סל ניוז

לא נכנס לויכוח המלא עוד הפעם, אבל כדי להיות "מועמד רציני לגמר מזרח" אתה לא צריך לרסק את המועדון למקום האחרון בליגה בהגעת קהל ולהגיע למצב שהליגה עושה מאמץ מיוחד להעיף אותך מהעבודה.

_________________
"צריך לתמוך בחיזוק חמאס ובהעברת כסף לחמאס, זה חלק מהאסטרטגיה שלנו" (בנימין נתניהו בישיבת סיעת הליכוד, מארס 2019).

ואלה בין בכירי המשת"פים:

יונתן אוריך; טופז לוק; יעקב ברדוגו; גדי טאוב; שמעון ריקלין; ינון מגל; נתן אשל; קרולין גליק; 14.

בוא נגיד שהם לא מועמדים כמו שטורונטו מועמדים. היו להם הרבה בחירות גבוהות והרבה שחקנים בינוניים (או די טובים) ובסוף נשארו עם שניים מהכשרונות הכי בולטים ודומיננטיים בליגה.

סבבה, הם מועמדים לגמר מזרח עם 2 כשרונות דומיננטיים ובולטים (שלשניהם יש בעיות משמעותיות, אמביד מועד לפציעות וסימונס נטול קליעה לחלוטין). בשביל זה היה צריך להתרסק? לוושינגטון יש יותר שחקני טופ עמדה מאשר להם.

_________________
"צריך לתמוך בחיזוק חמאס ובהעברת כסף לחמאס, זה חלק מהאסטרטגיה שלנו" (בנימין נתניהו בישיבת סיעת הליכוד, מארס 2019).

ואלה בין בכירי המשת"פים:

יונתן אוריך; טופז לוק; יעקב ברדוגו; גדי טאוב; שמעון ריקלין; ינון מגל; נתן אשל; קרולין גליק; 14.

ההשוואה לוושינגטון פוגעת בטיעון שלך (או לסתם קבוצת טופ מזרח שהיא לא בוסטון) כי אני לא יודע מה זה טופ עמדה. אם אמביד לא פצוע (והעונה האחרונה בהסתכלות על קומבינציה של כמות משחקים*דקות משחק הייתה יחסית בריאה) אז הוא לחלוטין ג'קפוט ואין שחקן כזה בוושינגטון, טורונטו וגם לא בבוסטון האמת (במזרח אולי בעצם רק הגריק ופרוזינגיס נמצאים באותם איזורי כשרון אבל מסביבם אין כלום). כאן לידו יש עוד את סימונס (חסרונותיו ויתרונותיו ידועים. בשקלול אלה והעובדה שהוא צעיר מאוד- מדובר בשחקן כדורסל עילאי פוטנציאלית).

האם קבוצה חייבת לקרוס ככה כדי להשיג אמביד? אני באמת לא יודע. אני מניח שמשהו במוכנות לקחת אותו בידיעה שלא יתן אימפקט מיידי מושפעת מכך שלפילי הייתה תכנית רב שנתית שאומרת שהם מוכנים להיות ממש ממש גרועים כדי להיות בסוף הכי טובים. אבל אני מניח שאמביד היה נבחר על ידי קבוצה כלשהי גם אם לא היה הינקי בעולם.

זה שאתה לא יודע מה זה טופ עמדה לא פוגע בטיעון שלי...

הכוונה היתה שלוושינגטון יש 3 שחקני טופ 10 מובהקים בעמדה שלהם בליגה בעמדות 3-1, ולדעתי גם הסנטר שלהם טופ 10. כדי להשיג את השחקנים האלה הם לא היו צריכים להתרסק. ואת הדוגמה של וושינגטון זרקתי כי סתם נמאס לי בכל דיון כזה להזכיר שגולדן סטייט לא עשתה טנקינג כדי להשיג את השלד שבנה את השושלת האגדית שלה, שלד שנבחר במקומות 7 (סטף), 11 (קליי) ו-35 (דריימונד), מקומות בנאליים לחלוטין שכל קבוצת לוטרי נורמלית יכולה להשיג. נדמה לי שגם Att אף פעם לא ענה ברצינות למה את גולדן אפשר היה לבנות בניגוד לכל עקרונות ההינקיזם אבל פילי היתה חייבת להתרסק כמו שהתרסקה.

