לא קטנה (לפחות באקדמיה) כשאבי בל פרסם חוו"ד שמתירה להפסיק לספק לעזה חשמל ומים ובתגובה 12 המומחים הגדולים כיום בארץ למשפט בינלאומי (מי יותר ומי פחות) כתבו חוות דעת נגדית שיוצאת בחריפות נגד העמדה שהוא כתב. (אין לי כוח להרחיב על איך הויכוח מראה עד כמה דק המרחק בין דיון על חוק לדיון על מוסר ועד כמה יש נטייה לערבב בין השניים).

ראי, המאמר של גבי בלום באמת מכיל גם טענות מעט קיצוניות בהקשר הזה (בטח בדבר הלגיטימציה המפורשת לאכיפה סלקטיבית של הדין) אבל הוא הראשון שקפץ לי לראש עם קישור נגיש לכולם ולא רק למי שיש כניסה למאגרים כאלה ואחרים. מכל מקום לפחות לגבי חובות א-סימטריות בנוגע לסוג התחמושת כשיש אלטרנטיבה לאחד הצדדים העמדה שמצדדת בחובות נבדלות תופסת מקום מרכזי יותר ויותר בשיח ובמשפט הבינלאומי הפער בין דומיננטיות בשיח לבין חוק לא תמיד ברורה לגמרי.

לעיתים כמות הופכת לאיכות.
זו דוגמה מצויינת לזה.

אחזיר אותך לשנה א', תורת המשפט, הארט וכו' - יש מקרים שקשה להחיל עליהם כללי זיהוי, שטחים אפורים.
די ברור שרדיוס פגיע. של מטר אחד זה בסדר.
לגבי רדיוס פגיעה של מאתיים מטר, השאלה כבר לא פשוטה, ואז יש מחלוקות כמו במקרה שהבאת. וכך גם אם נלך לשלוש מאות מור.

אבל כשמדובר ברדיוס פגיע כה גדול, כזה שהופך את הנשק לחסר כל יעילות נגד מטרות נקודתיות, אי אפשר להעלות על הדעת טענה רצינית שמדובר בשימוש לגיטימי בכוח.

אם נחזור להתחלה - ההבדל בין מטר אחד לבין אלף מטרים כבר איננו כמותי - הוא איכותי.

_________________
פעם הייתי Homer.
אף פעם לא תחלו בקדחת!

אם תקרא שוב את פסק הדין - הערכאה הראשונה דיברה על 200 מטרים והרשיעה ערכאת הערעור זכתה ובחרה המבחן הרבה יותר גמיש שאליו התייחסתי. אני כמובן מכיר בנקודה שלך ומסכים איתה באופן עקרוני. אבל במקרה הנוכחי ספק אם זה המצב, או לפחות יש ספק שאין ספק.

קראתי.
מה שאני אומר זה שהמקרים לא דומים.

עכ"פ, מסכים לגמרי שבמשפט ההומניטרי יש עוד פחות ודאות מאשר במשפט האזרחי הישראלי בעידן פוסט ברק.

_________________
פעם הייתי Homer.
אף פעם לא תחלו בקדחת!

לא יודע מה היה הפעם, אני כן יכול להגיד שהייתי בפיקוד מרכז לפני האינתיפדה השנייה שכולם נורא הופתעו ממנה, אצלנו ההערכה הרווחת בחצי שנה שלפני שהאינתיפדה פרצה הייתה שבספטמבר יתחיל בלאגן. כמובן שלא ידענו בדיוק מתי ובאילו היקפים, אבל היה די ברור שזה הולך לקרות, את ההכנות של הפלסטינים בשטח אפשר היה לראות בבירור. לגבי איך נערכים ואם, זו כבר שאלה אחרת, לא תמיד יש תקציב, לא תמיד יודעים בדיוק לאיזה תרחיש להערך, לא כזה פשוט כמו שזה נשמע.

_________________
כורסה נוחה זה התחלה של סוף

אני יודע!
ראי זה יועז הנדל (אגב, וא באמת נשוי לרופאה. אבל פותולוגית, לא מכווצת מוחות)!
"דווקא בשל מגמת הסיום צריך לדבר ברצינות על האפשרות לחסל את שלטון החמאס. בניגוד לטענות שמוכרים לנו בסיטונאות מאז ימי עופרת יצוקה החלופות לא רעות יותר. הן רעות באותה מידה. מה ההבדל בין דאע״ש לחמאס כשמדובר בפגיעה ביהודים?. הרי המנהרות יחפרו באותו אופן ובאותו בטון שהועבר מישראל, הטילים ייצורו על בסיס אותה מוטיבציה.

צריך להכיר בכך שהחמאס כשליט לא מקדם אפילו פרומיל של יציבות. ניסינו זה לא עובד.

המסקנה הזאת צריכה ללוות אותנו גם אחרי שנבחרה אפשרות אחרת.

מדינה יכולה לחיות לצד ארגון טרור רק כאשר ההרתעה עובדת. כשבתודעת היריב נצרב כאב העבר. כך קרה עם ארגון החזבאללה. הסכמי הפסקת האש והחלטות האו״ם מ2006 לא שווים דבר, זיכרון הדחייה לעומת זאת, עובד כבר שמונה שנים.

