סל ניוז

עשה המון המון לכדורסל

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

היה יהודי יקר. ז"ל.

יש מצב שהוא האיש הכי חשוב בתולדות ה-NBA שלא היה שחקן.
(אולי אפילו יותר מרוב מוחלט של השחקנים כולל הסטארים הכי גדולים)

לארי בירד, מג'יק ג'ונסון, מייקל ג'ורדן ודיוויד סטרן. אלו הם האנשים החשובים שהפכו את האן.בי.איי לליגה שהיא היום ולאו דווקא זה סדר החשיבות.
רק להזכיר את המעמד של האן.בי.איי לפני כן, משחק 6 המפורסם בין הלייקרס לסיקסרס, המשחק שבו נוצרה אגדת מג'יק לא שודר בשידור חי, אלא בדיליי של כמה שעות, כי CBS לא רצתה להמר על זמן הפריים טיים שלה, שהורכב באותו יום מלא פחות מאשר שידורים חוזרים של דאלאס ו - duke of hazards, עם משחק NBA.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

לקח את הנבא בשפל והפך אותו למותג מס 1 בעולם.

צריך להיות גם אמיתיים ולהגיד שאם ה-nba כמו שאנחנו מכירים אותו היום רשום על שמו, אז הוא אחראי גם על חלק מהצדדים השליליים של הליגה. ליגה של פרנצ׳ייז פליירז שמותר להם לשחק איך שהם רוצים פחות או יותר, ואף אחד, כולל המאמנים וחמור מכך - גם השופטים, לא מסוגל לשים להם גבול. התוצאה המבאסת של העניין הזה היא שבליגה עם רמת כשרון עוצרת נשימה, אנחנו רואים יותר מדי מהזמן קבלת החלטות מזעזעת. גם העובדה שמדובר בליגה שבה כל העונה הרגילה, פחות או יותר, משוחקת ברמת אינטנסיביות של טרום עונה, היא באג רציני במערכת שהוא אחראי עליו. ועוד כהנה וכהנה...

א. במה המשפט הזה "ליגה של פרנצ׳ייז פליירז שמותר להם לשחק איך שהם רוצים פחות או יותר, ואף אחד, כולל המאמנים וחמור מכך - גם השופטים" מתבטא?
ב. איך דיוויד שטרן אחראי על זה?

אני לא איזה עכבר נבא יוצא דופן ובטח שלא קראתי מספיק כדי לטעון שאני מבין את הפרטים של המהלכים הניהוליים והשיווקיים-עסקיים שהוביל סטרן, אבל לשאלותייך:
סטרן, אם אני מבין נכון, הוא האחראי המרכזי על ההפיכה של הליגה לשואו נוצץ שמגלגל מיליארדי דולרים. אחד המרכיבים המרכזיים במהלך הזה הוא העובדה שכבר כמה עשרות שנים לכל קבוצה יש שחקן שהוא הפרזנטור של המועדון. הבעיה עם המעמד הזה, שאין לו ממש מקבילה בשום ענף ובשום מדינה, היא שהוא מעצב גם את המעמד של הכוכבים האלה על המגרש. אם הארדן לא יזרוק 20 פעם מהשדה ויגמור עם לפחות 30 נק׳ הקהל ירגיש שלא קיבל תמורה לכסף שלו והערך של המוצר שנקרא משחק nba יירד. מאמן שיעשה סדרת חינוך לפרנצ׳ייז פלייר שלו ויספסל אותו הוא מאמן שפוגע בליגה. שופט ששורק לכוכב צעדים ומונע ממנו דאנק, הוא שופט שפוגע בליגה.

יש משהו במה שהוא אמר.

יש סיפור ששמעתי עוד משנות ה-80 או ה-90, אני לא זוכר מי המעורבים, אבל כוכב של אחת הקבוצות קיבל שריקה מפוקפקת לפאול עליו. השחקן שעשה עליו את העבירה, סתם שחקן רוטציה, אמר לשופט "אתה סתם שורק לטובתו כי הוא סופרסטאר". השופט ענה לו "בלעדיו גם לי וגם לך לא תהייה עבודה".

