|
מאמר דעה של דורון קרמר בישראל היום. ראי ודאי יגיד לנו שקרמר הוא בסך הכל עוד נציג קולני של "המיעוט הזניח" שרוצה הגבלות. עבורי, מדובר בפשרה הגיונית בין "רמת הליגה" ל"ציביון". לא מסכים עם כל מה שקרמר כותב במאמר שלו, אבל כן עם השורה התחתונה: שלושה זרים בליגה הישראלית וזהו. לא צריך שום הגבלות אחרות.
"הניסיון של ועדת שרעבי למצוא פתרון לעניין מספר הזרים בליגת הכדורסל, ובכך לקדם את הכדורסל והכדורסלן הישראלי, יכול להיראות על פניו כניסיון אותנטי, נטול פניות, שטובת הכדורסל הישראלי עומדת לנגד עיניו. אבל מי שטובת הכדורסל הישראלי, בדגש על ישראלי, באמת עומדת לנגד עיניו, יודע שהפתרון פשוט, בסיסי, וברור כמו מטבע ששוכב לו נטול תשומת לב מתחת לפנס: תורידו את מספר הזרים לשלושה וגמרנו עם הסיפור הזה. בלי חוק רוסי, בלי מענקים, בלי home grown ובלי קשקושים אחרים. מי שרוצה קבוצה עם 12 זרים - שיעשה קבוצה לאירופה ויעזוב את הכדורסל הישראלי במנוחה.
הנראטיב לפיו מכבי ת›א והפועל ירושלים מייצגות את ישראל באירופה הוא מופרך, והן בעצם כמו כל תייר ישראלי שנוסע לחו›ל - בטוחות שכולם מתמקדים רק בהן ונמנעות מלדבר בעברית, רק כדי לגלות שהן לא באמת מעניינות שם אף אחד. קבוצות עם שלושה זרים שישחקו באירופה, גם אם זה בגביע המילקיקאפ או היורוטראש, יקדמו באמת את הכדורסלן הישראלי. לכן, כל פשרה אחרת על מספר זרים גבוה, נועדה לשרת אינטרסים זרים לכדורסל ולכדורסלן הישראלי. כל השאר זה גניבת דעת ופלפולי מילים.
ברגע שוועדת שרעבי החליטה שמותר לשתף שישה זרים, ברור לכל שמעמדו של הכדורסלן הישראלי לא מעניין אותה. כי אם הוא כן היה מעניין אותה, הם היו מתכופפים, מרימים את המטבע ששוכב לו מתחת לפנס, מנגבים ממנו את האבק, מכריזים על שלוש כמילת הקסם למספר הזרים, ונותנים לישראלים לשחק. על הדרך גם היו מורידים את מספר הזרים בליגה הלאומית לאחד. כמה פשוט - ככה בסיסי.
עניין המתאזרחים יותר מורכב. לשנות סטטוס של מתאזרחים ותיקים כמו חנן קולמן או אייזק רוזפלט יהיה עוול לשחקנים הללו. הם שילמו את חובם לישראליות. מתאזרח כמו טל ברודי אחראי לשינוי היסטורי בכדורסל הישראלי. הישג השיא של הנבחרת הבוגרת, המקום השני בטורינו ,1979 הושג בזכות נבחרת שהורכבה ברובה ממתאזרחים. בנים של מתאזרחים מובילים היום קבוצות ונבחרות ישראליות. המעשה הציוני מחייב אותנו להיות פתוחים וגמישים לעניין.
אבל אצלנו הציונות הפכה לציניות, והכוונות הטובות להפקרות: אזרוח בזק של אמריקנים שהקשר שלהם ליהדות מפוקפק עד לא קיים, בזכות קשרים נכונים במשרד הפנים, גורם לתחרות מי יצליח לרמות יותר. כל אלה שהתרגשו מהבר מצווה של טיילר רוצ'סטי בוודאי התרגשו יותר לראות את התמונות מהחתונה שלו, בכנסייה. דרק שארפ, ברד ליף וריצ'ארד האוול הם מקרים קלאסיים של ניצול הפירצה ושימוש בקשרים במקומות הנכונים, שהאריכו להם את הקריירה אבל נתנו לקבוצות שלהם יתרון לא הוגן, גם אם השאירו כאן בנים, מוכשרים ככל שיהיו. אז מכיוון שלא ניתן להתערב בחוק השבות (וטוב שכך), ובתקווה שהמשפט הבא לא יצחיק יותר מדי את עסקני ההתאזרחות, איגוד הכדורסל, מנהלת הליגה ומשרד הפנים חייבים לעבוד בשיתוף פעולה על מנת לבדוק היטב את מניעי ההתאזרחות, להקשות, לפקפק, לחקור חשדות של נישואים פיקטיביים על ידי שימוש בחוקרים פרטיים, לערב רבנים מציקים שאוהבים לפקפק ביהדותם של עולים, ולהוציא את המיץ למי שרוצה לחיות ולשחק כאן. בעצם כמו לכל עולה חדש."
|
התחבר
הרשמה
בלוגים
שאלות נפוצות
חיפוש
