http://www.haaretz.co.il/sport/other/.premium-1.2698160אולימפיאדת חורף? אולי רק בשםאתרי הסקי ישתמשו בשלג מלאכותי וכ-1,500 אנשים יאבדו את בתיהם כחלק מההכנות, אך העיקר שלבייג'ין יהיה מה לעשות עם המתקנים המאובקים מ-2008. זכייתה באירוח משחקי 2022 מוכיחה שאין גבול לציניות ג'ולייט מאקור, ניו יורק טיימס
02.08.2015
23:55
מדובר ביום עצוב כאשר הוועד האולימפי הבינלאומי לא מסוגל לעבור אפילו את הרף הנמוך ביותר כשמדובר בבחירת העיר שתארח את משחקי החורף: שלג. כן, שלג — האלמנט שרבים יאמרו כי הוא הכרחי לארח אירועים שמתבססים עליו. ובכל זאת, ביום שישי בחר הוועד האולימפי בבייג'ין כעיר המארחת של המשחקים ב־2022, זאת על אף שבהרים שבהם אמורות להתקיים התחרויות יורדת "כמות מינימלית של שלג מדי שנה" והמשחקים "יתבססו לחלוטין על שלג מלאכותי", כך על פי דו"ח ההערכה שפרסם הוועד בחודש יוני.
בייג'ין זכתה באירוח לאחר שגברה על המתמודדת הנוספת היחידה, אלאמטי מקזחסטאן, בפער קטן מהצפוי, 44–40. חברי הוועד לא התרשמו מהתנאים המושלמים לאירוח בקזחסטאן, כמו מהמסורת הענפה של ספורט החורף במדינה. גם ההרים הסמוכים לעיר, שמתהדרים בשלג שצונח מהשמים, לא הותירו רושם עז מספיק. בעוד הסלוגן של אלמאטי היה "שומרים על זה אמיתי", זה של בייג'ין יכול היה להיות "שומרים על זה לא מעשי".
תחרויות הסקי ייערכו בשני אזורים שונים. האחד מרוחק כ־90 קילומטרים מהבירה הסינית, והאחר כ־160 קילומטרים. קיימות תוכניות לפיתוח מסילת רכבת שתקצר את זמן הנסיעה לפחות משעה, אך עלות ההקמה לא מפורטת בהצעת האירוח. 1,500 האנשים שצפויים לאבד את בתיהם כתוצאה מהקמת מסלולי הסקי והכפר האולימפי נתפשים, ככל הנראה, כנזק משני בלבד.
הבעיה הגדולה ביותר בהענקת האירוח לבייג'ין היא התקדים שנוצר ומאפשר לקיים את המשחקים כמעט בכל מקום, גם כזה בו לא יורד שלג באופן טבעי. רק דמיינו לכם את האפשרויות: משחקי חורף בסן טרופז (גרונבל, אחרי הכל, רחוקה רק כ־220 קילומטר בקו אווירי) תחת הסלוגן "שכחו משלג, יש לנו חול". או, נניח, פיניקס, שנמצאת רק כמה שעות מהגראנד קניון שיוכל לארח את תחרויות הקפיצות. אולי דובאי, היכן שלמארגנים יש מספיק כסף כדי להטיס את המשתתפים לתחרויות סקי בהרי האלפים. מצד שני, ניתן לגלוש שם כבר כעת, גם אם בתוך בניין גדול. אם כך, הביאו את משחקי החורף!
בייג'ין כבר סיפקה לנו הצצה למשחקים אולימפיים שלא מתקיימים במרכזה של העיר עצמה, וחסרים את האווירה שהולמת את אירוע הספורט הגדול בעולם. ב־2008, הפארק האולימפי היה רחוק קילומטרים רבים ממרכז בייג'ין. מאחורי שערים גבוהים, המשחקים נערכו בסוג של פארק דיסני אולימפי, בתוך מתקנים מרשימים בעלי ארכיטקטורה מרהיבה, אך ללא ההתרגשות והשמחה שליוו את ארבע האולימפיאדות הקודמות שסיקרתי. גם באווירה המלאכותית הזאת, לא הצליחו המארגנים ליצור אוהדים אמיתיים. כמובן שכל הכרטיסים נמכרו, לדבריהם, אך בעיר עם 17 מיליון תושבים לא נותר אלא לשאול היכן היו כל האנשים בזמן התחרויות.