_________________
אנחנו מגש היהודים שעליו לך ניתנה מדינת הכסף.
...הכרזה זו, במושב מועצת המדינה הזמנית (מגילת העצמאות)

ומלבד זאת אני סבור שיש להחריב את קרתגו ולבטל את חץ הפוזשן.

וההבדל מכדורגל או מפוטבול הוא?

יש לזה מקבילה בכל ענף ובכל מדינה

הסיבה שהארדן זורק 20 פעם במשחק וקולע 30 נק' היא כי הארדן מאוד טוב בכדורסל וזו הדרך הכי טובה לנצח משחקים. למעשה הוא דוגמא מעולה לאיך ההשפעה של אנשים לבנים שלא יודעים לקפוץ עדיין משמעותית כל כך בנבא (הארדן משחק בדיוק כמו שמורי ודאנתוני מבקשים ממנו לשחק).
אתה חושב שכל שחקני הנבא החליטו שבא להם לזרוק שלשות פשוט? אתה חושב שסנטרים לא היו מאושרים אם המשחק היה איטי והולך דרכם?

שחקני נבא לא 'משחקים איך שבא להם', הם משחקים איך שנכון לשחק עם סט הכישורים שיש להם. ושסט הכישורים שלהם לא מתאים הם מוצאים את עצמם מחוץ לליגה, או בפורטלנד.

כאמור, אני לא מכיר אף מקבילה בשום ענף ובאף מדינה. בכדורסל האירופי זה לא קיים. בכדורגל זה בטח לא קיים (למעשה, אחת הביקורות הכי פופולריות של אמריקאים על כדורגל זה שזה משחק קבוצתי מדי, אפילו סוציאליסטי, שבו אין כוכב אחד ואפילו לא בוחרים mvp). הטענה היא לא שאין כוכבים בענפים האלה, אלא שהענף לא נבנה, על כך שלכל קבוצה יש שחקן שהוא הפנים שלה. הזהות של איזו קבוצה בנויה על כוכב אחד - פנאתינייקוס? צסקא? מכבי? פנרבחצ׳ה? מילאנו? כמה בונה היורוליג על מרצ׳נדייז של השחקנים בקבוצות האלה? ובכדורגל, חוץ ממסי וברצלונה איפה יש עוד שחקן שמגדיר את הזהות של המועדון - ריאל? ארסנל? שתי המנצ׳סטריות? באיירן? אתלטיקו? ליברפול? צ׳לסי?

לגבי מה שאמרת על הארדן, בנית לך אחלה איש קש ועשית יופי של עבודה בלפרק לו את הצורה. לא טענתי שהשחקנים החליטו לזרוק שלשות על דעת עצמם. אבל גם במציאות של משחק השלשות החדש יש בחירת זריקות וזה תחום ספציפי אחד שבו העניין הזה של פרנצ׳ייז פליירז מאוד בולט. רוצה דוגמה אחרת? הגנה. מתי לאחרונה ראית איזשהו מאמן צועק על הארדן או לברון שלא עושים הגנה, שלא לדבר על להוריד אותם לספסל אותם כדי לשלוח להם מסר? או שגם כאן מדובר בשחקנים שמשחקים איך שנכון לשחק בסט הכישורים שלהם? האמת היא שזה ויכוח ממש מוזר בעיניי. הייתי בטוח שהטענה הזו שלי היא די בגדר מובן מאליו עבור כל מי שרואה אפילו טיפה nba...

צריך לזכור בהשוואות לכדורגל שבנבא יש גם תקרת שכר וגם דראפט שבאמת מחלק כישרונות על בין כל הקבוצות בליגה.

כשחשבתי על סטרן בהחלט חשבתי גם על מג'יק, בירד וג'ורדן. אפשר להוסיף לזה גם את הדרים טים ששלושתם היו חברים בה אבל לא רק הם.
נכון. מג'יק, בירד וג'ורדן דאגו למוצר עצמו. סטרן שיווק אותו בצורה הכי טובה שהוא יכל.