אני גם אשמח להכניס את נושא אמביד וסימונס לפרופורציה. הם הראו הרבה ייחוד אבל גם הרבה מגבלות. גם אם שניהם בריאים לגמרי, אתה לא רואה פה צמד שמטיל פחד על הליגה, יותר בקטע של "תראה מה הצעירים המגניבים האלה עושים". הם יצטרכו להוכיח כמה דברים לפני שאפשר יהיה להתייחס אליהם כסופרסטארים של ממש (אמביד, מעבר לבריאות המעורערת, נתן פלייאוף עם אחוזי שדה מבישים. לסימונס כאמור אין קליעה בכלל).

_________________
"צריך לתמוך בחיזוק חמאס ובהעברת כסף לחמאס, זה חלק מהאסטרטגיה שלנו" (בנימין נתניהו בישיבת סיעת הליכוד, מארס 2019).

ואלה בין בכירי המשת"פים:

יונתן אוריך; טופז לוק; יעקב ברדוגו; גדי טאוב; שמעון ריקלין; ינון מגל; נתן אשל; קרולין גליק; 14.

אמביד מהשחקנים הטובים בליגה בעונה השנייה שלו בליגה.

הבנתי למה התכוונת בטופ של העמדה. זה לא רלוונטי כשמדברים על אמביד. אמביד הוא לא טופ 10 בעמדה. הוא טופ 10 בליגה, יחי ההבדל. עם כל הכבוד ל1-3 של וושינגטון ופאקינג הווארד.

אולי אמביד טופ 10 בליגה, אולי לא. הנקודה היא שקבוצות משיגות שחקני טופ 10 בליגה גם בלי להתאבד. אבל אני עוצר כאן.

_________________
"צריך לתמוך בחיזוק חמאס ובהעברת כסף לחמאס, זה חלק מהאסטרטגיה שלנו" (בנימין נתניהו בישיבת סיעת הליכוד, מארס 2019).

ואלה בין בכירי המשת"פים:

יונתן אוריך; טופז לוק; יעקב ברדוגו; גדי טאוב; שמעון ריקלין; ינון מגל; נתן אשל; קרולין גליק; 14.

ממה שראיתי, הקונצנזוס ברשימות שם את אמביד בסביבות המקום העשירי, את סימונס בסביבות המקום ה-20-30, את קובינגטון באזור המקום ה-50 ואת שאריץ' לא הרבה אחריו.
בהתחשב בכך שלפילי, אחרי שלוש שנים, היה את כל זה + בחירה שלישית (אחרי סוופ עם סקרמנטו) + בחירה לא מוגנת של הקינגס בשנה הבאה שצפויה להיות טופ5 + הבחירה העשירית - זו בעיניי הצלחה מסחררת.

לצערי זה לא יסתכם בקונטנדרית כי הינקי כבר מזמן לא שם ונפטרו ברשלנות איומה (אך צפויה בהתחשב ב-GM) מרוב הנכסים המרכזיים, אבל זה די ברור שהתהליך היה הצלחה גדולה. אתה יכול להמשיך להכחיש ולהשוות ולקשקש.

לא יודע מה כואב לך כל כך שפילי "התרסקה" לשלוש עונות בעוד שיש קבוצות שמתרסקות להן בכיף במשך עשר שנים ולא מגיעות לכלום. הבנייה מחדש של פילי הייתה מהירה ויעילה.

