סל ניוז

לפי כל הדיבורים בתקשורת יש כמה קבוצות שמתחרות על שירותו של השחקן שנחשב לטוב בעולם שמסיים חוזה הקיץ.
כרגע הדיברים הם על 2 הקבוצות מל.א בעקבות רכישת הבית של לברון בעיר, יוסטון, פילדלפיה או בכלל להישאר בקליבלנד עד הפרישה.
מבחינתי כרגע הסיכויים הכי גדולים הם להישארות בקאבס, אבל עוד סדרת גמר שבה הקאבס אפילו לא נותנים פייט ללוחמים יכולה לשנות את התמונה.
במידה ולברון יעשה מעשה מיאמי 2010 גם בסוף העונה הנוכחית, מבחינתי הסיכויים הם כאלה:
1. יוסטון.
למה כן? לדעתי האופציה הכי טובה בשבילו- לשחק עם סופר סטאר אמיתי כמו הארדן ואולי גם פול חברו של לברון שמסיים חוזה העונה ויוכל לחתום על חוזה נמוך יותר ע"מ לפנות מקום לעוד אולסטאר או שניים. מה גם, שאחרי כל המאמנים הבינוניים שלברון עבר בקריירה לשחק אצל אחד כמו ד'אנטוני זה בהחלט שדרוג.
למה לא? לא בטוח שלברון יסתדר עם הארדן שכבר ברח מאוקלהומה כדי להיות ה-כוכב. מה גם שלעבור למערב הצפוף והקשה אחרי שנים של שיוטים לגמר במזרח זה לא מעבר פשוט.
2. פילדלפיה.
למה כן? קבוצה מפוצצת בכשרון שיכולה גם להציע כל חוזה שלברון יחפוץ בו בגלל המון המון כסף פנוי מתחת לתקרה. סימונס יהיה על תקן קיירי, רדיק בתפקיד קרובר ואמביד על תקן לאב&תומפסון. ביחד.
למה לא? עדיין קבוצה פציעה וצעירה עם סימני שאלה גדולים.
3. קליפרס.
למה כן? אם כבר לוס אנג'לס אז עדיף בקליפרס שעדיין שואפת לאליפות ולא ללייקרס שנמצאת בתהליך בניה. יש עם מה לעבוד כשבקבוצה נמצאים מגדלי תאומים כמו בלאק ודיאנדרה ג'ורדן.
למה לא? נו, באמת. אפילו לברון לא יוכל לזכות באליפות עם פרנצ'ייז לוזר כמו הקליפרס.
4. לייקרס.
למה כן? כמו בפילי, יש אחלה של כישרונות כמו בול, אינגרם וקוזמה שלברון יכול להפוך אותם לטובים יותר. מה גם שהלייקרס זה מועדון שעם כבר לסיים בו קריירה עם אליפות אז זה המקום.
למה לא? הצעירים שם עדיין לא פרצו ונראה שהם הרבה פחות מוכשרים ממה שיש בפילדלפיה, למשל.

תלוי מה המטרה. אם המטרה היא לזכות באליפויות, יוסטון נראית כמו בחירה טובה למדי.
אני לא יודע אם הארדן, לברון ופול ביחד = אליפות אבל הסיכויים כנראה טובים יותר מלברון, לאב ותומאס.

אם המטרה היא לעבור לל״א לקראת השנים שאחרי תום הקריירה, בלייקרס יהיה לו את אינגרם, קוזמה וכנראה גם את פול ג׳ורג׳.

פילי.. הסיכויים נמוכים. אם במקום פולץ היה שם ג׳ימי באטלר או פול ג׳ורג׳ או שניהם גם יחד, היה יותר סיכוי. כרגע הם יותר מדי צעירים, יותר מדי תלויים בבריאות של אמביד ועם משמעותית פחות אפסייד ממה שהיה להם לפני הטרייד של פולץ. גם לא מתאים ללברון להמר על עתיד של קבוצה. הוא רוצה לנצח עכשיו, לסגור עסקה לשנה אחת ולשלוט בגורל שלו.

סימונס ולברון דורכים אחד לשני על האצבעות...

כל החלטה ממש לגיטימית ואחלה

דווקא נשמע לא בלתי סביר לעבור כרגע למערב ( נניח ליוסטון ) , לאור העלייה הצפויה של בוסטון ופילי , ומנגד ירידה גדולה אצל כמה קבוצות "טובות מסורתית" במערב .

