סל ניוז

ההחלטה להחתים את הסנטר ג'ו לואל אקויל התקבלה בחודש יולי כשמנכ״ל הקבוצה, גיא הראל שהה בליגת הקיץ בלאס וגאס. הראל קיבל המלצות אודות השחקן הצעיר והוחלט לצרפו כהשקעה לטוות ארוך. במהלך השנים האחרונות ראינו מקרים דומים, כמו ג׳ייק כהן ויינסי גייטס שגם חתמו לשלוש עונות בבירה, אבל לא לבשו אפילו פעם אחת את הגופייה האדומה.

שחקנים רבים מדברים על כך שברוב המקרים, יש רגע או חוויה מכוננת אחת שעיצבה את הקריירה שלהם. במקרה של דשון באטלר, הרכש החדש של הפועל ירושלים, לא מדובר בחוויה חיובית למדי.

3 באפריל, 2010. ווסט וירג'יניה של באטלר מגיעה לרגע האמת הגדול ביותר שלה, פיינל פור ראשון זה 51 שנה. חצי הגמר זימן להם את אימפריית הכדורסל של דיוק. בבוקר אותו יום באטלר התבשר כי הוא הזוכה בפרס ה-CLASS היוקרתי של ה-NCAA, המוענק לספורטאי המצטיין שנשאר לשנה רביעית בקולג'. העתיד היה נראה ורוד עבור באטלר, שבאותו טורניר קלע לא פחות משישה סלי ניצחון והרשים בשנתו האחרונה עם 17.1 נקודות, 6.2 ריבאונדים וכמעט חטיפה למשחק. במירוץ לתואר, אגב, הוא הקדים את ג'ון שאייר, אקס מכבי ת"א, שכיכב במדי דיוק.

בתחילת המחצית השנייה זה קרה. ווסט וירג'יניה פיגרה בהפרש דו ספרתי ובאטלר החליט לקחת את המשחק על עצמו. הוא חדר לסל וברך שמאל שלו התנגשה בברך של הסנטר בריאן זובק. התוצאה בטווח המיידי: קרע ברצועה הצולבת. המשמעות לטווח ארוך: משחקן שנחשב "באנקר" לבחירת סיבוב ראשון בדראפט, באטלר הידרדר לבחירה ה-42, באמצע הסיבוב השני (מיאמי). זה לא הפריע לאתר "בליצ'ר ריפורט" הנחשב להכתיר אותו ל"גניבה הגדולה ביותר של הדראפט" - נבואה שלא הגשימה את עצמה.

אבל דווקא אותה חוויה מכוננת סיפקה את אחד הרגעים האנושיים והמרגשים ביותר בתולדות הפיינל פור. בעודו נאנק מכאבים, מאמנו של באטלר בוב האגינס, שהיה ידוע בכינוי "האג בר" - "מחבק הדב" - ניגש אליו, כרע ברך והחל לחבק ולהרגיע את באטלר הדואב. האגינס תמיד היה ידוע כדמות אב עבור שחקניו, והסצנה הזאת המחישה יותר מכל עד כמה הוא מזדהה עם כאבו של באטלר, כאילו יודע שממש באותו רגע נגזר גורלו של שחקנו לצאת לקריירה מעבר לים, במקום להילחם על מקומו ב-NBA.

אביו איירה, שליווה אותו מהרגע שהחזיק כדור, סיפר אז בבכי: "תמיד אמרתי לדשון שכל מה שישתבש - אני אהיה שם כדי לתקן את זה. זה הדבר היחיד שלא יכולתי לתקן". באטלר עצמו סיפר: "אחרי הניתוח הכאב היה כל כך גדול שכבר חשבתי לפרוש לאימון. לא הצלחתי לדמיין את הרגע שבו אחזור לשחק, זה היה נראה בלתי אפשרי".

פרשת הפיצה
באטלר נחשב ל"אגדה" בווסט וירג'יניה. הוא הקלע השלישי בטיבו בכל הזמנים, ובטקס הענקת התואר, מי שנאם היה לא אחר מאשר נשיא ארה"ב לשעבר ביל קלינטון, שקיבל אף הוא תואר של כבוד מהאוניברסיטה, ואת נאומו בחר לפתוח כך: "היו לי שני רגעים מסעירים היום. הראשון הוא קבלת התואר, והשני הוא שיצא לי לדבר עם דשון באטלר".

אבל לפני שהפך לאתלט שבנוי היטב, לבאטלר הייתה "שריטה" של ממש, שלדעת אביו אף גבלה בהפרעת אכילה: הילד היה מכור לפיצה. בשנת הפרשמן שלו בקולג' אביו איירה נתן לו כרטיס אשראי והורה לו להשתמש בו "במצבי חירום בלבד". בסוף החודש הראשון, בזמן שהאב התאושש מניתוח קטן שעבר בבית חולים, אשתו ואמו של דשון, קורינה, ניסתה להסתיר ממנו את חשבון האשראי, כדי שלא יתרגז יתר על המידה בזמן ההתאוששות. אבל איירה הבין שמשהו לא בסדר, פתח את המעטפה וחשכו עיניו: החשבון עמד על 750 דולרים, כולם בוזבזו על… פיצה. "הוא הזמין פיצה מכל פיצרייה אפשרית באזור שלו", סיפר מאוחר יותר בראיון ל"ניו יורק טיימס", "הילד הזה יכול לאכול ארוחת שמונה-מנות, ועדיין יישאר לו מקום לפיצה".