בצד ההצלחה השיווקית האדירה, בהחלט היו כמה אירועים והחלטות משמעותיות וחלקן גם שנויות במחלוקת:
1. לוק-אאוט. רק היום גיליתי שבדיעבד, חוץ מ-1999 ו-2011 לליגה היו עוד שתי תקופות לוקאאוט. אחת של כמה שעות ועוד אחת של איזה חודשיים. כאלו שלא כללו בפועל קיצור משחקים. קשה לתאר אירוע שפוגע יותר במוצר מאשר שביתת שחקנים. אולי ציוץ של דריל מורי.
2. קוד הלבוש - לדעתי, בדיעבד, עשה בשכל. נתן לליגה סטייל מקצועני יותר, אלגנטי יותר, והרבה פחות שכונתי. בשעתו הרבה שחקנים ואנשי תקשורת התנגדו.
3. הוטו על הטרייד של כריס פול - לדעתי, אחד מרגעי השפל של סטרן. עד היום לא ברור למה הוא החליט לפסול את הטרייד.
4. הגדלת גיל המינימום מ-18 ל-19. לדעתי עשה בצדק. נכון, יש מקרים מאוד חריגים של שחקנים שיכולים לעשות את הקפיצה גם מהתיכון ולהתמודד מהרגע הראשון, דוגמת לברון או אמרה סטודמאייר. אבל אלו מקרים די נדירים ויוצאים מן הכלל שמעידים על הכלל. ארגון השחקנים דוחף כבר במשך שנים להחזיר את המינימום ל-18.

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת

גם כאן מדובר בשחקנים שמשחקים איך שנכון לשחק בסט הכישורים שלהם.
אתה חושב שהלייקרס ינצחו יותר משחקים אם לברון יהיה על הספסל? זה קורה המון לדעתך בכדורגל שהשחקן הכי טוב של הקבוצה לא עולה בהרכב בגלל סדרת חינוך?

אני הגבתי למה שכתבת. נתת דוגמא ספציפית של הארדן שמשחק בדיוק כמו שדריל מורי אומר לו לשחק.
כל מה שכתבת נע בין קלישאה לחוסר ידע. ואני עדיין לא מבין למה סופרסטאר בנבא "מגדיר את המועדון שלו" וסופרסטאר בצ'לסי הוא סתם אחלה גבר. זה ליטרלי לא אומר כלום. יש 30 קבוצות בליגה. מי 'מגדיר את המועדון' שלהם? ומה זה אומר? איזה 'סדרת חינוך' היית עושה לקוואי?

אני גם לא מכיר את הביקורת הזו על כדורגל. כאילו על מה לעזאזל אתה מדבר. אין כוכבים בכדורגל? וואלה כשהייתי ילד היה לי מלא חולצות כדורגל מאחורה לא היה כלום היה כתוב "קבוצה" בלי מספר. אני זוכר שעמדתי שעה בחורף להשיג צעיף של יובנטוס שכתוב עליו "סדרת חינוך" באיטלקית.

להגיד שהקבוצה לא משחקת הכי טוב שיכולה בגלל שהכוכב מה שהוא רוצה? זאת טענה מוזרה ולא מובנת מאליה בכלל, זה אולי קורה במקרים נדירים כמו שנת הפרישה של קובי וגם זה היה שנה שלא אכפת לקבוצה להפסיד.

לגבי פסילת הטרייד של פול, מבלי להכנס להאם זה מוצדק לפסול, זה היה טרייד גרוע מאוד לניו אורלינס קבוצה שצריכה להיות בבנייה לקחת שחקנים מבוגרים לא רעים אבל לא כוכבים זה בינוני וההפך ממה שהם צריכים, אז אולי היה פחות מודעות לכל הדברים שatt מדבר עליהם אבל היום זה היה הרבה יותר מובן לכך שזה גרוע בשבילם.

אז עזוב כדורגל (למרות שבתור בן אדם שחי בעידן של מסי ורונאלדו הייתי מצפה להיות פחות נחרץ בקביעה של אין שחקני פרנצ'ייז בכדורגל)

פוטבול? בייסבול?