ישראל מנהלת מלחמת התשה ארוכה מול הפלסטינים ברצועת עזה מאז שנת 2000.
ירו משם לפני ההתנתקות והגבירו את האש אחריה. הייתי שם כמילואימניק בימי הזעם המפורסמים של תחילת האינתיפאדה השנייה - כששנאו בחסות ערפאת, ראיתי מאז מספיק פעמים איך שונאים אותנו בחסות החמאס. הזרם הפוליטי בעזה לא משפיע על עוצמת השנאה, הוא משפיע רק על המתווכים מסביב. מאז שהחמאס עלה לשלטון - מלחמת ההתשה הפכה לדרך חיים. ההתחמשות המטורפת בחסות איראן קיבעה את הכיוון.
כל היתר הוא אשמה ישראלית- העדר מחשבה ארוכת טווח. שרון הבטיח שעזה תבער אחרי הרקטה הראשונה ולא עמד בכך, אחריו הבטיחו הבאים בתור ולא קיימו. אין יוצאים מהכלל- האחריות על כולם .

המלחמה הזאת החלה כמבצע מוגבל. כך החליטו חברי הקבינט כולל אלה שמבקרים את ראש הממשלה. המטרות הוגדרו מראש, מעורפלות במתכוון. שקט, פגיעה בחמאס והרתעה הם הישגים שתמיד אפשר להתווכח עליהם. הישגים שתמיד ניתן לטעון לבעלות עליהם בדיעבד. המנהרות הפכו ליעד מבצעי, תוך כדי תנועה.

בפני ישראל יש שתי אפשרויות:

האחת היא לשנות את המטרות לעצור, לתכנן ולעבור למלחמה אחרת להורדת שלטון החמאס. יש לזה מחיר שכולל הכנת המשק לחודשים ארוכים של לחימה וגיוס מילואים רחב מאוד . אין הכרעה צבאית אחרת למרות ההצהרות של הפוליטיקאים. זה אפשרי ואולי יעשה אבל זו גם החלטה כבדת משקל שדורשת הסברה לציבור הישראלי ולא ססמאות ריקות לתקשורת.

השנייה היא לסיים את המבצע הזה עם הרתעה נוסח לבנון. ליצר בפעם הראשונה שיקולי עלות גבוהים מול תועלת אצל החמאס. לשם כך צריך להשאיר חותם על החמאס ולמרבה הצער גם על והאוכלוסייה האזרחית בעזה.
להימנע מפגיעה בחפים מפשע, לא להימנע מפגיעה במוסדות ושכונות מהן יורים.
אם שכונות ימחקו - אין בררה. אם צריך לפגוע בבית חולים כדי להרוס את מפקדת החירום של החמאס- כך נעשה. נקרא בקול לפנות, נדבר בתקשורת הבינלאומית, נפרסם מודיעין על האתרים האזרחיים שמשמשים את החמאס אבל נשמיד ונגבה מחיר.
בזמן כתיבת שורות אלה עדיין לא ברור האם מתי ואיך תתבצע הפסקת האש, אבל ברור שהיא חייבת לבוא עם צריבה תודעתית ברורה.
ישראל צריכה לשים אטמי אוזניים ולירות. את המאבק על הלגיטימציה ננהל ביום שאחרי בכל מקרה."

_________________
פעם הייתי Homer.
אף פעם לא תחלו בקדחת!

משעמם. כבר הייתי יועז הנדל מתישהו אצל מישהו.

טעם של פעם - לא יודע איזה שיח רווח במשפט הבינלאומי. אני לא משפטן (וגם פחות בינלאומי בעבודה החדשה שלי), אבל לפחות מהקריאה הלא מאד מעמיקה של המאמר של בלום היא מדברת על זה כדבר תיאורטי לחלוטין. היא אומרת בפירוש שזה לא ככה, אלא שהמשפט הבינלאומי בענייני לחימה בפירוש מטיל אחריות שווה וחובות שווים על כל הצדדים בלי קשר ליכולתם. היא רק שואלת מין שאלה תיאורטית - אם במסחר ובהגנה על הסביבה דורשים מהחזקים יותר, אז למה לא במלחמה?

ואחרי ששמעתי את זהבה גלאון מדברת על הפחד מ"סומליה בעזה", היום רון בן ישי השתמש באותו המשפט בדיוק. וזה אחרי שראיתי עוד מישהו, לא זוכר מי, משתמש במטבע הלשון החדשה היישר מדפי המסרים. אמאל'ה, סומליה בעזה, איזה פחד. ואני? מצידי שיהיה שם סומליה, סוריה, ניגריה וקונגו ביחד. זה עדיף על שלטון ארגון טרור עם יכולות כמו חמאס.

_________________
אנחנו מגש היהודים שעליו לך ניתנה מדינת הכסף.
...הכרזה זו, במושב מועצת המדינה הזמנית (מגילת העצמאות)

ומלבד זאת אני סבור שיש להחריב את קרתגו ולבטל את חץ הפוזשן.