למה פילי הייתה חייבת להיות גרועה במשך שלוש שנים?
כי כשאתה מתכנן ורוצה להגיע ליעד כלשהו אתה צריך לחשוב איך אתה מגיע לשם ומה ימקסם את סיכוייך. כמה קבוצות כמו ג"ס קיימות? כמה נבנו כך?
לבנות על לבחור שחקן כמו דריימונד גרין בסיבוב השני זו לא שיטה, לבנות על להשיג סופרסטאר בבחירה ה-7 קצת קשה (ספר זאת לאורלנדו וסקרמנטו שמנסות כבר עשור ומעלה). אתה צריך כמה שיותר בחירות גבוהות ובחירות בכלל כדי למקסם את הסיכויים שלך להשיג את השחקנים האלו שמזיזים את המחט ולוקחים אליפויות (ולא להשיג אחד אלא יותר).

אין לאף אחד תעודת ביטחון אבל לסימונס ולאמביד יש סיכוי ריאלי להיות סופרסטארים והיו לפילי עוד 3 הזדמנויות בדראפט + קאפ ספייס למצוא את הכוכב השלישי הזה (ואולי גם הרביעי) ולהקים קבוצה אימתנית, מהסוג של בוסטון וג"ס (ולא וושינגטון ).

נדמה לי שכולם מסכימים שקולאנג'לו הוא אחד המנהלים הגרועים ביותר בעשור האחרון (ביחד עם בילי קינג וקאהן) וגם אחרי החורבן שהוא חולל, פילי עדיין בעמדה להיות קבוצה חזקה.

הוא לא חולל חורבן בפילי
אני שוב אציין שעונת הרוקי של פולץ טובה ב-14 משחקים מעונות הרוקי האמיתיות של סימונס ואמביד.
ולבחור את ג'ליל אוקפור בבחירה 3, אחד לפני פורזינגיס, זה יותר גרוע מהטרייד של קולאנג'לו

לא, זה לא.
א. מדובר בהרס של בחירה אחת ולא שתיים.
ב. זו טעות אסטרטגית ולא טקטית (בעיניי חמור בהרבה).
ג. תוך כדי הוא חיזק משמעותית את היריבה הכי חזקה שלו ופחות או יותר הבטיח לה את מלכות המזרח לשנים קדימה.

חשוב לומר שזו לא הטעות היחידה של קולאנג'לו בקדנציה שלו, היא הטעות שיש לה הכי הרבה אימפקט אבל היו (מבלי לספור) עוד כ-10 טעויות אחרות בדרך.

בהערת אגב, אני אגיד שההתנהלות של הסיקסרס בשנים שמאז התפטרותו (ובפרט בסאגת חיפוש ה-GM שהסתיימה עם ברנד כבובה שימושית) מחזקת את השמועה שהבחירה באוקאפור לא הייתה של הינקי.

בחייאת כמה זמן שארלוט מרוסקים?

לפי מה שבדקתי, הם הגיעו 3 פעמים לפלייאוף מ-2004 והפסידו בכולן בסיבוב הראשון (פעמיים בסוויפ).

כדי לחסוך את הדיווח על כל אחד בנפרד,
פיניקס התקשרו לשאול על כל רכז בליגה ששיחק בשנה האחרונה מעל 15 דקות למשחק
התחילו בדמיאן ליליארד והגיעו עד טיוס ג'ונס ועדיין לא מצאו אף עסקה

הצלחה אדירה. בגלל זה הליגה העיפה אותו קיבינימט, את הגאון.

הטיעון שאתה מתעלם ממנו כל הזמן והוא צלול כבדולח הוא: לא צריך להרוס קבוצה כלכלית (קהל שלא מגיע, ליגה שמעיפה אותך כי אף אחד לא רוצה לראות את המשחקים שלך גם במשחקי חוץ וההכנסות של כולם יורדות, שלא לדבר על ערך המותג), ספורטיבית (מטרה מוצהרת של סיום כל עונה במקום האחרון, בניגוד לרוח הספורט הבסיסית ולכל מה שספורטאי מתאמן עליו ומאמין בו מיומו הראשון בספורט) ומנטלית (שחקנים צעירים שנתקלים בגישה הספורטיבית הנ"ל ומגיבים אליה רע) כדי להשיג שחקנים טובים שיסייעו לך לבנות קונטנדרית. אתה בונה על אמביד וסימונס כשני הסופסטארים המובטחים בהתעלמות מוחלטת מהמגרעות שלהם, שהן משמעותיות. אתה מתעלם מכשלונות דראפט שזה משהו שקורה לכולם וקרה להינקי לא מעט בזמנו הקצר, ומתעלם מהעובדה שגם קבוצות אחרות שואפות להשיג כוכבים בדראפט ויש להן צוותים מקצועיים שעושים עבודה כדי להשיג אותם.

