סל ניוז

אנחנו היום בענייני הסכמות. הצד הישראלי היה גם הוא בעייתי ומעולם לא התחייב באופן מלא לתהליך השלום, עוד לפני בחירות 96, בטח אחריהן, כולל האפיזודה האומללה של ברק כראש ממשלה.

ביל קלינטון סבור כך. משוכנע אפילו.
לגבי מה היה אילו בבחירות, קטונתי. אבל גם כך, עם פרס הלוזר הנצחי בראש, זה היה על חצי אחוז בערך, לא? נראה לי קצת לא אפשרי להעריך בסבירות בעלת ערך כלשהי את תוצאות המערכת הנ''ל אילו ואם

לאוסלו הייתה בעיה אמיתית, שהצד השני לא באמת התחייב לתהליך.
אבל נאמרו פה כמה דברים שאני לא מסכים איתם.
1. מצב העבודה ב-95 החל להשתפר. ההפגנות האלימות נגד אוסלו והשיא בעקירת הסמל של הרכב של בנימין בן אליעזר גרמו להתעוררות אצל גוש השמאל, התעוררות שהגיעה לשיאה בארגון העצרת הארורה, שהייתה מפגן כוח מרשים מאד. גם הסקרים החלו להתרומם. אין לי יכולת לנבא מה היה קורה אילולא רצח רבין, כי במציאות הנוזלית שלנו, בטח בתקופה ההיא, המון היה יכול להתרחש והסקרים יכלו להתהפך על הראש 5 פעמים.

2. הקמפיין של פרס היה בזיוני. אם מישהו היה רואה את סרטוני התעמולה של העבודה, הוא היה בטוח שפרס נבחר כראש ממשלה בבחירות ומעולם לא היה ראש ממשלה אחר. רבין? אולי היה פעם רמטכ"ל כזה. רצח? מה זאת המילה הזאת. פרס בכלל כל היום מבלה עם ילדים. העבודה פחדו מאנטנגוניזם של הציבור מאזכור הרצח וככה הצליחו לתת לגיטימציה למועמד בנימין נתניהו. בעיקר כשהצד השני הוריד לחלוטין את הכפפות עם קמפיין "פרס יחלק את ירושלים".

את פתרון הקבע אנו רואים במסגרת שטח מדינת ישראל שיכלול את מרבית שטחה של ארץ-ישראל, כפי שהיתה תחת שלטון המנדט הבריטי - כמובן, זה לא מתייחס לרמת-הגולן - ולצדה ישות פלשתינית אשר תהיה בית למרבית התושבים הפלשתינים החיים ברצועת-עזה ובשטח הגדה המערבית.

אנו רוצים שתהא זו ישות שהיא פחות ממדינה והיא תנהל באופן עצמאי את חיי הפלשתינים הנתונים למרותה. גבולות מדינת ישראל לעת פתרון הקבע יהיו מעבר לקווים שהיו קיימים לפני מלחמת ששת הימים.

לא נחזור לקווי ‎4 ביוני ‎1967. ואלה הם עיקרי השינויים.

לא כולם - כפי שאנו רואים אותם ורוצים אותם בפתרון הקבע: בראש ובראשונה ירושלים המאוחדת, שתכלול גם את מעלה-אדומים וגם את גבעת-זאב, כבירת ישראל, בריבונות ישראל - -

תוך שמירת זכויותיהם של בני הדתות האחרות, הנצרות והאסלאם, לחופש גישה ופולחן במקומות הקדושים להם, על-פי נוהגי דתם.

גבול הביטחון להגנת מדינת ישראל יוצב בבקעת-הירדן, בפירוש הנרחב ביותר של המושג הזה.

שינויים שיכללו את צירוף גוש-עציון, אפרת, ביתר ויישובים אחרים שרובם נמצאים באזור מזרחית למה שהיה "הקו הירוק" לפני מלחמת ששת הימים.

להקים גושי יישובים, והלוואי שהיו כמותם, כמו גוש-קטיף, גם ביהודה ושומרון.

דווקא התהליך בתקופה של נתניהו, עד כמה שזה יישמע מוזר, לא נעצר.
לא הייתה שם התלהבות גדולה, אבל נתניהו המשיך עם הסכם חברון ועם הסכם וואי שנה וחצי לאחריו.
הפיצוץ למעשה בא כזכור שנה וקצת אחרי שנתניהו עזב את בלפור.

ברור שלעולם אי אפשר לדעת מה היה קורה. אולי אם רבין לא היה נרצח הוא היה נגלה לערפאת בחלום , וערפאת היה באמת מונע את התעצמות ופעולות החמאס, 1996 הייתה הופכת לשנה שבה סופסוף הציבור קיבל את מה שהובטח לו", ובסתיו 96' הציבור היה נותן צ'אנס לרבין שוב. אני פשוט חושב שזה:
א- עם סיכוי נמוך מאוד לאור מה שהיה בתקופה שקדמה לרצח.
ב- זה רחוק מרחק מזרח ממערב לקביעה של "אין, הרצח גמר את השלום" מהסיבות שציינתי לעיל (כולל הפרסונלית עבור פרס ורוחו וחלקו בהסכם וכל ההתנהלות).

רבין היה מובס מול ביבי כי אוסלו היה תהליך מפגר, זה עד כדי כך פשוט.

250 הרוגים.
פשוט הזוי שזה נשמע היום מעט.