התזונה הלקויה של באטלר סיכנה את המשך הקריירה שלו בווסט וירג'יניה. במקרה אחר סיפר האב: "באחד מימי ההולדת שלו הבאתי 100 כנפיים חריפות כמעין חגיגת יום הולדת מאולתרת בסוף האימון. היו שם הורים, ילדים ומאמנים, אבל דשון אכל יותר מחצי מהכנפיים. הורה אחד הזדקק למשאף האסטמה שלו כדי לעמוד בחריפות, לדשון זה לא הזיז".

אבל ברגע שהמאמן האגינס, שנראה בעצמו כמו "דובון אכפת לי" חביב, התחיל לטפל בבאטלר, הכל השתנה. הוא בנה עבורו תוכנית אימוני כוח, הצמיד לו תזונאית והפיצה והכנפיים התחלפו בירוקים ובאכילה סדירה. בתוך כמה שבועות המבנה של באטלר השתנה לחלוטין ועודפי השומן הפכו לשרירים מוצקים. "המוכנות שלו לשנות את מבנה הגוף שלו ואת אורח החיים שלו היא העדות הטובה ביותר לחוסר האנוכיות שלו", אמר אז האגינס.

"קלע מחונן, אך לא מספיק מהיר"
באטלר נולד וגדל בניו ג'רזי, וכדי שלא ייגרר למעגלי פשיעה, הוריו הכריחו אותו לקרוא ספר אחד בכל שבוע, וחייבו אותו לכתוב טור קצר על כל ספר שסיים. הספר הראשון שקרא היה "מלתעות", שבאותו זמן היה גם להיט קולנועי היסטרי, וזה הספיק כדי להפוך את באטלר לאוהד מושבע של ז'אנר האימה. בהמשך, באטלר הצעיר נהג לכתוב להנאתו תסריטים לסצנות אימה, אך בהמשך התמתן והפך לאוהד מושבע של סדרת "הארי פוטר". אמו קורינה סיפרה בראיון: "המתיחות האהובות עליו היו קשורות לסרטי אימה. הוא היה נוהג להתלבש כמו פרדי קרוגר ולארוב לי בתחתית המדרגות בכניסה לבית. כשהייתי יוצאת הוא היה מתנפל לי על הרגל ובאחת המקרים ממש הייתי קרובה לקבל התקף לב".

עד מהרה, באטלר למד להריח דם גם על הפרקט. בשנה השלישית בווסט וירג'יניה הוא הפך לסקורר המוביל של המכללה, והחל לעורר עניין בקרב הסקאוטרים מהליגה הטובה בעולם. אחרי הפציעה, שמנעה ממנו להשתתף במחנות קדם הדראפט ובמחנות הקיץ, הוא ניסה את מזלו דרך ליגת הפיתוח, אך עונה אחת הספיקה לבאטלר, שחיפש קריירה יציבה יותר והחליט לצאת לאירופה.

התחנה הראשונה מעבר לים היתה אוקאפי אלסטאר הבלגית, שם רשם 16.1 נקודות, 4.3 ריבאונדים ויותר מחטיפה למשחק. עונה לאחר מכן הצטרף לשאלון הצרפתית ושם קלע 10.6 נקודות למשחק. בשנתיים האחרונות שיחק באולם הגרמנית, שם העמיד ממוצעים דומים, בתוספת לכ-38% משלוש בכל המסגרות, ואף שימש כקפטן הקבוצה.

לירושלים באטלר מגיע על טיקט של שחקן שיכול לשחק לפחות בשלוש עמדות, ויכול לשמור על ארבע, מעמדות 1-4. לאורך כל הקריירה, מהמכללה ועד היום, באטלר מצליח לרשום כמעט חטיפה למשחק, מצרך די נדיר עבור שחקן שידוע בעיקר בזכות הקליעה שלו. בדו"חות הסקאוט הוא מתואר כ"בעל קליעה אבסולוטית עם מכניקת זריקה שקשה לחסום"; "שחקן פוסט אפ לא רע לגודלו, עם איי קיו כדורסל משובח, נע היטב ללא כדור, והאיש שאתה רוצה בצד שלך במאני טיים". עם זאת, בנקודות התורפה מצוין כי באטלר "לא מהיר מספיק עבור העמדות שלו, לוקה בחדירה לסל וצריך לשפר את השליטה בכדור".

רועי כהן ממשיך עם כתבות הצבע הנפלאות שלו, והפעם על דשון באטלר -
http://www.sport5.co.il/HTML/Articles/A ... 90369.html

מה? הוא בכלל נולד כשמלתעות רצה בבתי קולנוע?