בכל האלופות ב20 השנים האחרונות (נכניס גם את שיקגו 98') היו בסך הכל 3 שחקנים שנבחרו במקום הראשון: שאקיל מהלייקרס, דאנקן מהספרס ולברון ממיאמי/קליבלנד. אתה יודע מה הניבה הבחירה מס' 5 לאלופות הנ"ל? את פיפן, דוויין ווייד, גארנט, ריי אלן, קווין לאב. אולי צריך בכלל לכוון לבחור בבחירה החמישית? נוביצקי נבחר תשיעי, פירס עשירי, קובי 13, קאווי 15, טוני פארקר 28, מאנו ג'י 57. יש מיליון אלמנטים שקובעים הצלחה של שחקן שנבחר בדראפט, אין נוסחה שיכולה להביא אותך לשם. את "קללת המקום השני" אתה מכיר? בתיאורה זו בחירה מדהימה. בפועל נבחר ב2008 מייקל ביזלי, ב2009 האשים ת'אביט, ב2010 אוון טרנר, ב2011 שחקנה החדש של באיירן מינכן דריק ויליאמס, ב2012 מייקל קיד-גליכריסט, ב2013 אולדיפו, ב2014 ג'בארי פארקר, ב2015 ד'אנג'לו ראסל. נעצור כאן. 8 בחירות במקום השני הניבו אולסטאר אחד. עכשיו, בוא נבחר לנו איזה מקום סתמי במיוחד בלוטרי, נניח מקום תשיעי. ב2008 נבחר דיג'יי אוגוסטין, ב2009 נבחר דרוזן, ב2010 נבחר גורדון הייוורד, ב2011 קמבה ווקר, ב2012 אנדרה דראמונד, ב2013 טריי ברק, ב2014 נואה וונלה, ב2015 פרנק קמינסקי. 4 אולסטארים. באופן מובהק הבחירה התשיעית הניבה שחקנים טובים יותר מהבחירה השנייה ב8 השנים האחרונות.

רוצה לעבור על רשימת הקבוצות בליגה ולראות איפה נבחרו השחקנים המובילים שלהן? שנדבר שוב על קאווי ויאניס שמחוץ ללוטרי? על מיצ'ל ובוקר מהמקום ה13? על לילארד מהמקום השישי ומקולום מהעשירי? על יוקיץ' מהסיבוב השני? על כך שאפילו ווסטברוק וכריס פול לא נבחרו בטופ 3? כי סטף, קליי ודריימונד כבר אמרנו.

העיקר שיש "נוסחה". מזל שרק הינקי יודע עליה ומזל שהוא מחוץ לכדורסל כדי שלא יספר.

_________________
"צריך לתמוך בחיזוק חמאס ובהעברת כסף לחמאס, זה חלק מהאסטרטגיה שלנו" (בנימין נתניהו בישיבת סיעת הליכוד, מארס 2019).

ואלה בין בכירי המשת"פים:

יונתן אוריך; טופז לוק; יעקב ברדוגו; גדי טאוב; שמעון ריקלין; ינון מגל; נתן אשל; קרולין גליק; 14.

קיירי אירווינג מוסר ד"ש עם סל אליפות במשחק 7.
קווין דוראנט מוסר ד"ש לקללת המקום השני.

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת

עוד כמה ששכחת - אנדרו בוגוט בווריורס וגם גלן רובינסון ודיוויד רובינסון בסן אנטוניו

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת

כן, פספסתי את קיירי.