הטענה של ה-NBA הפך למועדון שמקדש את הכוכב על חשבון המשחק היא טענה אולי נכונה, אבל רק כי כל ספורט קבוצתי מקדש את הכוכב. הטענה שב-NBA זה שונה, היא טענה נכונה רק אם משווים להפועל עכו כי אין לנו כוכבים מפאת זה שאף אחד לא יודע כדורגל בקבוצה, והטענה שזה הרס את הספורט היא טענה שמתעלמת מהתפתחויות באנליטיקס, בשינויי חקיקה ובצורה שבה שחקנים מתאמנים בגילאי נוער בעולם בכלל שלא קשורות בכלל לכוכב כזה או אחר.

יש לי כל מיני השערות מאיפה הטענות האלו באות, ועל אילו הטיות הם יושבות, אבל אין לי המון כוח לנסח את זה בצורה מסודרת, אז תחשבו בבקשה שהממתי אתכם עם הגיון מדהים.

למה לנסח באופן מסודר? תגיד שאני גזען ונגמור עם זה...

איתך, יובל, זה קצת פחות פשוט, כי אתה בגדול טוען שאני אהבל שלא מבין כלום מהחיים שלו, שלחצי מהדברים שאני אומר אין בכלל משמעות, שחלק אחר נע בין קלישאות לחוסר ידע ושבאופן כללי אני ממציא דברים חסרי קשר למציאות. הפיתוי, במקרה כזה, להסתפק ב-well, that’s just like your opinion, man הוא גדול. ובכל זאת אנסה:

1. בסופו של דבר, הוויכוח שלנו לגבי מה שקורה על המגרש הוא לא באמת מדיד. אתה טוען שהשחקנים בליגה משחקים את הכדורסל הכי נכון שיש שמתאים לסט היכולות שלהם. אני טוען שהשילוב בין האינטנסיביות המינימלית של משחק עונה רגילה לבין היד החופשית שיש לשחקנים, ובעיקר לכוכבים, הופכת את הכדורסל של העונה הרגילה למבאס. אתה חושב שכל הזריקות של הארדן הן נכונות ואני חושב שלפחות 20% מהזריקות של הארדן בכל משחק שיוצא לי לראות, הן זריקות לא לעניין ואני משוכנע שגם מורי, כמו כל אדם שמבין כדורסל, יסכים איתי בעניין הזה.

2. במקום לצעוק כל הזמן ״מה לעזאזל זה אומר״, תחשוב רגע בעצמך. אתה מכיר שחקן בצ׳לסי שמשמעותי למועדון שלו מבחינה תדמיתית/שיווקית כמו לברון בלייקרס? יאניס במילווקי? דונצ׳יץ׳ בדאלאס? אמביד בפילי? קוואי? הארדן? זה מזכיר לדעתך את הפרופיל התקשורתי של מישהו כמו קווין דה בריינה? ערן הזכיר בצדק את מסי ורונאלדו והוא כמובן צודק, אבל הם בבחינת היוצא מן הכלל שמעיד על הכלל וגם אם הכדורגל עובר בשנים האחרונות תהליך דומה (תשמע ביקורות על זה שלא נתנו לרונאלדו ומסי לנוח בשנים האחרונות, כי המירוץ למלך השערים/שחקן השנה וכו׳ הפך לשווה יותר מדי כסף), אבל בעיניי זה עדיין רחוק מאוד ממה שקורה בnba.

3. העובדה שאתה לא מכיר את הביקורת האמריקאית על הכדורגל שציינתי, כמובן לא אומרת שהיא לא קיימת. הייתי שם לך לינק, אבל אבל נראה לי שלאור העלבונות האישיים הצורבים שספגתי ממך, מותר לי לוותר על שירותי גוגל עבורך. אני זוכר שבמונדיאל האחרון היה הרבה דיבור שמרני על למה כדורגל זה לא ספורט אמריקאי. תתחיל משם ואני בטוח שתמצא לא מעט. אגב, אני לא טוען שזו ביקורת נכונה, כמובן. אני רק אומר שהיא נשמעת...