היו כל כך הרבה מושבים ריקים, עד שלמארגנים לא נותרה ברירה אלא לגייס "גדודי מעודדים" שימלאו את האיצטדיונים וינסו להיראות מרוצים. וזה היה במשחקי הקיץ. מה יקרה ב־2022, כאשר סין תנסה למלא את היציעים למשחקי חורף שמלכתחילה לא פופולריים במדינה?
במחשבה שנייה, ברור שהוועד האולימפי לא מכוון לאותנטיות. מבחינתו, שבייג'ין תדאג שוב לאותם גדודי מעודדים, שיחליפו את החולצות הצהובות שלבשו ב־2008 במכנסי סקי בצבע זהה אותם לעולם לא ישובו ללבוש. האולימפיאדה ב־2008 היתה הצלחה שיווקית עבור חברות שניסו להיכנס לשוק הסיני על 1.3 מיליארד לקוחותיו הפוטנציאליים. ב־2022 פוטנציאל הרווח יהיה גדול אפילו יותר, הודות להתפתחות שוק הפרסום.
יאו מינג, שחקן הכדורסל שהיה חלק מהצעת האירוח, זיהה את הפוטנציאל. במסיבת עיתונאים שנערכה לאחר שהצעתה של בייג'ין התקבלה, אמר בבדיחות הדעת כי הוא שוקל לפתוח חברה לציוד ספורט חורף. שותפה לצוות אמרה כי היא צריכה להצטרף אליו. זה נשמע מצחיק, אבל זה לא.
יש בעיות רבות עם בחירתה של בייג'ין למארחת. אלו שחזו לפני 2008 כי המשחקים יתרמו לפתיחתה של סין, התבדה. מפגינים פוטנציאלים נאסרו מראש, חלקם נידונו לעבודות פרך. אתרי אינטרנט נחסמו. 24 שעות לאחר תום המשחקים, ענן זיהום צהוב ועבה חזר לכסות את שמי העיר. שבע שנים מאוחר יותר, תפקידם היחידי של המתקנים המאובקים הוא לפתות את הוועד האולימפי לעשות בהם שימוש פעם נוספת ב־2022.
הוועד האולימפי לא דרש מהסינים למלא אחר כל הבטחותיהם ב־2008, ובשבע השנים שחלפו מצב זכויות האדם במדינה אף החמיר. קשה לצפות לשינוי בפעם השנייה. נשיא סין, שי ג'ינפינג, אמר בהודעה מוקלטת ששודרה לפני היוודע תוצאות ההצבעה, כי "מדינתנו תעמוד בכל התחייבויותיה". הוועד האולימפי האמין, למרות שכבר שמע את ההבטחה הזו בעבר ונכווה. המשחקים ב־2022 יציבו בפני נשיא הוועד האולימפי, תומאס באך, מבחן כמותו טרם פגש.
בשנה שעברה הצהיר באך כי יכלול סעיף נגד אפליה בחוזים עתידיים עם ערים מארחות. האם בכוונתו לעשות זאת גם בדין ודברים עם הממשל הסיני? אם סין לא תעמוד בהתחייבויותיה, מה באפשרותו לעשות? הוא תמיד יכול לבקש מעיר אחרת לארח את המשחקים במקום בייג'ין. מה לגבי בוסטון? בשבוע שעבר היא גנזה את הצעתה לארח את משחקי הקיץ, אך לזכותה לפחות יתרון אחד על בייג'ין: בחורף יורד שם שלג.
_________________
ציפה דריפה אלמדלסי כתב:
בסה"כ מדובר, כבר כמה שנים, בג'יי.אר סמית לעניים. שזה לא רע לקונטנדרית