עמדת הסנטר לא מתה, אך בהחלט עברה אדפטציה. ז'לובים כמו גאסול ולופז החלו לזרוק שלשות, שחקני כנף מספיק ארוכים ואתלטים מקבלים דקות חשובות בעמדה וסנטרים כבדים מדי הופכים לפחות ופחות רלוונטיים. לגבי תופעת צמדי הסנטרים בקבוצות מסוימות, להערכתי זה מה שגרם למקבלי ההחלטות בוושינגטון ואורלנדו להבין שאם לא התאפשר להם להחתים שחקן משמעותי יותר עם הקאפ ספייס לפני שנה, אז לפחות לדאוג לעומק עם ביומבו ומהינמי מאחורי ווצ'ביץ' וגורטאט בהתאמה, כשכמובן הבאק אפים מוסיפים אלמנט אחר והגנתי יותר (במקרה של המג'יק, היה עדיף כמובן להשאיר את דדמון על סכום נמוך בהרבה). ולגבי פילי, הולמס יותר רלוונטי מאוקאפור נכון לעכשיו.
לגבי הצעתך לקייס סטאדי, סנטרים הם המעוז האחרון בהגנה, "שוערי כדורסל", כך שאפשר לחיות עם ציוות של רכז הגנתי גרוע ורים פרוטקטור מובחר הרבה יותר טוב מאשר עם ציוות הפוך. בגלל ריבוי החסימות והתנועה מחוץ לאזור הצבע, שמירה על שחקני חוץ ורכזים במיוחד היא מאמץ קבוצתי ולא רק אישי. ואחת הדרכים להתמודד עם משחק חדירות היא לעשות funelling של החודר היישר לנוכחותו המאיימת של הרים פרוטקטור בצבע. כמו כן, הצורך כיום בביגמנים שמסוגלים להגן על רחבי חצי המגרש כולו ולהתמודד עם סוויצ'ים מול גארדים, מוסיף אלמנט נוסף שיכול להוציא סנטר כמו קנטר בעייתי בהגנה. ולסיום, גם בשמירת אחד-על-אחד, סנטר שמגן גרוע יאפשר לביגמן שמולו מבטים נוחים מטווח קרוב. בכל מקרה, לא הייתי אומר שהגנתם של אייזיאה ובעיקר של הארדן נסלחת, האחרון חוטף עליה הרבה ופחות מקבל קרדיט כשהוא כן שומר כראוי. גם אייזיאה סובל מנחיתות פיזית ולא מחוסר מאמץ. אבל כן, שניהם כוכבים שמייצרים לעצמם ולשאר הקבוצה, אני לא חושב שקנטר הוא שחקן לבנות עליו התקפה, עם כל הכבוד לתפוקה שלו.
דיברו כאן מספיק על הדירוג שנתת למקגי, רק אוסיף שסיפקת הסבר בגוף הדברים מדוע לא צריך לעשות עניין ממספרי פר 36. ומצחיק לראות איך הפכת את העובדה שהוא משחק לצד כל כך הרבה כוכבים וצלפים, מה שיוצר לו נתיבים פתוחים להתגלגל לטבעת בדרך לעוד האלי הופ ומקל עליו בהתקפה, למשהו שלכאורה מעיד על גדולתו - "הופך להיות מרכז העניינים, כולם מחפשים אותו"...סך הכל מדובר בקבוצה שיש לה את השילוב הקטלני של הכי הרבה כוכבים בליגה + המשחק הכי קבוצתי ומתואם בליגה, אז ברור שהם יעיפו מסירות לכיוון הלוח ושהפריק האתלטי יטביע אותן. אותו הדבר נכון לגבי ההגנה, אין ספק שמקגי הוא נכס מבחינת הנתונים הפיזיים שלו והאנרגיות שהוא מביא, אבל בוא לא נשכח שעדיין מדובר בשחקן לא חכם במיוחד, שלא מסוגל לנווט הגנה לבדו, אך למזלו הוא לוקח חלק בסכמה הגנתית מעולה שכבר רצה ביחד כמה שנים, לצד תותחים כמו קליי, איגי, דוראנט וגרין. וכמו שכתבתי בפסקה מעל, דואגים לנתב חדירות לכיוונו והוא כבר מנתר ובולק.
לומר על דראמונד שהוא לא מסוגל לחסום כדור זה להתבסס על סטטס ותו לא, שים אותו במערך הגנה אזורית ומספרי החסימות שלו מכפילים את עצמם, אם לא למעלה מכך. גם טייסון צ'אנדלר לא חסם המון ואין ספק שהוא היה מסוגל לצבור יותר חסימות עם האורך, האתלטיות וחוכמת המשחק שלו. אבל אין ספק שדראמונד לא התגלה כעוגן הגנתי כפי שהווארד היה בשיאו, לכן סטן כבר התחיל לסחור בו אשתקד.
לגבי תרגיל המחשבה שלך לגבי הווארד ביוסטון של דאנטוני: שכחת שהווארד כבר שיחק אצל דאנטוני ולצד גאון פיק נ' רול כמו נאש? אז נכון שקובי וגאסול היו שם, שזה לא בדיוק בוורלי ואנדרסון שעומדים מחוץ לקשת השלוש ומרווחים, ונכון שהווארד היה אז בשפל בריאותי ובכלל, ועדיין לא הייתי מטפח ציפיות ספקולטיביות. חשבנו לפני שנה שהווארד באטלנטה יסכים לשחק יותר פיק נ' רול, אבל הוא עדיין מאוהב במהלכי הפוסט אפ שעבד עליהם כל כך קשה במהלך שנותיו הראשונות בליגה.