אני לא חושב שכל הזריקות של הארדן נכונות, אני חושב שהארדן גאון כדורסל שמשחק בדיוק באופן שהמאמן והג'י אם שלו ביקשו ממנו ועושה את זה בהצלחה מדהימה. הוא לא רובוט וסדרת חינוך לא תעזור לו. אם יעלו את מארקו גודוריץ הלבן והגאון והממושמע שעבר סדרות חינוך עם סרגל רותח, יוסטון לא יהיו טובים יותר ואני לא חושב שדיוויד סטרן צריך להישרף בגהינום על כך.

אני לא עוקב אחרי כדורגל בעשור הזה, אבל אם אתה משווה את החשיבות של פרנק למפארד או סטיבן ג'רארד או דיוויד בקהאם למועדונים והקהל שלהם מול יאניס או אמביד או קוואי, אני אתקשה למצוא אדג'קטיב לא מעליב. ולהזכירך, כתבת ש"לכל קבוצה יש שחקן שהוא הפרזנטור שלה".

הביקורת האמריקאית על כדורגל לא נובעת מזה שהוא קומוניסטי. הנה כתבה הומוריסטית אמנם, אבל בכל זאת סופרת 23 סיבות למה אמריקאים לא אוהבים כדורגל. הביקורת המפורסמת שלך לא מופיעה באף אחד מ-23 הסיבות (https://bleacherreport.com/articles/440 ... art-1-of-4).

הכל זה 'יור אופיניין מאן', אבל הדיעה שלך לא מנומקת, לא נכונה ומלאה בדעות קדומות שקאלימי בוודאי יכתוב מאמר מאוד משכנע ולוגי עליהם מיד עם צאת שבת. לכולם יש דעה. אני יכול לכתוב שציון קובה השחקן הכי טוב בעולם.

הדבר היחיד שכתבת שהוא נכון זה שיש בעיה מסוימת של אינטנסיביות בעונה הרגילה שנובעת מהמבנה של הליגה. אני מעדיף לחיות עם זה מאשר עם עולם שבו שיין לארקין הוא ה-MVP של הליגה האינטיליגנטית של האירופאים.

למה זה צריך להיות שחור ולבן כל כך קיצוני. בכלל באיזשהו אופן זו התגלגלה להיות שיחה על נבא VS אירופה.
הנבא זו הליגה עם הרמה הגבוהה בעולם, המעניינת בעולם וכו'... אין ויכוח לדעתי.

יש היום המון כוכבות ריקה מתוכן בכל העולם ולא רק בספורט. וזה משפיע על עניינים קטנים וגדולים של בוחן מציאות. כמו שחקן שדופק דאנק כשהקבוצה שלו בפיגור 40 ורץ לחגוג, או שחקנים שנחשבים הכי טובים בעולם למרות שכל מה שהם מחזיקים בעברם זה סטט' ריקות וקבוצות מפסידות. דווקא בנבא, שם החשיפה והסיקור הכי גבוהים והשחקנים באמת מרוויחים ברמה של כוכבי פופ, והכל במדינה אחת, באותה שפה, ויש כל כך הרבה משחקים - יש אובדן מסוים של המהות הספורטיבית בעיניי. שזה קודם כל - החשיבות של הניצחון, היריבות, הקבוצתיות ומעין אחוות לוחמים. לדעתי, זה התוכן אליו קהל מתחבר ואיתו הוא באמת מזדהה לאורך זמן ולא סתם הליגה מנסה כרגע לייצר עניין עם הרעיון של טורניר באמצע השנה. יש כאן בעיה שהליגה חייבת לפתור אחרת זה הולך לכיוון לא טוב. עצם זה שכשאני רואה נבא אני כל הזמן מנטר האם השחקנים מנסים לשמור כרגע או לא, זאת תעודת עניות לליגה וזה פוגע בעניין שלי בה כצופה. וזה גם שם כוכבית על כל הישג סטטיסטי של כל שחקן (כוכב אמיתי או בעיני עצמו או בעיני ילדים קטנים שקונים חולצות כי הם רואים היילייטים) - זה גם שם כוכבית על הרעיון שהדרך הכי טובה למקסם יכולות של קבוצה זה לבסס את המשחק על הארדן כמו שיוסטון מבססת. האמת היא שממש קשה להבין מה אמיתי ומה לא בליגה הזאת. אולדיפו היה באוקלהומה תחת ווסטברוק והיה נראה כל כך בינוני ופתאום עבר לאינדיאנה ונהיה שחקן מוביל. מספרי הסיפורים יספרו שהוא נתן "פוש" בחדר כושר באותו קיץ, אבל יתכן גם שלא הצלחנו לראות מה הוא שווה כי הוא שיחק במועדון שקידש באופן עיוור סגנון משחק שמבליט מאוד את הכוכב שלו - כוכב לא תחרותי בעליל ששום דבר טוב לא צומח מסביבו אף פעם.
לרסן את הכוכבות בנבא, כמו בכל העולם זה דבר בלתי אפשרי, אבל זה לא אומר שזה מצב אידיאלי מבחינת התוצר שאנחנו מקבלים על המגרש. עוד מילא הארדן, אבל זאק לוין אוכל למאמן שלו את הראש. פאקינג זאק לוין, באמת.