דוראנט נבחר ב2007, הלכתי מ2008. אתה רוצה ללכת משנת 2000? סטרומייל סוויפט מוסר ד"ש, ג'יי ויליאמס מוסר ד"ש, דרקו מיליצ'יץ' מוסר ד"ש, מרווין ויליאמס מוסר ד"ש. בין 2000 ל2007 יש לך 3 אולסטארים מהמקום השני, מתוכם אחד זה טייסון צ'נדלר שנבחר פעם אחת בקריירה ארוכה ובמובהק היה פחות טוב מהסנטר שנבחר מתחתיו (אחד פאו גאסול). משנת 2000 עד 2015 יש לך 3 כוכבים במקום השני: דוראנט, למרכוס אלדריג' ואולדיפו. ממש שברת את הטיעון שלי.

_________________
"צריך לתמוך בחיזוק חמאס ובהעברת כסף לחמאס, זה חלק מהאסטרטגיה שלנו" (בנימין נתניהו בישיבת סיעת הליכוד, מארס 2019).

ואלה בין בכירי המשת"פים:

יונתן אוריך; טופז לוק; יעקב ברדוגו; גדי טאוב; שמעון ריקלין; ינון מגל; נתן אשל; קרולין גליק; 14.

אני חושב שביג דוג רובינסון יסלח לנו ששכחנו אותו באליפות של 2005, הוא היה זניח לגמרי. בוגוט היה חשוב באליפות של הווריוורס, אבל באלמנטים של הגנה. האדמירל-מיי בד.

אז בוא נתקן את הרשימה. היו לנו 5 שחקנים משמעותיים מהמקום הראשון, אחד מהם ברול הגנתי. אגב, המקום הראשון מן הסתם חשוב. אבל שאקיל מהמקום הראשון לא הולך בלי קובי מהמקום ה13 שגם הוביל 2 אליפויות בהמשך בלי שחקן מהמקום הראשון, סן אנטוניו של פוסט-רובינסון נשענה מלבד דאנקן על שחקנים שאף אחד מהם לא נבחר בלוטרי, דוויין ווייד וכריס בוש לא נבחרו טופ 3, הטריו של הסלטיקס הורכב מ2 שחקנים מהמקום החמישי ועוד אחד מהעשירי, נוביצקי הוביל לאליפות מהמקום התשיעי. בדטרויט הנבחר הכי גבוה היה בילאפס מהשלישי, כשבן וואלאס אפילו לא נבחר בדראפט. לקנח בקלאסיקה, ג'ורדן מהשליש נעזר בפיפן מהחמישי וברודמן מהסיבוב השני. סטף-קליי-דריימונד לשם התזכורת. הטיעון מובן.

_________________
"צריך לתמוך בחיזוק חמאס ובהעברת כסף לחמאס, זה חלק מהאסטרטגיה שלנו" (בנימין נתניהו בישיבת סיעת הליכוד, מארס 2019).

ואלה בין בכירי המשת"פים:

יונתן אוריך; טופז לוק; יעקב ברדוגו; גדי טאוב; שמעון ריקלין; ינון מגל; נתן אשל; קרולין גליק; 14.

אוקיי. אז? יבוא Att ויגיד - מי שבוחר ראשון יכול להחליט אם הוא בוחר את קארי או את בלייק, מי שבוחר שני יכול להחליט אם הוא בוחר את תאביט או ג'יימס הארדן.
באופן מובנה יש יתרון לבחור מוקדם יותר מאשר מאוחר יותר.
זה שהיסטורית סדר הכישרון/הישגים בפועל לא היה זהה לסדר הבחירה בדראפט זה ברור. אם כבר, זה יותר מלמד על יכולת ניבוי, כושר חיזוי או התאמה בין השחקן כמו שרואים אותו ביום הדראפט לעומת הקריירה המקצוענית שלו.