הירידה במספרי הריבאונד של לופז אשתקד נבעה בין היתר מכך שהתרחק מהטבעת כסטרץ' 5. הוא ירד מממוצעים של 2.8-3 ריבאונד התקפה בשלוש העונות הקודמות והבריאות שלו ל 1.6, כשאומנם גם ממוצע הריבאונד הגנה שלו יורד ביחס לעונה שעברה (3.8 לעומת 5.1), אך לא ביחס לעונות אחרות כמו השלישית והחמישית.
אני לא יודע מאיזו בחינה הורפורד הוא "בקושי סנטר", כשזו העמדה שלו בפועל מעונת הרוקי והלאה. הוא לא שוט בלוקר בולט ואין לו נוכחות מרתיעה מדי בצבע, אך עדיין עושה עבודה מספיק טובה בשביל להיחשב כעוגן הגנתי. והוא לא מקבל מספיק מניות עבור השיפור ביכולתם של אייזיאה ובראדלי אשתקד.
נקודה מעניינת לגבי ג'ורדן, יש מצב שהמספרים שלו הולכים לרדת קצת השנה. הייתי אפילו תוהה אם זה יגרום לו לעזוב בסופו של דבר, אך נכון לעכשיו יש דיווחים על מגעים להארכת חוזה.
לגבי התיאוריה שהעלית בפסקה על קאזינס: דוגמה טובה לחוסר הצורך ב"תיאוריות" כשיש לך את התער של אוקהאם לחתוך איתו ישר ולעניין. חלק מזה כתבת בעצמך - קאזינס שחקן בעייתי ביותר, זו לא "תיאוריה" אלא נתון אמפירי. אבל אפילו אם היה אחלה פרנצ'ייז פלייר ומנהיג שבעולם, הוא שיחק בקבוצה חלשה (או לכל היותר לא-מספיק-חזקה) ובלתי מתפקדת מבחינת הנהלה, חווה אינספור חילופי מאמנים (ורכזים), איך אפשר לדבר על העפלה לפלייאוף במערב האיכותי והעמוק במצב כזה? הנקודה האחרונה תקפה גם לגבי יוקיץ', טאונס ודייויס כמובן. במקרה של שני הראשונים, אתה מוסיף שני ביגמנים ששיחקו רק שנתיים בליגה בשביל לחזק את התיאוריה. להזכיר לך שלברון ודוראנט לא ראו פלייאוף בשנתיים הראשונות שלהם בליגה? מה גם שבמקרה של יוקיץ', הוא פתח את העונה האחרונה לצד ומאחורי נורקיץ', ברגע שמאלון נתן לו את המפתחות לקבוצה דנבר נראתה מעולה וכמעט העפילה לפלייאוף. המקרה של החדגבה די דומה לזה של קאזינס, הקבוצות שנבנו סביבו היו חלשות מדי, בטח שמבחינת עומק, ובעיקר פצועות מדי לרבות דייויס עצמו. זה לא מקרי שאפילו העפלתם היחידה לפלייאוף היתה הודות לעונת הפציעות של דוראנט (שלכאורה הוכיחה שווסטברוק לא מסוגל לסחוב קבוצה, אפילו לפלייאוף, לא?). בקיצור, אין ספק שהליגה כיום מבוססת יותר מתמיד על רכזים או סמול פורוורדים עילאיים, אך בכל זאת יש כמה וכמה ביגמנים שנבנו סביבם קבוצות מצליחות בפועל או בפוטנציה: דנבר של יוקיץ', הקליפרס של גריפין, מינסוטה של טאונס, ממפיס של גאזיבו ובעיקר גאסול כעת, פילדלפיה של אמביד אם יישאר בריא וכמובן הפליקנס, אם הכל יתחבר שם ויצליחו לגרד סמול נורמלי וספסל. בשנים קודמות היתה לנו פורטלנד של אלדריג' וגם - ברור לי שאני מזמין לעצמי את טיעון "אבל הוא לא סחב אותם לפלייאוף!" - מינסוטה של לאב.
אם גיבסון ימשיך לפתוח לצד טאונס, אאלץ להודות שהאחרון הוא אכן יותר סנטר מפאוור כרגע...אבל בעיני, מבחינת הקריטריון של עוגן הגנתי, אם מחשיבים את טאונס כסנטר אז אפשר באותה מידה לטעון שדייויס סנטר (טענה בעייתית יותר מאז שקאזינס הצטרף, אני מודה). ורק כדי להבהיר מה אני אומר פה, ברור ששניהם נשקים הגנתיים מיוחדים העונים על צורכי ההגנה המודרנית, אך עדיין יתקשו מול כמה מהנפילים שבכל זאת עולים בחמישיות כיום (ג'ורדן, גאסול, קאזינס, ווץ', אמביד, נורקיץ', ולנ'ציונאס) ולכן יש או היתה העדפה שיפתחו לצד אשיק ודיינג. מה גם ששניהם עדיין לא מגנים על הצבע ביעילות שציפו לה מהם ודווקא התגלו יותר כנשקים התקפיים עד כה.
|