_________________
קצת אחרי הסידרה של מכבי מול פאו' , דיוויד פרדמן מנסה לדרבן את האוהדים להגיע לפיינל פור הליגה האדריאטית:
"זו גם ההזדמנות לכל מי שיצא לפני הסיום של משחק 4 להודות לקבוצה, וגם ליהנות מהפיינל פור".

24.4.2012

סימונס ולברון אכן די דורכים אחד לשני על האצבעות.
אבל גרוע מכך, ביוסטון, יש שני שחקנים שדורכים ללברון על האצבעות.

_________________
תודה לאלוהי הבירה

הערת אגב, ללברון שני בתים בלוס אנג'לס

_________________
נערך יותר מפעם אחת

אולי הוא פשוט חושב שהנדל״ן שם במגמת עלייה

מה שאגב נכון מאד (בתור מישהו שגר שם)

_________________
תודה לאלוהי הבירה

גם לגבי השילוב של ווייד ולברון חשבו שהם ידרכו אחד לשני על האצבעות, כנ"ל לגבי פול והארדן שבקושי הספיקו לשחק ביחד אבל זה כבר עובד יופי. אין בעיה לשלב את לברון שם. יוסטון היא האופציה הכי הגיונית מבחינתו, רק שזה יהיה טריקי ויצריך עסקה סיבובית כלשהי.

לברון וויד בהחלט דרכו אחד לשני על האצבעות במיאמי. אחרת היו להם 4 אליפויות ולא 2

_________________
תודה לאלוהי הבירה

לפחות בשילוב של לברון עם הארדן ופול יש קו אחורי של אנשים שקולעים אחלה מחוץ לקשת. הארדן קלע אדיר שרק משתפר, לברון קולע, פול קולע. נשמע לי אחלה. מי ינהל את ההתקפה, תלוי במיסמצ'... יכול לראות איך הם משתלבים ביחד.

לדעתי יישאר בקליבלנד, רוצה לשחק קרוב לבית

_________________
קיופיפלו על שם קיינטל וודס, סקוטי פיפן, לו ריד ולו יהי

מה שמעניין אותי זה עד איזה גיל לברון יכול להשאר דומיננטי כמו שהוא. ג'ורדן הצליח גם בגיל 40 ואחרי שנים שלא שיחק.
קובי, אם לא היה נפצע כל הזמן, היה יכול להמשיך לדפוק מספרים מפלצתיים כנראה גם עד הגיל הזה.
נראה שבשנים האחרונות יש עליה מתמדת בגיל הפרישה של שחקנים וגם ירידה בקצב הדעיכה שלהם, אם הם שומרים על עצמם.

ג'ורדן לא היה דומיננטי עד גיל 40. האליפות האחרונה שלו הייתה ב98', אחרי זה הוא פרש שוב וכשחזר שוב לוושינגטון הוא לא היה באותה רמה של דומיננטיות

_________________
קיופיפלו על שם קיינטל וודס, סקוטי פיפן, לו ריד ולו יהי

גם לברון כבר לא באותה רמה של דומיננטיות שהייתה לו בשיאו, אבל ג'ורדן סיפק מספרים יפים מאוד בעונה ההיא בוושינגטון ונראה שהוא בכושר.
וזה אחרי כמה שנים שלא שיחק כדורסל. בלי הפרישה אני חושב שהיה ממשיך להיות דומיננטי מאוד.
ובוא נזכיר שאז לא הייתה כל כך הרבה השקעה בהארכת קריירה של שחקנים ושמירה על גופם.
אפילו בקבוצות המבאסות יש מכון ספא שלם שמתחזק את השחקנים.