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת

נדב, אתה קשקשן.
אם אתה מנסה לומר שאתה לא מאמין באמביד ובסימונס, זה בסדר גמור.
כאמור, הקונצנזוס לא מסכים איתך. ממוצע הרשימות המובילות מדבר על אמביד במקום ה-10 (תוך שקלול פציעות וסימני שאלה) וסימונס אחרי עונת רוקי במקום ה-21 בליגה.
אבל גם בהינתן שאתה אישית לא מאמין בהם - אני מניח שאילו היית ה-gm של פילי (לרגע נחרד כולם ביחד) היית מנצל את זה שיש בידך שני שחקנים עם ערך טרייד אדיר ביד ומשיג תמורתם שחקנים שאתה כן מאמין בהם.

לגבי בחירות הדראפט, אתה מסיט את הוויכוח למקומות שהוא לא נמצא בהם.
אני די משוכנע שעניתי על זה כבר מספר פעמים.
כמו שהתותח הזכיר, כשיש לך את הבחירה הראשונה אתה יכול לבחור את מי שאתה רוצה ומאמין בו.
אם אתה איינג׳, אתה אפילו יכול לרדת לבחירה השלישית ולקבל בחירה גבוהה לא מוגנת ועדיין לבחור את השחקן שאתה מעוניין בו. קסם כזה.
כמובן שגם שכחת להזכיר שלברון, שאקיל ודאנקן הם רק 3 שחקנים אבל הם שחקנים שאחראים על... כמה מהאליפויות שנלקחו מאז שנבחרו?

אבל כמובן שהעניין הוא לא רק בסדר הבחירה ובמי בוחר ראשון או שני או שלישי אלא בלמקסם את הסיכויים שלך.
פילי לא רק בחרה גבוה אלא גם בחרה מספר פעמים רב (!). היא מקסמה את כל מה שהיא יכולה הייתה לעשות כדי לבנות עתיד טוב יותר. היא השתמשה בקאפ שלה כדי לקבל עוד בחירות, היא זיהתה מוקדם שחקנים שלא הולכים להיות חלק מהעתיד שלה וקיבלה בחירות תמורתם (כולל MCW שהיא עצמה בחרה), היא אספה בחירות סיבוב שני ונתנה לשחקנים שלא נבחרו בדראפט כלל לשחק דקות רבות בשורותיה (ותוך כך גילתה את קובינגטון ומקונול) ובאופן הממוקד הזה, היא קיימה את אחת הבניות הכי יעילות ומהירות ומבטיחות שנעשו. כבר רשמתי את שורת הנכסים שהיו בחזקתה ביום בו הינקי התפטר. אתה מוזמן להתווכח איתם.

אם אתה לא מסוגל להבין טיעונים פשוטים , זה לא עושה אותי קשקשן.

כן, אני מבין את תכניתו ההו-כה-גאונית של הינקי להשיג כמה שיותר בחירות דראפט. אתה פספסת את ההתייחסות לזה בכך שאמרתי שיש עוד 29 קבוצות בליגה שישמחו להשיג כוכבים דרך הדראפט, וגם משקיעות בכך הרבה משאבים. יש מתנגד, מה שנקרא.

עכשיו, הרשימות שנתתי למעלה, מהותן פשוטה וגם אותה כבר כתבתי קודם: אין נוסחה. 16 פעמים בין 2000 ל2015 בחרו במקול השני קבוצות מקצועניות שמשלמות למיטב אנשי המקצוע, והביאו משם סופרסטאר אחד, 3 אולסטארים והרבה מאד באסטים. שחקנים מהמקומות הרביעי, החמישי, השביעי, התשיעי, העשירי, ה11, ה13, ה16 ושחקני סיבוב שני היו נחוצים ביותר להשגת אליפויות ב20 שנה האחרונות (וגם לפני, אבל צריך לחתוך את זה איפשהו). זה מביא מיד 2 מסקנות נורא פשוטות להבנה:

1. לא צריך לרסק מועדון כלכלית, ספורטיבית ומנטלית כדי להשיג שחקנים נחוצים ביותר לאליפות.