בכל מקרה, זה לדעתי פחות קשור בסטרן. זה לא סטרן שיצר מפלצות, אלה כוחות טכנולוגיים וחברתיים גדולים ממנו שיוצרים מפלצות, וזה האתגר הגדול של סילבר. מצד אחד ליהנות מהכספים האדירים שנכנסים ממרצ'נדייז ומצד שני להצליח לשמור על רמת מוצר סבירה, בדגש על תחרותיות וחוויה של משהו אמיתי שקורה ולא שקר מוחלט.

בהשוואה למה? אם זה סיפורים של פעם היה יותר טוב, אני לא מסכים בשום צורה ולא חושב שיש איזשהן הוכחות אמפיריות שתומכות בזה. אם הנקודה היחידה היא שספורטאים לא יכולים לשחק 82 משחקים בעונה סדירה באגרסיביות של פלייאוף ולהישאר בריאים, אז כן, בוודאי שיש בזה משהו. זו לא אשמת דיוויד סטרן או אותם 'כוכבים' עצלים שלא שומרים וזורקים זריקות רעות.

מקרה פרטני של אולדיפו באוקלהומה לא אומר הרבה. תמיד יש שחקנים שלא הסתדרו במקום אחד מסיבות כאלה ואחרות והצליחו יותר במקום אחר. והרי אולדיפו גם עבר מאורלנדו אחרי שלא הצליח שם במיוחד. להאשים את דיוויד סטרן בזה נראה לי הזיה ואם כבר הייתי אומר שזו ליגה מדהימה ששחקן יכול לעבור בין 3 קבוצות בגיל כ"כ צעיר ולמצוא את המקום שלו.

'נביא בעירו' כתב שאין שום מקבילה לכוכבי הנבא (אחד לכל קבוצה, לפי ההגדרה) שעושים מה שהם רוצים תמיד וזה מה שרע בנבא (ובאשמת דיוויד שטרן). על כך הגבתי. אם לא ראית בזה השוואה לכדורסל אירופאי, אז למה כן? חייב להיות נקודת השוואה והוא ציין בפירוש שהנבא שונה לדעתו מכל ליגה באשר היא ביקום כולו.

וכהערת אגב, אני חושב שהייתי ביותר משחקי עונה סדירה השנה בנבא מכל אחד אחר פה (אבל ייתכן ואני טועה בזה) ולא הייתה פעם אחת שהרגשתי שהשחקנים לא מתאמצים או לא מנסים לנצח. אלו לא היו בהכרח משחקי הכדורסל הטובים שראיתי בחיי (בכל זאת סקרמנטו), אבל גם זאק לווין התאמץ ולא בדיוק עשה סלפיז עם מעריצות בהתקפות מתפרצות.