הפועל "בנק יהב" ירושלים שמחה להודיע כי השלימה את הסגל עם החתמתו של הסנטר הצעיר והמבטיח לואל-לואל (ג'ו) אקוויל (Lual – Lual "Jo" Acuil). הסנטר האוסטרלי הצעיר והמוכשר חתם על חוזה ארוך טווח (עד תום עונת 2020/21) בהפועל "בנק יהב" ירושלים. ג'ו (24, 2.13), הצטרף בקיץ 2016 למכללת ביילור וכבר בעונתו הראשונה היה שותף להעפלה לשלב 16 הגדולות ב-NCAA כשהוא מעמיד ממוצעים נהדרים של 9.1 נק', 6.7 ולא פחות מ-2.5 חסימות למשחק. בעונה החולפת העמיד ג'ו ממוצעים של 14.0 נק', 8.6 ריב' ו-1.9 חסימות למשחק.ג'ו שנולד בדרום סודן, היגר בגיל 7 עם משפחתו לאוסטרליה ובגיל 18 עבר ללמוד בארה"ב. אביו ג'וזף לואל אקוויל הוא מפעילי זכויות האדם הבולטים בדרום סודן והוא שימש שם בתפקידי מפתח רבים בתחום.

הפועל משלימה את הצוות המקצועי לעונה הקרוב כאשר לעודד קטש ויונתן אלון יצטרפו ראיין פאנון (Ryan Pannone) ורוברטו איזי (Roberto Iezzi) בצוות האימון.
ראיין. פאנון חוזר להפועל "בנק יהב" ירושלים ויצטרף לצוות האימון בראשותו של עודד קטש כעוזר מאמן לעונת המשחקים 2018/19. פאנון (33) מומחה לפיתוח אישי של שחקנים, שימש כסקאוט ומאמן יכולות אישיות בהפועל בעונת 2016/17 והיה שותף מלא בעונה הגדולה ביותר בתולדות המועדון שהסתיימה בזכייה באליפות והעפלה לחצי גמר היורוקאפ (בנוסף לזכייה בגביע ווינר והופעה בגמר הגביע). ריאן חוזר למועדון לאחר עונה בה שימש כמאמן ראשי בפריבידזה הסלובקית.

מאמן הכושר רוברטו איזי (Roberto Iezzi) מצטרף גם הוא לצוות המקצועי.
רוברטו בן ה32 מגיע מאיטליה על מנת לשמש כמאמן הכושר והיכולות הגופניות של הקבוצה לעונה הקרובה.
הוא בעל תואר שני במדעי ספורט וטכניקה מטעם אוניברסיטת הספורט פורטו איטליקו רומא (Master's degree in "sport science and technique – Forto Italico sports university of Rome)
בנוסף קיבל תואר ממוחה באימון גופני למקצוע הכדורסל מטעם איגוד הכדורסל האיטלקי (Certified Basketball strength & conditioning specialist – Released by FIP Italian Basketball federation )
בתפקידו האחרון שימש כמאמן הכושר של נבחרת איטליה עד גיל 18.

איתי שלח מצטרף גם כן ויהיה חלק מהצוות המקצועי בעונה הקרובה.

איפה כתוב שהוא יהיה זר שישי?

הכוונה הראשונית בהחתמתו של אקוויל, שנעשתה כבר לפני כמה שבועות, היתה להשאיל אותו לקבוצה אחרת בעונה הראשונה. אלא שההתפתחויות בנושא טיישון תומאס והמצב הלא ברור סביב אמארה סטודמאייר יצרה מצב שבו אקוויל יפתח את העונה יחד עם הקבוצה שתקבל החלטה לגבי השארתו בהמשך.

אני היחיד שהסיפור עם הלפרין הוא זוועה (ושאם מכבי היו עושים משהו כזה אז וכו' וכו')? שחקן רוצה לשחק, למה לשדל אותו לפרוש לעזאזל?

צדקנות של ירושלמים זו מחלה חשוכת מרפא. הלפרין פרש למעשה כבר בעונה שעברה, השחקן הראה לשחק כמו החשק של מירי רגב הולכת לאופרה, או אופירה אסייג בראיון עם זוכה פרס נובל וטוב שהחליט לשים פלומבה על הפרישה וזה לא קשור לגיל.

לא הבנתי ראובן, מי משדל אותו לפרוש? הוא סיים חוזה ואף אחד לא חייב לו כלום.
למעשה המצב הוא הפוך, יש לו הצעה לשחק (לא בירושלים) וזה הוא שלא רוצה.

התבלבלת בין אליהו להלפרין, ולא ברור לי מדוע.

נו? ואם הוא השישי אז איך משתמע מזה שמוותרים על תומס?

מאוד יפתיע אותי אם אמארה ולוואל אקוויל (ג'ל"א?) יהיו ביחד בסגל בעונה הקרובה, גם אם תומאס בחוץ.
זה אומר 4 סנטרים בקבוצה שאליהו הוא ה4 היחיד שלה.
למרות שאמארה ואוונס אולי יכולים לתת דקות ביחד, אני לא מהמר שככה יראה הקו הקדמי בסופו של דבר.