מוזמן לקרוא ולחשוב מחדש על ההצהרה הזו:
https://www.calcalist.co.il/sport/artic ... 10,00.html

_________________

וגם ג'ורדן בגיל של לברון היה מאוד דומיננטי, לברון סך הכל בן 33 תכף, צעיר ממני בחודשיים, אבל בגיל 40 יש מעט שחקנים שעדיין היו ברמת שיא. גם מאנו נגיד שאני לא סגור על בן כמה הוא אבל כל הזמן מדברים על זה שבגילו עדיין אפקטיבי הוא לא אותו שחקן שהיה לפני כמה שנים

_________________
קיופיפלו על שם קיינטל וודס, סקוטי פיפן, לו ריד ולו יהי

מאנו בן 40. באמת פנומן

_________________
קיופיפלו על שם קיינטל וודס, סקוטי פיפן, לו ריד ולו יהי

אני חושב שלברון לא איבד אפילו קמצוץ של דומיננטיות, התחושה היא שהתקופות היחידות שבהן הוא לא דומיננטי כבעבר באות מתוך בחירה שלו לשייט קצת בהילוך שלישי.
אבל כשהוא מחליט לקחת משחקים על עצמו? הוא מראה פלייאוף אחרי פלייאוף שהוא לא דעך במילימטר מהשיא.

ואם כבר מדברים על שמירה ותחזוק אז נראה שהוא משקיע בזה כמו קבוצה שלמה, אז יש יסוד סביר להניח שהדעיכה אצלו גם לא תגיע בקרוב.
קשה לדעת בסה"כ, אבל לברון עושה רושם שהוא עושה הכל נכון כי להשאר מועמד רלוונטי לשחקן הטוב בעולם לעוד כמה שנים טובות. הבעיה שלו היא שבעידן גולדן סטייט זה רחוק מלהספיק לאליפות.

בנוגע לעונה הבאה, קשה לי לראות אותו הולך מערבה, השיוט הזה שלו כל שנה עד הגמר זו פריבילגיה רצינית בשבילו.

בהשוואה לג'ורדן, רק לי נראה שהשנים בחוץ הם שאפשרו לג'ורדן לסחוב?
כמות הדקות שלברון יגיע אליהן עד גיל 40 היא מטורפת.

לברון הוא תופעת טבע ראויה להערצה. האדם הכי קרוב לשלמות פיזיולוגית שהגיע למשחק לעניות דעתי.

_________________

אם תשימו לב, המערב כבר לא הרבה יותר חזק מהמזרח. אמנם גולדן סטייט ויוסטון חזקים יותר מכל אתגר במזרח (אולי חוץ מבוסטון) אבל הדומיננטיות המערבית הרבה פחות ברורה משהייתה עד לא מזמן

_________________
קיופיפלו על שם קיינטל וודס, סקוטי פיפן, לו ריד ולו יהי

לברון העונה עם 28.2 נקודות, 9 אסיסטים, 8.2 ריבאונדים, ב58 אחוז מהשדה ו42 אחוז מהשלוש (ומוסיף גם 1.1 בלוקים ו1.4 חטיפות).

מבחינת נקודות, אסיסטים, ריבונאדים ואחוזים (שדה ו3) הוא יותר טוב עד עכשיו מכל עונה שהייתה במיאמי (כולל ב2 עונות הMVP).
מבחינת 2 עונות הMVP בקליבלנד אז זה פחות או יותר דומה... קצת יותר נקודות אז, קצת יותר אחוזים היום.

בקיצור, עד לנקודה הזאת של העונה לברון מראה דומיננטיות דומה מאוד לזאת שהייתה לו בשיאו.

אם צריכים לחלק עד עכשיו MVP אז הוא שני רק להארדן ואין לטעמי אפילו מועמד שלישי באופק.
(כמובן שלא מסכמים ולא מחלקים כלום אחרי רבע עונה, אבל אם מסתכלים רק על נקודות הזמן הזאת...)

מה שאני לוקח בעיקר מהכתבה הוא:

"...גם ישראלים הרגישו את האפקט הזה. רועי מרום, מנכ"ל פריזמה קפיטל חברה שמלווה מאות רבות של ישראלים בתהליך רכישת בית להשקעה בארה"ב אמר לכלכליסט כי "עד לסוף 2014 מחירי הנדל"ן בקליבלנד היו בירידה. ואז הגיע לברון ג'יימס ששינה את הגישה של אנשים מבחוץ כלפיי העיר הזו..."

המקומות שבהם אתה מוצא את בוגרי סלניוז לדורותיהם... אני אומר לכם

גרם לי לחשוב, יש גירסה ארכיונית שניתן לראות את כל הפנינים מאז?

טוב נו לפחות את זה מצאתי

https://i.imgur.com/jICd0QZ.png