סל ניוז

חורבן ימית. ועידת מדריד. הסכמי אוסלו. הסכמי חברון. הסכמי וואי. הסכמי קמפ דייוויד. גדר ההפרדה. ארבע אימהות. עיסקת שליט. דו"ח טליה ששון. צו שימוש מפריע.
ושמישהו יסביר למה אם יש תביעה על חלק מהקרקע שהבית של השכן שלי יושב עליה צריך לפנות גם אותי.
או למה החריבו את מגרון על סמך תביעות בעלות - שכשהתובעים הגיעו לדרוש פיצויים במחוזי הם גולגלו מכל המדרגות, כי לא היה להם ולו שמץ של ראיה.

כי הימין בשלטון מאז 77', זה למה.

בכלכלה?
החוק שמחייב עובדים לשלם להסתדרות. החוק שמונע שקיפות בהסתדרות (כלומר מניעת החוק שיסיר מעליהם את חיסיון האגדוה העותמנית. ג'יזס). וועדות ששינסקי. קביעות.

במשפט?
איפה אני אפילו מתחיל?... אולי בהלכת אפרופים?

ההשפעה האדירה היא שממשלות ימין נבחרו ונבחרו ונבחרו - ואיכשהו הן מממשות כל הזמן את מה שהתקשורת דוחפת לו - וזה לא ימין.

רוני, וואללה יותר בעייתי מוואינט. אפילו התייחסתי לזה. וזה לא שמאקו הוא ישראל היום של התקשורת האלקטרונית. גם לא מעריב.
כלומר לשני האתרים הגדולים יש 250 מיליון כניסות ואיזון ששואף לאפס.
מונוליתי, משהו?

תומר, אני במקרה מכיר אישית אחד מבכירי וואינט (חבר קרוב שלי מהמילואים), ואפילו הוא לא טוען לאיזון (הוא איש ישר).

לא מפנים, מפצים.

בכל מקום אחר.


וגם התעלמת לנוחותך ממקרה מגרון.

זכור לך לא נכון. מע"מ אפס מעולם לא היה העילה הרשמית, שהיתה שלפיד תיכנן פוטש נגד ביבי מתוך הממשלה. זו במקרה הטוב היתה עילה ספקולטיבית, אחת מני כמה. עכשיו בכל אופן כבר לא צריך לספקלץ.

נשיא פולין אנדז'יי דודה שמבקר בישראל, ביקש לעלות היום לקברו של אחי יוני ז״ל. כשעלינו יחד לקבר בהר הרצל, הניח הנשיא זר זיכרון ואבן שהביא עימו ממתחם גטו ורשה. יוני היה גיבור של כל האנושות, הוא אמר לי, ואני לא יכולתי להסתיר את גודל ההתרגשות ועומק הגעגוע.

הוא דווקא צודק. נתניהו הגיש ללפיד מכתב ובו חמש דרישות, הקפאת חוק מע"מ אפס הייתה אחת מהן.

אני רק לא מבין את המנטרה הזאת של ההשפעה של התקשורת.
למיטב זכרוני מאז 77 עם כל ההשפעה של התקשורת השמאל זכה בדיוק בשתי מערכות בחירות.
אז איפה ההשפעה האדירה?

לא, ממש לא, כשאתה בונה מבנה לא חוקי מפנים אותך והורסים אותו, ככה זה עובד.

ולהציג את מגרון כמקרה של חוסר צדק כלפי המתנחלים זה אחד הדברים הכי מצחיקים בעולם, מאוד נוח לקחת את העובדה שהמחוזי לא פסק פיצוי לבעלי הקרקע ולהתייחס רק אליה מצד אחד, ומצד שני להתעלם לחלוטין מכך שבג"ץ, המדינה ואפילו מועצת יש"ע הסכימו ועדיין מסכימים שהמאחז לא חוקי, מעולם לא היה חוקי ושצריך לפנות אותו (או לחילופין להעתיק אותו למקום אחר).

הקפצה: שנה וחצי לאלאור עזריה. סביר למדי. בקיצור, שנה בכלא והוא יוצא מזה.

שאלה: הוא ביצע את העבירה במהלך השירות הסדיר. מה קורה מאותה נקודה? האם הפז"ם ממשיך לדפוק או שכל התקופה מרגע המעצר ועד סיום תקופת המאסר נספר כ"דפוק"?

איזה גיליון חג בביביתון... פאקינג 14 עמודים (לא כולל השער)!