אם אני לא טועה בתחילת דצמבר היו כמה כתבות שדיברו על ירידה ברייטינג של משחקים משודרים. אבל מאוד מסובך להוציא מזה מסקנות אמתיות בהשוואה בין ההווה לעבר בהתחשב בכך שיש כיום ליגפאס ותקצירים ביוטיוב בלחיצת כפתור... בכל מקרה - מבחינתי ההצעה לטורניר של אמצע שנה מהווה אינדיקציה לכך שבנבא מרגישים שיש בעייתיות מסויימת בדינמיקה של העונה ובתחרותיות.

בנוגע לשחקנים ששומרים על עצמם על המגרש - משחקים בעצלות - כדי להימנע מפציעות ועדיין משחקים. אתה כותב על זה, וזה באמת מעלה שאלה מאוד מעניינת בעיניי. למה אותם שחקנים משחקים? למה הם לא נחים מדי פעם? לא עדיף שינוחו אחת לכמה משחקים ויוכלו באמת לשחק בצורה אפקטיבית כשהם על המגרש בשני צדדי המגרש? אני לא יודע מה התשובה לשאלה הזאת. זה עוד נושא מורכב ואני מניח שהאנליטיקאים וצוותי האימון והפיזיותרפיסטים והשחקנים בליגה מחזיקים בתשובה. ככל הנראה אין תשובה גורפת לעניין הזה שנכונה בעבור כל שחקן בכל סיטואציה. אני כן יודע שכשקבוצות עושות את זה הן זוכות לנזיפה מהקהל, לנזיפה תקשורתית, השחקנים המובילים שעושים את זה מאבדים את הסיכוי לזכות בתארי אמויפי עונתיים. "איך יכול להיות שאנשים משלמים כרטיס כדי לראות את הכוכב התורן והוא לא משחק??" זו תהיה שעולה הרבה. ואם הגענו לנקודה הזאת, ששחקנים משחקים בעצלות רק כדי לשחק בכל המשחקים אליהם הקהל קונה כרטיס (82) כדי לראות את ה-"כוכב", אז כמובן שה-"כוכבות" פוגעת ביכולת של המערכת להתנהל במקצוענות.

בנוגע לזאק לאוין - זאק לאוין לדוג', זה שחקן צעיר שכדאי שיקבל איזו סדנת חינוך או שתיים ("סדנת חינוך" זה שם קוד. לא בהכרח מוכרח להיות ייבוש שלו כשאבא שלו מגיע לצפות בו בסגנון שאראס. אני אתן הגדרה פחות קיצונית: "סדנת חינוך" - היכולת והחופש של המאמן להשפיע על השחקן הצעיר ולכוון אותו לדרך הנכונה באמצעים שגם אם בזמן אמת יכולים להיות מתסכלים ולא נעימים בעבור השחקן הצעיר, בהסתכלות לטווח ארוך ייטיבו עימו ועם הקבוצה). אז בתקצירים ביוטיוב במשחקים בין שיקאגו ללייקרס מי שמופיעים בתמונה שמובילה לסרטון יהיו לברון VS לאוין. זו ממש הטעיית צרכן וזה נכנס למגרש וזולג למערכת היחסים בחדר ההלבשה בין השחקנים ובין השחקנים למאמן. לא הגיוני בעיניי ולא מייטיב עם לאוין כשחקן וגם לא עם הפרודקט שאנחנו מקבלים כצופים. אני לא בטוח שללאווין מגיע להיות על המגרש 35 דק' בלילה. אני מאמין שזה עולה לקבוצה שלו בהפסדים. ואני חושב שהיה הרבה יותר טוב מבחינת כולם אם ההתייחסות לשיקאגו הייתה כאל קבוצה גרועה שצריכה להשתפר כקבוצה ולא כאל קבוצה גרועה עם כוכב.

ואני חייב לציין שאני אוהד נבא קודם כל, אבל בזמן של העונה הסדירה, משחקים שמצליחים באמת לתפוס אותי הם דווקא משחקי יורוליג. שם בהחלט אין את תופעת הכוכבים הזאת (כי הליגה הזאת לא ממש מעניינת את הקהל הרחב, כנראה).