2. אי אפשר לתכנן מראש אילו בחירות יפיקו לך את הסטארים של אותו דראפט, חוץ מזה שתמיד טוב לבחור במקום הראשון אבל אז אם בחרת שחקן שראוי למקום הזה-הסיכוי שלך לבחור שם שוב בשנים הקרובות מן הסתם צולל משמעותית.

למה אתה לא מבין את זה? אולי מגבלה טבעית, אולי מגבלה נרכשת בהיותך חסיד שוטה, מעריץ חרוף וגרופי פנטזן של אחד המנהלים הגרועים ביותר בתולדות הספורט המקצועני כפי שמוכיחות עובדות אובייקטיביות (פיטוריו התקדימיים בדרישת הליגה, צניחת המועדון למקום האחרון בליגה בהגעת קהל, הדחתו למעשה מתפקיד ניהולי בענף ומעברו לתפקיד ללא סמכות החלטה בענף ספורט אחר).

לגבי אמביד וסימונס, הרשימות טובות למקלדת שעליהן נכתבו. בפועל יש לי פה 2 ילדים עם פוטנציאל מעניין ומגבלות משמעותיות שהגיעו לסיבוב שני במזרח. נחכה ונראה מה יצא מהם באמת, ובדרך נזכור שאת סימונס הינקי לא בחר, אבל הוא כן בחר את ג'אליל מקום אחד לפני פורזינגיס, את מק"ו מקום אחד לפני סטיבן אדמס (שאתה מעריך יותר ממני, ובכל זאת) ואת נרלנס נואל במקום השישי. בחירת נו בריינר אחת באמביד במקום השלישי, זה מה שהינקי הביא מההתאבדות שלו על הדראפט.

_________________
"צריך לתמוך בחיזוק חמאס ובהעברת כסף לחמאס, זה חלק מהאסטרטגיה שלנו" (בנימין נתניהו בישיבת סיעת הליכוד, מארס 2019).

ואלה בין בכירי המשת"פים:

יונתן אוריך; טופז לוק; יעקב ברדוגו; גדי טאוב; שמעון ריקלין; ינון מגל; נתן אשל; קרולין גליק; 14.

פילי היום זה מועדון מרוסק כלכלית, ספורטיבית ומנטלית?

על חלק מזה לפחות אחראי הינקי. עם כל הטעויות (פספוסי דראפט קולוסאליים), עם זה שהדרך לא ספורטיבית וכמעט פשוטה מדי (בטח פשוטה לביצוע באופן הגס בו התבצעה), עם זה שהדרך של הינקי היא לא אסטרטגיה אמתית שניתן לשחזר במלואה, אלא בגדר ניצול של לופ הול שגם יטופל. אבל אין מה להגיד, בעיני אין ספק שהצלילה הזאת הייתה אפקטיבית ביותר, והיום פילי מועדון צמרת בליגה.

האם שווה לקבוצה נוספת להביא את הינקי? תלוי אם יש לו עוד איזה תכסיס בשרוול וסבלנות לאש שהוא יקבל על היעדר הספורטיביות.

אני חושב שראיתי מספיק כדי להעריך שהינקי יהיה מהטובים בליגה בתפקיד שלו גם ללא קשר לאסטרטגיה הספציפית שבה נקט בפילי, אבל ברור לי למה קשה לדמיין אותו מוציא לפועל אסטרטגיה אחרת. אולי לעולם לא נדע.

בכל מקרה, הנושא כאן הוא לא הינקי אלא האם התהליך עבד.
התשובה, לדעתי, היא חד-משמעית כן.

לא חשוב אם התהליך עבד בפועל או לא הרי אם אמביד נפצע או לא זה לא תלוי באסטרטגיות.
השאלה תמיד היתה האם מקום אחרון באופן משפיל בליגה כמה שנים שווה בחירות יותר טובות בדראפט וסיכוי מקסימלי להצלחה עתידית. מה שיצא וייצא מאמביד וסימונס לא רלוונטי לשאלה הזאת שהיא השיפוט האם האסטרטגיה שלו טובה או לא.